בלילה שבין ראשון לשני - דיווח חי באתר ממשחק הסופרבול
כמו כל משפחה אמריקאית ממוצעת, גם משפחת הארבו בילתה את חג ההודיה ב-2011 יחד ובציפייה לערב הפוטבול המסורתי שמלווה את החג. אלא שבניגוד לנהוג, למשפחת הארבו לא התאפשר לשבת סביב השולחן לארוחה עם תרנגול הודו.
שני הבנים, ג'ון וג'ים, העבירו את אותו ערב במפגש היסטורי, ראשון אי פעם ב-NFL, בין שני אחים המשמשים כמאמנים ראשיים. בולטימור רייבנס של ג'ון אירחה את סן פרנסיסקו פורטי ניינרס של ג'ים והחגיגה סביב ההתמודדות יוצאת הדופן הזו הייתה בשיאה.
"נגיע לאצטדיון, אבל לא נשאר ביציע למשחק", סיפר בזמנו האב הגאה ג'ק, מאמן פוטבול בעצמו, שלמד בצעירותו את רזי המשחק אצל בו שמבלכר, מגדולי מאמני המכללות בכל הזמנים. "זו ההזדמנות הגדולה של הבנים, הרגע שלהם ואם נהיה ביציע, רק נסיח את דעתם", הוא הסביר ופרש עם אשתו ג'קי לצפייה במשחק בטלוויזיה ולחגיגות יום נישואיהם ה-50, שחל ביום שאחרי המשחק.
"אני חושב שזה דבר מדהים, היסטורי ומאוד מיוחד", אמר לפני המשחק האח הגדול ג'ון, שנולד בספטמבר 1962, שנה ושלושה חודשים בלבד לפני ג'ים. על כר הדשא, לאחר שהחליפו חיבוקים ואיחולים חמים לעיני עשרות מצלמות, כבר לא היו סנטימנטים. ג'ון והרייבנס הציגו הגנה רצחנית וניצחו 6:16 את הניינרס, שנעצרו אחרי שמונה ניצחונות רצופים ובמהלכה של החזרה שלהם לגדולה לאחר שנים ארוכות. "לא משנה מה יהיה, תמיד נשאר אחים. התוצאה לא חשובה", הזכיר ג'ים לג'ון רגע לפני שריקת הפתיחה, אבל שתי מקלחות הגטורייד שחטף מאמן בולטימור משחקניו לקראת הסיום הבהירו אחרת.
"תוכנית המשחק שלנו היא תמיד להגיע לקוורטרבק", סיכם את המשחק ההוא כוכב ההגנה של בולטימור טרל סאגס, "אבל תוכנית המשחק הפעם הייתה קודם כל לנצח את ה'הארבול'. שניהם מתנהגים כאילו זה לא באמת חשוב, אבל זה היה מאוד חשוב עבורם. רצינו לתת למאמן שלנו את הניצחון הזה על אחיו". אין ספק שבמשפחת הארבו האמינו שערב חג ההודיה 2011 היה הערב הכי מיוחד שיכול להיות עבורם. כנראה שגם הם היו מתקשים להאמין אז כי כבר בפברואר 2013 יהיה ערב שיתעלה עליו: בלילה שבין ראשון לשני ייפגשו ג'ון וג'ים הארבו למשחק הסופרבול, על אליפות ה-NFL.
באופן טבעי, מדובר באירוע חסר תקדים ושני אחים מעולם לא אימנו זה מול זה במשחק פלייאוף באף אחד מענפי הספורט הבכירים של ארצות הברית (פוטבול, בייסבול, כדורסל והוקי), בטח שלא במשחק אחד על האליפות. "זו ברכה וקללה", אמר ג'ים, מיד לאחר שראה בשדה התעופה בדרך חזרה מערבה, בתום הניצחון של הניינרס באטלנטה, איך אחיו ג'ון מהמם את ניו אינגלנד בפוקסבורו ומבטיח את ה'הארבול 2' על הבמה הכי גדולה שיש, "אני שמח, כי הקבוצה של אחי עלתה לסופרבול, אבל זה כל מה שיתעסקו בו לקראת המשחק ואני חושב שהשחקנים צריכים להיות במרכז. לכן יש גם צד פחות חיובי".
הקריירות של ג'ון וג'ים הצטלבו לא פעם מאז שהשניים החזיקו לראשונה כדור פוטבול כילדים באוהיו, קנטאקי ואיווה, שם אימן אביהם במספר תיכונים וקולג'ים שונים בשנות ה-60 וה-70. "אף פעם לא עודדתי את הקבוצה שנגדה שיחק ג'ים", אמר ג'ון, "הפעם האחרונה ששיחקנו זה מול זה הייתה בייסבול בתיכון. אבא היה המאמן של ג'ים ואנחנו ניצחנו 0:1. תמיד ניסינו להיות באותה קבוצה. אנחנו חברים מאוד מאוד טובים".
בעוד ג'ון שיחק כמה שנים לא משמעותיות כמגן פינה במכללת מיאמי (אשר באוהיו) לפני שפנה לאימון, ג'ים התגלה במהרה כשחקן הטוב מבין השניים. תחת הדרכתו של שמבלכר, הוא כיכב במכללת מישיגן, הוביל אותה למשחק הרוז בול ב-1987 ואף היה אחד המועמדים הסופיים לפרס ההייזמן, השחקן המצטיין במכללות. הוא נבחר על ידי שיקגו ברס במקום ה-26 בדראפט ואחרי שלוש עונות על הספסל הפך לפותח. ג'ים הוביל את הדובים פעמיים לפלייאוף, אך לא הצליח להגיע לסופרבול וב-94' עבר לאינדיאנפוליס.
הפתיחה באינדי הייתה מוצלחת מאוד ובעונתו השנייה בקבוצה, ג'ים היה רחוק סנטימטרים ספורים ממסירת הייל מרי מוצלחת שהייתה מעלה את הקולטס לסופרבול על חשבון פיטסבורג, אבל זה לא קרה. עונתו הרביעית בקבוצה כבר הייתה כישלון מוחץ ואינדי סיימה במאזן 13:3, מה שהקנה לה את הבחירה הראשונה בדראפט של 1998. הקולטס החליטו להמר על צעיר מבטיח בשם פייטון מאנינג ואמרו להארבו תודה ושלום. אגב, את הסאק הראשון בקריירה שלו כרייבן רשם ריי לואיס על לא אחר מאשר ג'ים הארבו.
באותה עונת 98', שהייתה האחרונה והפחות משמחת מבחינת ג'ים באינדיאנפוליס, לפחות הייתה לו כתף להישען עליה. ג'ון, שאימן את הקבוצות המיוחדות במשך שנים באוניברסיטת סינסינטי, זכה לפריצה המשמעותית לה חיכה ולתפקיד דומה, בתוספת מאמן קו ההגנה האחורי (מגני פינה וסייפטים) באוניברסיטת אינדיאנה הגדולה והסמוכה למגרשם של הקולטס. משם, בזמן שג'ים סוגר את הקריירה שלו כקוורטרבק, עם שנה אחת בבולטימור (דווקא בולטימור) ושנתיים בסן דייגו, ג'ון היה זה שהחל בעקיפה של אחיו.
שנה אחת בלבד באינדיאנה הספיקה וג'ון זכה במשרת ה-NFL הראשונה שלו, כאשר נלקח לבצע את אותם שני תפקידים על ידי פילדלפיה איגלס. שם, הוא היה שותף לאורך שנים ארוכות, מ-1998 עד 2007, לצוות האימון של אנדי ריד, כאשר בעונת 2004/5 הקבוצה אף הפסידה לניו אינגלנד בסופרבול.
לפני עונת 2008, החליטו בבולטימור לבצע זעזוע ופיטרו את האיש שהוביל את המועדון כמעט מהרגע הראשון שלו בעיר ושהיה אחראי על האליפות היחידה והנהדרת ב-2000/1, המאמן בריאן ביליק. ג'ון הארבו נקרא להחליפו, מה ששלח את אחיו ג'ים לחיפוש מעמיק בארון הבגדים. אחרי כמה דקות, הוא יצא משם בתרועת ניצחון ועם זוג מכנסיים עם סמל העורב, שנותרו לו מהימים ברייבנס. "לבשתי אותם כל הערב בשמחה", הוא פירגן ביום ההכרזה על ג'ון כמאמן, "זה רגע ענק עבורו ועבור בולטימור כולה כאירגון. השחקנים יאהבו אותו מאוד". שתיים מהפעולות הראשונות של ג'ון היו בחירתם בדראפט של הקוורטרבק ג'ו פלאקו (במקום ה-18) והרץ האחורי ריי רייס (במקום ה-55) ומינויו של האיש שבתפקידו כמאמן ראשי נתן לו בזמנו את הצ'אנס באינדיאנה, קאם קמרון, כמתאם ההתקפה שלו.
