אלירן עטר לא חושב פעמיים כשהוא עונה לשאלה האם סימנו אותו כשחקן בעייתי. "כן, כן, כן, חד משמעית", הוא יורה מיד ומפרט: "בכל כתבה תמיד כותבים: 'הילד הרע של הכדורגל הישראלי'. למה הילד הרע? בגלל משהו שהייתי קשור אליו, אפילו לא עשיתי, רק הייתי קשור אליו, לפני שמונה שנים? בגלל זה אני הילד הרע? איזה דבר בעייתי עשיתי מאז שמגיע לי לקבל יחס כזה? מישהו יכול להסביר לי?"
הדברים הללו ממחישים את הכאב של עטר. שנתיים שהוא לא העניק ראיונות. שמע את הביקורות המקצועיות ושמר בבטן. הקשיב להאשמות שהוא גורם שלילי בחדר ההלבשה ושתק. ספג קללות מאוהדים והשתדל להבליג. עכשיו הוא שובר שתיקה. בראיון נרחב ומיוחד לוואלה! ספורט הוא מדבר על ההתמודדות הבלתי פוסקת עם הסטיגמה, סוגר חשבון עם כל המבקרים ומסביר אילו שינויים עבר בדרך לעונה הגדולה בקריירה שלו, שאולי תסתיים גם עם תואר ראשון.
למה שתקת בשנתיים האחרונות?
"קודם כל אני לא אוהב את התקשורת. אני פגוע מהתקשורת. עברתי עם אנשי התקשורת כל כך הרבה משברים, עשיתם לי כל כך הרבה עוול ועל הדרך גם פגעתם בהורים שלי, במשפחה שלי ובאחים שלי ואין לי אמון באף אחד מאנשי התקשורת".
ממה זה נובע?
"היו כמה מקרים בהם באו כתבים כאלה ואחרים והציעו לעשות עליי כתבה מפרגנת, ועד שהשתכנעתי, הסכמתי והבאתי אנשים לסלון של ההורים שלי, בסופו של דבר נתנו כותרת של שודד ('התיקים של עטר', ר"ב). בגדול מה שרואים בסופו של דבר זה את הכותרת והיא הייתה מאוד לא מפרגנת. נתתי להם כבוד והאמון שלא הגיע להם".
לכן אתה פגוע?
"היום אני כבר לא פגוע. אנשים שאני לא אוהב לא יכולים לפגוע בי. פשוט אין לי אמון בעיתונאים".
אתה מרגיש שניסו להבליט במהלך הקריירה שלך בעיקר את הדברים הפחות טובים שלך?
"זה מה שכמעט כולם מנסים לעשות בתקשורת. הם מחפשים לרוב את הדברים הרעים. פחות כותבים 'עטר היה טוב' או 'עטר היה מצוין במשחק'. הם כותבים על אלירן עטר שעשה א' או ב', יותר קל להם, במיוחד שמדובר בי. הדביקו תדמית ותדמית קשה מאוד לשנות. אפילו בלתי אפשרי ואני אומר לך את זה מכל הלב. אתה יכול להיות בסדר שנתיים-שלוש ואז תקרה תקרית קצת בעייתית שאפילו לא בהכרח קשורה אליך, שבה אתה איכשהו קרוב לעניינים, ובסופו של דבר יגידו אותו דבר: 'הנה הוא חזר אחורה, למה שהוא היה פעם'. כשאחרים מעורבים בדברים דומים, אפילו לא כותבים עליהם. כשזה אני, יותר קל לכתוב".
למשל היו סיפורים עליך בשנתיים האחרונות שאתה בעייתי בחדר ההלבשה.
"אז אמרו. אז מה? היו גם הרבה אנשים שאמרו שאני זה שמחזיק את חדר ההלבשה לטובה ושומר עליו שלא יתפרק וגם תומך בצעירים בלי הפסקה, אבל את זה לא כתבו לדוגמא. למה? כי זה משהו טוב שקשור אליי".
יש משהו שאתה יכול לעשות כדי לשנות את התדמית?
"אני לא יכול לעשות שום דבר בכדי לשנות את התדמית הזו. הרי גם כשאני לא עושה כלום, קוראים לי 'בעייתי' ו'הילד הרע'. אז מה נשאר לי לעשות?"
בכל מגרש אליו אתה מגיע אתה שומע את השיר 'אלירן שודד זקנות'. אפילו בארץ נהדרת התייחסו לזה. איך אתה מרגיש כשאתה שומע את השיר הזה?
