נמניה אחרי הדיפרסיה: נמניה בייליצה, כוכב קאחה לבוראל

בתקציר: ההפסד של מכבי תל אביב לקאחה לבוראל בסיבוב שעבר

מכבי תל אביב כבר נכוותה. אחרי התצוגה המרשימה ביד אליהו בסיבוב הקודם, הצהובים בוודאי סימנו אותו כמטרה. אלא שנמניה בייליצה, שחורך רשתות העונה בקאחה לבוראל, יכול היה להיות כיום באותה מידה גם מלצר, סוחר, או סתם ילד רחוב. מעטים הם האנשים שבגיל 17 חושבים כבר על קריירה שנייה. עם רגל שבורה, תדמית פרובלמטית וקריירה מדשדשת בקבוצה מהליגה האוסטרית העלומה, זה בדיוק מה שקרה לנמניה בייליצה, שהגיע לשפל המדרגה כמעט עוד בטרם הספיק להצמיח שיני חלב. זה קרה יותר משנה לאחר שנזרק בבושת פנים מקבוצת הנוער של פרטיזן בלגרד. הילד, שגדל באחת משכונות העוני בפרברי בלגרד, עשה את דרכו חזרה הביתה יחד עם שני חבריו, כשלפתע, בנסיבות שאינן ברורות, כנופיה רחוב תקפה והיכתה אותם נמרצות. התוצאות היו מחרידות: בייליצה אושפז בבית החולים עם חבורות קשות והדיאגנוזה קבעה גם שני שברים, אחד בכל מרפק.

כפי שניתן לנחש, הוא הושבת לזמן ממושך ועבור פרטיזן, קבוצתו דאז, התקרית כבר הייתה הרבה יותר מדי לספוג. 'השנתון האבוד', קוראים להם בסרביה. פרטיזן הפעילה סנקציות חמורות ושיחררה מיידית את כל שחקני שנתון 1988, ובייליצה ביניהם, על מנת להתמקד בשנתונים אחרים, כאלה מוכשרים יותר. בייליצה גלה, כאמור, עד אוסטריה. אפילו תווית של כישרון מבוזבז לא הודבקה לו, אלא גרוע מכך: הוא פשוט היה מיסטר נובאדי. המחשבה לעזוב הכול ולוותר נקפה בו השכם וערב. "חשבתי לעצמי – 'מה עשיתי שכל הרע הזה מגיע דווקא אליי?'. המזל פשוט סירב לעמוד לצידי. הייתי מיואש לחלוטין, מדוכא. בשלב כלשהו, באמת הייתי קרוב לפרוש", הודה בראיון לאחרונה.

ישנה מידה של אירוניה בעובדה שהפריצה של בייליצה העונה במדי באסקוניה נחשבת למאוחרת, כשהוא בן 24 בלבד. הרי הוא מעולם לא סומן כמי שהעתיד עבורו עשוי להיות מזהיר. בסרביה, שמתהדרת במסורת גידול השחקנים ובמאגר השחקנים הבלתי נדלה שהיא שולחת מדי שנה ליורוליג ואל מעבר לים, יהלום כמו בייליצה כמעט וחמק מתחת לרדאר. הכיצד? הפורוורד הנהדר, כדי לקבל פרופורציה, מעולם לא שיחק בנבחרות הצעירות של סרביה, החל בקדטים וכלה בעתודה. לצערו, הוא לא זכה להיות חלק מאחד השנתונים המוצלחים בהיסטוריה של היבשת הישנה, שקטף את כל התארים האפשריים באליפויות אירופה מקדטים ועד עתודה. מאותו דור רק מילוש תאודוסיץ' הפך לכוכב גדול יותר מבייליצה. במקרה של הפורוורד, הקרדיט כולו למאמן האגדי סבטיסלאב פשיץ', שקצת כמו בנימין נתניהו, היה הראשון לזהות את גודל האסון והרים את הילד מאשפתות. עם מינויו למאמן הכוכב האדום, פשיץ' מיהר להחתימו ולקח אותו תחת חסותו. תחילה העביר אותו לעמדת הרכז, וממרומי 209 הסנטימטרים שלו הצליח בייליצה לראות אור בסוף המנהרה.


"מיד אחרי שפשיץ' אמר לי שהוא רוצה אותי בכוכב האדום, כמעט קיבלתי רגליים קרות. הרי צפיתי בו כילד מוליך את נבחרת סרביה להישגים עצומים כמאמן, והערצתי אותו", סיפר. "בשבוע הראשון בקושי הצלחתי להתאמן, לא הצלחתי לתפוס שהוא עכשיו המאמן שלי. בכל מקרה, אני חב לו כל כך הרבה. בלעדיו, סביר שבכלל לא הייתי כדורסלן עכשיו. הוא היה הראשון שהאמין בי".

הקפיצה הפתאומית במעמדו הייתה מטאורית. סגנונו ותפקודו הייחודים המתנשא לגובה שכזה הציתו את הדמיון של הסקאוטים, שהחלו לנהור בהמוניהם לראות את ילד הפלא החדש. בין רגע הוא הושווה לדיאן בודירוגה הגדול חדשות לבקרים. היו כאלה שהשוו אותו בכלל לטוני קוקוץ', או לפז'ה סטויאקוביץ'. העסק די ברור – הרי מדובר בשלושה ענקים. גם מאמן הנבחרת דושאן איבקוביץ' לא העלים עין, ומיד עם תום עונת הבכורה של בייליצה בכוכב האדום כבר זימן אותו לסגל הרחב של נבחרת סרביה. בתוך פחות משנה הפך בייליצה לאחד מהכישרונות המדוברים באירופה.

