שפן מהכובע: על החזרה של רונאלדיניו לנבחרת ברזיל

בין כל השחקנים שפליפה סקולארי יכול לזמן כשהוא בונה את הסגל לקראת המונדיאל הביתי, רונאלדיניו הוא הקשר היחיד שלו לזכייה במונדיאל 2002. לכן, סמלי במיוחד שהבכורה המחודשת המשותפת שלהם תהיה דווקא מול אנגליה. כי הרי מול שלושת האריות חווה רונאלדיניו את רגע השיא האולטימטיבי שלו במדי סלסאו, עם הקפצה מרהיבה לחיבורים של דייויד סימן ברבע-הגמר בשיזואוקה. היה זה אחד השערים היפים של הטורניר, וגם הכרטיס האדום שספג בגין עבירה מיותרת ומטופשת על דני מילס לא קילקלה את החגיגה.

ההנחה הראשונית היתה שהכיבוש היה מקרי, אבל רונאלדיניו מתעקש להכחיש זאת בתוקף: "ידעתי שסימן נוטה להתרחק מקו השער, ולכן אם אשים את הכדור מאחוריו הוא יהיה בבעיה. אז למי שלא משוכנע – לא היה כאן מזל. התכוונתי לעשות את זה". האנגלים זוכרים את המשחק הזה היטב. הם חלמו כהרגלם להביס את כל העולם, וכאשר מייקל אואן העלה אותם ליתרון אפשר היה לחוש באופוריה. רונאלדיניו החזיר אותם לקרקע המציאות, וסימן מעולם לא התאושש מהפשלה. כעבור שלושה חודשים הוא ספג מכדור קרן ישיר של מקדוניה במוקדמות אליפות אירופה וסיים את דרכו בנבחרת.

גביע העולם הזה הפך את רונאלדיניו מכישרון עולה לכוכב על. בזכותו הימרה עליו כעבור שנה ברצלונה, על אף שרקורד ההתנהגות שלו בפריז סן-ז'רמן היה רחוק מאוד משלמות. כולם מכירים את הנסיקה שבאה לאחר מכן. גם סיפור הדעיכה ידוע היטב, כאשר החודש הגורלי ביותר היה בגרמניה 2006, שם לא עמד הברזילאי המתולתל בציפיות, והעונש במולדת אחרי ההדחה ברבע-הגמר לא איחר לבוא. פסלו נשרף, ותדמיתו ספגה פגיעה אנושה. דונגה ממש לא שש לקחת אותו למונדיאל ב-2010, וגם אם בחוגים מסוימים ניסו לקדם את מעמדותו אחרי עונה מוצלחת במילאן, שמו נופה מהסגל הסופי.

עבור אוהד ממוצע בברזיל, הקאמבקים של רונאלדיניו לנבחרת הספיקו להימאס. אחרי החתימה המתוקשרת בפלמנגו לפני שנתיים, למשל, האפשרות לזימון מצד המאמן מאנו מנזס הפכה לנושא קבוע בכותרות. אלא שהיכולת לא תמיד הצדיקה זאת, ומספר חודשים אחרי הגעתו האוהדים החלו לשרוק לו בוז. ואנדרליי לושמבורגו, מאמן הקבוצה דאז, נעמד לצד הקהל: "אנחנו נותנים לרונאלדיניו הכל. האוהדים דורשים הופעות טובות יותר, והם צודקים כי משהו בהחלט חסר. הכל תלוי בו. בכוחו לשוב לרמה הגבוהה ביותר, אבל הוא צריך לרצות בכך".

איך שלא תסתכלו על זה, רונאלדיניו הוא נסיך הגאות והשפל. על אחד הגלים הגבוהים הוא הוחזר לסגל ברזיל בסתיו 2011, והעניק לעולם בין היתר את הכדור החופשי הזה לרשת מקסיקו. דווקא כאשר הכל נראה ורוד, יחסיו עם פלמנגו נקלעו למשבר קשה. לא עברו אלא מספר שבועות, ואוהדי הקבוצה שוב קיללו אותו. "זו לא הפעם הראשונה בחיי שזה קורה, והדבר רק מוסיף לי מוטיבציה", הצהיר הכוכב. מיד לאחר מכן הוא החסיר מספר אימונים בגלל פציעה לכאורה, ואותר מבלה עם אדריאנו, בין היתר עוזב הופעת רוק ב-4 לפנות בוקר.

