יש למה לצפות

המנג'ר הכי מנותק באנגליה

מאנצ'יני מנסה להיות מוריניו, אבל כשסיטי תפגוש את צ'לסי, הוא יפגוש מאמן נלעג יותר. יוכין מתכונן לסופ"ש, כולל דרבי במילאנו

מיכאל יוכין
הקלף בדרך לקלפי. באלוטלי (צילום: GettyImages, Marco Luzzani)

זהו יום הבוחר (אינטר – מילאן, ראשון, 21.45, ספורט1 ו-HD)

ביום ראשון, וגם ביום שני, יילכו האיטלקים לקלפי כדי לבחור את ממשלתם החדשה. רצה הגורל, והדרבי המילאנזי נפל על התאריך הגורלי, בו מתמודד שוב סילביו ברלוסקוני על אמון העם, על אף שהורשע רק לפני חודשיים בהעלמות מס, ולמרות כל אלפי הפרשות השונות בהן נקשר שמו – מביכות ומביכות יותר. מצבו בסקרים לא היה מזהיר עד לא מכבר, אולם לקראת האיסור על עריכת סקרים שנכנס לתוקף שבועיים לפני פתיחת הקלפיות הסתמנה התאוששות מרשימה. היתרון הברור של השמאל-מרכז בראשות פייר לואיג'י ברסאני נמחק כמעט לחלוטין בתקופה האחרונה. מפלגת אנשי החופש של המנהיג הימני הרימה ראש.

כמו בישראל, גם באיטליה יש קולות צפים רבים מאוד שלא יחליטו עד הרגע האחרון, ולכן מלאכת החיזוי בלתי אפשרית. בניגוד לישראל, בארץ המגף יש לכדורגל השפעה רבה על פוליטיקה, וכאשר אחד המועמדים הוא בעלים של הקבוצה הפופולרית במדינה הוא יכול להשתמש בה למטרות הצלחה בקלפי. לו היו הבחירות נערכות בקיץ, כאשר ברלוסקוני הפר את מילתו ומכר את טיאגו סילבה לפ.ס.ז', שלא לדבר על זלאטן איברהימוביץ', מצבו לא היה מזהיר. במסגרת הקאמבק הפוליטי שלו, הוא היה צריך קלף חזק במיוחד. מריו באלוטלי היה, ללא צל של ספק, הדמות המתאימה ביותר לתפקיד.

מסקרן מאוד כמה קולות נוספו לאנשי החופש בעקבות ההצלחה המסחררת של סופר מריו בשבועותיו החדשים במדי רוסונרי. הוא לא הסתיר את אהדתו למילאן גם כאשר שיחק באינטר, והמפגש הראשון מול קבוצתו לשעבר יהיה טעון. חלק מאוהדי נראזורי כבר הואשמו בקללות גזעניות אודות החלוץ, ונשיא אינטר מאסימו מוראטי אף נאלץ להתנצל על התנהגותם. האם היריבה העירונית תהיה זו שתמנע בפעם הראשונה מבאלוטלי להבקיע בשורות מילאן?

מהעבר השני, האיש שהכריע את שני מפגשי הדרבי בעונה שעבר, דייגו מיליטו, לא יהיה שם. הסקורר הארגנטיני נפצע בעיתוי מזעזע וסיים את העונה. לפחות זה לא היה חלק ממסע הבחירות של ברלוסקוני, אם כי אצלו אף פעם אי אפשר לדעת.

והמחיר מפתיע

בפחות מחצי שעה יש לכם פתרון מדוייק לכאבי רגליים וגב

לכתבה המלאה
המנג'ר הטוב באנגליה? מאנצ'יני (צילום: רויטרס)

מציאות ועובדות (מנצ'סטר סיטי – צ'לסי, ראשון, 15.30, ספורט1 ו-HD)

"אני המנג'ר הכי טוב באנגליה", הכריז רוברטו מאנצ'יני, "זכיתי באליפות, בגביע, במגן הקהילה. אף אחד אחר לא עשה את זה ב-15 החודשים האחרונים. זו המציאות". זה אותו מאנצ'יני שהפיל רק לפני שבועיים על שחקניו את כל האשמה בעקבות ההפסד המביך בסאות'המפטון. "שחקנים צריכים לגלות אחריות, אחרת אין להם זכות להשתייך לקבוצה גדולה. זו לא תמיד אשמת המאמן" אמר. זה אותו מאנצ'יני שאמר כשלושה חודשים: "יש לי ארבעה חלוצים שלא מסוגלים לכבוש". זה אותו מנצ'יני שהשאיר את מריו באלוטלי בכוונת זדון על המגרש במשחק מול ארסנל בשלהי העונה שעברה, בהמתנה שיקבל את הכרטיס האדום הצפוי, על מנת להפוך אותו לשעיר לעזאזל. מבחינת מאנצ'יני, הוא תמיד הכי טוב, וחניכיו תמיד אשמים.

באמצעות הצהרות "אני הכי טוב" מנסה האיטלקי להידמות לז'וזה מוריניו. ההבדל הוא שהפורטוגלי מצליח בדרך כלל לגבש את חדר ההלבשה סביבו. כך היה בפורטו, בצ'לסי ובאינטר, אם כי בריאל מדריד העסק עובד קצת פחות טוב. מוריניו מסמן אויבים מחוץ למועדון, והמטרה הראשית של סכסוכיו המתוקשרים עם כל העולם היא למשוך את האש אליו ולהוריד את הלחץ מהשחקנים. מאנצ'יני תמיד עושה בדיוק את ההפך – הוא מנסה בכל דרך להתחמק מאחריות ולהפיל אותה על הסובבים אותו. זוהי התנהלות שפלה.

מי יודע, אולי "המציאות" של מנצ'יני, בה לא הזכיר משום מה את היותו המאמן הגרוע ביותר בליגת האלופות, תיכנס ללקסיקון של העיתונאים בממלכה כמו "העובדות" של רפא בניטס. נאום העובדות של הספרדי נגד אלכס פרגוסון בתחילת 2009 לא הביא למנג'ר ליברפול נקודות זכות רבות. הוא הפך אותו לנלעג. לראיה, במשחק הביתי הראשון שלו בסטמפורד ברידג', הניפו אוהדי צ'לסי כרזות עם עובדות שונות. "אהבנו את רוברטו וסמכנו עליו. לעולם לא נסמוך על רפא. זו עובדה", נכתב באחד מהם. גם בניטס רצה להיות כמו מוריניו, כאשר ירש אותו באינטר. התנהגותו השחצנית לא איפשרה לו להשלים אפילו חצי עונה בסן סירו. יהיה קשה למצוא שחקן נראזורי אחד עם זכרונות נעימים ממנו, וגם במרסיסייד הוא לא זכור לטובה.

איש המציאות ואיש העובדות ייפגשו ביום ראשון במשחק צמרת חשוב. המנצח יהלל את עצמו, המפסיד יאשים את שחקניו.

ג'יימס הנסון והחבר'ה של ברדפורד רוצים להמשיך במסע המטורף (צילום: רויטרס)

היסטוריה תהיה פה (ברדפורד – סוונסי, ראשון, 18.00, ספורט1 ו-HD)

גמר גביע הליגה ייכנס לספרי ההיסטוריה ללא קשר לתוצאתו. בסבירות גבוהה יותר, נחזה בקבוצה הוולשית הראשונה אי פעם שמניפה את הגביע. אם מסע הסנסציות המדהים של ברדפורד יימשך, היא תהפוך לקבוצה הראשונה מהליגה הרביעית שזוכה במפעל כלשהו בממלכה. אחת מהן תשתתף בעונה הבאה בליגה האירופית, וגם זו תהיה בשורה. עד לא מכבר התנהל באנגליה, וגם באופ"א, ויכוח נוקב אם לאפשר לנציגות וויילס לייצג את המדינה במפעלים האירופים. אחרי השתתפות נבחרת בריטית מאוחדת באולימפיאדה, רגישות הנושא ירדה מעט. היו גם ימים בהם קבוצות מהליגה הרביעית לא הורשו להשתתף באירופה. גם זה חלף, ואפשרות מסוג זה מטריפה את כל אוהדי ברדפורד.

הוולשית היחידה שזכתה בגביע כלשהו באנגליה היתה קרדיף ב-1927. שנתיים אחרי שהפסידה במעמד זה לשפילד יונייטד, היא גברה בגמר הגביע האנגלי על ארסנל 0:1 בגלל טעות איומה ששוער התותחנים דן לואיס, שהיה, למרבה האירוניה, וולשי. כובש שער הניצחון של קרדיף היה דווקא סקוטי, יואי פרגוסון, שנכנס לדכאון קליני כעבור ארבע שנים והתאבד. בעונה שעברה הפסידה קרדיף בגמר גביע הליגה לליברפול, סוונסי חולמת ללכת צעד אחד רחוק יותר.

הקבוצות היחידות מחוץ לשתי הליגות הבכירות שזכו בגביע הליגה חגגו בסוף שנות ה-60'. ק.פ.ר, אז בצמרת הליגה השלישית, גברה על ווסט ברומיץ' ב-1969. כעבור שנתיים היתה זו סווינדון מהליגה השלישית שכיסחה את ארסנל. אין מה לעשות, הפסדי התותחנים מוזכרים יותר מדי אפילו כאן.

סדקים בשריון? זלאטן איברהימוביץ' (צילום: רויטרס)

חומר נפץ לאנצ'לוטי (פ.ס.ז' – מארסיי, ראשון, 22.00)

בתחילת 2013, הכל נראה ורוד מאוד אצל הפריזאים. השוער סלבאטורה סיריגו נהנה מרצף שמונה משחקי ליגה ללא ספיגה, פ.ס.ז' ליקטה נצחון אחרי נצחון, זלאטן נראה מחויך ונינוח, והיריבות בצמרת לא הפסיקו לפשל. אלא שאז משהו השתבש. תחילה ספג סיריגו שער ביזארי בנצחון 1:3 על באסטיה שהרס לו את הסטטיסטיקה. אולי זה לא ממש נורא, אבל כעבור ימים ספורים ספג איברהימוביץ' כרטיס אדום מיותר ומטופש בנצחון בוולנסיה בליגת האלופות. גם זה לא טרגי, אפילו אם לוקחים בחשבון את השעייתו בגומלין. אולם אז הגיע ההפסד 3:2 במגרשה של סושו, במהלכו התגלו סדקים מחפירים בעורף. במקביל, הביסה ליון 0:4 את בורדו, צימקה את הפער בפסגה לשלוש נקודות, וזה בדיוק הרגע בו הצלע השלישית בצמרת תוזמנה להגיע לפארק דה פרינס ל"דרבי של צרפת".

מארסיי היא הקבוצה החלשה ביותר בשלישיית המובילות בצרפת, ועל כך אין לאיש ויכוח. היא גם החלה את 2013 ברגל שמאל, ורק לפני שבועיים הצליח אחד הכוכבים הצעירים הבולטים שלה, ג'ורדן איו, להיכנס למגרש של אביאן כמחליף בדקה ה-73, לקבל כרטיס צהוב בדקה ה-74 ואת הצהוב השני בדקה ה-75. אבל במחזור האחרון גברו החניכים של אלי בופ על ולנסיין 0:1 משער בשניות האחרונות, והמורל התהפך. על רקע דיווחים שמקשרים את קרלו אנצ'לוטי למשרה החמה בסנטיאגו ברנבאו, החבורה מהדרום מאמינה שהיא יכולה למוטט את מגדל הקלפים בבירה. זה החלום הגדול ביותר של אוהדיה.

בין חוטבא לפרנסמן. דריס מרטנס (צילום: קובי אליהו)

מסי הבלגי (פיינורד – פ.ס.ו, ראשון, 13.30, ספורט1 וספורט1 HD)

מתי יעבור דריס מרטנס לליגה גדולה באמת? שאלה מצוינת. אחרי שכבש 21 שערים בעונתו הראשונה בפ.ס.ו, ממשיך הבלגי נמוך הקומה, 169 סנטימטרים כמו ליאו מסי, להפגין כדרורים כמו מסי, וגם לבעוט כדורים חופשיים כמו מסי. במחזור האחרון, אחרי שהבקיע שער מרהיב לרשת קבוצתו הקודמת אוטרכט, עשה מרטנס גם מחווה בסגנון אנדרס אינייסטה והקדיש את הרגע למגן הרומני מיחאי נשו, ששיחק איתו באוטרכט עד לפני שנתיים.

במאי 2011 התרחש אסון באימון הקבוצה, כאשר הבלם אלייה סחוט נפל בטעות על נשו, גרם לשבר בצווארו והותיר אותו משותק. סחוט התקשה להתמודד עם הטרגדיה, ונדד לשחק בדרום אפריקה. נשו עובר תהליך שיקום ארוך ומנסה לשמור על שפיות, ובשבוע, לרגל יום הולדתו ה-30, הוזמן להולנד. מרטנס, חבר ותיק, ניסה לעשות את המעט שביכולתו כדי לשמח אותו.

מגיע לבלגי להיות בכושר טוב. הוא כבש חמישה שערים בארבעת המשחקים האחרונים, וינסה להמשיך את התנופה במגרשה של היריבה הגדולה. זה לא יהיה פשוט – שני הביקורים האחרונים של פ.ס.ו ברוטרדם התסיימו בהפסדים מוחצים, ופיינורד נחושה לנקום על ההפסד 2:1 מלפני חודש. מרטנס, כמובן, כבש גם אז.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully