לא הרבה פעמים העונה ידעה מכבי תל אביב מהי אכזבה אמיתית. למרות שהפסידה כבר דרבי בסיבוב הראשון, שחקני הטוענת לכתר לא ממש הרגישו העונה ביקורת מצד הצוות המקצועי. עד לפני חודש, עת הגיע משחק הגביע מול בית"ר ירושלים, אז נדהמו ראשי הצוות המקצועי לגלות ששחקני המוליכה רצו פחות משחקני הקבוצה האורחת. אוסקר גרסיה ראה את הקילומטרז' הכללי והאישי ונדהם. בדרך כלל הוא לא חותך שחקנים שלו באסיפות, אבל המקרה הזה גרם לו לשנות מעט מהרגליו.
"אם יש משהו במכבי שמבדיל אותנו מקבוצות אחרות הוא ההקפדה הצמודה על הכושר הגופני", טוען אחד השחקנים הבכירים בקבוצה. "גם כשהפסדנו דרבי, בצוות המקצועי לא עשו עניין מזה כי תכנית המשחק, השליטה בכדור והמרחק שהשחקנים רצו היו בדיוק לפי התכנון. אגב, באותו משחק גמא אבי ריקן מבית"ר 12 קילומטרים. התוצאה: ריקן נכנס לפנקס הרכש של מכבי לעונה הבאה.
לסיפור הזה יש חלק לא קטן בשאלה אותה ניסינו לחקור: האם האימונים במכבי תל אביב באמת טובים יותר ומקצועיים יותר מקבוצות אחרות. על פניו, זה נראה כאילו הצוות הספרדי של הצהובים הביא לכאן סטנדרטים אחרים. האם זה באמת כך? מכבי תל אביב מובילה את הטבלה בעשר נקודות, אבל האם רמת האימונים שלה לעומת הקבוצות האחרות אכן משקפת זאת. האם זה רק הניחוח האירופי שמשכר אותנו, או שבאמת יש כאן יתרון לצהובים? ואם כן מהו. "אין נסים במכבי", רומז גורם בקבוצה על התשובה לחידה. "הצוות מספרד הביא איתו בסך הכל שני דברים מאוד בסיסיים - מקצוענות ותכנון. הכלל הראשון: מתעסקים אך ורק בכדורגל. הכלל השני: תכנון. בהרבה קבוצות בארץ משנים אימונים או חושבים על פתרונות שקשורים למצב הנוכחי של הקבוצה. במכבי יש תכנון אחד מתחילת העונה, וזה ממש לא משנה אם הקבוצה הפסידה בדרבי או הביסה קבוצה אחרת".
אימונים
לפני כשש שנים, כשיצחק שום הדריך את הפועל תל אביב, הגיע לאחד האימונים מאמן הכושר רון ציבלין עם חגורות דופק וחיבר אותן לגופם של השחקנים. במהלך האימון הוציא אפילו פלט מהמחשב עם נתונים על המאמץ. ציבלין הנרגש הלך להתגאות בפני שום על הישגיו, אך במקום שהמאמן יתלהב מהמהפך הטכנולוגי הוא הביט במאמן הכושר ואמר: "תעשה לי טובה, תפסיק עם השטויות שלך. אלה שחקני כדורגל, לא רובוטים". זה קרה אמנם לפני שש שנים, אבל ההתקדמות בארץ בנושא הזה לא קפצה כיתה. כמו טיבריוס דראו בבית"ר ירושלים בזמנו, גרסיה מוכיח שבעזרת כושר גופני עילאי אפשר ליצור יתרון על הליגה. אימוני מכבי תל אביב כיום הם בית ספר לכדורגל מודרני. כל אלמנט באימונים מתוכנן, כל תרגול, כל עומס ואפילו כל ספרינט. עיקר ההצלחה נובע לא מהפן הקבוצתי של העניין, אלא בהתמקדות בפן האישי. הכל נמדד במספרים. מספרים זה הסיפור.
גם בתוך האימונים הקבוצתיים יש חלוקה ברורה לעומסים על פי נתוני השחקן. אם זה GPS שמוצמד לשחקנים ונתונים של מאמצים בכל שבוע. יש התמקדות בפרטים הכי קטנים ואף שחקן לא עובר את העומסים שנקבעו לו. מאמן הכושר של הקבוצה, חואן טוריחו שהגיע מוולנסיה ומוערך כאחד ממאמני הכושר הטובים באירופה, מעורב באופן מלא ופעיל באימוני הקבוצה והוא בלתי נפרד מצוות האימון. טוריחו הוא לא עוד מאמן כושר שנמצא בקבוצה ומתמקד בעיקר בכושר הגופני, אלא אחד שמעורב בכל שלבי האימון ועובד בצמוד לגרסיה. בצוות הזה הכושר הוא מעל הכל. האימונים הטקטיים והתרגולים כמעט זהים לנעשה בקבוצות אחרות בארץ, אבל האובססיה לכושר היא ברמה אחרת. לשם הדוגמה שלושה מאמני כושר הכינו את העונה של מכבי תל אביב בקיץ.
בבית"ר של אלי כהן, לעומת זאת, המאמן מימן בעצמו את התוכנה שתבדוק את המרחקים ששחקניו עשו. על פי נתוני הג'י פי אס האלו, אגב, הוא גם ניפה את ערן לוי, על שרץ חמישה קילומטר פחות. מדובר, חשוב להבין, בציוד יקר, שעולה יותר ממיליון שקל. רק לקבוצה אחת בארץ יש אותו חוץ ממכבי תל אביב מכבי חיפה. ההבדל המרכזי בין שתי הקבוצות הוא בניתוח של הידע והעומק שיש לצוות הצהוב בתחום. הצוות שעוסק בנושא גדול יותר.
רובן מרטינס, שהגיע בתחילת העונה עם גרסיה והפך באמצע השנה לעוזר המאמן, היה לאורך כל החודשים הראשונים שלו בקבוצה האנליסט. כל תפקידו היה לצלם את אימונים ולנתח את הנתונים שמתקבלים על כל שחקן. במכבי חיפה, לעומת זאת, אין צוות מומחים כל כך גדול שעוזר למאמן הכושר בכל התרגולים ולמעשה יש אדם אחד שדואג לכושר. בקרית שמונה כבר חמש שנים מבקש מאמן הכושר ערן שדו את אותו ציוד ונדחה על ידי הבעלים איזי שרצקי בטענה שזה יקר מדי.
דוגמא נוספת אפשר לקחת מהפועל תל אביב. למרות שמאמן הכושר, דרור שמשון, הואשם לא אחת בנוגע לפציעות הרבות בקבוצה, בעיקר בשריר האחורי שמעיד על עומס, לשחקנים אין טענה אליו. הם יודעים אין לו את הציוד והצוות הרחב שיש במכבי תל אביב. אין שום ציוד שעוקב אחרי השחקנים ולמעשה כל תכנית אימוני הכושר העונה היא בכפייה. כלומר, בגלל שהרבה מאוד שחקנים הגיעו במהלך העונה, היה קשה מאוד לשמשון להעריך באיזה כושר הם נמצאים, בטח ללא ציוד מתקדם ועבודה פרטנית עם כל אחד. עם ארבעה עוזרים, חלוקת העומסים היתה הרבה יותר טובה.
"ככל שההתעמקות בפרטים גדלה, כך אתה מנטרל את התלות שלך במזל", טוען שלומי ישינובסקי מאמן הכושר של נבחרת ישראל הצעירה. "ככל שיש לך צוות מקצועי גדול יותר שמפקח בצורה טובה יותר על השחקנים, אתה יכול לשלוט ברמת הפציעות, וזה מה שקורה במכבי העונה. ברמת הידע והביצוע הציון של מכבי הוא 10 העונה, וברוב הקבוצות הוא 2. כל הכדורגל באירופה מתקדם בעניין הזה ופה, בגלל היעדר תקציבים, אין לכל המועדונים את הפריבילגיה לרכוש את אותו ציוד. וגם אם יש, אין צוות כל כך נרחב שמתעסק באותם פרטים. בארץ יעדיפו להשקיע את הכסף הזה בהבאת שני שחקנים זרים, כי ההנהלות לא ממש מבינות בעניינים האלה ולא יודעות שהשקעה בשחקן עצמו תעניק להם סגל הרבה יותר עמוק עם הרבה יותר אופציות לאורך העונה. במכבי מאמן הכושר הוא יד ימינו של אוסקר, יש לו משקל בכל דבר ולשם אנחנו צריכים לשאוף".
"אין משחק שמרגישים לפניו עייפים", מוסיף שחקן במכבי תל אביב, "אתה מגיע פרש לכל משחק וזה מביא אותך לרמת ביצועים הרבה יותר טובה. זה שיפר כל שחקו ושחקן במכבי וזה מה שעשה את השדרוג, כי בשנים הקודמות לא היו פה שחקנים פחות טובים. מתי היה אפשר לראות את אלירן עטר עושה גליץ' בדקה ה-90 ורץ להתקפה?".
פסיכולוגיה
נושא הפציעות הוא משמעותי. אוהדי מכבי תל אביב דופקים כרגע על עץ כנראה, אבל מיעוט הפצועים אצלם העונה הוא פועל יוצא של עבודת הצוות בנושא. מאמן הכושר לא לבד במערכה הזו. יש צוות שאחראי על שיקום שחקנים פצועים והפיזיותרפיסטים מעורבים הרבה יותר בהחלמה. בסכנין, למשל, כמו הרבה קבוצות בארץ, מסתמכים על קופות החולים בנושא שידאגו לשחקנים. פה למעשה ההבדל העיקרי בין מכבי ליתר הקבוצות בליגה, למעט אולי מכבי חיפה, שם נושא רפואת הספורט הוא אירופה לכל דבר. היתרון הזה מוביל למערכת בריאה עם שחקניה שיכולים להתעסק רק בכדורגל נטו. יתרה מכך, לרוב המאמנים בארץ יש נטייה לתכנן את החודש הקרוב, בעוד שבמכבי מדובר על תכנון שנתי. המאמנים בארץ מאוד חוששים מהתקשורת ולעיתים דחופות משנים את התכנונים שלהם בהתאם למצב הקבוצה. לא גרסיה.
"לא ראיתי איזה משהו מיוחד באימוני מכבי", אומר אלי כהן, מאמן הפועל רמת גן, שנכח באימונים של גרסיה בזמן שלא עבד. "אולי לא הייתי במספיק אימונים, אבל ברמה הטקטית אין שינוי ממה שיש בארץ. הידע שיש להם הוא זהה. הדגש שם הוא בעיקר על פיזיות ואלה דברים שלא תמיד קשורים לרצון המאמן אלא ליכולת הכלכלית של המועדון". לאמירה הזו של אלי כהן יש משמעות לא קטנה, אפילו שהיא נשמעת כמו הגנה על מעמד המאמן הישראלי. זו הגישה במכבי תל אביב רק כדורגל. המאמן לא מתערבב כמעט עם שחקניו. יש דיסטנס ברור. אם בעבר שחקנים התלוננו על מאמנים במכבי שדואגים לשחקנים שלהם ולאינטרסים שלהם, גרסיה חושב רק דרך המחשב. כולם מתעסקים בכדורגל. פסיכולוגיה? זו אמונה מוגזמת של מאמנים ישראלים, לדעתו, לא יותר.
"השוני לעומת שנים קודמות הוא שאוסקר, יחד עם כל הצוות, נתפס כאיש אמין", אומר שחקן בכיר אחר. "אין פה מאמנים שבאים למרוח אותך בסיפורים או שאתה צריך להיות טוב בדיבורים. יש רק דרך אחת לשחק והיא רצינות באימונים. זה דבר שחלחל לכולם ובגלל זה אוסקר מקבל המון כבוד מהשחקנים שיודעים שאין אצלו משחקים".
אם ניקח למשל את פרדי דוד בהפועל תל אביב כרגע, או שלומי דורה בסכנין, או יובל נעים בהפועל עכו ואפילו את מאמן הנבחרת אלי גוטמן מזהים שוני ברור: שיחות אישיות. המאמן הישראלי מאמין מאוד בשיחות אישיות. כולל המאמן המוכשר והמצליח, אריק בנאדו. גרסיה חושב אחרת. אין אצלו שיחות מפוצצות לפני משחקים ואין שיחות אישויות רבות מדי. רוצה לשחק? תרוץ יותר, תתאמן יותר, אל תדבר. לקבוצה שרצה טוב זה קל, אבל במשבר לשיטה הזו יהיו לא מעט בעיות. גרסיה לא מתנהל כמוטיבטור. הוא מעביר רק תדריכים מקצועיים. אם נסתכל על מכבי של העונה נגלה הרבה מאוד שערים שמגיעים בתחילת המחצית השניה. השערים האלה לא הגיעו מניפוץ שמשות בחדר ההלבשה, כנהוג לעתים במדינת שלמה שרף, אלא מהוראות יבשות.
