בתחילת העונה נכנס דינו אנדלובו לחדר ההלבשה של מכבי חיפה ולא האמין. "אני נמצא במועדון אירופאי", חשב לעצמו החלוץ. אבל רגע אחרי, משהו החזיר אותו לשכונה. הוא התחיל לזמזם שירים באנגלית, שם ידיים על הראש ופתח בריקוד לעיני השחקנים. "הוא רקד כאילו אין אף אחד מסביבו", סיפר אחד השחקנים. "לעולם לא יסתכל לצדדים, יהיה מרוכז רק בעצמו ובשיר שלו. כאילו הוא לבד שם". השמחה הייתה זמנית. פציעה קשה השביתה את אנדלובו לתקופה ארוכה. הדיכאון השתלט עליו והחלום להפוך לחלוץ הבכיר במכבי חיפה הלך והתרחק. "באותה תקופה הוא הפסיק לרקוד. וכשהוא מפסיק לרקוד, זה אומר משהו. אומר הרבה", סיפרו בחדר ההלבשה של חיפה. "מתי הוא חזר שוב לרקוד? אחרי מועד ההעברות. כשהבין שלמכבי חיפה אין כוונה להקפיא אותו".
באופן מוזר ואולי סימבולי, הרגע בו יעקב שחר נפרד מראובן עטר היה גם הרגע שבו בחיפה נפרדו מאנדלובו לתקופה ארוכה. 67 דקות אחרי שהמאמן שהביא אותו למועדון הלך הביתה, דווקא מול אותה בני סכנין שנגדה ערך את הופעת הבכורה, אנדלובו סגר מעגל שאיש במכבי חיפה לא ייחל לו: אותו שבר בכף הרגל שהשבית אותו לחודשיים. התכנית של חיפה באותו שלב, כאמור, הייתה ברורה: להחתים את סטפן שצ'פוביץ' ולהקפיא אותו, צעד שהיה מוביל לפרידה סופית בסוף העונה. אבל אנדלובו לא ויתר, השתקם ורגע לפני שחלון העברות נסגר נכנס לחדר המאמן והודיע לו: "אני מוכן להיאבק על מקומי בהרכב". חיפה ויתרה על שצ'פוביץ', הדרום אפריקאי התאושש וחזר להבקיע, אבל המאבק הבלתי פוסק בזירה שלו עדיין לא מבטיח שהוא יישאר בעונה הבאה בקבוצה ולא מנע ממנו ביקורות מהקהל ומהתקשורת. פלא שהשחקנים כבר מצאו לו כינוי של מתאגרף?
"עטר היה נעול"
כדי להבין מה עבר על אנדלובו העונה, כדאי אולי לחזור לרגע בו חתם במכבי חיפה. עד הרגע הזה במועדון היה עוד מי שרצה להאמין שהסיכום עם החלוץ לא יגיע לשלב הטיוטות. חלק מקברניטי המועדון לא הבינו מדוע עטר מתעקש על חלוץ אלמוני יחסית בטענה שבסכומים ששילמו עליו, אפשר להחתים חלוץ ברמה גבוהה בהרבה. החששות מפני עסקה כושלת התבדו באופן מסוים בהופעת הבכורה שלו בקבוצה. בחיפה סיפרו כי הנשיא שחר שישב ביציע הכבוד לא ממש ידע למה לצפות וכשאנדלובו שם את השני ברשת של סכנין בגביע הטוטו (0:6), הוא הרגיע מעט את הרוחות שנשבו במועדון.
כדי להבין כיצד אנדלובו ("ג'ק ג'ונסון", על פי כינויו החדש) הגיע למועדון נחזור מעט לאחור, למינוי עטר. הדרישה הראשונה של המאמן החדש בירוק הייתה להמריא לארגנטינה בחודש מאי במטרה לחזור משם עם שמות שיוכלו להפוך את מכבי חיפה למועמדת הבכירה לאליפות. עטר קיבל אישור משחר והמריא לארגנטינה, נפגש עם סוכני שחקנים בכירים, צפה במספר משחקים, ניהל משאים ומתנים בעל פה וכעבור מספר ימים חזר לישראל עם רשימה של מספר שחקני רכש.
לבכיר שבהם קראו ניקולאס אולמדו, קשר אחורי וקפטן גודוי קרוס שלא הגיע מסיבות כלכליות. במכבי חיפה בחנו את הרשימה וגילו שמשהו חסר. "המטרה הייתה להביא לכאן חלוץ גדול, אבל לכל אורך הדרך לא שמענו שם של מועמד רציני אחד. שיערנו שעטר נעול על מישהו, אחרת לא ניתן להסביר מדוע אף אחד משחקני ההתקפה ברשימה לא היה חלוץ טבעי", סיפרו השבוע במועדון. עטר שמר על שתיקה תקופה ארוכה בנושא הזה ושוחח עם כך רק עם אנשיו הקרובים ביותר, כאלה שהוא יכול לסמוך עליהם. בכל אותן שיחות הוזכר שמו של אנדלובו, אך המאמן עדיין לא דרש מהקבוצה להיכנס למשא ומתן.
בינתיים, הקבוצה שעטר ניסה לבנות התחילה לארגן את עצמה מחדש. המאמן דרש להחתים את המגן הימני של הפועל חיפה, עודד אלקיים, על חוזה לשלוש שנים. במועדון הרימו גבה לנוכח ההחלטה הזאת, עד שהגיעה שיחת טלפון נוספת מהמאמן, שגרמה ללא מעט אנשים במערכת לתהות: האם הקיץ הזה ייגמר שוב במסע רכש שיעשה נזק לדורות בסעיפי התקציב? "אני רוצה את דינו אנדלובו מבני יהודה וכמה שיותר מהר", נשמע קולו של המאמן מהקו השני השיחה עם שחר. במועדון סיפרו כבר אז שהנשיא לא בדיוק ידע במי מדובר והחל לברר פרטים עם מכריו.
אחרי מספר ימים, במהלך החתונה של אדורם קייסי, נפל הפור. עטר הודיע שזה השחקן שהוא רוצה והסקאוט אלון חרזי הדפיס נתונים סטטיסטיים. "רגע אחרי קיבל משה דמאיו טלפון מאיתנו. כל העניין הזה נסגר בדקות. עטר התעקש, שחר סגר, אבל בני יהודה ביקשה שנחכה למשחק מול שיראק בליגה האירופית כדי לשחרר אותו", נזכר גורם במועדון. הבעיה של שחר הייתה הסכום אותו דרשה בני יהודה, למעלה ממיליון דולר, תמורת השחקן. "אחרי שהוא שילם את הסכומים האלה על חן עזריאל ואוראל דגני היו כאלה שחשבו שלא נכון להוציא סכום דומה על חלוץ פחות מוכר יחסית", הודו במועדון לאחר הסיכום. שחר הודיע לעטר שהחתים את אנדלובו ונתן אור ירוק להחתמת קשר. הטלפון הבא שקיבל הנשיא שייך לפרק אחר בסדרה ולשחקן בשם ג'ואל דמאו, שהסכומים שחיפה שילמה עליו רק חיזקו את ההערכה שהקבוצה שבנה עשויה לקרוס העונה. ברגע שהגיעה הפציעה של אנדלובו, במועדון שיערו שייתכן שהנזק הכלכלי בעקבות החתמת החלוץ גבוה אפילו ממה שתוכנן.
ראוי משצ'פוביץ' וביטון?
אלא שלמרות הספקות והפציעה, הנתונים הסטטיסטיים של אנדלובו מפתיעים ולא זוכים למספיק קרדיט. לא הרבה חלוצים מצליחים לסיים עונה רצופת פציעות כשברזומה שלהם לא מופיע מצב בו לא הבקיעו שלושה משחקים ברציפות. אנדלובו, רק בן 23, הבקיע עוד בעונה שעברה תשעה שערים. העונה הוא הבקיע 10 בכל המסגרות למרות שהוא משחק הרבה פחות. "כשהוא מקבל את הכדור הוא מתחיל לדהור קדימה. לפעמים הראש נתקע בקיר, אבל לפעמים הוא עושה סיומת של חלוצים גדולים בהרבה. הוא יכול לחדור הגנה ברגע, כשהוא מגיע למצב של אחד על אחד זה גול כמעט בטוח", אמר שחקן בקבוצה. השאלה הגדולה היא מדוע אוהדי מכבי חיפה עדיין מטילים ספק בחלוץ שהוא הכובש השני בטיבו במועדון.
אחת הבעיות עליה מדברים בחיפה קשורה בהבדלים התהומיים בין שיטת המשחק של בני יהודה לזו של הירוקים. בקרב השחקנים היה מי שאמר שאנדלובו היה זקוק לתקופה בה ילמד את שיטת המשחק מחדש. פרשן הכדורגל החיפאי, איציק אהרונוביץ', עונה על הסוגיה: "אנדלובו למד לשחק במכבי חיפה נגד הגנות צפופות. הוא יודע שהוא צריך הרבה סבלנות. מה יש לי לומר על שחקנים שאומרים שהוא נכנס עם הראש בקיר? שכל אחד יסתכל על עצמו ויעביר ביקורת על עצמו. לכל שחקן יש פלוסים ומינוסים. הוא לא היחיד שלפעמים הולך עם הראש בקיר. בעצם, אתה יודע מה? הוא הכי פחות מכולם", אומר אהרונוביץ'. "הדימוי של שחקן כבד לא נכון, כדאי שיבדקו מהירויות וילמדו אותו. הוא מאוד מהיר. שווה 15 גולים בעונה שבה הוא בריא".
ואולי התכונה ההיא שהזכרנו קודם, לרקוד מבלי להסתכל לצדדים, היא זאת שמשקפת את ההערכה לה השחקן זוכה. למרות כמות השערים הסבירה, עמוד רשימת הבישולים של אנדלובו ריק לחלוטין. "בתחילת השנה אצלנו הוא היה עושה פחות תנועה ומבקש כדורים לרגל", סיפר לאחרונה יוסי אבוקסיס שאימן אותו בבני יהודה, "הסברנו לו שעם הכוח הוא צריך לעשות תנועה לעומק והוא הבין. הסתכלתי על הכוח שלו והמטרד שהוא היווה להגנות. דמאיו הביא אותו בעלות נמוכה, לא היו ברירות כי לקבוצה לא היה כסף". שחקן בקבוצה מוסיף: "הוא עדיין צריך לשפר אלמנטים במשחק הקבוצתי, שזה אולי הדבר החשוב ביותר בעידן אריק בנאדו. הקבוצה מעל השחקן".
זאת הסיבה לכך שכבר במהלך חודש ינואר במועדון החלו לחשוב על העונה הבאה. בהנהלה לא פנו לאף שחקן, אבל בשיחות פנימיות עלו שמות של כמה מועמדים להגיע בעונה הבאה. השגרירים שלומי ארבייטמן, דודו ביטון ובן שהר הוזכרו בשיחות. סטפן שצפוביץ' רצוי מאוד במקרה שלא יירכש על ידי אשדוד. על אנדלובו אפשר לומר דבר אחד בוודאות. הוא כבר לא נראה כמו בזבוז כסף או השקעה חסרת תכלית כמו בקיץ. פוטנציאל ההבקעה קיים, הוא בגיל הנכון וגם הופעות טובות בשורות הבפאנה בפאנה יכולות להשביח אותו. אפילו אם מכבי חיפה תחליט בעונה הבאה להשאילו, היא עוד עשויה בעתיד להחזיר את ההשקעה
לאהרונוביץ' אין ספק שאנדלובו יכול לתרום בעתיד לחיפה יותר משחקנים כמו ביטון ושצ'פוביץ'. "צריך לזכור מתי אנדלובו הגיע והתשובה היא בתקופה הגרועה ביותר ב-20 השנה האחרונות בתולדות במכבי חיפה, תקופה בה ושום דבר לא עבד מקצועית וחברתית. תג המחיר ששולם עליו ניקר עיניים בכל מקום כי הוא לא סיפק את הסחורה, אם כי הוא זכה להבקיע שלושה שערים אצל עטר. אם להוסיף את הפציעה הקשה שהוא עבר, הניתוח שהוא עשה והחזרה שלו עם מספרים לא רעים, ואם נצא מנקודת הנחה שלכל כדורגלן לוקח זמן להיכנס לכושר משחק טוב, אז מדוע שנלין עליו? ראה מקרה ויאם עמאשה. כמה זמן לקח לו לחזור? היום הוא בכושר טוב ועדיין מגלה 40 אחוז מהיכולת"
"ברגע שאנדלובו ייכנס לכושר בקבוצה כמו חיפה, עם פרמטרים טובים של מהירות, כוח מתפרץ ורגל שמאל אדירה, והוא גם יודע לעשות הגנה וממושמע מבחינה קבוצתית, הוא יבוא הרבה יותר לידי ביטוי ויביא הישגים למועדון. למיטב ידיעתי, בנאדו מאוד מחזיק ממנו, וכל עוד הוא ממשיך בחיפה אנדלובו יישאר. נכון, יש כאן פער שאנדלובו היה צריך להשלים בגלל הבדל בין סגנונות המשחק. בבני יהודה קבוצות ריווחו והשאירו שטחים והוא צריך שטח כדי להביא מהירות וכוח. ראינו כבר שברגע שחיפה יוצאת למתפרצות, הוא יודע להבקיע".