יש משהו משעשע בתמונת הראי שקיבלנו בקלאסיקו הראשון של 2013 לעומת האחרון של 2012. אז, בתחילת אוקטובר התייצבה ברצלונה למשחק הליגה בקאמפ נואו ללא שני הבלמים הבכירים. המצוקה היתה כה גדולה, עד שטיטו וילאנובה הימר על שחקן הכלבו אדריאנו במרכז ההגנה, לצידו של חאבייר מסצ'ראנו. זה נגמר בתיקו 2:2. הפעם הגיעה ריאל לקלאסיקו ביתי כאשר כל חמש העמדות בהגנה אינן מאויישות בהעדפות הראשונות של ז'וזה מוריניו, ושוב העסק הסתיים בשיוויון.
למרות העליונות הברורה שמגלה ברצלונה בליגה, המשחקים הגדולים של ספרד ממשיכים להיות צמודים ביותר, בהמשך ברור למגמה שאיפיינה את השנה שעברה, אז הסתיימו שישה המפגשים בשני נצחונות לכל צד ושתי תוצאות תיקו. המחסום הפסיכולוגי של ריאל, גם הרכב חסר ביותר, כבר לא קיים, ולראיה הפתיחה הסוערת של המארחת שהזכירה את חצי השעה הראשונה בגומלין בסופר קופה באוגוסט, אשר יכול היה בקלות להסתיים במאניטה.
ברצלונה בשירות לופס
הפעם, הודות למשחק יציב של העורף הקטלוני, במיוחד של ג'רארד פיקה שבהחלט חוזר לעצמו, ההזדמנויות דווקא היו מעטות, וככל שעברו הדקות הסתמן יתרון ברור לברצלונה בכל הקשור לאיומים על השער. ריאל הניעה את הכדור היטב, הפעילה לחץ מצוין על היריבה וגרמה לליאו מסי להיות אלמוני למדי במשך מרבית המשחק. אלא שכאשר ברצלונה הצליחה בכל זאת להגיע לשליש האחרון של המגרש, היעדר התיאום בין מרכיבי ההגנה המאולתרת של מוריניו גרם לכמות נדירה של מצבים נוחים ליד השער של דייגו לופס.
והנה לכם הפתעה שוער ריאל, בקלאסיקו הראשון בחייו, לא נזקק לעבודה קשה במיוחד. לפני שנה בדיוק, בסוף ינואר 2012, הוא בלט הרבה יותר והוכתר לאיש המשחק בתיקו 0:0 הירואי שסחטה ויאריאל מברצלונה, עם סדרת הצלות מרגליו של מסי. בסופו של דבר, זה לא מנע מהצוללת הצהובה לרדת לליגה השניה, אבל לופס ממש לא היה הסיבה לכך. השוער שהמתין שבע שנים להזדמנות בקדנציה הקודמת בריאל ומעולם לא קיבל אותה, שב למועדונו האהוב בגיל 31, כשהוא מנוסה ובטוח בעצמו. לקראת המשחק ערך העיתון "אס" משאל בקרב האוהדים לגבי זהות השוער המועדף עליהם, והתוצאה היתה חד משמעית לופס נבחר על ידי 67 אחוזים מהקולות על פני אנטוניו אדאן. בהערכות התקשורת הספרדית עדיין נטו להאמין ששוער המשנה הקבוע יהיה זה שיפתח, אך המיוחד הלך על בטוח, וכך פגע במידה מסוימת במילה שלו.
אפשר רק לרחם על אדאן, אשר נקלע שלא באשמתו לקו האש במאבק החזיתי בין מוריניו לקסיאס. "יש תחרות בין השוערים, ובשלב זה אנטוניו טוב יותר" הכריז מוריניו בנסיונו להצדיק את הספסול של הקפטן בהפסד למלאגה במשחק האחרון של דצמבר. זה היה תירוץ מגוחך, והיום לא יכול להיות לאדאן ספק אם ברצונו לקבל דקות משחק ולא לשרוף את כל הקריירה על הספסל, הוא ייאלץ ללכת בדרכו של לופס ב-2007 ולחפש קבוצה אחרת.
הערב המכונן של וראן
כך או כך, בפעם היחידה בה נדרש השוער החדש להיכנס לפעולה היתה כאשר מנע שער נצחון מג'ורדי אלבה בדקות הסיום. קודם לכן היינו עדים לפספוס מוזר של אלבה ממצב קורץ, כדור חופשי של צ'אבי למשקוף, בעיטה רשלנית של ססק פברגאס לשמיים והחמצה מזעזעת באמת של פדרו, מולו סגר לופס היטב את הזווית. והיו גם שתי פעולות הצלה גדולות של איש המשחק, הבלם בן ה-19 רפאל וראן, אשר גם עבורו היה זה הקלאסיקו הראשון.
במחצית הראשונה הוא עצר על קו השער כדור של צ'אבי, שהיה חייב לבעוט טוב הרבה יותר. אחרי ההפסקה באה הפעולה המבריקה ביותר, תיקול נקי ואלגנטי על פברגאס שדהר לעבר השער. היה זה שילוב מושלם של מהירות, תזמון וחוצפה חיובית. לא כל אחד מעז לבצע גלישה כזו ברחבה, כאשר טעות של מילימטר עלולה לגרום לפנדל. וראן הוכיח בגרות, והיה הגיבור הגדול עוד לפני שער השיוויון. כאשר הנגיחה שלו, מעל פיקה, נחתה ברשת של פינטו, האיצטדיון יצא מגדרו.
