ב-16 בינואר 2013. באיירן מינכן זעזעה את עולם הכדורגל. ההודעה על החתמתו של פפ גווארדיולה לשלוש שנים תפסה את כולם לא מוכנים. "החדשות נפלו על אנשים כמו פצצה. בכל כלי תקשורת בעולם כולם רצו לברך את באיירן מינכן", הסביר נשיא הכבוד פרנץ בקנבאואר. האופוריה הייתה בשיאה. "זה מראה שלא כל אחד רוצה לעבוד עם אוליגרכים", אמרו במועדון. אלא שהיו גם כאלה שהתלהבו פחות, שחששו שההייפ יסיט את המועדון מהמטרות שלו בעונה הנוכחית ויפגע במומנטום האדיר. היו גם כאלה שהרגישו שמדובר במהלך שלא מכבד את המאמן הנוכחי יופ היינקס. "לשם פפ גווארדיולה אין כאן שום משמעות עד דקה אחרי חצות בראשון ביולי", אמר החלוץ תומאס מולר.
אלא שהחששות לא התממשו. באיירן מינכן נמצאת בעיצומה של אחת העונות הטובות בהיסטוריה שלה, מנפצת את כל שיאי המועדון ושיאי הבונדסליגה, דוהרת לאליפות מרשימה, העפילה לחצי גמר הגביע הגרמני והערב (חמישי, 21:45, ספורט5), צפויה להשלים את העלייה לרבע גמר ליגת האלופות, אולי בדרך לטרבל היסטורי שלא קרה גם בימי הזוהר של המועדון בשנות ה-70. באיירן הנוכחית מחזקת את מעמדה כאחת מקבוצות העל של היבשת ודווקא על רקע ההצלחה המסחררת של העונה, מתחילה לצוץ שאלת היום שאחרי. כי ביום שאחרי החגיגות והשמחה, מה יישאר לפפ גווארדיולה?
מבט חטוף לעבר טבלת הבונדסליגה מספר בעצם את כל הסיפור. 21 ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו והפסד בודד. 66 נקודות. 88 אחוזי הצלחה. 67 שערי זכות (ממוצע של 2.68 למשחק). 10 שערי חובה. הבווארים מוליכים את הטבלה ב-20 נקודות הפרש ותיאורטית, יכולים להבטיח את הזכייה באליפות בעוד שני מחזורים. אפילו היריב הגדול יורגן קלופ מדורטמונד נאלץ לאחרונה להודות: "העונה של באיירן מושלמת".
בזה אחר זה באיירן מנפצת העונה את שיאי הבונדסליגה, שברובם היא מחזיקה בעצמה. פתיחת העונה הטובה בהיסטוריה עם שמונה ניצחונות רצופים, אליפות החורף המוקדמת ביותר (הובטחה במחזור ה-14) וככל הנראה גם אליפות בהפרש נקודות הגדול אי פעם. באיירן בדרך לשבור את שיא הניצחונות - 25 לעונה - שנקבע על ידה בעונת 1972/73 והושווה אשתקד על ידי דורטמונד, את שיא הנקודות - שעומד על 81, ואם לא יקרה דבר בלתי צפוי, תסיים את העונה כאלופה שספגה הכי פחות שערים (אוליבר קאן ומיכאל רנסינג ספגו 21 בעונת 2007/8).
עוד מספרים? אם הבווארים לא יפסידו עד תום העונה בליגה, הם ישוו את השיא שלהם מעונת 1986/87 - אליפות עם הפסד אחד. בכל הקשור לשערי זכות, השיא עומד על 101 והושג בעונת 1971/72. כדי לשבור אותו, באיירן צריכה לכבוש 35 שערים בתשעה משחקים, אבל גם אם לא תעשה זאת, היא כנראה תשבור את שיא המועדון בהפרש שערים שעומד על 64+.
לא מעט אנשים בגרמניה סבורים שבאיירן הנוכחית טובה יותר מהשושלת של תחילת שנות ה-70. הקבוצה המדהימה של ספ מאייר, גרד מולר, הקייזר בקנבאואר ושאר הכוכבים. "הם משחקים טוב מאי פעם", קבע פליקס מגאת. "הליבה ההגנתית של הקבוצה מעולה ויש להם אופציות מדהימות בהתקפה. אני שיחקתי בבאיירן 14 שנה ואני לא זוכר קבוצה כזאת דומיננטית", הוסיף השוער לשעבר קאן. "אנחנו עומדים בפני תקופה מעניינת וייתכן שהבונדסליגה תהפוך למאוד משעממת בשנים הקרובות".
הדברים של קאן ממחישים את הנקודה היטב. בתשע השנים האחרונות היו בגרמניה חמש אלופות שונות והיסטורית, מדובר בליגה צמודה יותר מאחיותיה לחבורת ליגות העילית של היבשת. לפיכך, ההישג של באיירן העונה הוא לא פחות מיוצא דופן. מספיק לראות את ההצלחה של דורטמונד העונה בליגת האלופות כדי להבין כמה לא צריך לקחת אותו כמובן מאליו. מבחינה מקצועית, באיירן חיזקה בקיץ את כל הנקודות שהיו צריכות שדרוג. חאבי מרטינס, איש 40 מיליון היורו שהגיע מבילבאו, הכניס את האיזון ההגנתי למרכז השדה, הבלם דאנטה ייצב את ההגנה ומריו מנדז'וקיץ' מוסיף עוצמה בחלק הקדמי. החיזוקים הללו יצר מפלצת של ממש.
