לא ממש הפתעה
לראשונה בקריירה שלו, רוג'ר פדרר הגיע למשחק גדול בטורניר גרנד סלאם שאינו על חימר כאנדרדוג. לראשונה בקריירה שלו, רוג'ר פדרר גם נראה פחות טוב מהיריב שלו לאורך משחק שלם בטורניר גרנד סלאם שאינו על חימר. מוקדם מאוד לקבוע קביעות נחרצות ויש עדיין תחושה באוויר שהשוויצרי יזכה בעוד תואר גרנד סלאם אחד לפחות, אבל בצמרת של הצמרת העולמי חל שינוי. אלה לא רק נובאק דג'וקוביץ' ורפאל נדאל (כשהוא בריא), שמצליחים להתעלות מול RF בשלבים המכריעים של טורנירי גרנד סלאם, עכשיו גם אנדי מארי עושה את זה, ואפשר לומר שגם בגדול.
התוצאה אמנם מספרת על משחק שקול, בכל זאת 4:6, 7:6 (5), 3:6, 7:6 (2), 2:6 למארי, אבל מעשית זה היה הרבה יותר חד צדדי. מארי נראה הרבה יותר יציב וחזק מהמשחקון הראשון, עלה על פדרר בצורה מוחלטת בכל הפרמטרים (21 אייסים מול 5, 62 ווינרים מול 43 ו-47 שגיאות לא מחויבות לעומת 60), והשיג ניצחון שהיה ראוי לו ב-100 אחוז. החזרה של פדרר מ"הקבר" במערכה הרביעית, לאחר שנשבר על האפס בדרך לפיגור 6:5, הייתה הרבה יותר חולשה מנטאלית וקבלת החלטות רעה של הבריטי מאשר יכולת טובה של המדורג מספר שתיים בעולם. פדרר פשוט יודע ומצליח לשחק כמו שרק אגדות טניס יודעות לשחק במצבים האלו ובשוברי שוויון, מארי עדיין מאבד מעט מקור הרוח וטועה.
מעבר לכל דבר, מה שפגע בפדרר היו הסרבים שלו. השוויצרי השיג רק חמישה אייסים, כלומר אייס למערכה. זה נתון אומלל במיוחד, בטח כשמדברים על אחד המגישים הטובים והיעילים שידע המשחק. בווימבלדון 2012, זכה פדרר בעיקר בזכות הסרב שלו. באוסטרליה 2013 הוא בקושי הצליח להשיג ממנו נקודות זולות ובעיקר ביצע כמה החטאות די רעות (חצי גובה של הרשת או הרבה מעבר לריבוע). ללא היכולת להרוויח הרבה נקודות זולות דרך ההגשה (כמו מארי, שסיים כאמור עם 21 אייסים), יהיה לפדרר קשה מאוד לזכות בתואר גרנד סלאם ולהתמודד עם דג'וקוביץ'/מארי/נדאל.
בנוסף לכך, פדרר ביצע הרבה מאוד טעויות לא אופייניות: שלח חבטות פורהנד ובקהנד קלות ישר למרכז הרשת, החטיא כדורים נוחים מחצי מגרש וקיבל כמה החלטות לא מספיק טובות כמו ההחלטה להכות עוד ועוד חבטות דרופ שוט עם הפורהנד, על אף שמארי הגיע אל הכדורים האלו בקלות והשיג מכולם ווינר. גם מבחינה פיזית, מארי נראה מהרגע הראשון הרבה יותר כשיר ומוכן מפדרר, שהיה קצת סטטי ואיבד הרבה נקודות בגלל שאיחר להגיע אל הכדור עם הרגליים.
הבריטי גם נראה הרבה יותר יציב ובטוח בחבטות שלו מאשר פדרר, שבהרבה מקרים ניסה לפצח איזו נוסחת קסם, שתעזור לו להשיג נקודות קלות ומהר. הבריחה מהבקהנד בסרב של מארי לצד אי השוויון והניסיון לגמור משם כל כדור עם חבטה לאורך הקו היא דוגמה טובה. קשה מאוד, גם לפנומן כמו פדרר להצליח לעשות את אותו הדבר פעם אחר פעם מבלי שהיריב יתחיל לקרוא אותו.