ז'ואל סנטאנה, שהחליף את לושמבורגו לפני שנה, הצהיר קבל עם ועדה: "רונאלדיניו יכול לשחק כמו מסי וניימאר". כולם יודעים זאת מזמן, אבל הקשר עצמו העדיף מועדוני לילה. לכך נוסף סכסוך כספי גדול עם המועדון, במסגרתו טוען רונאלדיניו שפלמנגו חייבת לו לא פחות מ-16 מיליון יורו. כאשר היחסים עלו על שרטון, היה ברור שהעזיבה בלתי נמנעת, והכוכב קיבל את השחרור באמצעות פניה לבית המשפט. הדיונים לגבי החוב עצמו בעיצומם, והמשפט המתמשך נדחה בינתיים לחודש הבא. ההמשך יבוא.

ואז, לפתע הכל התחבר שוב לגיבור העלילה שלנו. נשיא אתלטיקו מיניירו, אלשנדרה קליל, אמר בקיץ: "רונאלדיניו אולי משוגע, אבל אני לא משוגע כדי לפספס הזדמנות להחתים אותו". העסקה הזו, שנראתה מעט מוזרה ממבט ראשון, הוכיחה את עצמה כצעד גאוני. דווקא בבלו הוריזונטה מצא רונאלדיניו בית חם וסלל את דרכו ללב האומה. מובן שכולם עדיין מתייחסים כלפי הקאמבק החדש בחשדנות, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח. בחצי השנה האחרונה הוא אחד הכוכבים הגדולים ביותר בליגה הברזילאית, אם לא הבולט מכולם. לא לחינם הוא נבחר לשחקן השנה, תוך שהוא מצעיד עם תשעה שערים ו-12 בישולים את קבוצתו הצנועה יחסית למאבק על האליפות. זה הסתיים במקום השני, ובהעפלה לגביע ליברטאדורס לראשונה מאז שנת 2000. כאשר רואים את השער המופלא הזה לרשת קרוזיירו, אי אפשר שלא להתגעגע לימים העליזים של רונאלדיניו בבירת קטלוניה. הכישרון הנדיר הזה לא ייעלם אף פעם.

את מספר 49 במדי התרנגולים בחר רונאלדיניו כמחווה לאימו החולה – זוהי שנת לידתה. המצב במשפחתו היה טראגי מבחינות רבות לאחרונה. אביו החורג ואנדרליי הלך לעולמו בתחילת אוקטובר, יום לפני המשחק מול פיגוארנשה. רונאלדיניו עלה למגרש עם דמעות בעיניים וסיים עם שלושער מזהיר בניצחון 0:6. בשלב זה אמר מנזס: "אני לא פוסל את חזרתו. זימנתי אותו לסגל כאשר הוא היה בכושר טוב בפלמנגו, אבל אז הוא נחלש. כעת, כשהוא חזר למיטבו, אנחנו צריכים לדון בעתידו מחדש".

אלא שמנזס כבר לא היה רלוונטי. גורלו נגזר בהפסד למקסיקו בגמר האולימפיאדה בוומבלי, ומאז הוא נותר על תקן ברווז צולע. נשיא ההתאחדות החדש, ז'וזה מריה מארין, רצה למחוק כל זכר לפועלו של קודמו, ריקארדו טשיירה, ובתנאים פוליטיים אלה למאמן לא היה כל סיכוי. הפוליטיקה הכתיבה גם את הוויתור על מועמדותו של פפ גווארדיולה. כעת מתחיל סקולארי את דרכו המחודשת, בדיוק באיצטדיון בו נכשל קודמו.

