כריסטיאנו רונאלדו הוא, כפי הנראה, כוכב הכדורגל הגדול ביותר שיגיע לישראל למשחק נבחרות רשמי. כן, פלה היה פה, גם מראדונה ביקר ולותר מתיאוס הבקיע אף הוא. כולם הגיעו לכאן בשיאם, אבל הם נטלו חלק במשחקי ידידות בלבד. אתם יודעים, המשחקים האלה שבהם מותר להחליף אין ספור שחקנים ושתוצאתם אינה נרשמת, בדרך כלל, בספרי ההיסטוריה.
אבל עוד לפני רונאלדו היו כאן לא מעט גיבורים שהגיעו בשיא תהילתם. ניסינו לבחור את עשרת הגדולים, וייתכן שלכם יהיו מספר הסתייגויות. רק תזכרו את הקריטריון לפני שאתם מגישים הצעה משלכם: משחק כדורגל של נבחרות במסגרת טורניר מוקדמות רשמי באצטדיון רמת גן. לא זידאן (ששיחק מול הנבחרת, אבל לא ברמת גן), גם לא בופון או איברהימוביץ' (שהגיעו לפה עם יובנטוס) וכאמור, לא פלה ומראדונה, שבאו לצורך החוויה בלבד.
יאללה, יצאנו לדרך.
לב יאשין (ברית המועצות)
המפעל: מוקדמות מלבורן 1956
תאריך ביקור: 31.7.1956
התוצאה: 1:2 לברית המועצות
את הסיפור הזה אתם בוודאי מכירים היטב: ברית המועצות הגדולה מגיעה לאיצטדיון רמת גן למשחקי הטורניר הקדם אולימפי ב-1956, 70 אלף צופים גודשים את היציעים כדי לראות את אליליהם מול המעצמה הסובייטית. השער שהבקיע נחום סטלמך באותו משחק נכנס לדברי ימי הכדורגל הישראלי, בעיקר בגלל האיש שנכנע לו: לב יאשין.
השוער העצום, שכונה "היהלום השחור" ו"הפנתר השחור", נחשב באותו זמן לטוב בעולם בתפקידו. ב-1954 החל להגן על שער הנבחרת, ולאחר הניצחון על ישראל הוביל את ברית המועצות לזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת מלבורן ובגביע אירופה לאומות ב-1960. הוא פרש ב-1971, כשלמשחק ההוקרה לכבודו באצטדיון לוז'ניקי במוסקבה הגיעו טובי הכדורגלנים בעולם. הם ידעו שמדובר באגדה חיה. יאשין הלך לעולמו ב-1990, כשהוא בן 60.
אומאר סיבורי
המפעל: מוקדמות מונדיאל 1962
תאריך ביקור: 15.1.0.1961
התוצאה: 2:4 לאיטליה
מוקדמות המונדיאל בצ'ילה נערכו בשיטת נוק אאוט של משחקי בית וחוץ. לאחר שעברה את קפריסין ואתיופיה, ניצבה נבחרת ישראל מול איטליה האימתנית. נחום סטלמך ורובי יאנג העלו את הנבחרת שלנו ל-0:2 מפתיע באצטדיון רמת גן, אבל האיטלקים הגיבו ברביעייה. אף שער לא נכבש על ידי אומאר סיבורי, אבל בגומלין הגיב האיטלקי ממוצא ארגנטינאי עם רביעייה פרטית ב-0:6 הקל בטורינו.
מי היה אותו סיבורי? אחד החלוצים הגדולים בתולדות יובנטוס ונבחרת איטליה. הוא בא לטורינו מריבר פלייט, ביקש וקיבל אישור לשחק בנבחרת איטליה וכשהגיע לכאן כבר היה בדרך לאסוף את תואר כדורגלן השנה באירופה. הוא ממוקם חמישי ברשימת כל הזמנים של כובשי יובה ומחזיק בשיא מועדון - שישה שערים במשחק אחד. גם בנאפולי הייתה לו רשימת הישגים לא מבוטלת, ובסך הכל מדובר באחת האגדות הגדולות שהצמיח הכדורגל האיטלקי. הלך לעולמו ב-2005 בגיל 69.
קרלוס ולדראמה
המפעל: מוקדמות גביע העולם 1990
תאריך ביקור: 30.10.1989
התוצאה: 0:0
עשרים שנה אחרי ההעפלה היחידה למונדיאל, נבחרת ישראל עמדה שוב בפתחה של ההיסטוריה, כשהמחסום היחיד שניצב מולה הייתה רק קולומביה. המשחק הראשון בבראנקייה הסתיים ב-0:1 לקולומביאנים, ו-50 אלף משולהבים ברמת גן קיוו לתוצאה טובה שתשלח את הנבחרת של יצחק שניאור ויעקב גרונדמן לאיטליה, אבל לקולומביאנים היו תכניות אחרות. והיה להם גם את קרלוס ולדראמה.
