מונס דאבור איבד בשבת את העשתונות. רגע אחרי שמכבי תל אביב שלו השלימה 0:3 מרשים, הקהל המקומי באצטדיון דוחא סימן אותו כשעיר לעזאזל והוציא עליו את העצבים. דאבור ספג קללות מכוערות, גידופים ויריקות, ולא יכול היה לשתוק. הוא נקלע, יחד עם חברו לקבוצה חסן אבו זייד שעמד לידו, לעימות של ממש וחטף מכל הבא ליד. הקהל של סכנין טוען שדאבור הוא זה שהחל במריבה, שהתסיס ואף ביצע תנועה מגונה לעברם מה שהלהיט את הרוחות וגרם לעימות הקשה. גם הדוח של השופט זיו אדלר יוביל בשבוע הבא את החלוץ לבית הדין. אלא שמאחורי הקלעים מסתתר סיפור גדול יותר.
למרות אותן טענות של אוהדי סכנין, מבט לעבר הקרוב מגלה כי דאבור לא לבד. מדובר בתופעה של שחקנים מהמגזר הערבי שמגיעים כאורחים לסכנין וזוכים למטר קללות ויחס עוין מצד הקהל המקומי. במיוחד לאור הביקורת על התנהגות חלק מאוהדי בית"ר ירושלים בפרשת הצ'צ'נים, יש מקום לבחון את התנהגות אוהדי סכנין כלפי שחקנים יריבים מהמגזר. האם מדובר בגזענות על רקע העובדה שהשחקנים משחקים בקבוצות יהודיות, בקרב על גאוות המגזר, או שמא ביריבות ספורטיבית בלבד? כל הפרטים על התופעה שהוציאה את דאבור ושחקנים אחרים מדעתם.
המקרה של דאבור היה ככל הנראה החריף ביותר בתקופה האחרונה, אך קדמו לו אירועים בלתי פוסקים של קללות לעבר שחקנים ערבים העונה. למעשה, רוב השחקנים הערבים שעברו השנה בדוחא מעידים כי זכו לקללות, שלא הפכו לעימות של ממש. כך היה גם במשחק בין בני סכנין למכבי נתניה (0:0). המשחק שהתקיים בנצרת הפגיש בין האוהדים של סכנין לקפטן הנתנייתי אחמד סבע, שדווקא ישב ביציע באותו משחק והיה צמוד אליהם. לאורך כל המשחק סבע ספג קללות בעברית ובעיקר בערבית כנגדו כששחקנים אחרים מהסגל דוגמת קובי דג'אני, שישבו גם הם ביציע ליד סבע, דווקא יצאו נקיים ולא ספגו קללות.
"היו ויש קללות", מודה סבע, "אבל אני לא מתרגש. זה כדורגל ובכל משחק זה קורה". שחקנים ערבים אחרים דווקא כן מתרגשים מהעניין ונראה שלרובם קשה מאוד להגיע לדוחא. "קשה מאוד לשחקן ערבי להגיע לסכנין", טוען שחקן מהמגזר שמשחק בליגת העל: "מקללים אותך בשפת האם שלך וזה קשה, אבל זה קורה לכולם ולא מגיע בדרך כלל לעימות. לכל קבוצה יש את השחקן שהקהל שלה שונא הכי הרבה, אצל סכנין זה כנראה השחקנים הערבים שלא משחקים אצלה".
בקהל של סכנין מודים שהם לא מקבלים בסבר פנים יפות, בלשון המעטה, את השחקנים הערבים היריבים, אך טוענים שלא מדובר באיזה תופעה מכוערת או חס וחלילה בגלל שאלו משחקים בקבוצות יהודיות: "הקללות הללו על שחקנים ערבים מקבוצות אחרות נובעות מסיבה אחת בלבד והיא שהם מבחינתנו השחקנים שאנחנו הכי מחשיבים", מסביר חבר הנהלה המקורב לקהל סכנין. "כמו שאוהדי מכבי חיפה מקללים את אלירן עטר כי מבחינתם הוא השחקן הכי חשוב של מכבי תל אביב וכמו שמכבי תל אביב מקללת שחקן בולט מהפועל תל אביב, ככה הקהל של סכנין מתמקד בשחקן ערבי מיריבה אחרת כי מבחינתו הוא השחקן המוביל. מדובר רק ביריבות ספורטיבית ושום דבר מעבר לכך".