ברצלונה, אולימפיאקוס, ובנטון טרוויזו – כולן עמדו בתור עם הצעות קונקרטיות ליהלום הצעיר, אך קאחה לבוראל הייתה הזוכה המאושרת, לאחר שהעניקה לו חוזה כמו שרק היא יודעת – שש עונות, שכר מדורג שעולה משנה לשנה וכמובן, איך לא, סעיף ביי אאוט מפלצתי שירחיק לזמן מה את קבוצות ה-NBA, או במקרה הזה מינסוטה חובבת האירופי, המחזיקה בזכויות עליו מאז נבחר בדראפט ב-2010. נשיא הבאסקים, חוסאין קרחטה, הרגיש זכה בלוטו, אבל תהליך ההתאקלמות לא היה קל ואם ציפה שהרכש היקר יהפוך בין רגע לאחד מעמודי התווך של הקבוצה, התבדה די מהר. בטח לא אצל דושקו איבאנוביץ' והמדרג ההיררכי הקבוע שלו, בו הקרדיט נרכש לרוב לאחר עונה אחת לפחות. בייליצה, שהתקבע בשתי עמדות הפורוורד, חסה בצילם של מירזה טלטוביץ' ופרננדו סן אמטריו, שניים משחקני המפתח של איבאנוביץ', ומיעט לשחק, בדרך לממוצעים מאכזבים ביורוליג (4.8 נקודות בלבד אשתקד).

קאחה לא התייאשה כל כך מהר, והמחישה שוב את אחת מאבות ההצלחה שלה, מה שיכול להיות מסר לקבוצות יורוליג רבות – סבלנות היא שם המשחק. "קאחה לא חשבה לרגע לשחרר את בייליצה, והיו לו הרבה מאוד רגעים רעים כאן כשחקן", מבהיר העיתונאי הבאסקי ג'ון דה לה פרסה. "זה הסוד שלה, וזה דבר שנמשך כבר שנים. גם תומאס הרטל שהפך לרכז הראשון ונראה מצוין העונה מאוד לא הרשים בעונה הראשונה. בהרבה מקומות אחרים היו חותכים כבר מזמן את בייליצה או הרטל, אבל לא אצל קאחה. הסנטר טיבור פלייש והגארד פביאן קוזר הם הבאים בתור שיעשו את הפריצה, ולאחר מכן יגיעו שחקנים חדשים וגם הם בסוף יהפכו לשם דבר".

כבר לקראת סיום העונה החולפת בייליצה עשה סימנים של מי שנמצא על סף פריצה. עם יכולת שיא בפלייאוף הליגה הספרדית, הפורוורד נתן לראשי קאחה איתות של ממש, רגע לפני העזיבה הצפויה של מירזה טלטוביץ' לברוקלין נטס. העונה, בגיל 24, הוא סוף סוף פורח. כשהוא מאייש באופן בלעדי את עמדת הפאוורד פורוורד, הוא מצליח להיכנס לנעליים הגדולות שהותיר אחריו מירזה טלטוביץ', עם 11 נקודות וחמישה ריבאונדים למשחק. הוא גם מעניק לקאחה דברים דומים, עם יד קטלנית מבחוץ ויכולות התקפיות מהוקצעות לעילא ועילא, אך עם טוויסט קטן: לצד זה מגיעה גם חכמת משחק גבוהה וקבוצתיות.


"המספרים של בייליצה הם קודם כל פונקציה של דקות משחק, אך לא פחות מזה, גם הקבוצה השתנתה ללא היכר, וכך גם התפקוד שלו בתוכה", מנתח העיתונאי ג'ון דה לה פרסה. "אם בעונה שעברה הכול עבר דרך טלטוביץ' בשבלוניות ולא היה מקום לבטא שחקני התקפה אחרים, העונה קאחה הרבה יותר מאוזנת. גם העובדה שהוא משחק אך ורק בעמדה 4 תורמת. פתאום הוא מקבל את הכדורים במקומות שנוחים לו, לפתע הוא מרשה לעצמו לבצע מהלכים עם הכדור. יש לו הרבה יותר חופש".


ככך שהעונה הולכת ומתקדמת, המשמעות של בייליצה לקאחה לבוראל הולכת וגדלה. בטופ 16 הוא שיפר את ממוצעיו וקולע באחוזים יוצאים מהכלל (65% לשתיים, 43% מהשלוש). "אני חושב שנמניה פשוט התבגר", העיד מאמן קאחה ז'אן טבק. "הוא יותר אגרסיבי ויותר יציב העונה מאי פעם. הוא הפנים שאיכויות התקפיות כשלעצמן אינן מספיקות. צריך להיות קצת רעים על המגרש לפעמים".

ניתן רק לדמיין עד כמה טוב בייליצה עוד עשוי להיות. גם בעונה מצוינת, נדמה שמגוון יכולותיו, כמו השליטה הנהדרת בכדור או ראיית המשחק הנדירה, עדיין לא באים לידי ביטוי. אך ישנם גם חסרונות. בהגנה, למשל. כשבייליצה נמצא על המגרש, הבאסקים מציגים את המדד ההגנתי הנמוך ביותר שלה וסופגים מספר גבוה יותר של נקודות. עוד חזון למועד, אך בייליצה בהחלט עשוי להיות זה שימשיך את המסורת של הקבוצה הבאסקית ויהיה הבא שיעבור ממנה לליגה הטובה בעולם.

"רק הוא בעצמו יקבע עד כמה רחוק יוכל להגיע", מסכם טבק. "מבחינת כישרון נטו, הוא כבר אחד השחקנים הטובים באירופה. הוא יצטרך לשמור על יציבות ולהמשיך לעבוד קשה. בסופו של דבר, הכול תלוי בו. הכישרון שלו נדיר".

סבטיסלב פשיץ' מחייך בהנאה. הוא חזה את כל זה כבר מזמן.