ההצלחה הייתה גדולה ובארבע העונות הראשונות של ג'ון בתפקיד, הרייבנס הגיעו לפלייאוף ואף עברו שלב, נתון שאיש מעולם לא השיג לפניו. לסופרבול לעומת זאת, הם אף פעם לא הצליחו לטפס. במהלך העונה הנוכחית ובמאזן לא רע של 4:9, החליט הארבו שמשהו לא עובד ופיטר את קמרון, שבעצמו טען לאחרונה: "זו הייתה החלטה מצוינת, היא העירה את הקבוצה". במקומו הוא הנחית את מאמן אינדיאנפוליס עד לעונה החולפת ג'ים קולדוול ואחרי מספר חבלי לידה לא פשוטים, בולטימור התייצבה התקפית ופלאקו המושמץ, שזכה לקיתונות של ביקורת במהלך שנותיו בליגה, נראה לפתע כמו כוכב אמיתי. יחד איתו וסביב ריי לואיס הפורש, כל הקבוצה התחברה לריצת פלייאוף נהדרת, שכללה ניצחונות חוץ בדנבר ובניו אינגלנד ומקום, סוף כל סוף, בסופרבול.
כאמור, לא פעם דרכיהם של האחים הארבו נפגשו ובעונה הנוכחית, גם אם הם היו רחוקים זה מזה כמרחק מזרח ממערב (והם אכן היו), הבעיות שלהם היו זהות. בזמן שג'ון עשה את הצעד האמיץ והמתבקש ופיטר את קמרון המיושן והמקובע, ג'ים החליט על זעזוע התקפי משלו.
זו עונתו השנייה בלבד של ג'ים הארבו בסן פרנסיסקו וב-NFL בכלל. עוד לפני שפרש הוא החל לעבוד כסקאוט ללא תשלום עבור אביו במכללת ווסטרן קנטאקי ולמד את רזי האימון. בתור קוורטרבק עבר, הוא ידע לאורך שנותיו על הקווים לקחת קוורטרבקים, ללטש ולהפוך אותם לכוכבים. הוא תרם לריץ' גאנון, שנהנה מעונתו הטובה בקריירה במדי אוקלנד ב-2002, עת היה הארבו עוזר למתאם ההתקפה. כמאמנה הראשי של מכללת סטנפורד, השוכנת סמוך לסן פרנסיסקו, הוא הפך את אנדרו לאק להבטחה הגדולה ביותר ולבחירה הראשונה בדראפט האחרון ולבסוף, בשנה וחצי הראשונות שלו כמאמן הניינרס, הוא שיפר פלאים את אלכס סמית', שמאז נבחר ראשון בדראפט 2005 מעולם לא הגשים את הציפיות ממנו. הוא אפילו נבחר למאמן העונה, כבר בעונת הבכורה שלו.
אלא שממש כמו ג'ון, גם אחיו הצעיר הרגיש שמשהו לא עובד. סמית' הגיע למשחק מול סנט לואיס במה שאפשר לכנות 'שיא היכולת' שלו וכשהוא מוביל את הקבוצה למאזן 2:6 מפתיחת העונה. כשהקוורטרבק הפותח שלו, אותו ירש ממאמנים קודמים, ספג זעזוע מוח ונטש, הארבו ידע שהגיעה שעת השין. הוא שלח למערכה את בן טיפוחיו החדש, קולין קפרניק, אותו בחר שנה קודם לכן במקום ה-36 בדראפט. שני ניצחונות, על שיקגו וניו אורלינס, השתיקו את המבקרים. סמית' ירד לספסל, קפרניק נשאר והוביל את הניינרס לריקוד הגדול, כשהוא מספק הצגת פאר מול גרין ביי במשחק הפלייאוף הראשון בקריירה. עוד הארבו פגע בול.
והנה, הדרכים שוב נפגשות. ג'ון וג'ים דומים זה לזה לא רק במראה החיצוני, אלא גם בסגנון בו קבוצותיהם משחקות. הגנה קשוחה וחסרת פשרות, התקפה אופורטוניסטית ונטולת טעויות (בחמישה משחקי פלייאוף עד כה העונה, פלאקו וקפרניק מסרו יחד ל-11 טאצ'דאונים מול חטיפה בודדת והאחרון גם רץ לשני טאצ'דאונים נוספים) ובעיקר המון, המון חוכמה ומחשבה.
האחים הארבו יהיו במרכזו של סופרבול 47, בין אם הם ירצו בכך ובין אם לא. סיפור ההצלחה שלהם הוא מדהים ובלתי נתפס בכל קנה מידה. למרות שהם נוטים לדבר באופן יומיומי, הם הבטיחו שעד המשחק יהיו רק סמסים. הם יתחבקו לפני המשחק, יאחלו זה לזה בהצלחה ויצאו לקרב מוחות, כמו שהיו מנהלים בחצר האחורית לפני 40 שנה. בסיום, אחד מהם יהיה אלוף והשני מאוכזב, אבל כנראה שיש מעט מאוד אנשים שלא היו נותנים הכל כדי להתחלף עם ג'ק וג'קי הארבו, ההורים המאושרים שהביאו אותם עד הלום, לפחות לערב אחד.