"זה מאוד קשה ופוגע בי. בהחלט לא נעים שלא שוכחים את העבר שלך. חזי מגן ומשה דמאיו אמרו לי לפני שמונה שנים, אחרי שהסתיימה הפרשה: 'זה משהו שילך איתך עד סוף הקריירה'. פעם זה היה עושה לי לא טוב. הרגשה ממש לא נעימה שאני אפילו לא יכול לתאר במילים, כי רק מי שמרגיש את זה יכול להבין. שרים לי על משהו שאפילו לא עשיתי. הייתי במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון ואפילו לא עשיתי כלום. היום, אחרי המון שיחות עם הפסיכולוג של הקבוצה נועם אייל ושיחות עם הרב שלי, הם נתנו לי כלים איך להתמודד עם זה ומה לעשות כדי 'לא לשמוע' את הקריאות. השתמשתי בכלים הללו ומסוף העונה שעברה, או אחרי מה שהיה עם הקהל של מכבי חיפה, אני יכול להגיד לך שאני פשוט לא שומע. באמת שאני לא שומע".
ואיך הרגשת כששמעת את השיר במשחק הנבחרת מול פינלנד?
"ממש פגוע, רע מאוד, הרגשה מגעילה שאין לתאר. הרגשתי חרא, זוועה. אני מייצג את המדינה, לובש חולצה עם סמל הנבחרת, מייצג אותך ואותך וגם את הילדים שמקללים. באים ילדים קטנים ומקללים אותי במשחק, אבל אני לא מאשים אותם. אני מאשים את המבוגרים שיושבים לידם ולא אומרים להם כלום. מאוד נעלבתי ושחקנים אפילו ניגשו אליי במהלך המשחק. איתי שכטר פנה לקהל וצעק עליהם. הלילה ההוא ירדוף אותי כנראה עד סוף הקריירה, אבל אני מקבל את זה באהבה. הצרות שלנו הם החלומות של האחרים".
וכשאתה כובש שערים ומנצח משחקים, יש בך סוג של תחושה 'הנה הראיתי לכם'?
"ממש לא. אני קודם כל שמח ומאושר בשביל הקהל של מכבי, שאני משמח אותו בכל ניצחון. אני אשקר לך אם אני אגיד שאני לא נהנה אחרי כל גול, אבל אני יותר נהנה כשאני רואה את האוהדים שלנו שמחים ומאושרים. כמובן שאני גם שמח להשתיק את אוהדי היריבה, שיושבים בשקט אחרי שהם מקללים אותי".
כמו בדרבי למשל?
"כן, ברור".
שמחת במיוחד כשכבשת בדרבי?
"השמחה לא הייתה בגלל הקהל של הפועל, אלא בגלל שזה דרבי. אין יותר כיף מלהבקיע בדרבי ואין יותר כיף מלנצח דרבי ועוד בתוצאה כזו. שיחקנו מצוין, שלטנו במשחק ואני חושב שכולם הרגישו שהיה משחק די חד צדדי. זה מה שקורה כשאנשים מחויבים ורצים ועושים בדיוק מה שאומרים להם ואפילו קצת יותר - אז אנחנו נראים טוב. אני מקווה שהאוהדים מרגישים שאני מחזיר להם על כל האהבה שהם מרעיפים עליי".
כל השנים אמרו ששחקני רכש ובעיקר חלוצים לא יכולים להצליח במכבי תל אביב. הוכחת אחרת?
"אמרו לי לפני שלוש שנים: 'אל תלך למכבי, יש שם קללת חלוצים'. שאלתי: 'מה הביאו מכשפה שתקלל את החלוצים? זה עניין של אמונה. אם אתה שחקן טוב ומאמין בעצמך שתכבוש, לא ממש משנה איפה תשחק, אלא איך תשחק. אני לא מאמין בקללות ובשטויות. אם 10 שחקנים לפניי באותו תפקיד נכשלו, זה לא אומר עליי שום דבר".
מי שרואה אותך משחק העונה, מרגיש שעברת שינוי. הפכת רגוע וקבוצתי יותר. אתה בתהליך של התבגרות?
