כל אחד הכי טוב בעולם שלו
ליבי ליבי על דויד פרר. כמו שבעבר הציעו לחגוג את ה"זכייה" במקום השני בליגת הכדורסל הישראלית, כמו מתאגרף במשקל עד 50 קילוגרם שפוגש את אלוף העולם עד 110 קילוגרם, או כמו האנשים האלו שיוצאים מהבית בזמן סערה/טורנדו/צונאמי/אסונות טבע רק על מנת לתעד את זה ולעזאזל מה שיקרה להם.
דויד פרר, הטניסאי הטוב בעולם - אותו עולם שכולל אנשים קונבנציונליים ואנושיים ולא את רוג'ר פדרר, אנדי מארי, רפאל נדאל ונובאק דג'וקוביץ' - פשוט נראה מסכן מול האחרון. בסך הכל שעה ו-29 דקות של טניס גרמו לטניסאי הכי חזק מנטאלית ופיזית והכי כשיר בעולם (אותו עולם נטול ארבעת המופלאים) להיראות סחוט. הוא נראה פשוט גמור, בקושי היה מסוגל לזוז, וכאילו רק חיפש את דרכו החוצה מהמעמד העצום הזה שנקלע אליו ובסופו יצא בשן ועין עם 6:2, 6:2, 6:1, שהיה האנטי קליימקס המושלם לחצי גמר אליפות אוסטרליה.
המפגש בין שני הטניסאים ליד הרשת בתום המשחק גם אמר הרבה. דג'וקוביץ' כמו התנצל שדרס כך את פרר, שבתגובה סינן משהו כמו: "שטויות, זה מה שהיית צריך לעשות". כל כך הרבה כבוד בין שני הספורטאים המצוינים הללו. הבדל כל כך גדול ביכולת ביניהם. אותו הבדל שגרם למשחק להיראות ממש כהתעללות בשלב מסוים.
נובאק דג'וקוביץ', אולי במשחק הטניס הכי משכנע שראיתי כבר הרבה שנים, התחיל להכות חבטות דרופ שוט בזו אחר זו ולאחר מכן פשוט להקפיץ מעל פרר את הכדור עם לובים מתוזמנים בצורה מושלמת. כשהוא לא עשה את זה, נולה פשוט חבט ווינרים ללא הכרה (30 כאלו מול 11 של פרר), כמעט ולא שגה (16 שגיאות לא מחויבות לעומת 32 של פרר) ובעיקר היה on top בכל נקודה. ממש בכל נקודה ונקודה במשחק.
לרגע אחד, אפילו לא לאחד, במהלך המשחק היה נראה שפרר באמת מסוגל לפגוע בדג'וקוביץ'. היו לספרדי הוותיק כמה נקודות יפות, כמה ווינרים מרשימים, אבל הכל היה במסגרת תמות נפשי עם פלישתים, או: "אכה בכדור הכי חזק שאצליח ואלך על הקווים, גם כך זה לא משנה יותר מדי". כי זה מה שהטניסאי הטוב בעולם ואלוף אמיתי גורם לך להרגיש: שאין לך מה לעשות נגדו. לא משנה מה תעשה, הוא יחזיר את זה טוב יותר ורק יפגע בך חזק וכואב יותר.
הרבה פעמים מנתחים ועוקבים אחר ההתפתחות של שחקנים לאורך טורניר גרנד סלאם. ההתפתחות של דג'וקוביץ' בטורניר הזה היא פשוט מדהימה. שלושה טיולים קלילים, כמצופה משחקן ברמתו, משחק לא טוב (בסטנדרטים שלו, כמובן) מול סטניסלס ואוורינקה, קבלת ביטחון עצום מאותו ניצחון והוספת 'וי' גם מול תומאש ברדיך והתפוצצות על דויד פרר. בדיעבד, וכמו שכבר נכתב כאן, המותחן בן חמש השעות ושתי דקות שעבר נולה מול ואוורינקה רק חיזק וחישל אותו לקראת המשך הטורניר ובעיקר לשלבים הגבוהים. כמו שראינו, דג'וקוביץ' הגיע לשני משחקי ההכרעה בצורה מושלמת ולפחות בחצי הגמר הציג את אחד המשחקים הטובים בקריירה האדירה שלו.
כל כדור, כל חבטה או ניסיון הלכו לסרבי בצורה מושלמת. הפורהנד נראה כמו שלא נראה מעולם, על הבקהנד אין מה לדבר ומרוב ביטחון עצמי, הוא אפילו מתחיל סוף סוף לעלות לרשת ולנצל את הוולי המצוין שלו כדי לקצר נקודות מול יריב עיקש כמו דויד פרר. דג'וקוביץ' הפסיד שבע נקודות ב-11 משחקוני הגשה שלו, פשוט מדהים. המדורג מספר אחת בעולם רחוק עכשיו רק ניצחון אחד מקביעת היסטוריה והפיכתו לטניסאי הראשון בעידן הפתוח שזוכה באליפות אוסטרליה הפתוחה שלוש פעמים ברציפות.
כמו שפדרר אוהב את הדשא, וכמעט כמו שרפא נדאל אוהב את החימר, נולה נהנה במשטחים הקשים. אין ספק כמעט שכיום הוא שחקן המגרשים הקשים הטוב ביותר בעולם והאיש שדרך ניצחון עליו עובר כל תואר על המגרשים הללו. לכן, ובטח שעם המומנטום האדיר בו הוא נמצא והעובדה שיקבל מנוחה ארוכה במיוחד עד הגמר, נובאק דג'וקוביץ' הוא הפייבוריט לזכות בתואר בפעם השלישית ברציפות. ולא משנה כרגע אם יפגוש את פדרר או את מארי בגמר.
אגב, מי ששילם 225 דולר אוסטרליים כדי להיכנס לחצי הגמר בין דג'וקוביץ' לפרר, הוציא 9.78 למשחקון, 2.52 דולר לדקת משחק ו-1.79 דולר לנקודת משחק.
נחנקה?
"רמאות בתוך החוקים" ו"חוסר ספורטיביות", כך הגדיר בזעם רב מאמנה של סלואן סטיבנס דייויד ניינקין את הטיפול הרפואי שקיבלה ויקטוריה אזרנקה מול האמריקאית הצעירה. אפשר בהחלט גם להבין אותו. במצב של 4:5 לטובת הבלארוסית במערכה השנייה, ולאחר שנשברה בעקבות כישלון להוציא לפועל את אחת מחמש נקודות המשחק שהיו לה, קראה אזרנקה לרופא שיטפל בצלע הכואבת שלה. הטיפול לקח 10 דקות, הוציא את העוקץ מהמומנטום מהמשחק של סטיבנס ואפשר לומר שגם די הכריע את המשחק.
אפשר בהחלט להבין את ניינקין. הזעם שלו בא ממקום מוצדק. מההחלטה של אזרנקה לקרוא לרופא אחרי שנחנקה ואיבדה חמש אפשרויות להכריע את המשחק, עולה ריח רע מאוד. ריח של עצירת מומנטום בצורה לא ספורטיבית ואפילו קצת ילדותית. ויקה גם שילמה על כך ביוקר, כשבמסיבת העיתונאים לאחר המשחק נשאלה אך ורק על אותו פסק זמן שלקחה והגיבה: "כנראה שהייתי צריכה לקרוא לרופא מוקדם יותר כשנקלעתי לנקודה בה התקשיתי לנשום והייתי חייבת לעזוב את המגרש. הצלע שלי ננעלה וזה רק הלך והחמיר. בשלב מסוים לא יכולתי ממש לנשום והייתי חייבת לרדת מהמגרש. הייתי ממש חייבת לרדת ולקחת את פסק הזמן הרפואי הזה".
מעבר לכך, היה גם משחק טניס וגם שם אזרנקה בינתיים ממשיכה לספק הצגות. המשחקים האחרונים שלה, ובמיוחד השניים האחרונים, היו ברמה הכי גבוהה שיש. ויקה סוף סוף מתחילה לגוון את העניינים ואת הטניס שלה עם עליות לרשת ו-וולי משופר, עם סוגי חבטה שונים (קצת ספינים ולא הכל שטוח), ולא רק חובטת הכי חזק שהיא יכולה בתקווה שזה יספיק. עושה רושם שהבלארוסית בדרכה לזכייה בתואר גרנד סלאם שני בקריירה ושני ברציפות באוסטרליה. נראה שזו רק תחילת הדרך מבחינתה.
אם אין אני לי
חצי הגמר בין מריה שראפובה (2) לנה לי (6) היה המפגש בין שתי הטניסאיות העשירות, הרווחיות והנערצות ביותר בעולם. אמנם לי לא נראית ככזו, אבל חשוב לזכור שמדובר בטניסאית שפונה לשוק הגדול ביותר בעולם. על המגרש, ועל אף ההערכות המוקדמות, דווקא הסינית נראתה הרבה יותר טוב וסגרה סיפור בצורה מרשימה מאוד עם 2:6, 2:6 תוך שעה ושלוש דקות. לי נראית היום טניסאית הרבה יותר טובה, ובעיקר הרבה יותר יציבה, קשוחה ובעיקר עקבית מזו שהייתה לפני שנה למשל.
אם תשאלו את הסינית, היא תגיד שכל השינוי הוא במאמן. לי שכרה בשנה שעברה את קרלוס רודריגס, שעבד בעבר עם ז'סטין הנין וקיבל את התפקיד עם הסינית לאחר חוסר ההצלחה שלה בווימבלדון ובאולימפיאדה. בהתחלה, הדברים הלכו קשה. לי, ששהתה במחנה אימונים באקדמיה של רודריגס בבייג'ינג, התקשרה לבעלה ומאמנה לשעבר, ז'יאנג שאן, ואמרה לו: "קרלוס הוא משוגע". לי סיפרה: "אחרי שלושה ימים עם קרלוס, הרגשתי שאני מתה. אני זוכרת שהתאמנתי בחדר הכושר ובעלי היה יושב שם ושואל אותי: 'סיימת כבר?', אמרתי לו שאני רק בחצי הדרך והוא ענה: 'אני עייף'. אמרתי: 'אל תגיד את זה. אני עושה את התרגילים, אתה בסך הכל יושב בצד'".
אין ספק שרואים את התוצאות במשחק של לי, שהצליחה כבר להעיף את אגניישקה רדוואנסקה ומריה שראפובה מהטורניר מבלי לאבד מערכה. למרות זאת, קיימת גם אכזבה גדולה ממריה שראפובה. אחרי שאיבדה רק תשעה משחקונים בחמישה משחקים מאז תחילת הטורניר, אפשר וצריך היה לצפות ממאשה להרבה יותר בחצי הגמר. קשה לומר שהניצחונות הקלים גרמו לרוסיה הכל כך מנוסה הזו להסתחרר או משהו בסגנון, אבל שראפובה פשוט לא הצליחה לכפות את סגנון המשחק, העוצמות והקצב שלה על הסינית המצוינת בשום שלב של המשחק וכמעט באף נקודה. זו אכזבה גדולה ללא ספק, אבל בסך הכל מדובר בעוד יום בהיסטוריה של טניסאית גדולה שעוד תזכה בהרבה טורנירים ובהם גם טורנירי גרנד סלאם.