השבחים זורמים כעת מכל כיוון עבור הנער שהוגדר כבר כאשר נרכש מלאנס לפני שנה וחצי לפרננדו היירו הבא. עוזר המאמן אייטור קראנקה אמר במסיבת העיתונאים: "זה מרגש לראות אותו מתקדם". בריאל מספרים על אדם מאוזן, עם גישה חיובית ומוסר עבודה גבוה, שנחוש ללמוד להשתפר. השתן לא עולה לו לראש, אבל לפני שמכתירים אותו למלך החדש של מדריד כדאי לזכור את גורלו של פרנסיסקו פאבון. הבלם הצעיר, בוגר אקדמיית קאסטייה, היה מצוין בעונת הבכורה לפני קצת יותר מעשור בהדרכתו של ויסנטה דל בוסקה. הנשיא פלורנטינו פרס אמר אז שהוא מעוניין לבנות את הקבוצה על בסיס "זידאנים ופאבונים". הביטוי הזה זכור כיום כסמל לכשלון פרוייקט הגלאקטיקוס, ופאבון סיים את הקריירה בגיל 31. התחנה האחרונה היתה ארל אביניון הצרפתית ומבחנים כושלים בווסטהאם.
קרבאליו מסיים את תפקידו
יש לקוות עבור וראן שהוא באמת יעמוד בציפיות, אשר עלו מאוד החל מאתמול בערב. דבר אחד בטוח אם הבלם הצעיר באמת יהפוך לכוכב על, הקלאסיקו הראשון יירשם בביוגרפיה שלו כנקודת ציון חשובה ראשונה. מכאן הוא יכול לנסוק לגבהים חדשים, והאחריות שלקח על עצמו בתיקון טעויות חבריו לעורף היתה מרשימה. משחקו של ריקארדו קרבאליו, לעומת זאת, הותיר תחושה של עצב עבור אחד הבלמים הטובים בעולם לשעבר. הפורטוגלי היה עם מוריניו בפורטו ובצ'לסי, וגם לאינטר הוא עשה מאמצים כבירים להביא אותו. הפציעות עשו את שלהן, ובגיל 34 הוא כבר לא ראוי לבמה הגדולה. לפריז סן ז'רמן המאמן הנערץ שלו כבר לא ייקח אותו.
לאור ההחמצות הרבות, בארסה בהחלט רשאית להרגיש מתוסכלת מאובדן הנצחון. מצד שני, גם ריאל יכולה היתה להשיג יותר. הפספוס הגדול של המשחק לא שייך לפדרו, אלא לכריסטיאנו רונאלדו. איך שחקן שנמצא בכושר שיא וכובש 10 שערים בשישה משחקים בינואר מחמיץ ממטר מול שער ריק? את זה גם הפורטוגלי עצמו לא יידע להסביר. אחרי שקבע שיא מטורף של כיבושים בשישה משחקי קלאסיקו ב-2012, כריסטיאנו קטע את הרצף במשחק מאכזב למדי. אם הקלאסיקו האחרון של השנה שעברה עמד בסימן שני הכוכבים הגדולים שכבשו צמדים, הרי שהפעם הם היו בין החלשים בקבוצותיהם.
בעוד חודש השבוע של מוריניו
אגב, רונאלדו השקיע לא מעט בהגנה, אך זה עדיין לא מספיק נגד ברצלונה, וחלק גדול מהאיומים על השער של לופס הגיעו מהאגף הימני של ברצלונה, שם התקשה ארבלואה לשמור על כל אלה שבאו לבקר אותו. לקראת הגומלין זה כבר לא יהיה רלוונטי. סרחיו ראמוס יחזור מהשעיה, מרסלו יהיה כשיר לחלוטין, וההגנה של ריאל תחזור לשגרה. אולם בסופו של דבר, התוצאה לא מעודדת מבחינת הבלאנקוס לקראת הגומלין, אשר יפתח את שבוע ההישרדות של מוריניו.
הדיווחים הרבים על משבר בחדר ההלבשה לא יכולים להיות שגויים. פרס יודע שתהיה לו יד חופשית לסיים את דרכו של המאמן בקבוצה במקרה של כשלון בשני המפעלים שנותרו. בעוד חודש תתארח ריאל בקאמפ נואו בגומלין בגביע המלך, כעבור ארבעה ימים תארח אותה במסגרת הליגה, ובמה שצפוי להיות הקלאסיקו האחרון של המיוחד. ואז, כעבור שלושה ימים נוספים, תיסע ריאל לאולד טראפורד למשחק הגומלין בשמינית גמר ליגת האלופות. אם יתברר אז שהעונה הזו תסתיים בידיים ריקות, ניתן יהיה להכריז באופן רשמי על המאמן החדש שיוביל את ריאל במשחקי הקלאסיקו בעונת 2013/14. אחרת, ייתכן ויהיה לנו קלאסיקו או שניים גם במסגרת הצ'מפיונס ליג.