"כן, לגמרי. אני באמת חושב שהתבגרתי. אני לא רק שומע ומקשיב לעצות, התחלתי גם לעשות דברים אחרת. קודם כל השנה אני עושה בדיוק מה שאומרים לי. סתם לדוגמא, בעונה שעברה היו אומרים לי 'שחק באגף ימין', אז הייתי שואל שאלות ואומר שאני אוהב לבוא מצד שמאל. השנה אני פשוט לא שואל שאלות. גם אם שואלים אותי העונה: 'זה בסדר שתשחק בימין?', אני עונה: 'מה זה בסדר? איפה שתגיד לי אני אשחק. אם תרצה, אני גם אהיה מגן'. אני לא נכנס יותר ללמה ואיך, אלא פשוט עושה מה שאומרים לי. זה לא קרה פעם וזה חלק מתהליך ההתבגרות שאני עובר. הבנתי שכישרון יש לי, אבל עם כישרון לא הולכים למכולת. אם יש לך כשרון תבקיע 10, 11, 14 גולים בעונה, אבל אם תביא יחד עם הכישרון גם עבודה קשה ומחויבות, תפיק קצת יותר. כשכישרון, בגרות, רעב להצליח והמון רצון, יחד עם צוות מקצועי שיודע איך לעזור לך להצליח, משתלבים עם הראש שלך ומכוונים אותך נכון, אתה בכיוון הנכון".
עד כמה לצוות האימון העונה יש חלק בשינוי שעשית עם עצמך?
"בסופו של דבר החלטתי העונה לעשות מה שיגידו לי. אני יכול להגיד שהצוות כאן נותן שקט תעשייתי. נותנים לך להתאמן ולשחק. קח לדוגמא את אימוני הכושר, הכל מדויק וממוחשב. שעונים, רצועות, שעוני דופק, שעוני GPS, דברים שלא היו פעם. אתה מקבל שקט לבוא ורק לשחק כדורגל בלי להתעסק בדברים אחרים. יש בעיה? אתה אומר לג'ורדי קרויף או עופר רונן והם פותרים הכל. אתה בא להתאמן, להבין ולשחק כדורגל וגם ללמוד דברים חדשים. יש כאן צוות אירופאי לכל דבר, על כל המשתמע על כך".
מה למדת העונה?
"קודם כל למדתי לנגוח ולהבקיע בראש (חיוך ענק על פניו...ר"ב). שנית, למדתי לעשות הגנה, אבל כמו שצריך, בצורה מחויבת, ולמדתי לעשות בדיוק מה שאומרים לי. מחויבות מבחינתי זה לרדת לעשות גליץ' בהגנה בדקה ה-90 בגביע בנתניה. אני מחויב ב-100 אחוז ולא רק אני, אלא כולם - כל ה-11 שפותחים והשלושה שנכנסים מהספסל. המחויבות והרעב הם חלק מהשינוי שמכבי עברה העונה. כל הזמן נותנים לך להישאר רעב. לדוגמא, אני נותן צמד מול סכנין ומוציאים אותי בדקה ה-62. נתנו לך לאכול, אבל לא קיבלת את הביס האחרון כדי שתביא את הרעב למשחק הבא. הם יודעים איך להשאיר אותך רעב. מלמדים אותך שגם בתוצאה של 0:4 צריך לנסות לתת את החמישי והשישי".
אתה כובש בצרורות ועדיין יש כאלה שאומרים שאתה שחקן של משחקים קטנים ולא מופיע מול הגדולות.
"אני חושב שעניתי על השאלה הזו ביום שני. שיגידו ויכתבו מה שרוצים. גם נגד קבוצות קטנות קשה להבקיע 20 שערים ב-21 משחקים. ואם לוקחים העונה את המשחקים הגדולים, אז במחזור הראשון נגד מכבי חיפה ניצחנו 1:2 והייתי בסדר גמור. בדרבי הראשון החמצתי פנדל ואם לא הייתי מחמיץ, היינו מנצחים. נגד בית"ר כבשתי שער וקיבלנו גול בקרן. במשחק בחיפה לכולנו, כולל אותי, לא היה משחק טוב והדרבי השבוע היה לא רע. באמת לא מעניין אותי מה אומרים עליי. אם אני לא כובש, זה אומר שאני לא מגיע למשחק? אני גם יכול להיות טוב ולא להבקיע".
אולי לא אוהבים לפרגן לך או שמחפשים אותך בכוח.
"יש אנשים שלא אוהבים אותי ואחד מהם זה שלמה שרף. לא עשיתי לו שום דבר, אני לא מכיר אותו בכלל והוא בעיקר מחפש את הדברים הרעים, גם כשאני טוב. אני לא מתייחס לאנשים האלה. כל אחד יעשה את העבודה שלו. יש אנשים שהעבודה שלהם היא לדבר לא טוב על אנשים, יש כאלה שהעבודה שלהם היא לפרגן ויש אנשים שהתפקיד שלהם זה לשחק טוב ולתת גולים".
עכשיו אני מחזיר אותך לקיץ האחרון וליום ששמעת על שחרורו של חברך הטוב ברק יצחקי. איך הרגשת?
"רע מאוד. זה היה בבוקר בו התארגנתי לצאת לחופשה בברלין ואז ברק התקשר וסיפר לי. התיישבתי ובהתחלה לא האמנתי לו שזה נכון. קיבלתי סטירה מאוד חזקה. ברק היה איתי כאן שנתיים והוא היה חלק בלתי נפרד ממני. חבר שלי כמו אח. פתאום הוא לא יהיה איתי. הייתי מאוכזב כי בעונה שעברה הרי לא התעסקנו כל כך בכדורגל, גם כי הוא רק חזר מפציעה וניסינו לעזור אחד לשני להיות טובים על המגרש ולא הצלחנו להיות טובים. רצינו להישאר יחד ולשחק יחד העונה. היה לי חבל שדווקא אחרי שברק הכין את עצמו, עבד קשה, התנהג כמו מקצוען ובאמת היה מוכן לפתיחת העונה, פתאום הודיעו לו שהוא משוחרר. אמרתי לו שזו תהיה העונה שלנו ואנחנו הולכים על כל הקופה יחד, שנתעסק בכדורגל נטו ושיהיה בסדר ופתאום הוא לא איתי".
זו הייתה הפעולה הראשונה של קרויף. חששת שאתה יכול להיות הבא בתור?
"זה עבר לי בראש, ברור. אני לא נכנס לשיקולים של ג'ורדי. חד משמעית, זה יכול היה להיות כל אחד".
אם כבר נגענו בעונה שעברה, אז האשימו אותך לא פעם וסימנו אותך כטיפוס בעייתי שעושה בלאגן. אמרו שאתה, יצחקי והאריס מדוניאנין הפכתם את חדר ההלבשה. מעולם לא שמענו את הצד שלך להאשמות?
"לא כל כך עניין אותי מה אמרו ומה דיברו. כל מי שהיה בחדר ההלבשה שלנו בעונה שעברה יודע כמה ברק ואני עשינו ודאגנו שהכל יהיה בסדר. אמנם לא הכל היה בסדר, אבל זה לא היה בגללנו. היה יותר נוח לאנשים לתפוס אותי ואת ברק כאשמים במצב, שעירים לעזאזל".
למי אתה מכוון את הדברים? גדי כרמלי?
"אני לא נכנס לשמות וזה ממש לא משנה. אין לי מה לדבר על גדי ומוטי איוניר. אני מכבד את שניהם מאוד. מוטי מאמן מצוין, הייתה לי איתו תקופה מאוד יפה. הוא נתן לי יד חופשית על המגרש והרגשתי איתו מצוין. לא היה לי שום דבר איוניר וגם עם גדי לא היה כלום. אני מכבד את שניהם ואין לי מילה רעה אחת להגיד עליהם. הרב שלי לימד אותי דבר חשוב - לספוג הכל ולקבל באהבה. גם אם מלכלכים עליי, הגדולה היא לא להחזיר ולא לענות".
אין לך עדין שום תואר קבוצתי בקריירה. חלק מהרעב שיש בך זה גם להביא תואר למכבי תל אביב?
"ברור. אם אביא אליפות למכבי, זה יהיה מושלם. בכל משחק בית שלנו יש 12-13 אלף איש ביציעים. ראית איך הם חגגו בדרבי? אז אנחנו השחקנים ישבנו בחדר הלבשה ואמרנו לעצמנו: 'אם ככה אנחנו חוגגים אחרי הדרבי, מה יהיה כאן אחרי אליפות'? מאוד בא לי לקחת אליפות עם מכבי. לא אדבר על מלכות השערים כי זה עדיין מוקדם".
ובקיץ תצא לאירופה?
"לא מתעסק בשאלה הזו עכשיו. אני באמת חושב עכשיו רק על העונה הזו, שבת אחרי שבת, משחק אחרי משחק. אבי נמני מייצג אותי ונחליט יחד מה יהיה בסוף העונה. אין לי מושג מה קורה עם זה עכשיו, אני לא שואל שאלות וזה לא מעניין אותי. כרגע מעניינת אותי מכבי תל אביב, להצליח ולנצח כל משחק".
יש גם אפשרות שבסופו של דבר תמשיך?
"הייתי מאוד שמח להמשיך במכבי. אני לא פוסל שום דבר על הסף".