עבר זמנה של ההיאבקות: על הוצאת ענף ההיאבקות מהאולימפיאדה

עם כל הכבוד להיסטוריה המפוארת, בוועד האולימפי הבינלאומי כבר מזמן חושבים רק על רייטינג, ובואו לא נהיה צבועים – אף אחד מאיתנו לא צופה בהיאבקות

  • היאבקות
דני בורשבסקי

קהילת ההיסטוריונים של המשחקים האולימפיים, ויש לא מעט כאלה, הוכתה בתדהמה עם כותרות הספורט של יום שלישי, שבישרו על הוצאת ענף ההיאבקות מהמתכונת האולימפית, בתום משחקי ריו 2016. הם לא חושבים כלכלית, הם גם לא חושבים על העתיד, כי אחרי הכל הם היסטוריונים. מצד שני, הם לא מצליחים להבין איך כסף ורייטינג גוברים על מסורת, ועוד איזה מסורת.

ענף ההיאבקות הוא אחד מתשעה ענפי ספורט בודדים שבהם התחרו במשחקים האולימפיים הראשונים של העידן המודרני – אתונה 1896, שלא נדבר על המשחקים האולימפיים בעת העתיקה, שהתבססו על היאבקות ואתלטיקה. הרי ברוב האזכורים שתמצאו מהמשחקים האולימפיים של העת העתיקה תראו גברים מתאבקים, ויש לא מעט אנשים שעבורם, ההחלטה המפתיעה הזאת של הוועד האולימפי הבינלאומי, שווה למחיקת חלק מההיסטוריה.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה
חלק מההיסטוריה. חאסם חולמרזה רזאי האיראני מול רוסטאם טוטרוב הרוסי באולימפיאדה האחרונה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

מצד שני, אפשר להבין גם את חברי הוועד האולימפי הבינלאומי. בעידן של שנות האלפיים מדברים שם בעיקר על כסף, כסף ועוד כסף. תמיד מזכירים שם את הספונסרים הגדולים, את זכויות השידור, ואת ההצלחה המסחרית הגדולה בכל אולימפיאדה. המוצר הוכיח את עצמו היטב כבר באמצע המאה הקודמת ומאז עוסקים בוועד האולימפי בעיקר בשימור שלו ומרכזים את המאמצים בהשארתה של האולימפיאדה אירוע הספורט הגדול ביותר בעולם. כדי לעשות את זה, צריך לבצע התאמות מפעם לפעם, וזו בדיוק הסיבה שכמעט כל ארבע שנים אנחנו שומעים על קונגרס של חברי הוועד האולימפי שעוסק בהוצאת ענפים מהמתכונת האולימפית והכנסת ענפים אחרים. כך למשל מצאו את דרכם אל המשחקים האולימפיים הגולף והראגבי, שיעשו את הופעת הבכורה שלהם במשחקי ריו 2016.

המשחקים האולימפיים של היום זה כבר לא טלוויזיה בשחור לבן, זה רייטינג וזה ילדים עם סמארטפונים, שאחוז גבוה יותר מהם יעדיפו לראות על מסכי הסמארטפון שלהם תחרות אופני בי.אם.אקס ולא שני גברים בטייץ, ששוכבים אחד על השני (ויסלחו לי כל המתאבקים, אבל ככה רוב האנשים מתארים את הסגנון היווני-רומי).

ועדיין, מבין ענפי הספורט האחרים שראינו במשחקים האולימפיים האחרונים למשל, לא היו חסרים כאלה שסבלו מחוסר עניין ורייטינג, אם עושים בדיקה מקיפה כלל עולמית. שניים מהענפים האלה הם קרב 5 מודרני וטאקוונדו. האמת היא שקרב 5 מודרני היה הענף עליו דיברו ש"ייזרק" עוד לפני משחקי לונדון 2012, ולכן ההחלטה (הלא סופית עדיין) לגבי ההיאבקות כל כך מפתיעה. את ההעדפה של הענפים האלה על פני האחרים אפשר אולי לייחס לפוליטיקה, ולהעדפות האחרות של המדינות הגדולות והחזקות. מבחינה פוליטית, דווקא האמריקאים והרוסים תומכים בענף ההיאבקות – רוסיה זכתה בו ב-11 מדליות בלונדון 2012 ולארצות הברית מסורת מכובדת, בעיקר בסגנון החופשי.

מי רואה את זה? צ'ארלס אדוארד בטס האמריקאי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

אבל בשנים האחרונות, האמריקאים למשל לא ממש זוכים לאהדה רבה בוועד האולימפי הבינלאומי בכל מה שקשור להצעות לאירוח משחקים, כך שאולי זה קשור. וחוץ מזה, הסינים פחות מצליחים בהיאבקות ומנסים להכניס את ענף הוושו, היפנים היו רוצים בהחזרת הבייסבול, ובכמה ממדינות דרום-מזרח אסיה ודרום אמריקה יעדיפו בהרבה את הטאקוונדו, אחד הענפים היחידים שמביא לכמה מהן מדליות אולימפיות.

להיאבקות יש מסורת, אבל הבעיה הגדולה שלה היא שלא מדובר בענף ספורט מרכזי של שום מדינה. למעשה, המדינה היחידה שמתגאה בו כמעט יותר מכל ענף אחר היא איראן, אבל למה לתת מתנות למדינה שמעודדת את ספורטאיה לא להתחרות נגד אחרים על רקע פוליטי? בהיסטוריה היה מקום מכובד מאוד להיאבקות, אבל בואו נהיה מציאותיים – רובנו לא צפה, אפילו לא לשניה, בתחרויות ההיאבקות של המשחקים האולימפיים בלונדון, בעיקר לאור העובדה שאפילו בישראל הענף הזה כבר די התפרק. לפחות ממה שאנחנו מכירים, כנראה שבאמת אין לספורט הזה הצדקה בבמה הגדולה מכולן, עם כל הכבוד להיסטוריונים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully