פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מופע המחצית של שמעון מזרחי

        ההתנהגות של שמעון מזרחי באזור המזכירות עם שופטי המשחק מול חימקי לא היתה עוברת בשתיקה לו היו קוראים לו אבי לוזון. הבלוג של יוסיפון נדחף לאירוע ומשווה את דקות המשחק של שחקני ישראל ופורטוגל

        מופע המחצית של שמעון מזרחי

        מכבי תל אביב השיגה ניצחון מרשים על חימקי מוסקבה ביום חמישי האחרון. אבל את הופעת המחצית של שמעון מזרחי כבר ראיתם?

        על הבאזר למחצית המשחק החשוב של מכבי תל אביב מול חימקי מוסקבה, צימק ליאור אליהו ל-40:38. היה סל או לא היה? תודה לאל, בענף הזה מסתמכים על מצלמות וידאו כדי לקבוע במקרים כאלו. הקבוצות ירדו כבר לחדר ההלבשה, ואלפי הצהובים ביציע חיכו במתח להכרעת השופט, שקיבל מוניטור לעיניים והחל בבדיקת המקרה.

        במשחקים בנוקיה, אל תדאגו, תקבלו שואו גם במחצית. אבל בנוסף לתוכנית האמנותית קיבלנו גם מופע מביש מהיו"ר שמעון מזרחי, שכנראה חשב שכיוון שהוא ניצח כל כך הרבה בחייו, הוא יכול לנצח גם מוניטור. חתן פרס ישראל החל בהזזת צלם שניסה לתעד את האירוע – כאילו הוא לא רק יו"ר ובעלים אלא גם שוטר וסדרן. צודק מזרחי. לפי חוקת היורוליג, סעיף 4.20.4, אכן אסור היה לשדר את מה שרואים במוניטור, אבל באותה חוקה לא כתוב שעל בעלי הקבוצה המארחת להזיז צלם באופן פיזי. יש דרכים מכובדות יותר.

        זה לא נגמר שם. מזרחי תפס בעצמו שורה ראשונה בזירה, בין השופט לדייויד פדרמן, והחבר'ה הציצו בעוז בעוד השופט עושה את עבודתו. "לא ראיתי את המקרה", אומר יו"ר איגוד השופטים, ראובן וירובניק. "בכל מקרה, אצלנו ההנחיה היא שבבדיקות מוניטור מסוג זה רק לשופטים מותר להימצא באזור המזכירות. לא לאף אחד אחר". כנראה שביורוליג יש הנחות.

        חלפו כמה רגעים, וניב רסקין וצביקה שרף ששידרו את המשחק, בישרו שעל פי השידור החוזר, הסל של אליהו נקלע לאחר הזמן ולא ייחשב. לאחר כמה שניות, השופט השתמש בהבעת פנים מוזרה שאומרת "אני מתבונן ביסודיות", ובישר את אותה בשורה. אין סל. בעוד דייויד פדרמן קיבל את ההחלטה בנועם ובחן, מזרחי איבד את זה. שתי תנועות מגעילות רצופות לגב השופט, שהיו מזכות כל שחקן וכל מאמן בעבירה טכנית ואף הרחקה, עפו לאוויר. מזרחי הגזים בתנועות היד, כאילו מתחנן שהשופט יראה אותו, יתעמת איתו, אולי יבין שמה ששמעון מזרחי חושב חזק יותר מעדות ראייה. המשקיף דוד דגן דווקא היה בטווח עדות ראייה. מעניין לאן הנושא יתגלגל, אם יתגלגל.

        יו"ר מכבי תל אביב שמעון מזרחי כועס (ברני ארדוב)
        מזרחי הגזים בתנועות היד, כאילו מתחנן שהשופט יראה אותו, יתעמת איתו, אולי יבין שמה ששמעון מזרחי חושב חזק יותר מעדות ראייה (צילום: ברני ארדוב)

        רק תארו לכם את אבי לוזון – גם הוא למעשה היה בוס אלמותי של קבוצה, גם הוא שולט בענף מרכזי בישראל, וגם לו מעמד חזק באירופה - עושה בדיוק את אותן הפעולות שעשה מזרחי בחמישי; תארו אותו דוחף צלם ומסמן בהפגנתיות לעבר שופט במשחק בינלאומי חשוב. קל לדמיין את האש שהיה חוטף יו"ר ההתאחדות בכדורגל.

        לוזון כבר דחף צלם, במאי 2012, במשחק הירידה של מכבי פתח תקוה במושבה. מהשוואת שני הסרטונים, ברור שההוא מהכדורגל בא במבט מאיים יותר מהקולגה מהכדורסל, אבל מבחינת מגע וגסות רוח, אין הבדל גדול בין המקרים.

        אגב, זוהי לא פעם ראשונה בתקופה האחרונה שהספסל הפעיל מדי של מכבי תל אביב עולה לכותרות. בשבוע שעבר, בהפסד הליגה לברק נתניה, נצפו המאמן דייויד בלאט והמנכ"ל גור שלף בקרב יריות צועק.

        הספסל של מכבי, במיוחד שמעון מזרחי, חי את העסק - לפעמים יותר מדי. כנראה שגם בבדיקה עולמית לא נמצא הרבה בוסים שכל כך מתערבים ומתערבבים במשחקי קבוצותיהם. רוב הבעלים המכובדים בדרך כלל יישבו בתא צפייה יוקרתי, עם סיגר וקוויאר ומשקפת. מזרחי, ריכוזי שכמוהו, כנראה לעולם לא ישדרג מעמדו למעלי ההיכל, וימשיך להרגיש את הזיעה על הפרקט. זוהי זכותו המלאה, אבל הופעות מחצית כמו זו שבחמישי רק יכולות להזיק. אפילו לתדמית מפוארת כמו שלו.

        ***

        דווקא משחקים

        עדן בן בסט נבחרת ישראל (קובי אליהו)
        זה שלא רואים אותם, לא אומר שהם לא משחקים. בן בסט, 1,792 דקות העונה (צילום: ברני ארדוב)

        מאמן נבחרת ישראל, אלי גוטמן, מזמן שחקנים שלא שיחקו יותר מדי בקבוצות שלהם, שחקנים קרים, שחקנים לא בפורמה.

        זה נשמע נכון, באמת שכן.

        כי הראש לא באמת זוכר מתי איתי שכטר ראה דשא, והאם טל בן חיים מריח הרכב, ומליקסון – שהיתה לו עונה פחות טובה בפולין ומעבר לליגה צרפתית חזקה – הוא בכלל משחק? רק אתמול סיפרו שז'וז'ו אבוטבול, ב"שירים ושערים", כינה את הקרב העתידי בין נאתכו לבניון ברבע גמר הליגה האירופית, כמפגש בין "נגרים שמחממים ספסלים". הקפטן אכן לא מזיע יותר מדי ב-2012/13, אבל ביברס, למשל, גם לא מחמם שום דבר כי קפוא בקאזאן וגם לא החמיץ שנייה העונה – 1,800 דקות ב-20 משחקי ליגה.

        בלי קשר לז'וז'ו, זו ההנחה הרווחת כאן – שהחבר'ה בכחול לבן לא משחקים. מזל שיש מספרים שילמדו אחרת. בפעם הבאה כשנרצה לרדת על גוטמן, נניח, אחרי הפסד לפורטוגל, נושא אחד נשאיר בצד. כי ככל שזה נוגע לדקות משחק העונה, הסגל שזימן גוטמן לא רק שלא נופל מהסגל של פאולו בנטו. הוא עולה עליו.

        שחקן ברצלונה אלכסיס סאנצ'ס מול שחקן ריאל מדריד פאביו קואנטראו (רויטרס)
        אז כמה אתם שיחקתם העונה? פפה וקואנטראו עפים בקלאסיקו (צילום: רויטרס)

        הפורטוגלי זימן 23 שחקנים לסגל שלו. בלי להחשיב את מחזור המשחקים שנערך בסוף שבוע זה, שחקן פורטוגלי ממוצע בסגל שיחק העונה 1,534 דקות ליגה. שחקן של אלי גוטמן, תחזיקו חזק, שיחק 1,586 דקות. ההפרש לא גדול, ורוב הנוסעים המתמידים בנבחרת הם כמובן שחקני ליגת העל ופחות השגרירים. אבל תומר חמד, עדן בן בסט, מאור מליקסון וחבריהם משחקים, ויוצרים הפרש קטן לטובת ישראל – מי היה מאמין?

        בנטו מאמין ורץ עם אותה שיטה, באותו הרכב. לא נאמר שלא חשוב לו הכושר והדקות, אבל כנראה שזה לא הדבר הכי עיקרי בפנקס שלו. כמו רוב הנבחרות הגדולות של אירופה, הגישה הרווחת היא קביעות. אצל בנטו, פרט לנאני הפצוע שלא יגיע לישראל, כל עשרת שחקני ההרכב שהפסידו לספרד בחצי גמר היורו זומנו לסגל ומועמדים בכירים לפתוח גם ברמת גן. בלי יותר מדי תזוזות, זה היה גם ההרכב ששיחק נגד אזרבייג'אן, רוסיה וצפון אירלנד.

        אז הנה תירוץ אחד שאפשר למחוק מהרשימה. אם ישראל תפסיד ביום שישי, זה יהיה בגלל הבדלי רמות, חוסר תיאום שנובע משינויים רבים מדי בהרכב ובשיטה, מנטליות קלוקלת, ועוד ועוד ועוד. אבל זה לא יהיה בגלל חלודה, ולא בגלל נגרים שמחממים ספסלים.

        : יוסי בניון, טל בן חיים, איתי שכטר, שחקני נבחרת ישראל (מערכת וואלה! NEWS)
        בתמונה: שלושה שחקנים שכמעט לא משחקים. מחוץ לתמונה הנתונים דווקא יופי

        סגל פורטוגל, הכי הרבה דקות ליגה, 2012/13

        פיצי, 2281

        אדוארדו, 2250

        הלדר פוסטיגה, 2232

        כריסטיאנו רונאלדו, 2222

        רוי פטריסיו, 1980

        סגל פורטוגל, הכי מעט דקות ליגה, 2012/13

        קרלוס מרטינס, 352

        דני, 453

        סילביו, 627

        ברונו אלבש, 1115

        פאביו קואנטראו, 1123

        סגל ישראל, הכי הרבה דקות ליגה, 2012/13

        אריאל הרוש, 2340

        מהראן ראדי, 2335

        שרן ייני, 2250

        איתן טיבי, 2250

        דודו אוואט, 2222

        סגל ישראל, הכי מעט דקות ליגה, 2012/13

        טל בן חיים, 16

        רמי גרשון, 220

        יוסי בניון, 329

        ערן זהבי, 470

        איתי שכטר, 507


        ***

        כל הנתונים - רק ממשחקי ליגה

        ***

        הספירה לאחור - השחקנים הכי חמים של גוטמן

        מאמן נבחרת ישראל אלי גוטמן (ברני ארדוב)
        אלו ועוד שישה. גוטמן (צילום: ברני ארדוב)

        ואם כבר משחק נבחרת, וכריסטיאנו רונאלדו בא לביקור, הטופ 5 יוקדש השבוע לשחקנים הכי חמים שיש לגוטמן להציע לקראת המפגש המסקר; לאלו שנהנים מחודש מצוין; לאלו שמגיעים לאצטדיון הלאומי בכושר הכי טוב. חושבים אחרת? אתם יודעים מה לעשות.

