בלילה שבין ראשון לשני - דיווח חי באתר ממשחק הסופרבול
אם חשבנו שניו אורלינס נמצאת במתכונת סופרבול כבר מתחילת השבוע, הרי שאתמול (שישי), הכל השתנה. הרכבת האווירית של אוהדים מבולטימור נחתה והרימה את העיר לגבהים חדשים. הרובע הצרפתי נצבע סגול, החרוזים עפו ממרפסות הברים וככל שהערב התקדם והאלכוהול זרם, אוהדי הרייבנס נשמעו יותר ויותר ברחובות העיר. אל תבינו לא נכון, יש גם אוהדי פורטי ניינרס בסביבה, הרבה מהם ובחור ששוטט ברחוב ברבן עם חולצה של אלכס סמית' אפילו גרר רחמים, אבל הגישה של אנשי העורבים פשוט כובשת את העיר. הם באו לנצל כל רגע מסוף שבוע הסופרבול, תוך כדי הפגנת גאווה ענקית בעיר ובקבוצה שלהם.
זהו הסופרבול הראשון מזה עשור שלא מציג את טום בריידי, בן רות'לסברגר או את אחד האחים לבית מאנינג, מה שגורם לנו להוריד מעט את אור הזרקורים מעמדת הקוורטרבקים ולשים במרכז הבמה את שני המאמנים. גם ב-NFL הבינו היטב שה"הארבול" הוא הסיפור המרכזי של סופרבול 47 ובהתאם לכך, הם שינו את התוכניות ובמקום שתי מסיבות עיתונאים נפרדות, כמיטב המסורת, נערך איחוד משפחתי ראשון (ולא אחרון) השבוע. אל במת האולם המרכזי של מרכז התקשורת בניו אורלינס עלו האחים ג'ים וג'ון הארבו ומיד ניתן היה להבחין בהבדלים ביניהם. בעוד ג'ון, מאמן בולטימור, היה ממלכתי וחנוט בחליפה, אחיו הצעיר ג'ים, היה לבוש בבגדי המשחק שלו. מכנסי חאקי, חולצה שחורה ארוכה וכובע אדום של הפורטי ניינרס, כאילו שהשריקה הראשונה נמצאת במרחק רגעים ספורים. מאמן סן פרנסיסקו לא החליף הלוק שלו במשך כל השבוע ונראה כאילו הוא כבר לא יכול לחכות שכל קרנבל התקשורת הזה יסתיים והוא יוכל לחזור לחדר הוידיאו, לראות עוד כמה קטעים של הרייבנס.
ג'ון, הבכור מבין השניים, לקח פיקוד ובתחילת מסיבת העיתונאים סיפר איזה כבוד גדול עבורו זה להיות על אותה במה עם אחיו, בזמן שהוריו ישבו בקהל יחד עם סבא ג'ו בן ה-97 (אולי די כבר השמות הפרטיים שמתחילים ב-J?). ג'ון גם הודה לאחיו, שנתן לרייבנס אישור להשתמש במתקן האימונים של הסיינטס, בו מתאמנת גם סן פרנסיסקו השבוע. כזכור, לבולטימור היו בעיות לוגיסטיות עם השימוש באצטדיון של אוניברסיטת טוליין והאחים הסכימו לחלוק את אותו מגרש אימונים, דבר שלא נהוג בדרך כלל. אחרי נאום הפתיחה של ג'ון, הוסיף ג'ים שתי מילים בלבד: "אני מסכים".
וכך זה נמשך לכל אורך האירוע. האחים נשאלים שאלה, מסתכלים אחד על השני כדי לראות מי יענה ואיכשהו תמיד ג'ון יורה ראשון ומדבר כמה שהוא יכול, עד שג'ים מוסיף משפט וחצי. כאשר נשאל על זיכרונות מהילדות שלו, החל מאמן הניינרס לדבר על דייויד אייקרס. קל מאוד לראות שכל מה שעובר לו בראש כרגע זה המשחק. "אתה תמיד רוצה להביא מאמנים מצוינים שיעבדו איתך, ואין הרבה יותר טובים מג'ים הארבו. אני אומר את זה ברצינות, אין מאמנים יותר טובים ב-NFL מהבחור הזה", ענה ג'ון לשאלה האם הם יכולים לעבוד יחד ביום מן הימים. ג'ים הוסיף שיש רק מאמן אחד טוב יותר ממנו. אביו, ג'ק הארבו.
התחושות ששני המאמנים מקרינים במפגש עם התקשורת זהות לאלה של השחקנים שלהם. בעוד אנשי בולטימור נראים ניחוחים וקלילים מאוד, כל מה שאנשי סן פרנסיסקו מדברים עליו זה להישאר מרוכזים ומפוקסים. דוגמא לכך קיבלנו באימוני שתי הקבוצות. בעוד בבולטימור, באימון האחרון של ריי לואיס בקריירה, בחרו להשמיע לשחקנים מוזיקה מדרבנת, בסן פרנסיסקו שמו רעש של קהל, בניסיון לדמות את הסופרדום במהלך המשחק.
נושא המשפחה שוב עולה על הפרק והפעם האחים נשאלים האם בסיום המשחק נזכה לראות חיבוק במקום לחיצת היד המסורתית. "לא חשבתי לרגע עדיין על סוף המשחק ומה יקרה אז. האם אתה, ג'ים?", עונה ושואל מאמן הרייבנס. "גם אני לא", מבהיר מאמן הניינרס. אחר כך ג'ים עבר לדבר על בנו, ג'יי, שעובד עבור הרייבנס כמתמחה סקאוטינג ו-וידיאו. "לא דיברתי איתו כל השבוע. רק שלחתי לו כמה סמסים, כד שיידע מה אני חושב עליו. אני מאוד גאה בעבודה שלו ושמעתי שהוא מבצע אותה בצורה הטובה ביותר וזה הדבר הכי חשוב עבורי".
רק השבוע התגלה שג'יי הארבו עובד עבור הדוד שלו בבולטימור והוא אמר ל'לוס אנג'לס טיימס' שהמשפחה ניסתה לשמור את העניין בשקט כל העונה, כדי לא להפעיל לחץ על הילד בן ה-23. כנראה שסבא ג'ק כל כך נהנה במסיבת העיתונאים שלו שלשום, כי הוא החליט שזה הרגע לשתף את התקשורת. "זה כיף חיים", אמר ג'יי, שיישב במשחק בתא הקבוצה לצד מתאם ההתקפה של הרייבנס, ג'ים קולדוול. "יש לי המון כבוד לניינרס ואני מכיר כל כך הרבה אנשים שם באופן אישי, אבל זה לא משפיע עליי בכלל. להיפך, זה גורם לי לרצות לנצח אותם עוד יותר", הוא אומר ומראה עוד קצת מהאופי הסופר תחרותי של המשפחה הראשונה של ה-NFL.
אחד הדיונים החמים ביותר בעיר הוא סביב השאלה מי יהיה ה-MVP של המשחק. "מהלכים גדולים תמיד מכריעים משחקים ואלה שעושים אותם זוכים לחוות את הרגעים המיוחדים", אמר ג'ון הארבו. על פי סוכנויות ההימורים, קולין קפרניק וריי רייס הם הפייבוריטים לזכייה, אבל טרל סאגס אמר בחיוך שהפאנטר שלו סאם קוך עוד ידהים ויזכה. כרגיל, בצד של סן פרנסיסקו מילת המפתח הייתה ריכוז וכאשר קפרניק נשאל על פרס השחקן המצטיין הוא השיב: "אני מתרכז רק באיך לנצח את המשחק". חברו לקבוצה ואחד מאבני היסוד של קו ההתקפה המצוין של הניינרס, מייק איופאטי, חושב שאלדון סמית' יכול להפתיע את כולם. "כל אחד יכול להיות ה-MVP", אומר הליינבקר של הרייבנס, דאנל אלרבי, ומכין אותנו לקראת ההצגה שלו: "אני בא לתת משחק ענק ורוצה לדעת איזה מכונית נותנים הפעם לזוכה".
אם אוהדי הניינרס מחפשים נתון סטטיסטי להיאחז בו לקראת המשחק, הרי ששלוש הקבוצות האחרונות שרשמו סוויפ על ארבע קבוצות ה-NFC מזרח, כמו שהם עשו העונה, זכו להניף את גביע לומברדי. אבל מספר הקסם האמיתי של הניינרס הוא 20. סן פרנסיסקו לא הפסידה ב-23 המשחקים האחרונים בהם רשמה 20 נקודות או יותר. התקפת הפיסטול אותה הם מריצים בהחלט יכולה לעזור להם בנקודה הזו. "הפיסטול, בשיתוף משחק הריצה החזק של הקבוצה, מצליח בסן פרנסיסקו כי יש להם את השחקנים הנכונים למערך זה", אומר פרשן ESPN, כריס קרטר. אחד השחקנים אליהם מתכוון תופס העבר של מיניסוטה הוא הרץ פרנק גור, עליו אמר השבוע מאמנו: "אף אחד לא עושה עבודה יותר טובה ממנו". בערך במחצית מהמקרים בהם התקפת הניינרס העמידה העונה את מערך הפיסטול, היא בחרה במהלך ריצה. "אני אוהב את פרנק גור", מגלה לנו שחקן ההגנה המגודל של בולטימור, הלוטי נאטה, "ובגלל זה אני רוצה לתת לו חיבוק גדול ולהוריד אותו לרצפה".