פליפאו מעולם לא הפסיק לסמפט את חניכו. לפני החתימה באתלטיקו מיניירו, הוא ניסה לשכנע אותו להגיע לפלמייראס, אותה אימן אז. כעת הוא עשוי לבנות סביבו את המשימה הלאומית הספורטיבית החשובה ביותר מאז 1950, והוא יודע היטב שלרונאלדיניו יש הרבה מאוד מה להוכיח. זה לא חדש. ב-2002 הימר סקולארי על ריבאלדו שספג כמויות עצומות של ביקורת, ועל רונאלדו שנחשב לשחקן גמור אחרי פציעה איומה בברכו. שניהם התעלו על עצמם ונכנסו להיסטוריה. המאמן הוותיק מקווה שגם רונאלדיניו יבער מבפנים כדי למחוק את הפיאסקו הקודם.

"קיבלתי הזדמנות להוכיח שאני ראוי לייצג את ברזיל במונדיאל. לשחק במונדיאל זה תמיד עצום, אבל מונדיאל ביתי זה משהו שמעטים מאוד זוכים לחוות. סקולארי הבהיר לנו חד משמעית שרק זכיה בתואר אלופת העולם מתקבלת על הדעת" אמר הכוכב הנרגש אחרי זימונו. הוא מוכן לקרב מול האנגלים: "זה יהיה משחק מיוחד עבור אנגליה שחוגגת 150 שנה להתאחדות. הם ירצו לציין את האירוע עם תוצאה טובה, אבל אנחנו נהרוס להם. בשבילי זה הכי רחוק ממשחק ידידות".

חוזהו באתלטיקו מיניירו נחתם תחילה לטווח קצר, והבלגן סביב עתידו היה עצום, אבל סוגיה זו נפתרה בהצלחה, והכוכב הודיע שאין לו סיבה לעזוב: "מהיום בו הגעתי כולם נתנו לי להרגיש רצוי כאן. יש לי יחסים נהדרים עם הנשיא, המאמן, חבריי לקבוצה, אבל מעל הכל האוהדים שנכנסו לליבי. זו הסיבה בגללה החלטתי להישאר". בבלו הוריזונטה מקווים שהתקופה הנהדרת לא תסתיים בעוד נסיגה מתסכלת, כפי שהיה נהוג בעבר. סקולארי מאושר, וכל ברזיל מחזיקה אצבעות שהמומנטום לא ייעצר כמו בעבר.

זה המקום להזכיר שרונאלדיניו לא חגג עדיין אפילו יום הולדת 33. הוא צעיר בחודשיים מצ'אבי, וצעיר הרבה יותר בהשוואה לאנדראה פירלו, מירוסלאב קלוזה וכוכבים נוספים שמקומם במונדיאל לא מוטל בשלב זה בספק. נילטון סנטוס האגדי הניף את גביע העולם השני שלו ב-1962 כאשר היה בן 37. עבור אוהדים רבים באירופה, רונאלדיניו הוא סוג של שחקן עבר, אך ממש לא כך הדבר.

בנבחרת עם שלד צעיר, שכוללת ילדים כמו ניימאר, אוסקר ולוקאס מורה, עשוי רונאלדיניו לתרום רבות מנסיונו. באתלטיקו מיניירו הוא כבר עשה זאת, והקשר בן ה-20 ברנארד מספר: "הוא עזר לי המון, ניהל איתי שיחות ואמר לי להנות מכדורגל. במשחקים ובאימונים אני משתדל לראות כל דבר שהוא עושה כדי ללמוד, וזה מסייע לי להשתפר". מתברר שלא על כולם חייב רונאלדיניו להשפיע לרעה כמו על פאטו.

סקולארי מאותת שהוא מוכן לתת לו את המפתחות. מכאן והלאה הכל תלוי באיש עם חיוך שיני השפן. הוא יכול ללמד את הצעירים מה דרוש כדי לזכות במדליות זהב בגביע העולם. הוא יכול גם לספר להם באיזה מועדון מוצאים את החשפניות הכי מפתות. הבחירה בידיו.