התגרה באברמוביץ' והבריז (צ'לסי סטיאווה בורקרשט, חמישי, 22.05, ספורט2)
זה לא סוד שג'יג'י בקאלי, הבעלים של סטיאווה, הוא אחד האנשים המטורללים בענף. הוא מספק ציטוטים ביזאריים על בסיס כמעט יומי, וכך נהג גם לפני המפגש מול איאקס בסיבוב הקודם כאשר סירב להופיע לארוחה משותפת: "איך אשב לצד נשיא איאקס אם יש לו נעליים שעולות 200 יורו, ושלי עולות 4,000 יורו? זה פשוט בלתי אפשרי". אמר וניצח כנגד כל הסיכויים, אחרי שהרומנים מחקו פיגור 2:0 בגומלין ועלו בפנדלים. "ההולנדים לא עיניינו אותי, אבל רומן אברמוביץ' זה משהו אחר. אשמח לפגוש אותו, לנצח ולהראות שכל המיליונים שלו לא שווים כלום. רוח הלחימה שלנו הרבה יותר חזקה" הצהיר מיד בקאלי.
הברון הרוסי אמנם לא הגיע לבוקרשט, בעיקר משיקולי אבטחה, אבל סטיאווה אכן גברה על צ'לסי 0:1 במשחק הראשון. בקאלי יצא כהרגלו משליטה ופצח במתקפה. "אברמוביץ' צריך לקבל סטירה או שתיים. הכסף שלו לא חשוב. אם נכבוש בסטמפורד ברידג', נעלה לרבע-הגמר. אין קבוצה בעולם שמסוגלת להבקיע מולנו שלושה שערים" אמר האיש ששכח מזמן את החמישיה בקריית אליעזר בעונה שעברה, והמשיך: "צ'לסי קבוצה איטית מאוד. פירקנו את טרי, את למפארד בכלל לא ראיתי, ואדן הזאר לא זז. רק ריאל מדריד וברצלונה יכולות להקשות עלינו. את כל היתר אנחנו מביסים".
אפשר להבין את מצב רוחו המרומם של בקאלי. סטיאווה ספגה השפלה אחרי השפלה בליגה הרומנית ולא ראתה אליפות מאז 2006, אבל העונה היא מובילה את הטבלה בפער עצום בדרך לתואר מובטח לחלוטין. מאמנים התחלפו במהירות מסחררת, עד שהגיע לאורנציו רגקאמפף הצעיר והתגלה כעילוי עבור הבוס המשוגע. הרומנים באמת נחתו בלונדון מלאי אמביציה. רק חבל שבקאלי לא יהיה שם כדי לפגוש את אברמוביץ' פנים מול פנים. במקום זאת, הוא העדיף להרחיק עד להר אתוס ביוון ולהתפלל. "אי אפשר לראות שם את המשחק, וכדורגל לא מעניין אותי כשאני קרוב לאלוהים. בלילה אתקשר לברר את התוצאה, אבל אני כבר יודע אותה. ננצח 1:2". צדק הבחור?
בהשראת ברצלונה? (זניט באזל, חמישי, 19.00)
אם צריך לבחור את המאמן האומלל ביותר באירופה, לוצ'אנו ספאלטי לא ינצח בנוק-אאוט, אבל יש לו קייס לא רע. לראשונה מאז 2006 הפסידה זניט בשלושה משחקים ברציפות, והמשבר שהחל עוד בספטמבר עם החתמתם של הולק ואקסל ויטסל תמורת כמעט 100 מיליון יורו רק הולך ומעמיק. אלופת רוסיה קיוותה שתוכל להתגבש מבחינה חברתית בפגרת החורף הארוכה ולשכוח מהמתיחות ששררה בחדר ההלבשה, אך בפועל המגמה הפוכה. במשך שבועות ארוכים נהנתה התקשורת לדסקס אפשרות עריקה של איגור דניסוב לספרטק מוסקבה אירוע שניתן להקביל למעברו של סטיבן ג'רארד למנצ'סטר יונייטד.
