הכל היה מוכן להצגת כדורגל הערב בבלומפילד: שתי קבוצות עם יומרות בצמרת, יריבות מושבעות, אווירה ססגונית ואצטדיון מלא. לכך ציפינו, אבל זה לא בדיוק מה שקרה. עם הרצון של בית"ר ירושלים להתקדם בטבלה ולאור העיתוי המושלם עבור הפועל תל אביב לכבוש את הפסגה, חשבנו שאולי נקבל כדורגל טוב, אבל במגרש התפתח משחק מסורבל, שרובו התנהל במרכז השדה והיה כמעט נטול איומים והזדמנויות מצד שתי הקבוצות.
למרות הצהרותיו של אלי כהן על כך שבית"ר ירושלים באה לנצח, הקבוצה שלו הגיעה יותר כדי לא להפסיד. הטקטיקה הזו התבררה כמנצחת, כשסגנון המשחק שכהן הכתיב, עם הכללתו של קובי מויאל במרכז השדה, היה נכון. כהן ידע שמרבית כוחה של הפועל תל אביב נשען על התקפות מתפרצות ולכן עיבה את מרכז השדה. בית"ר לא הייתה הרפתקנית ויוזמת במיוחד, אלא שיחקה בסבלנות וחיכתה שהפועל תל אביב תטעה כדי לנסות ולנצח. בסך הכל, המערך הזה הצליח למנוע מהפועל תל אביב לגלות יכולת גבוהה, ובמחצית השנייה הצליחו האורחים גם לנצל את מעט ההזדמנויות שהיו להם, כדי להפוך משחק לא טוב לניצחון גדול.
הפועל תל אביב, מנגד, עדיין לא מצאה פיתרון חלופי לנטרול החלק ההתקפי המפואר שלה, עם עומר דמארי, טוטו תמוז וטל בן חיים. השלושה נסגרו היטב על ידי הקבוצה היריבה, ויכולנו לראות את חוסר האונים שלהם כשהם לא מצליחים לפצח את ההגנה. האדומים חסרים מאוד את הכוח מהאגפים ונשענים על ההתקפות המעטות שמייצר בן חיים בכנף שמאל. בכל פעם שהפועל תל אביב חושבת לאיים מימין, היא צריכה להזיז אותו גם לשם.
זה לא מספיק. הקבוצה חייבת לחפש ולגלות יכולות התקפיות מהחלקים האחוריים. כרגע, אין לה אחד כזה. שלושת הקשרים הם שחקנים ממושמעים שעובדים קשה, אבל בכל מה שקשור בהצטרפות לחלק ההתקפי, בכניסות לרחבה, בהגעה למצבים ובהשפעה על שער היריבה הם מתקשים. הפועל תל אביב חסרה שחקן קישור דוגמת אבי ריקן, שכמעט בכל משחק מגיע מהקו השני בצורה נכונה ומשפיע בהבקעת השערים, בבישולים ובהזדמנויות. האדומים לא יכולים להמשיך לשחק ללא כוח שיסייע להתקפה, אם בקישור ואם באמצעות המגנים. אין להם את הריקן שלהם, שיידע לפצח את המערך של הקבוצה היריבה. בעצם, יש אחד כזה, גילי ורמוט, רק שהוא יושב ביציע בגלל פציעה כבר הרבה זמן ולא יכול לתרום.
ועדיין, חשוב לזכור שהחלק ההתקפי של הפועל תל אביב חזק מאוד. גם אם במשחק הזה הוא לא היה טוב, גם אם דמארי, בן חיים ותמוז לא מקבלים סיוע מספק מאחור, הם ימשיכו לעזור לקבוצה לצבור נקודות. אלא שאם יש להפועל תל אביב רצון ויומרות להמשיך עד הסוף ולזכות בתואר, אין ספק שההישענות על שלושת החלוצים בלבד לא תשיג את המטרה. הקבוצה צריכה להתחזק כדי שיהיו לה אפשרויות נוספות בחלק הקדמי.
אז מה הסיכוי של הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים להמשיך את הריצה בצמרת? בליגה המטורפת הזו, כשהפערים בין הקבוצות שוליים וכשנותרו עוד כל כך הרבה משחקים, אנחנו בהחלט לא יכולים להוציא אף אחת ממירוץ האליפות. לכל קבוצה יש את היתרונות שלה. אם מנתחים יכולת קבוצתית ומסתכלים על סגל השחקנים והסגנון, יש למכבי תל אביב ומכבי חיפה יתרון קל בשלב זה - אלה קבוצות מגובשות, בעלות יכולות וסגל רחב יותר. זה עדיין לא אומר שהפועל תל אביב לא יכולה להתחזק ולהביא כלים כדי להתמודד ברצינות על התואר.
בית"ר מתקרבת לפסגה גם ללא כדורגל גדול, משום שיש לה כוח אדיר מהקהל, שמלווה אותה העונה בצורה שונה מאשר בשנים עברו. אנו רואים את הסולידריות והתמיכה בכל זמן, גם כשהקבוצה גמגמה. וזה השתלם, כי ההתקדמות האדירה של בית"ר בחודשיים האחרונים גורמת לה ליישר קו עם שלישיית הצמרת.
עוד על המשחק בבלומפילד
0:2 לבית"ר ירושלים על הפועל תל אביב
אלי כהן: "אלפיים איש ניצחו היום את הפועל תל אביב"
יוסי אבוקסיס מודה: "זה נראה רע מאוד"