גאני לוואל (רומא)
גיל: 24
גובה: 2.05
תפקיד: סנטר/פאוור פורוורד
סטטיסטיקות בולטות (הליגה האיטלקית) : 26.3 דקות, 14.5 נקודות (66% מהשדה), 9.1 ריבאונדים, 1.3 חסימות, 2.9 איבודים
הנה הוא לפניכם, הסנטר הטוב באיטליה: גאני אולדימג'י לוואל ג'וניור. כפי שהשם מרמז ללוואל שורשים ניגריים, אך בניגוד לדמות הנערצת עליו, האקים אולג'ואן כמובן, הוא עצמו נולד, גדל והתפתח ככדורסלן אמריקאי מן המניין הרחק מיבשת אפריקה. אביו היגר לארצות הברית בגיל צעיר והשתקע וגאני, למעשה, מימש את זכותו לאזרחות ניגרית רק בשנה האחרונה. הוא נחשב לכישרון גדול בתיכונים וקיבל מלגה במכללת ג'ורג'יה טק, אותה מכללה ממנה יצא אקס מכבי תל אביב וויל ביינום. לאחר שלוש עונות בילו ג'אקטס נבחר בבחירה ה-46 בדראפט 2010 על ידי פיניקס. לאחר שמיעט לשחק בסאנס, עבר לאירופה ושיחק בפולין וצרפת. העונה, במדי רומא המפתיעה (שקיצצה משמעותית בתקציבה) פרץ בגדול. לוואל נראה העונה כמו אחד הגבוהים הכי מסקרנים באירופה, ובכל מקרה יש לו מקום של כבוד ברשימת המלהיבים שבהם.
למה יצליח ביורוליג: ללוואל יש הכלים להפוך לסנטר יעיל גם בליגה הטובה באירופה. הוא אמנם מעט נמוך יחסית לסנטר, אך מחפה על כך באמצעות מוטת ידיים עצומה וגוף חזק ואתלטי. אם מכבי תל אביב מחפשת סנטר בכסף קטן יחסית, לוואל עשוי להיות אופציה מעניינת. מדובר בוודאי בשחקן שונה בתכלית מדרקו פלאניניץ' המאותגר-ורטיקלית. עם אתלטיות וידיים נהדרות מתחת לסלים הוא משיג נקודות בריבאונד התקפה, סיומות אגרסיביות מתחת לסל ואלי-הופים לרוב. בניגוד לפלאניניץ' הכבד, לוואל נע ללא הרף ללא כדור ובהימצאם של גארדים שגם מוסרים טוב, הוא הופך ליעיל פי שתיים. הגנתית, הוא מצטיין בעיקר בשמירה על שחקנים כבדים שמרחב המחיה שלהם הוא מתחת לסלים. יכולת החסימה שלו הופכת אותו בסך הכול לשחקן הגנה טוב מאוד. בכלל, מדובר בפועל שחור מהסוג שדיוויד בלאט תמיד ידע להעריך.
למה ייכשל: התקפית, כאמור, מדובר בשחקן שתלוי במידה עצומה בקבוצתיות ובעיקר ביכולות המסירה של הגארדים שלצידו. במכבי תל אביב בגרסתה הנוכחית, למשל, שהגארדים שלה ממעטים ליצור לאחרים, סביר שהיה מתקשה יותר לבוא לידי ביטוי לאור המגבלות שלו, שגלויות מאוד לעין. כשהוא מתרחק מסביבת הסל, הוא מאבד כל אפקטיביות, וגם אחוזי העונשין שלו (50% העונה) פוגעים בו אנושות, בייחוד לשחקן פיסי כמוהו שמרבה להתלכלך בקרבות בצבע ולבקר תכופות בקו העונשין.
לוואל בפסטיבל דאנקים מול סיינה
והנה הוא חוגג על וארזה
למונט המילטון (בילבאו)
גיל: 29
גובה: 2.08
תפקיד: סנטר/פאוור פורוורד
סטטיסטיקות בולטות (הליגה הספרדית) : 13 נקודות (58% משתיים, 59% משלוש, 75% מהעונשין), 5.4 ריבאונדים, חסימה למשחק
בעגה המקצועית קוראים לזה 'לייט בלומר': שחקן שפרץ באחת אחרי שנים בהן היה מחוץ לרדאר. למונט המילטון הסתובב במשך כמה שנים באירופה. החל מקבוצות כמו מאיורקה וטנריפה מהליגה הספרדית השנייה, ועד פריס לבלואה (ראסינג פאריס לשעבר) הוא מעולם לא סומן כמי שעתיד להפוך לכוכב גדול באירופה. עד שהגיעו בילבאו ומאמנה פוטיס קציקאריס ובגיל 29 הוציאו אותו מאנונימיות עם החתמה מבריקה. מאז הגיע לחבל הבאסקי בקיץ האחרון הקריירה של המילטון נוסקת מעלה והוא הפך לאחד השמות החמים ביבשת. זה מכבר פורסם על התעניינות הולכת וגוברת מצד השכנה העשירה יותר, קאחה לבוראל, שכבר מנסה לצרפו לעונה הבאה. עד שהגיע לבילבאו הוא אמנם נחשב לגבוה כשרוני, אך גם נטול עמדה אמיתית ובעל סגנון מפוזר במקצת שלא מתאים לרמות הגבוהות יותר. ובכן, לא עוד.
מדוע יצליח ביורוליג: מבחינת הכישרון נטו, המילטון תמיד היה שם. בהשוואה ללוואל, למשל, מדובר בשחקן טכני פי כמה וכמה. הוא נהנה מיד רכה ומהלכים התקפיים רבים ומגוונים, עם טווח קליעה שמגיע אפילו עד קו השלוש. התכונה הזה עזרה לו לתפקד בעבר גם בעמדת הפאוור פורוורד, אך העונה הוא סנטר במשרה מלאה ומנצל טוב בהרבה את יתרונותיו מתחת לסל. לצד טכניקה גבוהה, להמילטון גם גוף חזק ואתלטי שלא נוצל מספיק עד העונה. למרות שביכולתו ליצור יש מאין גם בפוסט אפ, העונה הוא גם נהנה מהמשחק הקבוצתי של בילבאו ומראה יכולות גבוהות בפיק אנד רול כשהוא מסיים מצוין בשתי הידיים. שחקן מטרה במלוא מובן המילה.
מדוע ייכשל: משלל סיבות. ראשית כל, ההגנה. להמילטון אמנם גוף חסון ואתלטי, אך הגנה כנראה אף פעם לא תהיה כוס התה שלו. בגיל 29, קשה להאמין שגם ניתן יהיה לשנות זאת. גם הפטנציאל ההגנתי קיים ומפציע מפעם לפעם. כפועל יוצא מכך, גם בריבאונד הוא לא תמיד נותן תפוקה טובה. מעבר לכך, עדיין נותרו שיירים מהתכונות שגרמו לו לפרוץ בגיל כה מאוחר. בחירת הזריקות, למשל, לעיתים קרובות חשודה, ומצביעה על שחקן שלא תמיד יודע את מגבלותיו.