מכבי תל אביב הייתה צריכה שוב להוכיח לעצמה שהיא יודעת לגייס עוצמות נפשיות, להביא את היכולות שלה ברגעי המבחן, ולהתמודד עם האתגרים גם אחרי הדחה כואבת מגביע המדינה. היא הגיעה היום (שבת) לסכנין, למשחק שעל הנייר נחשב למשחק חוץ קשה, מהקשים שיש בליגה, והצליחה לצאת עם ניצחון חשוב, 0:3, ששווה הרבה יותר משלוש נקודות.
אחרי ההדחה מגביע המדינה, אוסקר גרסיה חזר להרכב החזק, שבו הוא מרגיש בטוח. יכולנו לראות שמכבי תל אביב אומנם התקשתה בתחילת המשחק להביע את יכולתה, מכיוון שרצתה מהר מאוד להכריע את המשחק בכל דרך אפשרית, אבל כשלא הצליחה לכבוש תוך כדי משחק שוטף, הצליחה לעשות זאת ממצב נייח. השער של איתן טיבי החזיר את הביטחון והשקט שמכבי כל כך חיפשה. היא חזרה למחצית השנייה עם יתרון של שער, ידעה שסכנין תיזום יותר, ובצורה חכמה, בעמידה טקטית טובה ונכונה בחלק האחורי, היא לא אפשרה לסכנין לסכן את שערה, וגם ידעה לחטוף, ולתרגם את ההתקפות שלה לשערים.
עם עוד קצת ריכוז מכבי תל אביב גם יכלה להגדיל את התוצאה, אבל אין ספק שניצחון 0:3 הוא משמעותי מאוד עבור המשך הדרך של הצהובים. יותר מזה, הוא ממחיש את המהפך הדרמטי שחל העונה בקבוצה הזאת. על אף כל השינויים בצוות המקצועי והניהולי, מבחינתי השינוי הכי משמעותי העונה במכבי תל אביב זה הדרך שבה היא מתמודדת עם משברים. אפשר לזהות שהקבוצה אימצה את האמרה שהייתה חסרה לה כל כך הרבה שנים: "אם לא תדע להפסיד, לא תוכל גם לנצח".
מכבי תל אביב השנה הפסידה לא מעט בליגה, אבל תמיד ידעה להתאושש. השקט של הצוות הניהולי, והיכולת שלהם להעביר מסר שגם הדחה מגביע זה בסדר, שלא צריך להפוך כל הפסד לטרגדיה יצר כוח מנטלי גדול מאוד בקבוצה ובקרב השחקנים.
בשנה שעברה, בתחילת העונה, יכולנו לראות רצף מוצלח של מכבי תל אביב, אבל במערכת כל הזמן חששו והביעו חוסר ביטחון. תמיד ברקע עמדה השאלה - איך הקבוצה תתמודד עם משבר? בשנה שעברה לא הייתה לה את היכולת להתגבר על מכשולים. הדבר החשוב ביותר שקרה לה העונה לצד כמובן היכולת המקצועית זה הכוח המנטאלי להתגבר על אכזבות. התגובה השפויה והבריאה של המועדון מבפנים, העבירה גם מסר לאוהדים שמלווים את הקבוצה. אם בשנים האחרונות הם היו עצבניים וחברי סבלנות, השנה גם הם מגיבים נכון להפסד. וזה, יותר מהכל, הניצחון הגדול של מכבי תל אביב העונה.
אי אפשר גם שלא להחמיא למהראן ראדי, שבישל היום פעמיים והוסיף שער נפלא. ראדי התחיל את העונה כקשר אחורי לצד אלברמן, ולא יכולנו לראות את היכולות ההתקפיות שלו. בשינוי הטקטי המערכתי שעשה אוסקר שהציב אותו בחלק הקדמי של הקישור אין ספק שראדי פרח, קיבל אפשרות להשפיע יותר על המשחק, ושבוע אחרי שבוע מראה את היכולות הגופניות שלו, שהן ברמה מעל לליגה. ראדי השפיע על המהלכים ההתקפיים והשפיע על שערים ובישולים. היום הוא המחיש שוב את יכולת הביצוע הפנטסטית שלו בשער השלישי. גם בהבאתו של ערן זהבי לקבוצה שעדיין חסר דקות משחק מי שמוביל את הקבוצה ומניע אותה, עם הרבה כוח, זה ראדי. כשהוא טוב וסוחף, מכבי תל אביב דוהרת.
הפועל תל אביב: אל תאשימו את החלוצים
הפועל תל אביב הגיעה היום לבלומפילד אחרי שני ניצחונות רצופים, עם המון ביטחון ואמונה, ועם תחושה שהיא יכולה לנצח את אשדוד הפגועה והמאכזבת. היא הכתיבה את הקצב, הייתה דומיננטית, שלטה לאורך כל המשחק, ורק חוסר ריכוז בהתקפה ויכולת טובה של מרציאנו השוער מנעו מהאדומים לכבוש את שער הניצחון.
למרות התקופה האחרונה, שבה הפועל תל אביב די מתקשה להבקיע (בשלושת המשחקים האחרונים היא כבשה בבעיטות 11 מטר ולא ממהלך משחק), אני עדיין סבור שבחלק ההתקפי יש לה שחקנים מלאי פוטנציאל, שכן מסוגלים ויכולים להציג יכולת טובה יותר. אנחנו זוכרים היטב שכשלושת החלוצים - טוטו תמוז, עומר דמארי וטל בן חיים - היו בכושר טוב, הם הצליחו לסחוב ולסחוף את הקבוצה ולהביא אותה לצמרת הטבלה. אבל כשחלו בעיות ופציעות של אותם שחקנים, ראינו את הפועל תל אביב מידרדרת.
אני בהחלט חושב שהבעיות המרכזיות של הפועל תל אביב מבחינה מקצועית - ויכולנו לראות את זה גם היום במחצית הראשונה במיוחד היא שיש לשחקני ההתקפה קושי למלא את התפקיד שלהם, וזה לאו דווקא באשמתם. גם החלוץ המוכשר ביותר זקוק לתמיכה מהקישור ומההגנה. אין להפועל תל אביב יכולות התקפיות, לא מהקישור, לא מהאגפים, לא מהחלק האחורי, וככה קשה לכבוש.
יכולנו לראות במחצית הראשונה, כשמרבית השחקנים בקישור היו בעלי יכולות הגנתיות, שהפועל פשוט התקשתה. לא היה לה שום שחקן שיכול לשבור את מערך הקישור של הגנת היריבה. לא היה שם אף אחד שיכול לתמוך בחוליית התקפה. עד שהיא לא תצליח ליצור תרומה מהחלקים האחוריים שלה, אין לה מה להאשים את החלוצים.