מלבד אותה יריבות ספורטיבית בסכנין מעידים כי מדובר בעיקר בקרבות האגו של המגזר. "סכנין היא הקבוצה הבולטת של המגזר ואין ספק בכך", טוען שחקן בקבוצה. "הקהל שלנו מבחינתו רוצה להדגיש שהשחקנים שמשחקים כאן הם הטובים ביותר במגזר ולכן שחקנים ערבים אחרים שמגיעים זוכים לקללות. יש במגזר הרבה קטעים של אגו ויוקרה. אם יהיו שתי קבוצות ערביות לאורך שנים בליגת העל, אתם תראו יריבות שמשתווה אפילו ליריבות בדרבי התל אביבי".
היריבות עליה מדברים בסכנין מתבטאת בעיקר מול מי שנחשבה פעם לנסיכת המגזר והיום מבלה את זמנה בליגה הלאומית, מכבי אחי נצרת. בין הקבוצות קיים דם רע, כזה שהוביל לא פעם לתקריות אלימות שלא נראו במגרשים אחרים. כך היה בעונת 2009/2010 כשנצרת הגיעו לסכנין. המשחק הסתיים ב-1:1 ואחריו נרשמו תקריות אלימות במיוחד בין האוהדים, שהובילו למספר רב של עצורים והתערבות אקטיבית במיוחד של כוחות המשטרה. "שחקן מנצרת הוא אויב מבחינת הקהל של סכנין ולהיפך", קובע אחד מהשחקנים הערבים המובילים בשנים האחרונות בליגת העל. "יש שם דם רע, לא ברור למה זה, אבל היריבות הזאת היא גדולה ובגלל זה דאבור הנצרתי נחשב לאויב".
"אחמד עאבד מקרית שמונה ואני זה מקרה אחר מיתר המקרים", מסכים דאבור. "בגלל שאני בא מנצרת אז הקהל של סכנין שונא אותי במיוחד. אבו זייד היה לידי ובגלל זה ספג קללות. אבא שלי זכרונו לברכה היה יו"ר נצרת והקהל של סכנין לא ישכח לי את זה. גם עאבד (שגם הוא גדל באחי נצרת - ש.ו) מכיר את זה טוב. לגבי יתר השחקנים הערבים, באמת לא ברור לאף אחד למה כשמגיעים לסכנין הם סופגים קללות".
בסכנין לא אוהבים את הביקורת. "אלו שטויות. אין קללות נגד שחקנים ערבים", דוחה בתוקף את כל הטענות היו"ר מוחמד אבו יונס. "מהראן ראדי קיבל פרחים ונשיקות והקהל עודד אותו וכך כל השחקנים הערבים. דאבור לא התנהג כמו שצריך, הוא סימן לקהל בתנועה מגונה וכל המשחק התגרה בהם. הקהל של סכנין מכבד את כולם".
"מדובר רק בחלק קטן", ממשיך באותו הקו חלוץ הפועל חיפה מהראן לאלה. "נכון שכשאתה מגיע לשם אתה סופג קללות, אבל יש גם חלק של הקהל שמעודד ותומך. זו יריבות ספורטיבית. אנחנו חלק מהמגזר ומהקהל הזה שמכירו אותנו טוב אז יש לפעמים קללות. לא צריך להתייחס לזה".
אז מה יהיה הלאה? בסכנין מאמינים שהמצב יימשך, אך בטוחים שתקריות חריפות כפי שהיו בשבת האחרונה הם עניין חד פעמי כשבעתיד הכל יישאר בגדר היריבות והרקע ספורטיבי. האם זה מקובל? האם זה בגדר הנסבל? האם אפשר להכניס את התופעה בגדר התגרות אוהדים או שאין כאן שוני מחלק מהאירועים המכוערים בהם היו מעורבים אוהדי בית"ר? לנו נותר לחכות עד המפגש הבא בין שחקן ערבי לבין הקהל הביתי בדוחא.
