בכיס הקטן

הרוויחה את זה ביושר: על הזכייה של אזרנקה באוסטרליה

אזרנקה ספגה קיתונות בוז, אבל עברה מבחן רגשי עצום והוכיחה שהיא ספורטאית גדולה. בלוג אוסטרליה מתכונן לגמר הגברים

רועי פרייס
פרקה הרבה אחרי המשחק. אזרנקה (צילום: רויטרס)

חזקה ממלבורן כולה

הכותרת שהתנוססה על גבי העמוד הראשי בעיתון "AGE", היוצא לאור במלבורן, בבוקר גמר אליפות אוסטרליה קראה: "מלבורן נגד ויקטוריה אזרנקה" עם תמונה של הבלארוסית ליד תמונה של נה לי. זה היה רק חלק ממה שהייתה צריכה המדורגת מספר אחת בעולם להתמודד איתו לפני גמר הגרנד סלאם השלישי בקריירה שלה, אותו סיימה ב-6:4, 4:6, 3:6 מרשים מאוד אחרי שעתיים ועוד 40 דקות של טניס. אפשר לומר שאזרנקה "הרוויחה" ביושר את הביקורת כלפיה וגם את אינספור השאלות על חוסר ספורטיביות אחרי התקרית בחצי הגמר מול סלואן סטיבנס, אבל היכולת שלה להתמודד עם רעשי הרקע העצומים האלו מוכיחה שהיא ספורטאית גדולה.

צריך לזכור שאזרנקה הגיעה לטורניר כשגם כך כל הלחץ הוא עליה, כמקום ראשון בעולם ואלופת השנה שעברה. אם מוסיפים לזה את היומיים הקשים שעברו עליה מאז חצי הגמר, מגיעים למצב נפשי כמעט בלתי אפשרי עבור טניסאי, ועל אחת כמה וכמה טניסאית, לפני אירוע כל כך גדול כמו גמר גרנד סלאם. בדיוק מהחומר שממנו עשויות קריסות ותבוסות בגמר. למרות הכל, אזרנקה הצליחה להראות שהיא אלופה אמיתית, התנתקה מכל זה ושמרה על התואר שלה מהשנה שעברה. מעבר לעובדה שהשלימה זכייה בתואר גרנד סלאם שני בגיל 23 והיא מסוגלת לזכות בעוד רבים כאלו מבחינת יכולת, הבלארוסית הראתה שגם מבחינה נפשית ומנטאלית היא עשויה מהחומר הנכון שעושה אלופים גדולים.

אין מה לעשות, נמר לא יהפוך את חברבורותיו. ויקטוריה אזרנקה היא טניסאית ובכלל בחורה אמוציונלית מאוד. היא לוקחת הכל ללב, מתרגשת, מתעצבנת, שמחה, עצובה, והכל בהפרש של כמה דקות. אין מה לעשות, זו היא וזה האופי שלה. בשנים האחרונות היא הצליחה לרסן בצורה מושלמת כמעט את התקפי הזעם והעצבים שהיו לה בעבר על המגרש, אבל הדם החם נשאר. הוא חלק ממנה וימשיך להיות חלק ממנה. אבל היכולת שלה לנתק את כל זה ולהציג טניס כל כך טוב כמו שהציגה בשתי המערכות האחרונות בגמר, פשוט מדהימה.

אזרנקה עצמה אמרה לאחר הזכייה בתואר, וברגעים בהם המעריץ מספר אחת שלה רדפו לא דיבר, כי התבגרה מאוד בימים האחרונים: "היו כמה חוויות חדשות בשבילי ביומיים האחרונים. אני חייבת להודות לצוות שלי, שתמך בי ועזר לי לעבור את זה". לא פלא שאחרי כל מה שעברה בימים האחרונים, בין אם בצדק ובין אם לא, אזרנקה התפרקה לחלוטין אחרי הזכייה בתואר והחלה למרר בבכי כאילו היא בכלל הפסידה. "היא סבלה כדי לזכות בתואר הזה, אולי זה מסביר את הדמעות בסיום", אמר המאמן שלה סם סומיק לאחר המשחק.

ובכלל, המסר שיוצא לעולם הטניס הוא שמי שחשב/תהה/האמין שהזכייה של אזרנקה בתואר בשנה שעברה הייתה מקרית ונהיה עדים לעוד טניסאית שמגיעה למקום הראשון ומתרסקת, התבדה. הבלארוסית המצוינת כאן כדי להישאר ותישאר עוד הרבה שנים, בהן תזכה בתארי גרנד סלאם רבים. התואר במלבורן ממש לא היה האחרון ואפילו לא קרוב לזה.

