איך תנצחו את מכבי תל אביב, בהיכל, במשחק אחד, על תואר?
מסתמן: הכל בראש. או לפחות הרוב.
פסיכולוגיה 1
אל תפחדו מהם. אין לכם סיבה.
זאת אומרת, יש לכם: זו עדיין מכבי תל אביב; והמשחק בכל זאת ייערך בהיכל הנסים של יד אליהו; וההיסטוריה; והמאגיה; וכו'. אבל האמת ניתנה להיאמר: זו לפחות לא מכבי של השנתיים האחרונות.
"איך חיפה אמורה לנצח את מכבי? תשאל אותי איך מכבי, בלי קו קדמי, אמורה לנצח את חיפה - שהיא על הנייר קבוצה טובה ממנה", מפתיע אפי בירנבוים, שפירק מוקדם יותר העונה את החבורה של דיוויד בלאט, בהיכל, ב-17 הפרש, ובעונת 2006/7 הדיח אותה בחצי-גמר הגביע עם בני השרון.
ואל תבלבלו לאפי את המוח עם הצ'יזבאטים על נס ז'לגיריס. "בחמישייה של חיפה משחקים ארבעה אמריקאים. המאמן שלהם אמריקאי. אז הם לא מכירים את הסל של מיקי ברקוביץ' מהפינה, אחרי שהכדור נפל לו על הראש, והם לא מכירים את נס בדאלונה, והם לא מכירים את השלשה של דרק. הם באים לשחק כדורסל ולנצח משחק. ואם אתה צריך לבחור בפלייסטיישן קבוצה אחת - את מכבי, ועוד בלי ליאור אליהו, או את חיפה - את מי אתה בוחר?".
זו כנראה הייתה שאלה רטורית.
גיא פניני מסכים עם הרישא. או לפחות כך עולה מהדברים שאמר אתמול במסיבת העיתונאים; "אני מקבל את זה שהשנה אנחנו כבר לא פייבוריטים ברורים כמו בשנים עברו", לדבריו.
האם מכבי פגיעה, שאלו העיתונאים את פניני.
"נראה מחר", השיב.
פסיכולוגיה 2
תפחדו - אבל במידה.
זה יחדד אתכם, יכניס אתכם לפוקוס, אומר דן שמיר. אומנות האימון היא לדעת מהו מינון הלחץ המדויק שצריך לשים על השחקנים; להרתיח את התבשיל, אבל לדאוג שלא יישרף חלילה. זה היה הספציאליטה של פיני גרשון.
"אתה סטודנט, ונגיד שאתה הולך למבחן גדול וחשוב", ממחיש שמיר, שאסף גביע מול מכבי בגמר 2007/8 וכמעט גנב לה אליפות בפיינל פור 2006/7. "אתה יודע שזה 'וואן שוט', ואתה צריך לקבל ציון טוב וגבוה. אם אתה לא בלחץ מסוים, אז במקום ללמוד היית הולך ושותה בירה. הלחץ הזה גורם לך לעשות הכנה טובה יותר ולעבור שוב על החומר. וכשמגיע רגע המבחן, מה עוזר לך לתפקד מנטאלית? הידיעה שאתה מוכן. ככה גם אצל שחקנים. כשהם יודעים שהם מוכנים למשחק, ושאם משהו לא הולך - יש תוכנית בי"ת, ואם גם זה לא הולך - אפשר לשנות עוד משהו, הם מקבלים ביטחון. אתה לא יכול להפריד בין הלחץ שאתה שם על עצמך ועל השחקנים שלך, לבין ההכנה שאתה עושה למשחק, לבין התרגום של כל זה על הפרקט".
הוא זוכר שף אחד שחימם וחימם את התבשיל שלו עד שהקדיח - דודה איבקוביץ', בפיינל פור 2005. "שלושה שבועות לפני הפיינל פור במוסקבה, צסק"א ביטלו את כל משחקי הליגה שלהם. הם פחדו שמישהו ייפצע. לקראת חצי-הגמר מול טאו ויטוריה הם ערכו מחנה אימון מיוחד. ממש, סגרו את כל הקבוצה כדי להתכונן למשחק הזה. מה יצא בסוף? 38 אחוז קבוצתי מהעונשין. השחקנים שלהם לא הצליחו לתפקד. והם כמובן לא הגיעו אפילו לגמר. הם הפכו את המשחק הזה לאירוע כ"כ מיוחד, מטורף ולא רגיל. בסופו של דבר, קבוצה שיודעת שהיא מסוגלת להתגבר על האנומליות הזו של משחק גדול, להתגבר על ההתרגשות ובסופו של דבר להפוך אותו למשחק רגיל, יש לה יותר סיכוי לנצח. אני לא מסכים עם אפי שצריך להתעלם מההיסטוריה. למכבי יש עבר, יש אווירה מיוחדת, יש מסורת, וזה עובר במערכת מדור לדור. להתעלם מזה תהיה טעות. מותר לשחקנים ולמאמנים להיות קצת לחוצים, או להרגיש כל מיני תחושות בזמן משחק. אבל מה שעושה את השחקנים והמאמנים הגדולים זו היכולת להתמודד עם זה".
פסיכולוגיה 3
מיקי דורסמן היה אומר שלושה דברים: דע את עצמך, דע את היריב, והאמן.
הוא זוכר את הרגע שבו הכל השתנה: זה קרה לקראת סיום האימון האחרון של הפועל חולון, ערב משחק גמר הפיינל פור הישראלי 2007/8.
"זה היה האימון הכי גרוע שהיה לנו כל העונה", מספר דורסמן. "הרגשתי שהשחקנים בלחץ. פתאום ראיתי את מוני (פנאן) ז"ל עולה למגרש, ואחריו השחקנים של מכבי. הסתכלתי על השעון וראיתי שיש לנו עוד שש דקות. עצרתי את האימון, ניגשתי למוני ואמרתי בתקיפות: 'מה אתה עושה? אני מבקש מכולכם לרדת למטה'. ומוני, שידע לקבל את הביקורת, הסתכל עליי ואמר: 'יינגעלע, אין בעיה', ונתן לשחקנים שלו הוראה להתקפל. השחקנים שלי, שראו את זה, אמרו: אם הוא לא מפחד ממכבי, גם אנחנו לא".
אמונה בלבד לא מספיקה, כמובן; אתה גם צריך לדעת לשחק כדורסל. ולדעת שמכבי תל אביב היא (כבר) לא קבוצת אולסטאר. ולשדר את כל זה לשחקנים שלך.
"אתה לא יכול לעלות מול מכבי, למשחק מכריע על תואר, בלי קבוצה שיודעת לקחת משחקים גדולים", אומר דורסמן. "אם במהלך עונה שיחקת כבר מול מכבי, וניצחת, או לפחות הפסדת בקטן, אתה יכול להרגיש שווה בין שווים - וגם להעביר את זה לשחקנים. אחר כך, בהנחה שזה המצב, אתה חייב להזכיר לשחקנים שלך דבר בסיסי אחר, והוא שבמכבי לא משחקים קובי בריאנט או מייקל ג'ורדן. ולכן אין סיבה לעלות למשחק מול מכבי מתוך איזו ידיעה שאתה הולך להפסיד. על זה אתה צריך להלביש הכנה מקצועית מסודרת, להכין את הקבוצה שלך לכל מיני סיטואציות, ולוודא שכל אחד יודע מה הוא צריך לעשות".
פסיכולוגיה 4
אין אדם בכדורסל העולמי שחתום על יותר ניצחונות מול מכבי תל אביב בשנים האחרונות - בוודאי שלא ביד אליהו - מאשר אלדד אקוניס. בשש העונות האחרונות מחזיק הג'נרל מנג'ר של בני השרון במאזן מדהים של 8:11 מול מכבי, בכל המסגרות - כשהקבוצה הננסית שלו מצליחה לנצח את מכבי, בהיכל, בעונות 2006/7, 2007/8, 2009/10 ו-2011/12. על הניצחונות היו חתומים ארבעה מאמנים שונים (בירנבוים, שמיר, ג'ינו, בית הלחמי), אבל אקוניס תמיד היה שם.
והוא, דווקא הוא, בוחר לנפץ את המיתוס: במשחקי הכרעה עדיף לפגוש את מכבי דווקא ביד אליהו, לשיטתו.
"מהתחושות האישיות שלי, קל יותר לנצח את מכבי במשחקים כמו גמר גביע או גמר פיינל פור בהיכל מאשר במקומות אחרים", מפתיע אקוניס. "ביד אליהו הלחץ עליהם. הם יודעים שזה הבית שלהם, שהם חייבים לנצח. אם אתה מחזיק מעמד ונשאר קרוב, ככל שמתקדם המשחק - הלחץ עליהם מתגבר. וכשאתה בלחץ, אתה מתפקד פחות טוב".
הטיפ של אקוניס נשמע בנאלי, אבל הוא מקפל בתוכו כלי מנטאלי חסר-תחליף: אמונה. אמונה שבאה מהראש, לא רק מהלב.
"אתה צריך להחזיק קבוצה שיכולה להתמודד עם מכבי", הוא אומר. "לנו תמיד היו קבוצות שהצליחו להתמודד עם מכבי כשווה מול שווים. בימים של סיסה, ואיבי, ולי ניילון, וכמובן שון ג'יימס, החזקנו קו קדמי שנתן תשובה לאגרסיביות של מכבי. מכאן זה גם תלוי באופי של השחקנים. האמנו שאפשר לנצח את מכבי ביד אליהו. לא פחדנו מהם. וכשיש לך קבוצה טובה, וכשאתה מאמין בעצמך, אפילו שאתה בא לשחק ביד אליהו, אז אתה יכול לעשות את זה".
פסיכולוגיה 5
גוני יזרעאלי הרגיש את הלחץ הזה שאקוניס מדבר עליו. הוא ראה את מכבי מאבדת עשתונות בגמר הפיינל פור 2007/8, כשניצח אותה עם הפועל חולון; הוא חזה בה קורסת בגמר הפיינל פור 2009/10, כשניצח אותה עם הפועל גליל/גלבוע; הוא כמעט היה חתום על ניצחון ענק נוסף ביום שלישי עם מכבי אשדוד.
לו רק היה משחיל את השלשה הזו, שש שניות לסיום.
"שלשום, לקראת הסיום, הרגשתי שהם לחוצים", מספר יזרעאלי. "היה אפשר להרגיש שדברים הולכים להם פחות חלק. קיבלנו את ההזדמנות לנצח. אין ספק שברגע שנכנסים עם מכבי למשחק צמוד, דווקא ביד אליהו, קל יותר ליריבות. בהיכל אתה תמיד מגיע כאנדרדוג. אתה לחוץ, כי כל שחקן רוצה לזכות בתואר כשהוא על השולחן, אבל מכבי לחוצים יותר. מי שיותר לחוץ עושה יותר טעויות. לכן הרבה פעמים קבוצות רק רוצות להישאר צמוד למכבי עד לסיום, ואז לעשות את המהלכים הנכונים ולקחת את המשחק".
כל אחד ממאמניו עשה הכנה אחרת לקראת המשחק המכריע מול מכבי: מיקי דורסמן הקרין להם סרטים והעלה מוטיבציה; קטש נותר רגוע, קפוא כמעט, ונתן להם להרגיש שהם עומדים בפני משחק רגיל.
מהי ההכנה האופטימאלית לקראת משחק שכזה - מניסיונו כווינר מוכח בהיכל?
הלא יש תזות וקלישאות רבות: תזה שאומרת שאסור, בשום פנים, לשחק מהר; תזה שאומרת שכדאי לרדת למחצית בפיגור קטן, כדי "לא להרגיז" את מכבי (ולגרום לה לעלות למחצית השנייה שאננה יותר); והתזה שאומרת שממילא הכל תלוי במכבי, אז עדיף פשוט לשחק את המשחק שלך, לשמור חזק בהגנה - ולקוות לטוב.
"אני לא חושב שקבוצה צריכה לשנות את המשחק שלה - להפך", משיב יזרעאלי. "כשאתה עושה איזה שינוי גדול ויוצא דופן, או מבצע איזו הכנה מנטאלית מיוחדת, זה יכול לגרום לאפקט הפוך ולהכניס אותך לאקסטרה-לחץ".
גל מקל, שניצח עם יזרעאלי את מכבי בפיינל פור 2010, מסכים.
"מה צריך לעשות כדי לנצח את מכבי? לבוא עם ביטחון, וליהנות. ואלה לא קלישאות", הוא אומר. "צריך לשחק עם אמונה שלמה. אנחנו לא לוקחים מאף אחד תואר, הוא לא שייך לאף אחד. אנחנו באים לזכות בו בדיוק כפי שמכבי מגיעה לזכות בו".
ביקשנו ממנו שינסה להיזכר מה עשה את ההבדל אז, עם הגליל. "האמנו שזה אפשרי, כפי שבחיפה אנחנו מאמינים עכשיו. ואני חושב שבגליל היינו קבוצה אפילו פחות מוכשרת מהקבוצה שיש פה. אז לא חשבנו שאנחנו פחות טובים ממכבי, וזה המצב שבו אנחנו נמצאים גם העונה בחיפה. יש תחושה שאפשר לעשות את זה. נבוא הערב מוכנים, שקטים, עם הרבה אמונה ועם רצח בעיניים".
ohad@walla.net.il
20:45, ערוץ 1: מכבי תל אביב - מכבי חיפה