1. על פניו נראה שהסדר שב על כנו. מכבי תל אביב חזרה לתת בראש בליגה, השמש שבה לזרוח והציפורים חזרו לצייץ. אבל לפני שמתפתים לחזור אל הקלישאות הישנות (והלא בהכרח רלוונטיות), רצוי לתת את הדעת על השינוי שאיפשר למכבי להביס את יריבתה אתמול (ראשון). קודם כל כדורסל: בניגוד למשחקיה הקודמים בליגה, מכבי קיבלה החלטה מהבית להתנפל על אשדוד מרגע הישמע הגונג. לחץ על כל המגרש, טראפים במצבי פוסט אפ של היריבה (דוגמת ג'יימי סקין על ליאור אליהו) ומניעה אגרסיבית של מצבי בידוד שמאפיינים את אשדוד, שנותנת את הכדור למרדי קולינס ומקווה (די בצדק) לטוב.
ועכשיו מעבר לכדורסל: חונכנו משך שנים והפנמנו שמכבי משייטת בליגה המקומית ומתעלה במשחקי היורוליג. היו לא מעט עונות בהן הקלישאה הורחבה. כלומר, מכבי משייטת במשחקי הליגה ובמשחקי היורוליג, ומתעלה במשחקי היורוליג הגדולים. עם הסגל הנוכחי שיש לצהובים להציע - כל זה כבר לא תופס. מכבי צריכה להגיע מרוכזת ומוכנה, וכן כן לפעמים גם להתעלות, כדי לנצח משחקי ליגה "רגילים". רמת הכישרון לא מאפשרת סתם להגיע, להעביר 40 דקות ולהמשיך הלאה. עם הרוח הגבית שנתן הניצחון על חימקי מוסקבה, הגיעה הקבוצה של בלאט לליגה במצב הרוח הנכון, עם רמת הריכוז והאינטנסיביות שמאפיינות בדרך כלל רק את ימי חמישי.
ומשפט אחרון עם טאץ' אישי. לפני כ- 15 שנה שיחק מורן רוט בקבוצת הנוער לאומית של אשדוד (כשהוא בכיתה י'). תסריט בלתי אפשרי לחלוטין ולפיו יחזור הבחור הזה לאשדוד, 15 שנה אחרי, כשהוא במדים של מכבי תל אביב, הוא אחת הסיבות שאנחנו עדיין נשארים אוהדי ספורט.
2. נישאר חיוביים. זה כבר לחלוטין עניין של טעם אישי, אבל בעיניי משחקה של נתניה מול הפועל תל אביב אמש היה אחד הטובים ביותר שהיו כאן העונה. ככה אנחנו אוהבים את הכדורסל שלנו. קשוח, אגרסיבי וייצרי. שתי הקבוצות הגיעו לקרב על הבית העליון (או איך שלא קוראים לקשקוש הזה) עם דגש על המילה קרב. וכיאה למשחק שכזה, ויתרו על שטיקים, טריקים וקומבינות ונתנו לנו סתם יופי של משחק פשוט. וככה, גם כשיש התאמות או הפתעות טקטיות, אין פירוש הדבר לרמות מכאן ולאלתר משם. ולא רק בהגנה. נתניה הראתה שלא חייבים לשחק פיק אנד רול כל התקפה בשביל לנצח. אפשר לעשות את זה גם עם תרגילי קלעים, גם עם יצירת משולשים התקפיים ובעיקר עם סבלנות ורמת ביצוע גבוהה בכל הקשור להפעלתו של מרקו קילינגסוורת'. אה, ובעיקר עם הגנה רצחנית.
אז מה הכריע את הכף לטובת הקבוצה של פרנקו? שני דברים מרכזיים. הראשון הוא כמובן השליטה הבלתי ניתנת לערעור מתחת לקרשים (11 ריבאונד התקפה), שחלק גדול ממנה נובע מפציעתו של בריאן רנדל. והדבר השני איננו נוגע ישירות לכדורסל. אנחנו היום בעניין של קלישאות, אז נחזור לאחת הוותיקות מכולן. כדורסל של פלייאוף זה קודם כל עניין של גברים. נתניה הציגה אתמול חמישה כאלה. בראדלי, אורלנד, וושינגטון, מורגן וקילינגסוורת'. השניים האחרונים הצטיינו גם התקפית, כשמרקו קילינגסוורת' מראה שאם הוא רק רוצה, הוא יכול להכריע משחקים לא רק בהתקפה. אבל שניים מהגיבורים הגדולים של נתניה הם דווקא וושינגטון ובראדלי. קלישאות כבר אמרנו? עוד אחת מהוותיקות אומרת שרק לשחקנים הישראלים אכפת אם מנצחים או מפסידים. מי שאומר את זה לא מכיר את וושינגטון ואת ראמל בראדלי. בפעם השנייה העונה, התעלל האחרון והעלים לחלוטין את דמונטז סטיט. ואם בצד אחד מדברים על גברים, אז בהיעדרו של רנדל, נשארו האדומים רק עם אחד כזה. מתן נאור.
חוסר הניסיון של שחקנים כמו בר טימור, יונתן שולדרברנד, גל איתן וכיו"ב הוא בגדר נתון. כדאי לשים לב לחוסר הבגרות, שלא לומר הילדותיות, של סטיט וקרטיס קלי. לא בפעם הראשונה העונה, נזרק הצידה הכישרון של שני אלה בכלל ושל סטיט בפרט, כאשר נתקלים הם באתגרים או קשיים מנטליים.
ומשפט אחרון לקורא דני פרנקו. נכנסת לישורת האחרונה במאבק על מאמן העונה.
3. וממועמד לתואר מאמן העונה - להפועל ירושלים. לא פשוט לבוא בטענות לקבוצה שאיבדה שלושה מארבעת הגבוהים שלה ונשארה רק עם ג'וש דאנקן אחד. בכל זאת ננסה. במסגרת התגרה המכוערת שלו עם קרייג סמית', טען שרון דרוקר שמדובר בגידול שפוגע בקבוצה והטיל עליו את האחריות לבעיות הריבאונד של ירושלים. המשחק אמש מול גליל הוכיח, אולי, שדרוקר צדק. הפועל ירושלים ניצחה ברובריקת ריבאונד ההתקפה וכפתה תיקו בטור הריבאונד הכללי. וחטפה 15 הפרש בבית. האם יכול להיות ש-63 האחוזים ל-2 שאפשרה ההגנה של ירושלים להתקפה של גליל מעידים שלא כל הבעיות ההגנתיות של הקבוצה מעיר הבירה הן באחריותו של סמית' (או של פולן)? האם יכול להיות ששורש הבלוף ההגנתי של הפועל ירושלים מקורו בכלל במקומות אחרים? נחיה ונראה.
אה ומשפט אחרון לקבוצה של ליאור ליובין. בעונה שעברה למדתם על בשרכם שלמיקום ערב פתיחת משחקי הפלייאוף אין כל משמעות. מקום שביעי בסיומו של הבית התחתון, וגליל גלבוע, הישר ממאבקי ההישרדות בליגה, עוד תמצא עצמה מועמדת בכירה להעפיל לחצי הגמר.