התקפת הפיסטול נולדה אצל מאמן נבאדה, כריס אולט, שהחל להשתמש בה כבר ב-2005, אך חשש שאנשים יקראו לו משוגע. מטרת המערך היא ליצור איום משולב של מסירת העומק, כאילו מדובר במערך השוטגאן, ביחד עם משחק ריצה חזק. הרץ האחורי עומד שלושה יארד מאחורי הקוורטרבק, שבעצמו עומד רק כארבעה יארד מהסנטר, במקום שישה כנהוג. "הקוורטרבק הוא הקליע", הסביר אולט.
"מי היה מאמין שהפיסטול יהיה כל כך אפקטיבי ב-NFL", אמר לעיתונאים פרשן ESPN וקוורטרבק העבר של סן פרנסיסקו, סטיב יאנג, על המערך שאולי יוביל למהפכה בליגה כולה, "זה מייצר דילמה להגנה וזה די פשוט להתקפה. הפיסטול יכול להפוך לסיפור הגדול של הסופרבול הזה אם הוא יציג את הגנת הרייבנס כמגוחכת ויש לסן פרנסיסקו כמה מהאתלטים הכי טובים בעולם כדי לעשות בדיוק את זה".
העונה, כבר ראינו את המערך לא רק בסן פרנסיסקו, אלא גם מספר פעמים בקרולינה, וושינגטון ואפילו בפיטסבורג. "זו התקפה כל כך מורכבת, שרק שלושה או ארבעה קוורטרבקים מוכשרים יכולים לבצע אותה במיטבה", אמר יאנג והתכוון לקוורטרבקים הצעירים כמו רוברט גריפין השלישי, ראסל ווילסון וכמובן, קפרניק. "אני חושב שבמבט לעתיד, יכול להיות שההגנות מעולם לא יצליחו לפענח את המערך הזה. אבל זה לא הדבר היחיד שהקוורטרבקים יצטרכו לעשות כדי לנצח", יאנג מודיע. התובנה של הפרשן מתחברת היטב לדבריו של מתאם ההתקפה של הניינרס, גרג רומן: "ההבדל בינינו לבין קרולינה למשל, הוא שאנחנו נשתמש במערך הזה רק במספר מסוים של פעמים במשחק, כי יש לנו עוד נשקים והפיסטול הוא לא המהלך היחיד שלנו". המספרים מראים שהניינרס הריצו את הפיסטול רק ב-45 אחוזים מהמהלכים שלהם בניצחון הגדול על גרין ביי, במשחק הפלייאוף הראשון, בו קפרניק רשם 181 יארדים בריצה.
על תחושת הרנסנס סביב המורשת של הפורטי ניינרס אומר יאנג: "כל מה שבנינו במשך 20 שנים קצת נעלם ואני הייתי מאוד מדוכא מזה. לערים כמו פיטסבורג וגרין ביי יש היסטוריה מתמשכת וחששתי שאיבדנו את זה בסן פרנסיסקו. בגלל זה אני כל כך נרגש להיות בחזרה במעמד הזה וחושב שיש הרבה דימיון בין מה שהניינרס עושים היום למה שאנחנו עשינו. זה חשוב לי מאוד".
מחר יזכו שחקני שתי הקבוצות לערוך היכרות נוספת עם הסופרדום, כאשר ייצאו להליכה קצרה באצטדיון ויעסקו בעיקר בפינישים קטנים של תוכנית המשחק ועוד כמה קטעי וידיאו אחרונים, אך חלק מהשחקנים עדיין מוטרד מנושא הכרטיסים. "כולם רוצים להיות חבר שלי, במיוחד בשבוע הסופרבול", אמר מגן הפינה של הניינרס, קרלוס רוג'רס, "כולם רוצים כרטיס, כולם רוצים ללכת בחינם". מי שלא מתעסק בנושא הכרטיסים הוא קולין קפרניק, שסיפר שהעביר את המטלה על חלוקת 15 הכרטיסים אותם קיבל להורים שלו. המאמן שלו ישמח לשמו שהוא, באופן מפתיע, מרוכז.