הנתון הבאמת מדהים הוא שבאיירן לא עברה העונה אפילו סוג קטן של משבר. גם הליגות באנגליה, ספרד, איטליה וצרפת סגורות, אבל כל המוליכות שלהן קרטעו לתקופה מסוימת בשלב כזה או אחר. הבווארים הציגו חוזק מנטאלי מדהים, גם לצד הילולת גווארדיולה. בהקשר הזה, הטראומה של העונה שעברה, אז הפסידה הקבוצה את האליפות ובגמרים של ליגת האלופות והגביע, עדיין מחלחלת ובסופו של דבר, השורה התחתונה היא שתקבע. כמו שהסביר אריאן רובן: "ברוב חלקי העונה שעברה נראינו כמו גיבורים, אבל הכדורגל הטוב נשכח ובסיום ראו אותנו כלוזרים".
אלא שעם כל הכבוד לשליטה בבונדסליגה, באיירן מכוונת למקום אחר. "באיירן השקיעה בשחקנים בכירים בשנים האחרונות ועם העומק שלהם, הם יכולים לזכות בליגת האלופות ובהחלט יכולים לראות בעצמם בין הפייבוריטים לתואר", טען לאחרונה קשר העבר מיכאל באלאק. הבלם דאנטה הוסיף: "אנחנו יכולים לזכות בליגת האלופות. בשנה שעברה הקבוצה כמעט עשתה את זה. אנחנו רעבים לתארים ועובדים קשה כדי להשיג אותם. זה לא קל, אבל אנחנו משוועים לזה. העונה עוד לא נגמרה, אבל ברור שהיא גדולה עד עכשיו".
הרי באיירן של השנים האחרונות הגיעה פעמיים לבאר ולא שתתה. הפסד לאינטר של ז'וזה מוריניו בגמר 2010 והפסד עוד יותר מרגיז בגמר הביתי ב-2012. עכשיו הם רוצים לעשות קפיצת מדרגה. לא נקודתית, אלא לטווח הארוך. בכושר הנוכחי, באיירן היא אולי הקבוצה הטובה באירופה, אבל ראשיה רוצים לראות המשכיות. רוצים קבוצה שתוזכר בנשימה אחת עם האימפריות של היבשת ותזכה כל שנה באליפות המקומית. לשם כך, הם הביאו את גווארדיולה, או כמו שהסביר בקנבאואר: "ההחתמה של גווארדיולה מראה שבאיירן רוצה להיות כמו ריאל מדריד או מנצ'סטר יונייטד". גם הולגר בדשטובר כבר הצהיר: "באיירן יכולה להפוך לקבוצה הגדולה באירופה, אפילו גדולה מברצלונה".
גווארדיולה מצידו רצה אתגר. מקום שמצד אחד יתאים לפילוסופיית הכדורגל שלו ומצד שני, יהיה שונה בתכלית מברצלונה. מקום שבו הוא יוכל להוכיח את גדולתו ואת היכולת שלו להטביע את שיטת המשחק שלו על קבוצה שלא בהכרח מתורגלת בה. הקטלאני עשה דברים מדהימים בארבע שנותיו בקאמפ נואו, אבל היכולת שלו לעשות את אותם דברים מחוץ לחממה עוד תעמוד למבחן. מוריניו, למשל, כבר מזמן עבר את המבחן הזה. הוא בחר בבאיירן אולי כצעד ביניים בדרך לפרמיירליג ובמיוחד למשרת היורש של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. אלא שבשלב כזה של העונה, כשהכל בבאיירן דופק כמו השעון, קשה שלא לחשוב על התועלת שיפיקו שני הצדדים מההתקשרות.
תומכי המהלך טוענים שגווארדיולה מתאים מאוד לבאיירן. הרי שלד הקבוצה הנוכחית נבנה על ידי לואיס ואן חאל, אותו מאמן שהעניק לגווארדיולה השחקן את סרט הקפטן בברצלונה. גווארדיולה, כידוע, הושפע מאוד מהכדורגל ההולנדי וזה של ואן חאל באופן סצפיפי. מצד שני, יש הטוענים כי מצפה לו עבודה מסוג אחר לחלוטין. "גווארדיולה בחור חכם והוא יודע שאי אפשר סתם להעתיק את השיטה של ברצלונה לבאיירן. בניגוד לבארסה, שחקני באיירן לא גודלו באוטומטיזם".
אלא שדבר אחד אפשר לומר בוודאות. גווארדיולה אמור למצוא עצמו מתמודד עם רף מטורף של ציפיות. אפילו אם באיירן לא תזכה בטרבל היסטורי, יהיה קשה לשחזר את מה שהקבוצה הנוכחית עושה. "באיירן לקחה מאמן מהטופ, אבל הציפיות יהיו עצומות וזו יכולה להיות בעיה. כשהציפיות גבוהות מדי קל ליפול. אם באיירן משחקת טוב מאי פעם, איך גווארדיולה יכול לשפר אותם? ואם היינקס יזכה בשלושה תארים? לא יישאר כלום לגווארדיולה", טען מגאת.
"ברור שהציפיות גבוהות מאוד", אמר השבוע בקנבאואר כשהשאלות והספקות החלו לצוץ. "יש דברים שאפשר לשפר כמו למשל סגנון המשחק של הקבוצה, אבל יהיה קשה מאוד להשוות את העונה הזו. כולם חושבים שכשפפ יבוא, הכל יהיה טוב יותר. אבל אם גווארדיולה ייקח אליפות ב-15 נקודות הפרש, אנשים כנראה יהיו מאוכזבים". גם הנשיא אולי הנס נאלץ להסכים: "אנחנו גאים שהחתמנו אותו, זה דבר פנטסטי לבונדסליגה. אבל הבעיה בשבילו ובשביל באיירן היא שמדובר בסיכון. הוא יהיה תחת לחץ עצום... היינקס עושה עבודה פנטסטית וגווארדיולה ייבחן לאור מה שיקרה העונה".