אגב, שתי הפציעות של נה לי ופסקי הזמן הרפואיים: קארמה יכולה להיות רעה לפעמים.

טוב לדעת (מקודם)

העולם שייך לנשים: הכירו את הנשים שמובילות את שמרת הזורע

לכתבה המלאה
פישלה ברגעי האמת. לי (צילום: רויטרס)

מה שעושה את ההבדל

את המשחק עצמו פתחה אזרנקה בצורה ממש לא טובה. לא רק בגלל התוצאה או העובדה שנקלעה כבר ל-5:2 ובסופו של דבר הפסידה במערכה 6:4, אלא בעיקר משהו ביכולת שלה לא היה שם. משהו בדרייב ובעוצמות אבד, ולפתע היה נראה שהמשחק תלוי אך ורק בנה לי. הסינית תטעה, אזרנקה יכולה לנצח, לא תטעה והיא תניף את הגביע. יכול להיות שהשפעת הימים האחרונים עדיין ריחפה מעל הבלארוסית.

למרות כל זה, במערכה השנייה זו כבר הייתה אזרנקה אחרת לחלוטין ודומה מאוד לזו שאנחנו מכירים כל כך טוב: אגרסיבית יותר, חובטת עמוק יותר ובעיקר עקבית יותר ורגועה מבחינה נפשית. הבלארוסית עלתה כבר ל-0:3 במערכה הזו, לי צימקה ל-3:2 ואפילו הייתה כבר ב-40:0 על ההגשה של היריבה, אך אזרנקה הציגה דווקא ברגעים האלו את הטניס הכי טוב שלה, בעוד הסינית נחנקה לחלוטין ובאפשרות השבירה האחרונה שלה שלחה בקהנד אומלל לרשת.

בסופו של דבר, זה הפך ל-2:4, כשגם מזה הצליחה לי לחזור ל-4:4, אבל שוב אזרנקה התעלתה והראתה את ההבדל בין טניסאית נהדרת כמו נה לי לאלופה אמיתית כמוה. בפתיחת המערכה השלישית הצליחו שתי הטניסאיות סוף סוף לשמור על ההגשות שלהן, עד שאזרנקה שברה ולשם שינוי גם שמרה על ההגשות שלה בדרך לניצחון מרשים.

בסך הכל, אפשר לומר שהמשחק היה תלוי בנה לי לא פחות מאשר באזרנקה ואפילו יותר ויעידו על כך נתונים מדהימים לפיהם הסינית חבטה 36 ווינרים ו-57 טעויות לא מחויבות לעומת 18 ו-28 בהתאמה של הבלארוסית. ההבדל בין השתיים היה בעיקר בביטחון העצמי הגבוה של אזרנקה, וביכולת שלה להביא את הטניס הכי טוב שלה ברגעי האמת, בניגוד לנה לי שפעם אחת שלחה דרייב וולי שני מטר מאחורי קו הבסיס וכמה פעמים נוספות שלחה כדורים קלים לרשת. זה מה שעושה את ההבדל בין טניסאית מצוינת לאלופה.

פייבוריט. דג'וקוביץ' (צילום: רויטרס)

לקראת גמר

לפני שלוש שנים בערך היה המפגש בין אנדי מארי לנובאק דג'וקוביץ' משחק בין שניים מהטניסאים המתוסכלים ביותר בסבב. שניים שתמיד ייעצרו אצל רפאל נדאל ורוג'ר פדרר באיזהשהו שלב בטורניר גרנד סלאם. אבל היוצרות התהפכו, ונכון לינואר 2013 עושה רושם שמדובר ביריבות מרתקת שהולכת ללוות אותנו בשנים הקרובות עם הרבה טניס מרתק. יריית הפתיחה נורתה בגמר אליפות ארצות הברית בשנה שעברה כשמארי ניצח את דג'וקוביץ' ואת הרוח האיומה בניו יורק כדי לקבוע היסטוריה ולזכות בתואר גרנד סלאם ראשון בקריירה שלו.

הפעם, מישהו מהשניים יעשה היסטוריה בוודאות. מצד אחד, נולה יכול להפוך לראשון בעידן הפתוח שזוכה שלוש פעמים ברציפות באליפות אוסטרליה. מצד שני, מארי יכול להפוך לטניסאי הראשון שזוכה בתואר גרנד סלאם ראשון בקריירה ומיד לאחר מכן גם בשני. מה שבטוח שיהיה קרב, שככל הנראה לא ייגמר בפחות מארבע מערכות.

קצת מצחיק, אבל שני הטניסאים הללו שנולדו בהפרש של שבוע אחד מהשני (ל"טובת" מארי), נפגשו 17 פעמים בעבר, מתוכם רק שלוש פעמים בטורניר גרנד סלאם. עד כדי כך שניהם תמיד נתקעו מול פדרר או נדאל בצד ההגרלה.

נולה ניצח בשניים משלושת המקרים, ושניהם היו באוסטרליה. אחד בחצי הגמר אשתקד, בתום משחק נהדר, ואחד בגמר 2011 ואחרי שמארי קיבל ממנו שיעור בטניס. אין שום אפשרות להסיק מהמפגשים הקודמים משהו לגבי המפגש הזה כיוון שההבדלים בין כל אחד מהמשחקים הוא כל כך גדול והיכולת של שניהם היום לא דומה בכלל ליכולת שלהם באליפות ארצות הברית בשנה שעברה (הרבה יותר גבוהה).

אין ספק שאם צריך לסמן פייבוריט לגמר זהו נובאק דג'וקוביץ'. כפי שכבר נכתב כאן, המשחק הדרמטי מול סטניסלס ואוורינקה בשמינית הגמר רק חיזק והטריף עוד יותר את הסרבי, ששיחק טניס פשוט מושלם מול תומאש ברדיך ודויד פרר ברבע הגמר ובחצי הגמר. בנוסף לטניס הנהדר, נולה פשוט שוחה על המשטח ברוד לייבר ארינה. לא פחות מכך. היכולות האתלטיות והאקרובטיות שלו הן מהדברים הכי מרשימים בספורט העולמי כיום. שפגטים, זינוקים, שינויי כיוון ומהירות שאין כמותה הופכים אותו לטניסאי שמגיע לכל כדור במצב מספיק נוח כדי לא רק להחזיר אותו, אלא גם לגרום נזק עצום ליריב עם ההחזרה.

אפשר גם להתייחס לעניין העייפות של מארי אחרי משחק ארוך ומייגע מול פדרר ביום שישי, בעוד נולה טייל מול פרר כבר בחמישי, אבל לא בטוח שברמות הפיזיות הגבוהות של שניהם זה באמת משנה. אם כבר תהיה לכך השפעה על מארי, היא תהיה חיובית ותהפוך אותו ל"חם" ומוכן יותר לגמר.

הולך לקרב קשה. מארי (צילום: רויטרס)

ובכלל, נקבל גמר בין שני הטניסאים הכי טובים בעולם נכון לנקודת הזמן הנוכחית. עם סדרת ניצחונות מרשימה מאוד, מארי הוכיח לאורך כל הטורניר שהוא נמצא ברמה אחת עם דג'וקוביץ' מעל כולם נכון לעכשיו. הפורהנד שלו נראה הרבה יותר טוב, הוא השתפר מאוד מבחינה פיזית והוא הרבה יותר עקבי ומסוגל לשחק הרבה יותר טניס עם הרבה פחות טעויות מבעבר.

החיסרון היחיד והדי בולט של מארי מול דג'וקוביץ' הוא הגיוון. הסרבי הוא אחד משחקני הרשת הטובים בעולם, שסובל לפעמים ממעט חוסר ביטחון בתזמון העלייה, בעוד מבחינת הבריטי זו לא נראית בכלל כאופציה ריאלית. הוא מבחינתו ישמח לעמוד לאורך המשחק כולו בקו האחורי ולהתיש את היריב שלו עד שימצא את עצמו במצב מספיק נוח כדי ללכת על ווינר. מעניין אם דג'וקוביץ' ינסה לגרור את מארי לרשת עם חבטות דרופ שוט, כשהוא יודע שהבריטי המהיר מגיע כמעט לכל כדור קצר.

עוד יהיה מעניין לראות האם מארי יצליח לשחזר את יום ההגשות המושלם שלו מהמשחק מול פדרר גם מול המחזיר הטוב בעולם ואולי גם בהיסטוריה ואיך יצליח נולה לקרוא את הסרב של הבריטי ולהתמודד איתו. בנוסף, תהיו בטוחים שנקבל מלחמת התשה לא קצרה מצד הבקהנד של שני הטניסאים, שמעדיפים את הבקהנד על הפורהנד בכל מצב נתון.

הימור: נובאק דג'וקוביץ' בארבע מערכות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully