פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        משחקי סוף השבוע באירופה: בדיוק בזמן, טיטו

        וילאנובה חוזר בקאמבק מרגש לקווים של ברצלונה מול סלטה, הקבוצה היחידה שבה שיחק בליגה הבכירה בספרד. משחקי סוף השבוע באירופה עם המאמן שיובנטוס תקבע את עתידו

        השנה של סטרמאצ'וני (אינטר – יובנטוס, שבת, 17.00)

        ב-25 במרץ 2012, אחרי שאלסנדרו דל-פיירו סובב כדור אמנותי לרשתו של ז'וליו סזאר וקבע 0:2 ליובנטוס, נפלה ההחלטה אצל מאסימו מוראטי. נשיא אינטר פיטר את המאמן קלאודיו ראניירי והפתיע את כולם כאשר מינה במקומו את אנדראה סטרמאצ'וני הצעיר והאלמוני, שעבד עם קבוצת הנערים של המועדון. שנה בדיוק חלפה מאז, וסטרמאצ'וני יכול לרשום בגאווה את הקדנציה הארוכה ביותר על ספסל הנראזורי בעידן שאחרי ז'וזה מוריניו. יותר מרפא בניטס, יותר מלאונדרו, הרבה יותר מג'אן פיירו גאספריני חסר המזל, וגם יותר מראניירי עצמו.

        בשבועות האחרונים התערער מעמדו. מוראטי טען פעם: "סטרמאצ'וני יהיה פפ גווארדיולה שלנו". הוא לא אומר את זה יותר, והמאזן ב-54 המשחקים הראשונים של הבוס בן ה-37 מורה על 29 ניצחונות, 10 תוצאות תיקו ו-15 הפסדים. רחוק מלהיות מזעזע, אבל מאינטר אפשר לצפות להרבה יותר. לצד ממוצע טוב של 1.8 שערי זכות למשחק, ההגנה חדירה למדי עם 1.34 שערי חובה בממוצע. שני נצחונות ליגה בלבד בשמונה המשחקים האחרונים הפכו את השאיפה להעפיל לליגת האלופות למשימה קשה ביותר, ולפתע מילאן היא שוב הקבוצה הבכירה בעיר.

        במהלך השבוע התראיין סטרמאצ'וני רבות לתקשורת האיטלקית לסיכום השנה המלאה הראשונה על הקווים, ונזכר עד כמה היה המום כאשר קיבל את הבשורה מהנשיא. הוא ציין את הניצחון בדרבי על מילאן כיום מרגש, אבל הרגע העצום ביותר מבחינתו הגיע ב-3 בנובמבר, אז ניצח 1:3 במגרשה של יובנטוס, ומנע מהגברת הזקנה להשלים 50 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד. "זה היה פנטסטי", אומר סטרמאצ'וני, ואי אפשר להגזים בחשיבות ההישג לאור היחסים הקשים בין שתי היריבות. מאחר וזה המשחק היחיד שלו עד כה נגד יובה, הרי שיש לו מאזן מושלם נגד אנטוניו קונטה. הוא יעמוד למבחן בשבת, בקרב שיקבע רבות באשר לעתידו של סטרמאצ'וני בעונה הבאה.

        אנדראה סטרמאצ'וני מאמן אינטר (רויטרס)
        חייב עוד ניצחון על יובה. סטרמאצ'וני (צילום: רויטרס)

        ברוך שובך, טיטו (סלטה ויגו – ברצלונה, שבת, 20.00, ספורט5 ו-HD)

        אחרי חודשיים של טיפולים בסרטן בניו יורק, חזר השבוע טיטו וילאנובה לברצלונה. המועדון פרסם הודעה לפיה ישוב לתפקידו "בהדרגה". האם יחזור לספסל כבר בשבת בויגו? לא לגמרי ברור, אבל בכל מקרה, גם אם יהיה בביתו בקטלוניה, הזרקורים יופנו אליו.

        יהיה מרגש לראות את טיטו מדריך שוב את שחקניו דווקא בבלאידוס. סלטה היא הקבוצה היחידה בה שיחק בליגה הבכירה כשחקן, אם כי לא בהצלחה מיוחדת. וילאנובה הצטרף למועדון מגליסיה ב-1992 ובילה בו שלוש עונות, במסגרתן פתח בהרכב שש פעמים בלבד, והיה על הדשא במשחקי ליגה במשך 800 דקות במצטבר. אטילאנו, אחד הסמלים של סלטה באותם ימים, נזכר: "טיטו היה מקצוען אמיתי, בחור נעים, צנוע, מופנם וביישן. הוא עבד קשה, אבל לא השתלב בהרכב, ולא ראיתי סימנים מיוחדים לפיהם אפשר לזהות שיהפוך למאמן מצליח".

        במשך כל עידן פפ גווארדיולה בבארסה, היתה סלטה בליגה השניה, ולכן וילאנובה לא ביקר באיצטדיונו לשעבר כעוזר מאמן. עכשיו זה קורה. העולה החדשה זקוקה לנקודות הרבה יותר מהמובילה, כדי לא לשוב לליגת המשנה כבר עכשיו. בשבוע כה חשוב, ברצלונה לא צפויה לעשות לה הנחות, מה גם שהכוכב הגדול של המארחת, יאגו אספאס, מושעה בגלל כרטיס אדום מטופש במיוחד שספג במחזור הקודם – נגיחה בפניו של קרלוס מרצ'נה בדרבי של גליסיה.

        טיטו וילאנובה מאמן ברצלונה (GettyImages , David Ramos)
        מרגש לראות אותו מדריך דווקא בבלאידוס. וילאנובה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        המרדף אחרי סון (באיירן מינכן – המבורג, שבת, 20.30)

        שלשום, שש דקות בתוך זמן פציעות בסיאול, היה סון האונג-מין במקום הנכון. התוצאה בין דרום קוריאה לקטאר עמדה על 1:1, ונבחרת הפאר שלא החמיצה העפלה למונדיאל מאז 1986 לא הרגישה בטוחה במיוחד. בית א' במוקדמות באסיה צמוד, וצבירת נקודה אחת מהביקורים באוזבקיסטאן ואיראן בסתיו העמידה את הקוריאנים במצב עדין יחסית. שער הנצחון של סון מול הקטארים היה הקל ביותר בקריירה שלו – הוא עמד סמוך לקו השער כאשר הכדור ניתז לרגליו מהמשקוף. חוש מפותח לשערים כאלה הוא נכס לכל חלוץ, וסביר שהקוריאני השתמש בשיעורים שקיבל מרוד ואן-ניסטלרוי.

        הסקורר ההולנדי המפורסם לקח את סון תחת חסותו לפני שנתיים בהמבורג. מי שעוקב אחרי הבונדסליגה, יודע שהקוריאני עשה רושם פנטסטי כבר אז, ולמעשה הסגנון שלו שונה בתכלית מזה של ואן-ניסטלרוי. סון מתבסס על מהירות, כוח מתפרץ ושליטה פנומנלית בכדור תוך כדי ריצה. הוא רב-גוני, יכול למלא כמעט כל עמדה בחלק הקדמי, ומסוכן מאוד בבעיטות מסובבות מחוץ לרחבה. בתחילת דרכו, למרות הפוטנציאל העצום, משחקו סבל, באופן לא מפתיע לשחקן צעיר, מחוסר יציבות. העונה הוא התבגר, והתשואות לא מפסיקות להגיע מכל עבר. קחו את הכיבוש שלמטה במשחק ידידות מול אוסטריה וינה בתור דוגמא.

        מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, טוטנהאם וצ'לסי מוזכרות כמועמדות להחתימו, ובשבוע שעבר אמר פרנץ בקנבאואר: "סון שחקן נהדר, אני מת על הסגנון הדינאמי שלו". זה הספיק לעיתונות הגרמנית לשים את הקוריאני בסל הקניות האפשרי של באיירן, גם אם הקייזר לא בדיוק מעורב, ואולי הנס התבדח לא מכבר שבקנבאואר "חשב שחאבי מרטינס זה מותג קפה". לבאיירן יש הרבה סיבות להודות לסון העונה. ארבעה מתוך תשעה השערים שלו בליגה נכבשו מול דורטמונד – צמדים בשני הנצחונות על האלופה היוצאת. צלחת האליפות של באיירן היתה מגיעה בכל מקרה, אבל המבורג אפשרה לה לזכות בה מוקדם מהצפוי, אולי כבר בשבת. מצד שני, סון ממש לא יתנגד לקלקל את החגיגה.

        דרבי חם מתמיד (ניס – מארסיי, ראשון, 15.00)

        200 קילומטרים בלבד מפרידים בין שתי הערים. "דרבי של הריביירה" קוראים לזה בצרפת. עבור אוהדי מארסיי בדרך כלל לא מדובר במשחק החשוב ביותר של העונה – השנאה הגדולה ביותר שלהם שמורה לפריזאים. מבחינת אוהדי ניס הסיפור שונה לגמרי, במיוחד אחרי שקאן נעלמה ממפת הכדורגל. עבורם, אין יריבה מושבעת יותר ממארסיי, והעימותים בין שני המחנות נוטים להיות אלימים למדי.

        במארסיי התרגלו להסתכל על השכנה הקטנה מלמעלה, אבל הפעם המצב שונה בתכלית. ניס, שהיתה במקרה הטוב קבוצת מרכז טבלה מאז שבה לליגה הבכירה לפני עשור, הפכה העונה לכוח משמעותי בצמרת. אם תנצח בדרבי, היא עשויה להעפיל למקום השלישי המוביל למוקדמות ליגת האלופות, ולפי מאזן הכוחות היא בהחלט מסוגלת לכך. תוסיפו למשוואה את העובדה כי זהו הדרבי האחרון באיצטדיון האהוב והמיושן, לפני המעבר לאליאנץ ריביירה בקיץ, ותקבלו קרב עצום. נשיא ניס ז'אן-פייר ריבר לא מסתיר את חלומו לחנוך את האיצטדיון החדש בצ'מפיונס-ליג.