"גם אחרי הפסדים, יש תמיד תחושה שהצוות המקצועי לוקח את ההפסד עליו והדברים האלה לא מגיעים אלינו השחקנים", טוען אחד הצהובים. "ביום של אחרי הפסד או ביום של אחרי ניצחון נקבל בדיוק את אותו אוסקר. תהיה אסיפה קצרה על חלקים הטובים והגרועים שהיו במשחק ואחר כך יוצאים לאימון כרגיל ". בעוד שאחרי התבוסה בדרבי יוסי אבוקסיס ערך אסיפה של שלוש שעות ששידרה המון פאניקה לשחקניו, גרסיה חושב שונה. אריק בנאדו, למשל, מוכיח כמה הפסיכולוגיה חשובה. אבל גרסיה סבור אחרת. "יכול להיות שיש הרבה מאמנים בארץ שיחלקו על השיטה הזו", גורס אחד השחקנים הבכירים. "אבל אוסקר לא מתיימר להיות פסיכולוג של השחקנים. בעיניו אלו קשקושים".
טקטיקה
טקטיקה היא חלק מכריע במכבי תל אביב החדשה. יש מאמנים בארץ שחושבים שהעבודה הטקטית היא לחלקים מסוימים בעונה, בעיקר בתחילת העונה. גרסיה מתעסק בזה בכל אימון ואימון. מתחילת השנה במכבי תל אביב מתרגלים בטירוף הנעת כדור. אין כאן קוסמים, רק מורים שמראים לתלמידים שככל שהכדור נמצא אצלם, הוא לא אצל היריב והמאמץ שלהם קטן יותר. באימונים הדברים האלה באים המון לידי ביטוי. רוב העבודה של הצוות המקצועי היא על לחץ. כלומר הרבה מאוד מהאימונים משוחקים על שטח קטן, מה שמחייב שחקנים להיות כמעט תמיד בתנועה וכל הזמן לחפש את המסירה.
לדוגמא: גם באימונים וגם במשחקים, מכבי תמיד מתחילה בהנעת כדור מאחד הבלמים או אפילו מווינסנט אניימה עד לשער היריב. לא תראו אצל הצהובים כמעט כדורים ארוכים. הדגש הוא כל הזמן להיות קרובים לכדור ואחד לשני. החלק השני הוא בעיקר על עבודת ההגנה ועמידה נכונה בכדורים החופשיים, פרט עליו מקפידים מאוד במכבי העונה.
מעבר לכך, יש במכבי מנטרה קבועה. למרות שברוב העונה אנחנו עדים להרכבים די זהים, הצוות המקצועי כל הזמן דואג להחזיק את השחקנים במתח. אם זה באימונים בהם לעולם לא מתורגלים הרכבים לפני משחקים ואם זה ביחס האישי לשחקנים שלא בסגל. בשאר הקבוצות זה קצת שונה. מאמנים נוהגים לתרגל הרכבים מתוך אמונה ששחקנים צריכים לדעת מראש האם הם משחקים, למען השקט הנפשי שלהם. היחיד ששומר קרוב יותר את הקלפים לחזה הוא אריק בנאדו במכבי חיפה, אבל הוא עדיין לא נוקט בגישה הקיצונית של גרסיה.
את השיטה הקרה של גרסיה צריך כמובן לבחון בשעת מצוקה, אבל אין ספק שגם כך אפשר למצוא לא מעט בשורות בשיטות העבודה שלו, לעומת הנעשה בארץ. שחקנים אצלו לא מקבלים הנחות, ואם אלירן עטר מתלונן על קשיים, למחרת מצפה לו אימון קשה יותר. המסקנה היא שלא נכון להעריץ את השיטות האלה בצורה עיוורת. יש לנו כמה מאמנים שלא נופלים ממנו בידע, אבל אסור גם שלא להפנים את המסרים מהדברים המנצחים שהצוות הספרדי הביא למכבי.
"בשנים האחרונות זה היה כמו גנון במכבי", מסכם אחד השחקנים הבכירים. "התעסקו כמעט בכל דבר אפשרי פרט לדבר המרכזי שהוא הכדורגל. העונה זה בדיוק ההיפך, לא מתייחסים כמעט לכלום חוץ מכדורגל. זה לא רק דבר שגורם למכבי להיראות טוב העונה ולשחקנים לשפר את היכולות שלהם, אלא זו תשתית מצוינת להרבה מאוד שנים".