הסכסוך בין הכוכבים הרוסים לבין המאמן האיטלקי גלוי לכל, והחלטתו של ספאלטי לספסל את אלכסנדר קרז'אקוב בשני המשחקים האחרונים בליגה האירופית רק מהווה עדות לכך. המהלך הטקטי הזה, במסגרתו תופקד הולק כחלוץ מרכזי, נכשל. זניט, שהיתה בת מזל לנצח את ליברפול במשחק הראשון בסיבוב הקודם, הפסידה באנפילד 3:1 בהופעה מלאת פניקה טהורה, והיתה ראויה לתבוסה גדולה הרבה יותר ולהדחה. היא שרדה, וההשפלה הגיעה לפני שבוע, כאשר באזל רמסה אותה לחתיכות. הלוח אמנם הראה רק 0:2 בסופו של דבר, אולם איש מהרוסים לא יכול היה לבוא בטענות אם זה היה מסתיים בחמישיה.
שלושה ימים לאחר מכן, שבה גם הליגה הרוסית לפעילות, וזניט נכנעה לרובין קאזאן. ביברס נאתכו בישל את שער הניצחון, והמרחק בין האלופה לצסק"א מוסקבה שמובילה את הטבלה צמח לשמונה נקודות, 10 מחזורים לסיום. בהיעדר מפגשים ישירים בין קבוצות הצמרת, העסק נראה חמור במיוחד. גם המקום השני, ממנו עולים למוקדמות ליגת האלופות, תפוס כיום על ידי אנז'י מחצ'קלה. הקבוצה העשירה של גזפרום, שחלמה על העפלה לשלבים המתקדמים ביותר של צ'מפיונס-ליג העונה לפני שנכשלה בשלב הבתים, עלולה לא ליטול חלק במפעל כלל בעונה באה.
ספאלטי דואג להצהיר שאין לו כוונה לעזוב כל עוד הוא רצוי. הנהלת גזפרום נתנה גיבוי מלא לאיש שזכה בשתי אליפויות רצופות, אבל הדחה בידי קבוצה שווייצרית, שתצטרף לפיאסקו מול אוקזר, עלולה לחרוץ את גורלו. כדי לחזור לשפיות, זניט חייבת לבצע קאמבק. במצבה הסיכויים לא נראים מזהירים, אבל מי יודע אולי ברצלונה תשמש השראה.
האיש ששלח את פרס הביתה (ריאל מדריד מאיורקה, שבת, 21.00, 5+)
לגרגוריו מנסאנו יש רקורד משונה מול ריאל מדריד. הוא הפסיד מולה בכל משחקיה כאשר ישב על ספסל סביליה, אתלטיקו מדריד, מלאגה וראיו וייקאנו אבל עם מיורקה השיג לא פחות מחמישה נצחונות מול לוס בלאנקוס. המפואר שבהם הושג במאי 2003, כאשר ריאל ספגה מהלומה קשה מאוד במאבק על האליפות בברנבאו. הלבנים הובילו 0:1 במחצית משער של רונאלדו, ואז הובסו במופע עצום של סמואל אטו, וספגו חמישייה אחרי ההפסקה, כולל שער עצמי של רוברטו קרלוס שאיבד לחלוטין את השלווה הנפשית.
מנסאנו עזב אז את מאיורקה בסיום העונה, אך שב אליה בפברואר 2006, כאשר מצבה בתחתית היה אנוש. בתום 23 מחזורים דורגה הקבוצה מאי הנופש במקום האחרון, והמשבר הוביל לפיטוריו של הקטור קופר הארגנטיני. כבר במשחקו הראשון הצעיד מסנאנו את הקבוצה לנצחון במלאגה, וכעבור שבוע אירח את ריאל. לא תופתעו לגלות שהוא גבר עליה 1:2 בגשם השוטף. גם הפעם הובילה ריאל בהפסקה, גם הפעם נפלה קורבן לקאמבק, וחואן אראנגו, כיום כוכב מנשנגלדבאך, כבש את שער הניצחון בגשם השוטף. יום אחרי ההשפלה הודה פלורנטינו פרס בכשלון פרויקט הגלאקטיקוס והתפטר מנשיאות ריאל.
והנה שוב חזר מנסאנו כדי להציל את קבוצתו האהובה מירידה. הוא הגיע רק לפני חודש, אבל הקבוצה כבר מגלה סימני שיפור, ואחרי שני נצחונות רצופים רחוקה רק שתי נקודות מחוף מבטחים. אז ריאל מגיעה אחרי חמישה ניצחונות רצופים בליגה, אבל לתומר חמד כדאי לדעת לפי ההיסטוריה הסיכוי שלו להפוך לגיבור הערב גבוה יותר ממה שנדמה.
לקלקל למאמן האהוב (לברקוזן באיירן מינכן, שבת, 19.30)
האליפות כבר בכיס, והחודשים הקרובים בבונדסליגה יהפכו לסוג של מסע פרידה של יופ היינקס. האיש שצפוי לפרוש במאי הוא דמות אהודה ונערצת בכל מקום, ויהיה סמלי במיוחד שמשחקו האחרון בקריירה יתקיים במנשנגלדבאך, בעיר בה נולד, בילה כמעט את כל הקריירה כשחקן והתחיל את דרכו כמאמן. בלברקוזן, היריבה האיזורית של גלדבאך, הוא בילה בסך הכל שנתיים, אבל הותיר זכרונות נעימים מאוד, שיקם את הקבוצה שהיתה שרויה במשבר והחזיר אותה לליגת האלופות. במקביל, הוא גם החזיר למסלול את הקריירה של טוני קרוס שנראתה בשלב מסוים בדרך להתרסקות.
לברקוזן לא ממש "התחשבה" בנוסטלגיה במפגשים מול מאמנה הקודם ב-2012. בעונה שעברה היא השיגה ניצחון 0:2 ביתי והרסה את המרדף של באיירן אחרי דורטמונד. העונה היא הגדילה לעשות והיתה היחידה שהנחילה לבאיירן הפסד ליגה עד כה. הנצחון 1:2 באוקטובר, משער דרמטי של סינדי סם בדקות הסיום, היה הראשון של לברקוזן במינכן מאז 1989 וגם אז, באופן משעשע למדי, היה היינקס מאמנם של הבווארים. בשבת ברור שלברקוזן זקוקה לנקודות יותר מיריבתה, אבל האם ייתכן שיופ יפסיד לה בפעם השלישית ברציפות?
עתיד ללא ורוד? (מילאן פאלרמו, ראשון, 16.00)
תשע השנים הביזאריות של מאוריציו זמפאריני בליגה הבכירה מתקרבות בצעדי ענק לסיום. נשיא פאלרמו, שייתן פייט טוב אפילו לבקאלי, התפרסם אמנם כמפטר סדרתי, אך התעלה העונה לשיאים חדשים. ג'וזפה סאנינו התחיל את העונה, במקומו מונה ג'אן פיירו גאספריני, לאחר מכן אלברטו מלזאני שנזרק למרות שלא הפסיד אף משחק. גאספריני הושב לכיסא החם כדי לעוף אחרי שני מחזורים, וכעת זהו שוב תורו של סאנינו, בעוד הקבוצה שקועה עמוק במקום האחרון.
העיתונאים ואוהדים רבים יצטערו על הירידה של הקבוצה הססגונית, אבל במילאן ישמחו מאוד להיפטר ממפגשים איתה. מאז עלייתה ב-2004 רשמה פאלרמו באופן עקבי תוצאות טובות מול הרוסונרי, ורק פבריציו מיקולי לבדו כבש בארבעה נצחונות של הוורודים שחורים על היריבה ממילאנו. גם העונה, למרות כושרו הירוד, הרשית מיקולי נגד מילאן בתיקו 2:2 בסיבוב הראשון, בו ניצלה הקבוצה של מסימיליאנו אלגרי מהפסד בזכות סטפן אל-שעראווי. כעת, כאשר מילאן זקוקה בדחיפות לחדשות טובות על מנת לשכוח את הסיוט בסן-סירו, אין עיתוי טוב יותר כדי לתקוע עוד מסמר בארונה של פאלרמו. מצד שני, אולי זה גם הזמן של פאלרמו לשוב לחיים. אחרי הכל, היא רחוקה רק חמש נקודות מגנואה במקום ה-17.