        5 אייל גולסה. כמו רוב הירוקים, תחת ראובן עטר הוא היה כבוי, אפילו לא באנקר. עם בנאדו החיות חזרה, והבחור החל לשרוף שטחים ולחרוך דשא. הברק הראשוני שהראה שגולסה של פעם חזר הגיע בדמות פתיחת הרגליים הנהדרת ליניב קטן ב-0:4 מול רמת השרון. בליגה הוא רק עם שני שערים ושני בישולים - כולל אחד נפלא לאנדלובו (קופי צ'אבי לוייה) מול בית"ר. אבל בחודש האחרון זה כבר הרבה יותר מהמספרים. זה פשוט זה.

        4 מאור מליקסון. שער היתרון מול ליל לא החזיק, וולנסיין שלו הפסידה 3:1 בשבוע שעבר, אבל האקס פולני בחודש מצוין. וכפי שנכתב באתר זה רק לפני כמה שבועות, בוולנסיין מאוהבים, המאמן מחמיא והשחקנים נהנים לשחק איתו. רבים פקפקו במעבר לצרפת, לליגה כה קשה, והיו אף כאלה שאפילו לא שמו לב להבחור החליף קבוצה. בשבועות האחרונים מליקסון מוכיח שהתקופה בוויסלה קראקוב לא היתה מקרית. אם גוטמן יחליט לשחק בהרכב שרוצה לאיים על השער, האיש שיצטרך לעשות בלאגן כנראה יהיה שגרירנו בוולנסיין.

        3 אלירן עטר. בארבעת המשחקים האחרונים הוא כבש רק שער אחד, אבל 22 שערי ליגה זה נתון שלגוטמן יהיה קשה להתעלם ממנו. הבישול האיכותי אתמול לראדה פריצה הוכיח איזה שינוי עטר עובר העונה. מאיש של מהלך אחד, עטר הפך לנשק יעיל ומגוון יותר, שיודע להכריע משחקים גם על ידי ויתור. השבוע דיברו קצת על כאבי גב ואימונים בצד, אבל אל תתפלאו אם בכושר הנוכחי של החלוץ מהשכונה, בן בסט ו/או חמד ייאלצו לפנות את המקום.

        2 מהראן ראדי. השחקן הכי יעיל בארץ העונה, השחקן הכי יעיל בסגל של אלי גוטמן כרגע. מישהו שיכול גם לכבוש וגם לבשל (ויש לו 17 הוכחות כאלה העונה, רק בליגה), לגמור משחק ברגע ובעיקר להתיש ולייאש את שחקני היריב תוך כדי קילומטרז' דו ספרתי. נכון, פורטוגל זה לא רמת השרון ולכסח את מוטיניו זה לא כמו לקצץ את גורדנה, אבל נראה שאם יש מישהו שיכול להתמודד מול הפיזיות האירופית במשך 90 דקות – זה מהראן ראדי.

        1 ביברס נאתכו. זה התחיל עם בישול מול פינלנד, המשיך לבישול לרונדון מול זניט והמריא עם עוד בישול לרונדון, בניצחון על לבנטה שהעלה את קאזאן לרבע גמר המפעל המשני. מה המשותף לשלושת האסיסטים? שלושתם נשלחו במצב של 0:0. לאלה שבכלל מפנטזים על סנסציה, נאתכו הוא בדיוק זה שמחזיק את המצת לחלום. הקשר נמצא בתקופה פנטסטית, והוא מעולם לא היה מדויק יותר. שני הבישולים לרונדון – במיוחד השני – כאילו נעשו על ידי מחסל. ברגע הנכון, בין העיניים. נראה אותו יורה בין קואנטראו לפפה.

        ביברס נאתכו נבחרת ישראל (קובי אליהו)
        ברור שבמרכז. נאתכו (צילום: קובי אליהו)

        לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

        מייל: orenjos@walla.co.il

        נתונים: dribblist.com, soccerway