לא רק ריאל מדריד: היריבות הגדולות של ברצלונה באירופה

עד המילניום הנוכחי, בקאמפ נואו בכלל לא הכירו את צ'לסי. גם המפגש הכפול הראשון, ברבע גמר ליגת האלופות ב-1999/2000, לא בישר על הבאות. רומן אברמוביץ' הפך את המועדון הלונדוני לשם דבר באירופה, ז'וזה מוריניו הצטרף והחל מ-2005 קיימת יריבות מרה בין הקבוצות. בצ'לסי יש מי שטוען כי רק לריאל מדריד יש איבה גדולה יותר כלפי הקטלאנים. המאזן הכללי עומד על ארבעה ניצחונות לצ'לסי, שלושה לברצלונה ועוד חמש תוצאות תיקו. אולם מדובר בהרבה מעבר למספרים.

זו תיאוריית הקונספירציה של מוריניו, שטען שהשופט אנדרס פריסק הזמין את פרנד רייקארד לחדר ההלבשה; הטענות להצגות של ליאונל מסי אחרי שסחט אדום מאסייר דל הורנו; ההרחקות המרובות והתלונות של דידייה דרוגבה נגד השופטים; וכמובן השער הבלתי נשכח של אנדרס אינייסטה בגומלין חצי הגמר בסטמפורד ברידג' ב-2009. בעונה שעברה הייתה זו צ'לסי שצחקה אחרונה בחצי הגמר, חלפה על פני בארסה בתום שני משחקים דרמטיים והניפה גביע היסטורי. בקאמפ נואו רק מחכים להזדמנות לנקום

בניגוד ליריבות עם צ'לסי שחרגה אל מחוץ לכר הדשא, כאן מדובר ביריבות קלאסית. המפגש הרשמי הראשון היה טרום עידן אלכס פרגוסון, כשמנצ'סטר יונייטד מחקה פיגור 2:0 ברבע גמר גביע המחזיקות 1983/4, בזכות 0:3 בגומלין עם צמד של בריאן רובסון. שבע שנים לאחר מכן, השדים האדומים זכו בתואר אירופי ראשון תחת שרביטו של פרגוסון, אחרי צמד של מארק יוז, שעבר מיונייטד לברצלונה ובחזרה, כדי להעניק לאנגלים את גביע המחזיקות. החל מאמצע שנות ה-90', היריבות עלתה כיתה. לליגת האלופות.

בשלב הבתים של 1994/5, לי שארפ חילץ ליונייטד 2:2 ביתי ואילו חריסטו סטויצ'קוב סחף את הבלאוגרנה ל-0:4 בקאמפ נואו. בחלוף ארבע שנים, שוב בשלב הבתים, שתי הקבוצות סיפקו משחקים לפנתיאון עם 3:3 כפול, שהוביל להדחתה של בארסה. בשנים האחרונות כבר מדובר ברגעי ההכרעה. פול סקולס חרץ את גורל חצי הגמר בדרך לזכייה ב-2008, אבל הנקמה של הקטלאנים הגיעה עם 0:2 בגמר 2009. אותו גמר הפך את פפ גווארדיולה וברצלונה לאתגר החדש של פרגוסון, אך המכשול נותר גבוה ובארסה ניצחה בגמר נוסף (1:3). סך הכל מדובר ב-11 מפגשים רשמיים, בהם ברצלונה מובילה 3:4 במאזן הניצחונות ו-1:2 בגמרים

היריבות הזו שככה מעט בשנים האחרונות, אבל כאשר דינמו קייב הגיעה לקאמפ נואו בשלב הבתים לפני שלוש עונות, כולם דיברו רק על דבר אחד - השלושער של אנדריי שבצ'נקו בניצחון 0:4 של האוקראינים בברצלונה ב-1997/8. זו הייתה התבוסה הביתית הקשה ביותר של הקטלאנים באירופה, והיא הייתה תוספת כואבת לשלישייה שספגו בקייב באותה עונה.

לפני כן, ברצלונה דווקא הסתדרה עם מועדון הפאר האוקראיני. שני ניצחונות על דינמו בשלב הבתים העלו את בארסה לגמר ב-1992, אז גם זכתה בגביע האלופות הראשון שלה. שנתיים לאחר מכן, הקבוצות הוגרלו זו מול זו בסיבוב הראשון של האלופות, וברצלונה ידעה להתגבר על הפסד חוץ 1:3 עם ניצחון ביתי 1:4. את הצלקת שהותירו שבצ'נקו וסרגיי רברוב באותו ערב חשוך בקאמפ נואו, ניסתה ברצלונה החדשה לטשטש עם שני הניצחונות האחרונים לפני שלוש עונות. רק לטשטש, כי תוצאה כזו אי אפשר למחוק

חוזרים לקבוצות האנגליות. הפעם עם יריבות אותה הגדירו בעיתון 'ספורט' לפני כשנתיים כ"דו קרב הכי מהנה בכדורגל האירופי". אלא שבמקביל למפגשים האטרקטיביים בליגת האלופות, ארסנל שימשה עבור שחקנים רבים כמקפצה לברצלונה. 'פידר קלאב' מודרני. תיירי הנרי וססק פברגאס חתומים על המעברים הזכורים מכולם, אך הם לא היו היחידים. גם מארק אוברמארס, עמנואל פטי, ג'ובאני ואן ברונקהורסט ואפילו אלכסנדר חלב ואלכס סונג, אמרו שלום לפרויקט של ארסן ונגר ועלו על הטיסה הראשונה לברצלונה.

הסלידה של אוהדי ארסנל מובנת, במיוחד לאור העובדה שגם על כר הדשא, כמו על שולחן המשא ומתן, הקטלאנים רושמים את ההישגים והאנגלים מתנחמים במחמאות ובהמחאות. ב-1999/2000 ניצחה בארסה 2:4 את ארסנל בוומבלי, אחרי 1:1 בקאמפ נואו. ההתמודדות הבאה הייתה בגמר 2006, אז ז'וליאנו בלטי התגלה כגיבור המפתיע והעניק לברצלונה ניצחון 1:2 וזכייה בליגת האלופות. ארבע שנים לאחר מכן, היה זה מסי שהפציץ רביעייה אישית לרשת התותחנים והדיח אותם ברבע הגמר, ובשמינית הגמר של 2011 הארגנטינאי הסתפק בצמד כדי למחוק את הניצחון הביתי של ארסנל. הניצחון היחיד שלה בשבעה משחקים מול ברצלונה

נסיים עם היריבה העכשווית. אותה קבוצה איטלקית שפירקה את הדרים טים של יוהאן קרויף, בזכות גמר האלופות המפורסם בו הביסה את ברצלונה 0:4 ב-1994. הזיכרון הראשון של הקטלאנים דווקא היה מתוק, עם ניצחון חוץ 0:2 ועוד חמישייה גדולה (כולל שלושער של לדיסלאו קובאלה) בגומלין הסיבוב הראשון של גביע האלופות ב-1959/60. מאז, המתינו הקבוצות 30 שנה, עד ה-1:2 של מילאן בסיכום מפגשי הסופרקאפ ב-1989, אחרי שהאיטלקים הניפו את גביע האלופות בקאמפ נואו. היריבות הגיעה לשיאה, כאמור, עם הגמר באתונה, והתחדשה במילניום הנוכחי.

ריבאלדו לעולם לא ישכח את השלושער שלו בסן סירו ב-3:3 באוקטובר 2000. שבצ'נקו (ההוא מטראומת קייב) זוכר היטב את שער הניצחון בשלב הבתים בחלוף ארבע שנים, אז רונאלדיניו ענה לו עם שער ניצחון משלו במשחק השני. את חצי הגמר ב-2006 הכריע לודוביק ז'ולי, כשבארסה הדיחה את מילאן ודהרה לזכייה השנייה - אותו הישג שהחבורה של פאביו קאפלו מנעה בגמר 94'. בעונה שעברה היו ארבעה עימותים, כשברצלונה ניצחה בשלב הבתים וכן בגומלין רבע הגמר, אחרי לא מעט תלונות של האיטלקים על השיפוט. המאזן מצביע על יתרון 4:6 לבארסה בניצחונות ועוד חמש תוצאות תיקו. בזיכרון ההיסטורי, לעומת זאת, מופיע קודם כל אותו 0:4 בגמר 94'