פרט למחמאות על קריאת המשחק, מארי ראוי לאינספור מחמאות נוספות. הבריטי, שעד לפני שנה נחשב לנחנק סדרתי, רשם את הניצחון ה-13 שלו ברציפות בטורניר גרנד סלאם ולמעשה זו הייתה הפעם 19 ב-20 משחקי הגרנד סלאם האחרונים בה הוא יורד כמנצח. מאזן מרשים שמגיע בעקבות שיפור אדיר מבחינה מנטאלית, אבל גם עם שכלול היכולות המקצועיות. אחרי שנים בהן היו הבדלים תהומיים בין הבקהנד האדיר והבטוח שלו לבין הפורהנד המגומגם והפחדני שלו, מארי צימק מאוד את הפער ולטובה כמובן. הבריטי סוף סוף התחיל לשחרר את היד גם בפורהנד והחל לחבוט ווינרים רבים גם מהצד הזה. נכון שברגעי המתח, כמו בשני שוברי השוויון, הפורהנד שלו קצת זייף והיה בעיקר הגנתי, אבל גם זה תהליך טבעי בדרך לשיפור קבוע.
דבר נוסף שהרשים במארי, היה דווקא בסיום. הבריטי לא חגג בכלל את הניצחון הראשון שלו בטורניר גרנד סלאם על רוג'ר פדרר, אלא פשוט הגיע לרשת ולחץ את ידו של השוויצרי כאילו היה עוד שחקן מהעשירייה השביעית או השמינית בעולם, שקיבל ממנו עכשיו בראש. אין ספק שגם זו סוג של התבגרות והתקדמות של טניסאי גדול, שלא רואה בהגעה לגמר הישג כל כך גדול, אלא מתחשב רק בזכייה בתואר כמטרה. מה עוד שזה היה מכובד מאוד כלפי היריב שלו, ואם יש מישהו שראוי לכבוד הזה הרי שזה האיש שעמד מאחורי הרשת.
מוכנה או לא, הנה זה בא
מאז הניצחון על סלואן סטיבנס בחצי הגמר, התעסקה ויקטוריה אזרנקה (1) בעיקר בטיהור שמה הטוב. פסק הזמן הרפואי שלקחה ביתרון 4:5 במערכה השנייה ולאחר שנשברה פעמיים גרר הרבה ביקורת, ויש לומר שגם די בצדק, והבלארוסית נאלצה להתגונן. לא בטוח שזו הדרך האידיאלית בה חלמה המדורגת מספר אחת בעולם ואלופת השנה שעברה להתכונן לגמר במלבורן. אבל זה מה יש ועם זה היא תצטרך לנצח את נה לי (6), שמשחקת את הטניס הכי טוב בקריירה שלה, ואת הקהל שצפוי לעמוד לחלוטין מאחורי הסינית בשל אירועי חצי הגמר של ויקה.
למרות הכל, הבלארוסית עדיין פייבוריטית. אזרנקה בסך הכל שיחקה טניס מצוין לאורך הטורניר, פרט למערכה השנייה מול ג'יימי המפטון בשמינית הגמר, ומגיעה במומנטום נהדר מבחינה מקצועית. גם נה לי מגיעה במומנטום הכי טוב שיכלה לבקש אחרי 2:6, 2:6 אדיר בחצי הגמר על מריה שראפובה וניצחון לא פחות מרשים מול אגניישקה רדוואנסקה ברבע הגמר. הסינית מצליחה להגיע לעוצמות שאפילו שראפובה מתקשה להתמודד מולן ותהיה חייבת לשמור על אותה רמת אינטנסיביות גם מול אזרנקה, אחרת לא יהיה לה סיכוי.
אנחנו צפויים לגמר מרתק בין שתיים מהטניסאיות העוצמתיות ביותר בעולם. אזרנקה, שטענה לאחרונה שלא התכוננה מספיק טוב לשנה החדשה, דווקא עושה רושם אחר לגמרי ומציגה מתחילת הטורניר טניס מגוון הרבה יותר ממה שעשתה בכל הקריירה שלה. פתאום היא גילתה את הסלייס, הספין ומשחק הרשת ולא רק חובטת בשיא העוצמה מהקו האחורי. מנגד, נה לי היא עדיין שחקנית שמעדיפה לשחק מהקו האחורי ולמצוא משם את הווינרים שלה, ולא מתפתה יותר מדי לעלות לרשת.
יכול להיות שדווקא אזרנקה צריכה לחרוג ממנהגה ומסגנון המשחק שלה ולנסות לבחון את לי עם קצת משחק חפירות מהקו האחורי. ברבע הגמר מול רדוואנסקה, זה גרם ללי לבצע הרבה טעויות לא מחויבות ולחלק לפולניה מתנות. אגב, בתשע הפעמים שהשתיים נפגשו בעבר (4:5 לטובת אזרנקה), המשחק הלך ארבע פעמים למערכה שלישית ועוד פעמיים היה צמוד, כך שאנחנו יכולים להיות עדים לגמר נהדר, הן מבחינת הטניס והן מבחינת המתח.
