פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אולי ככה לוזון יגיע להישג הראשון שלו כיו"ר

        האיומים של יו"ר הטוטו על יו"ר ההתאחדות הם מעבר לסמכותו של פישביין, אבל במציאות הקיימת ללוזון לא תהיה ברירה אלא להיכנע לאיש שנהנה מהגב של לימור לבנת. המדור של א. טבק עושה סדר בבלגן

        אבי לוזון יו"ר ההתאחדות לכדורגל (ברני ארדוב)
        אין לו הרבה ברירות, אלא לפעול לפי התכתיב של פישביין. לוזון (צילום: ברני ארדוב)

        אם זה לא היה מבייש, מביש, אך גם צודק, ניתן היה לצחוק מהתנהגותו של יו"ר מועצת ההימורים צחי פישביין, שרוצה לקבוע להתאחדות לכדורגל ובייחוד לעומד בראשה, אבי לוזון, איך לנהוג ומה לעשות. השבוע פישביין חזר ותקף את ההתאחדות לכדורגל ודרש, בין היתר, להקים מנהלת ליגה, אחרת לא יעביר יותר כספים לקבוצות הכדורגל.

        פישביין זיהה את חולשתו של לוזון כמנהיג הכדורגל הישראלי, ועל כן אינו מהסס לתקוף אותו בפומבי, גם אם אין לו סמכות לכך. כדאי לדעת כי לא פישביין ולא מועצת ההימורים רשאים להורות להתאחדות לכדורגל איך לנהוג ומה לעשות. בתקנון של מועצת ההימורים אין כל סעיף כזה. מעבר לכך, לא זכור מתי חברה ממשלתית שברה הסכם עם גוף שחתמה עמו על הסכם שנה לפני סיום החוזה.

        הרושם הוא שפישביין הוא מינוי פוליטי מטעם שרת הספורט לימור לבנת, ולכן מרשה לעצמו לנהוג כך, מאחר שהוא צודק בדרישותיו. כל זמן שהשרה נושאת בתפקיד, איש לא יסתום לו את הפה. השיטה של לוזון לא לקבל החלטות בנושאים שאינם נוחים לו, כשלה הפעם. השלווה הופרה. הפעם הוא נדרש לפעול אפילו בניגוד לתפיסת עולמו, כלומר, לשמור על הקבוצות הקרויות קטנות.

        הדרישה של פישביין היא לא רק להקים מנהלת ליגה, אלא גם להכפיל את כמות הקבוצות בליגות הנערים והנוער. בהשוואה לאירופה, גם במדינות בעלות מספר תושבים כמו של ישראל, מספר קבוצות הנוער והנערים הוא כפול. לגבי מנהלת הליגה, קיימת הסכמה מצד לוזון להקימה. אך דרישתו לדחות זאת בשנה מפתיעה מאוד, ומעוררת תהייה אם אכן בכוונתו להקים מנהלת כזו, או, לחלופין, לאחד את המנהלת עם קבוצות הליגה הלאומית, מה שיהפוך את המנהלת לגוף כלכלי כושל מראש.

        צחי פישביין יו"ר הטוטו (קובי אליהו)
        כל זמן שהשרה נושאת בתפקיד, איש לא יסתום לו את הפה. פישביין (צילום: קובי אליהו)

        מי שעוקב אחרי מעשיו של לוזון לא ימצא עשייה או חידוש. מנגד, פישביין הנהיג חידושים שכרגע עוזרים לקבוצות הצמרת. בתום כל עונה מחולקים 4 מיליון שקלים לקבוצות ליגת העל משידורי טלוויזיה. לרוב, זוכות בכך ארבע הקבוצות הגדולות, 750 אלף שקל כל אחת. המיליון הנוסף מתחלק בין שאר הקבוצות. עבור חלק מהקבוצות זו הכפלת ההכנסה ממכירת כרטיסים. הפתעת העונה, למשל, עירוני ניר רמת השרון, עדיין לא הכניסה לקופתה סכום כזה ממכירת כרטיסים במשחקים שלה.

        סכום נכבד נוסף מגיע לשמונה קבוצות ממענקי מיקום. כאן חלה ירידה קטנה לעומת העונה שחלפה. האלופה תקבל 1.8 מיליון שקל, סגניתה 200 אלף שקל פחות, המקום השלישי יזכה ב-1.4 מיליון שקל. התשלומים כוללים שמונה קבוצות, כאשר המקום השמיני מקבל רק 200 אלף שקל. בעונה שחלפה, לשם השוואה, קיבלה האלופה 2.2 מיליון שקל. עבור קרית שמונה, מדובר היה בסכום זהה כמעט למה שהכניסה ממכירת כרטיסים.

        התקציב ממוסדות הוא 1.9 מיליון שקל מטלוויזיה, 1.7 מיליון שקל ממועצת ההימורים, חצי מיליון מהמרכזים, 200 אלף עבור השתתפות בגביע הטוטו. עבור רוב הקבוצות, ללא ההכנסה הזאת אין להן זכות קיום. רק שלוש קבוצות, לפעמים ארבע, מכניסות ממכירת כרטיסים ומנויים יותר כסף מהקצבות.

        נתונים אלה מבהירים חד משמעית מהו כוחה של מועצת ההימורים, כי היא גם מעניקה כספים בסכומים נמוכים יותר לשאר הליגות. על כן, לאדון לוזון אין הרבה ברירות, גם אם זה לא נעים, אלא לפעול לפי התכתיב של פישביין. את שאר הפטנטים הוא כבר ניסה ולא נראה כי הצליח. אולי בזכות אונס זה, לוזון ירשום בדפי ההיסטוריה מעשה חיובי משמעותי ראשון בקדנציה שלו.