סימן ההיכר של ולדראמה היה רעמת תלתלים צהבהבה, אבל לא זה מה שהפך אותו לאחד הכדורגלנים המוערכים בעולם באותו זמן. מלבד העובדה שהצעיד את קולומביה למונדיאל לראשונה מזה 28 שנה, הוא גם הוביל אותה לאחד ההישגים היוקרתיים בתולדותיה - ניצחון 0:5 על ארגנטינה בבואנוס איירס. ב-2004 הוכתר ולדראמה כאחד מ-125 הכדורגלנים החיים הטובים בעולם אי פעם. השם שלו ברשימה פחות סקסי מהכוכבים האירופיים, אבל הוא היה חתיכת פיגורה.
חריסטו סטויצ'קוב
המפעל: מוקדמות גביע העולם 1994
תאריך ביקור: 2.12.1992
התוצאה: 0:2 לבולגריה
תחילת הדרך שלנו בקמפיין האירופי המחודש לא הייתה סוגה בשושנים. אחרי 12 שנה בזירה האוקיאנית, ישראל שבה לקדמת הבמה וחוותה טקס חניכה לא פשוט, שהחל בתבוסה 5:2 באוסטריה ונמשך בהפסד 3:1 לשבדיה. היריבה הבאה הייתה בולגריה, שהביאה את אחד הסקוררים הגדולים של התקופה.
חריסטו סטויצ'קוב הבקיע 151 שערים במדי ברצלונה בשנים שבהן שיחק בה - 1990 עד 1995. כן, קראתם נכון, יותר מ-30 שערים בעונה. הוא היה שותף בכיר לקבוצה שזכתה בגביע אירופה הראשון בתולדותיה ב-1992 והעפיל עם ברצלונה גם לגמר ב-1994.
לראות את סטויצ'קוב ברמת גן נחשב לחלומו של כל אוהד כדורגל, אם כי את השערים לבולגרים הבקיעו שני חלוצים גדולים אחרים - נאסקו סיראקוב ולובוסלאב פנב. הנבחרת שוב נותרה ללא נקודות, אבל זכתה לארח את אחד השחקנים הטובים בעולם בשיא תהילתו.
אריק קנטונה
המפעל: מוקדמות גביע העולם 1994
תאריך ביקור: 17.2.1993
התוצאה: 0:4 לצרפת
כמו מרבית היריבות שביקרו אז ברמת גן, גם צרפת החזקה פוררה את נבחרת ישראל. את השער הראשון במשחק הבקיע אריק קנטונה.
הקשר הצרפתי היה אז השם הגדול ביותר בעולם הכדורגל. הוא עבר מנים ללידס והצעיד אותה לאליפות ב-1992, לפני שהפך את מנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון לקבוצה מנצחת. אם אנחנו כבר מזכירים את כריסטיאנו רונאלדו, הרי שהוא אפילו לא מתקרב לרמות המגלומניה וההשפעה שהיו לקנטונה מחוץ למגרש. הטירוף המהול בגאונות ובאופי אנרכיסטי הובילו אותו לבסוף אל מחוץ לנבחרת, אבל עד שבא זינדין זידאן לא היה שחקן שהשפיע יותר ממנו על הכדורגל הצרפתי בשנות ה-90.
יארי ליטמאנן
המפעל: מוקדמות גביע העולם 1994
תאריך ביקור: 10.11.1993
התוצאה: 1:3 לפינלנד
בגיל 22 יארי ליטמאנן, הכדורגלן הפיני הגדול ביותר בכל הזמנים, עדיין לא היה כוכב, או לפחות לא ה-כוכב. הוא רק החל את דרכו בפסגת הכדורגל האירופי, כשהשתלב באייאקס הגדולה של תחילת שנות התשעים ומיד הטביע בה את חותמו.
ליטמאנן שפך על ישראל מים צוננים. הנבחרת של שלמה שרף קיוותה לסיים את הקמפיין הקדם אירופי בטעם טוב לאחר ה-2:3 הענק בצרפת, אבל הפינים דאגו לקרר עם הצגה ברמת גן. הכוכב הצעיר המשיך משם לקריירה מצוינת באייאקס, שכללה שתי העפלות רצופות לגמר ליגת האלופות, זכייה אחת בגביע ומקום שלישי בתואר "כדורגלן השנה באירופה".
הקריירה של ליטמאנן צנחה עם המעבר לברצלונה ב-1999, אבל עדיין, בהתחשב במעמדו כאחד השחקנים הטובים והמלהיבים של העשור, הוא הרוויח את מקומו ברשימה הזו ביושר.
פרננדו היירו
המפעל: מוקדמות יורו 2000, מוקדמות מונדיאל 2002
תאריך ביקור: 14.10.1998, 6.6.2001
התוצאה: 1:2 לספרד, 1:1.
פרננדו היירו הוא האיש ש"פיטר" את רפי כהן לאחר השער שכבש במוקדמות יורו 2000, אבל זו סיבה פרובינציאלית מדי לזכור אותו. הסיבה שמדובר בקפטן הנבחרת הספרדית, באיש שהוביל את ריאל מדריד הגדולה לשלוש זכיות בגביע אירופה וחמישה תארי אליפות ובאחד השחקנים הגדולים בתולדותיה קצת יותר ראויה.
מעבר ליכולת על המגרש, לפקד על נבחרת עם כל כך הרבה שסעים פוליטיים זו לא משימה פשוטה, אבל היירו עשה זאת בהצלחה. בנוסף, הבקיע 29 שערים במדי הנבחרת. אתם זוכרים שהוא בכלל היה בלם, כן?
ראול
המפעל: מוקדמות יורו 2000, מוקדמות מונדיאל 2002
תאריך ביקור: 14.10.1998, 6.6.2001
התוצאה: 1:2 לספרד, 1:1.
היירו הבקיע במשחק הראשון של הספרדים ברמת גן, ראול עשה זאת במפגש השני, במוקדמות מונדיאל 2002. וכמו היירו, השער מול ישראל היה בסך הכל נקודה קטנה ולא מורגשת על קריירה מפוארת במיוחד.
אם תבקשו מאוהד טיפוסי של ריאל להכריע בין רונאלדו לראול התוצאה כלל לא תהיה שוות כוחות. ילד הפלא ממדריד בכלל החל את הקריירה שלו באתלטיקו ועבר לריאל, טעות שעדיין מבכים עליה קשות בוויסנטה קלדרון. מ-1994 עד 2010 הוא שיחק בבלאנקוס ואף כוכב - מלאודרופ דרך רונאלדו (הברזילאי) ועד זידאן ובקהאם - לא ערער את מעמדו כמנהיג הבלתי מעורער של מדריד.
ראול רשם 102 הופעות בנבחרת הספרדית, בה סיים את דרכו רגע לפני תור הזהב והשליטה שלה בכדורגל העולמי. הוא אמנם לא זכה בתואר, אבל כשבספרד ירכיבו את ה-11 של כל הזמנים, הוא יהיה, כפי הנראה, ברשימה.
ווין רוני
המפעל: מוקדמות יורו 2008
תאריך ביקור: 24.3.2007
התוצאה: 0:0
האיש הזה שיחק ברמת גן ולא כבש, וזה כשלעצמו הישג עצום להגנה הישראלית, כי ווין רוני כובש מכל מקום וכמעט בכל משחק. החלוץ מליברפול רשם 79 משחקים בנבחרת, בהם הבקיע 33 שערים (42 אחוז). רק לשם השוואה, כריסטיאנו רונאלדו כבש 38 שערים ב-101 משחקים - 37.6 אחוז.
רוני חלוץ הנבחרת הטוב ביותר שדרך על אדמת ישראל בעשור האחרון. לשמחתנו, כשהגיע לכאן הוא עדיין לא היה המפלצת שלמדנו להכיר מאוחר יותר. בקמפיין הנוכחי יש לו שלושה שערים בשני משחקים, ותודה ששאלתם.
פרנק למפארד
המפעל: מוקדמות יורו 2008
תאריך ביקור: 24.3.2007
התוצאה: 0:0
כמו במקרה של ספרד, גם בנבחרת אנגליה הבאנו צמד שהיה כאן ביחד. למען האמת, יכולנו לנפק לרשימה הזו עוד שמות (ג'ון טרי, סטיבן ג'רארד וריו פרדיננד, למשל), אבל היריעה קצרה ולמפארד בהחלט ראוי לאזכור נפרד.
לא רק משום שהוא זכה עם צ'לסי בליגת האלופות, לא רק בשל העובדה שרק לאחרונה חגג את שער ה-200 שלו בצ'לסי, גם משום שהקשר האנגלי הוא סמל אמיתי לכוח רצון, ליכולת לצמוח מלמטה ובניגוד לראול או לרוני שסומנו ככוכבים, לחפור את הדרך לפסגה. למפארד, צריך להזכיר, היה שוליה של איל ברקוביץ' בתחילת הדרך בווסטהאם והפך למגה-כוכב שאפילו היום, כשהוא בן 35, קבוצות צמרת רבות על שורותיו.