        עבור הבלם רנאטו סיבלי למפגשים מול מארסיי יש חשיבות גדולה אפילו יותר. הוא שיחק בקבוצת הפאר עד לפני ארבע שנים, התגבר על מכשולים רבים בדרך להרכב, והיה אחד המצטיינים במאבק על האליפות בשלהי 2008/09, רק כדי להיזרק מהקבוצה בסיום העונה. "רציתי להישאר, אך זה לא התאפשר", אמר הארגנטיני החסון שראה את מארסיי של דידייה דשאן זוכה באליפות בלעדיו, כשהוא כבר חתום בניס. כמה מתוק יהיה מבחינתו לעלות לאירופה על חשבון האקסית.

        רנאטו סיבלי שחקן ניס (רויטרס)
        כמה מתוק מבחינתו לעלות לאירופה על חשבון האקסית. רנאטו סיבלי (צילום: רויטרס)

        קבלן ירידות (פנרבחצ'ה – אקחיסר בלדייספור, ראשון, 19.00)

        קחו דקה ותחשבו על גורלו המוזר של תאופאניס גקאס, הסקורר שהיה בזמנו מלך שערי הבונדסליגה וכונה על ידי אוהדי בוכום "האל היווני". בינואר 2010, אחרי שלא מצא את מקומו בלברקוזן, הוא הושאל להרטה ברלין שפתחה את העונה באופן מזעזע ודורגה עמוק במקום האחרון, עם שש נקודות מסכנות בתום הסיבוב הראשון, ו-13 שערי זכות בלבד. גקאס ניגש למלאכה בחדווה, הבקיע כבר במשחקו הראשון בנצחון 0:3 בהאנובר, רשם שלושער ב-1:5 בוולפסבורג וסיים את העונה עם שישה כיבושים בחצי עונה. לא רע, אבל להרטה זה, כמובן, ממש לא עזר. היא ירדה מהמקום האחרון.

        אז גקאס חתם בקיץ 2010 בפרנקפורט, וזה היה שידוך מדהים. היווני הפציץ בסיבוב הראשון 15 פעמים ב-17 משחקים, וחתם אותו עם שער נצחון דרמטי ב-0:1 על האלופה שבדרך דורטמונד. הוא הוביל את טבלת מלך השערים, וקבוצתו דורגה במקום השביעים, עם תקווה אמיתית להעפיל לאירופה. בסיבוב השני כולו מצא גקאס את הרשת פעם אחת בלבד, פרנקפורט כולה כבשה בו שבעה שערים, וירדה ליגה במחזור האחרון.

        חצי שנה מאוחר יותר, אחרי שמאס בחיים בליגה הגרמנית השניה, עבר גקאס לסמסונספור בינואר 2012 לסמסונספור. כוכב יווני בקבוצה טורקית זה כבר אירוע שמושך תשומת לב, והמועדון היה זקוק לו מאוד עם 12 שערי זכות בסיבוב הראשון כולו. גם הפעם גקאס לא אכזב, תרם שמונה כיבושים בסיבוב השני והביא במו רגליו ארבעה ניצחונות. בקרב מול פנרבחצ'ה הגדולה הוא אפילו הצטיין עם שלושער בניצחון 1:3. כל זה היה לשווא. סמסונספור ירדה.

        בקיץ האחרון הגיע גקאס ללבאנטה, קבוצה שמאמצת ברצון כוכבים ותיקים, אלא שמשהו לא דפק בספרד, ובינואר שב היווני לטורקיה. הפעם הוא בחר באקחיסר בלדייספור האלמונית, שעלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה. לא תופתעו לגלות שהיא התקשתה להסתגל, ואחרי הסיבוב הראשון היתה במקום האחרון, עם 12 שערי זכות ב-17 משחקים. ושוב ניגש גקאס למשימה בסערה. בשבעה המשחקים הראשונים במדים החדשים כבר יש לו שישה שערים, הוא חתום על שני ניצחונות חוץ חשובים, ובמחזור האחרון לפני פגרת הנבחרות הביא ניצחון דרמטי על סיבאספור בדקה ה-89. פנרבחצ'ה, שזוכרת היטב את אירועי העונה שעברה, לא תזלזל בו בשום אופן, אבל אקחיסר עדיין מתחת לקו האדום, וגקאס בדרך לירידה רביעית ברציפות!

        תאופאניס גקאס שחקן פרנפורט (רויטרס)
        עוד קדנציה שהסתיימה במפח נפש: גקאס בפרנקפורט ב-2011 (צילום: רויטרס)