הלך הכבוד, נשאר הכסף: על הקריירה הדועכת של פרנק רייקארד

יש לא מעט אירוניה בכך שפרנק רייקארד פוטר מעבודתו כמאמן נבחרת סעודיה שעות ספורות אחרי ההודעה הרשמית מטעם באיירן מינכן על מינויו של פפ גווארדיולה. היו שעשו מזה כותרת משעשעת – שוב, כמו במאי 2008, איבד ההולנדי את משרתו ביום בו הקטלוני החל את דרכו החדשה. אלא שיש נקודות השקה מעניינות הרבה יותר בין שני מאמני ברצלונה לשעבר. מעטים האנשים שהוזכרו בשמועות כה רבות כמו רייקארד וגווארדיולה. שניהם העדיפו לקחת שנת שבתון אחרי שעזבו את קאמפ נואו, שניהם חוזרו באופן כמעט אובססיבי על ידי רומן אברמוביץ'. מה יעלה בגורלו של פפ אנחנו טרם יודעים, אבל הקריירה של רייקארד נראית בשלב זה מרוסקת לחתיכות. הוא בעצמו גרם לכך, בהעדפתו את הכסף על חשבון האתגר.

אופציות מעניינות לא חסרו להולנדי. הניסיונות להביא אותו לסטמפורד ברידג' החלו עוד כשישב על ספסל ברצלונה. הדיווח הראשון בנושא התקבל באוקטובר 2007, כאשר הנק טן קאטה עזב את אייאקס כדי להתמנות לעוזרו של אברהם גרנט בצ'לסי. טן קאטה היה האחראי, מאחורי הקלעים, להצלחתו המסחררת של רייקארד בבארסה, בניגוד לכל התחזיות המוקדמות. שני ההולנדים עם השורשים הסורינאמיים, שהכירו זה את זה היטב, היוו צמד מושלם. רייקארד הקליל היה הפנים של המועדון, טן קאטה הקשוח השליט סדר בחדר ההלבשה, והיה גם המוח מאחורי ההכנות הטקטיות. בשלוש שנים של שיתוף פעולה פורה שיקמו השניים את ברצלונה, הוציאו אותה ממשבר עמוק, זכו בשתי אליפויות, ולקינוח הניפו את גביע האלופות השני בתולדות המועדון. כאשר נטש טן קאטה לטובת חזרה לאמסטרדם, יצא העסק מכלל שליטה, רונאלדיניו הפך מהשחקן הטוב בעולם לבליין חסר תקנה. אפשר לומר שהמזל לא תמיד היה לצידו של רייקארד בשנתיים האחרונות שלו בקאמפ נואו, אולם הוא לא הצליח לשנות את המומנטום ושקע יחד עם הספינה, בעוד ריאל מדריד זוכה באליפויות.

באוקטובר 2007 אנשי צ'לסי כבר הפיצו את השמועה על הגעתו האפשרית של רייקארד לזרועותיו של טן קאטה. בפברואר 2008 יצא "דיילי טלגרף" בכותרת גדולה לפיה הבעלים הרוסי לא מרוצה מגרנט, וההולנדי פתוח להצעות בתום העונה. בפועל, זה ממש לא קרה. אחיו של המאמן, הרמאן רייקארד, התייחס בימים ההם בביטול לאפשרות ששכר עתק בלונדון עשוי להוות פיתוי: "לפרנק יש מספיק כסף. הוא יכול לאכול שלושה סטייקים ביום אם בא לו". כאשר התברר להולנדי שימיו בברצלונה ספורים, הוא העדיף לקחת חופש מכדורגל ולהתרענן. יש להניח שזו הייתה הסיבה המרכזית לכך שטן קאטה פוטר מצ'לסי חמישה ימים בלבד אחרי גרנט, מיד אחרי שההחלקה המפורסמת של ג'ון טרי גרמה להפסד בגמר ליגת האלופות.

שנה חלפה, וצ'לסי עשתה מאמץ מחודש להחתים את איש חלומותיה. הפעם זה קרה אחרי שפליפה סקולארי פוטר בבושת פנים בתחילת 2009, וחוס הידינק הוזעק להחליפו באופן זמני. גורם במועדון צוטט אז בתקשורת: "חוס ופרנק ניהלו שיחות ארוכות, והוסכם שרייקארד יגיע בקיץ. אברמוביץ' רוצה שהידינק יחזור להדריך את רוסיה במונדיאל, אבל בהמשך הם יכולים לעבוד כצוות". אלא שגם זה לא יצא לפועל. קרלו אנצ'לוטי היה זה שחתם בסטמפורד ברידג', הידינק מעולם לא שב לשם, ובסוגריים אפשר לציין שרוסיה הודחה בפלייאוף ההעפלה לדרום אפריקה. איכשהו לא הכל מסתדר לרומן בחיים.

הניסיון השלישי הגיע באפריל 2011, כאשר אברמוביץ' מאס באנצ'לוטי שהביא לו דאבל בעונתו הראשונה בתפקיד. גם הפעם המליץ הידינק על רייקארד כיורש האופטימלי, גם הפעם חלמו בהנהלת צ'לסי להושיב אותם ביחד, וגם הפעם המגעים לא הבשילו לכדי סיכום. בשלב זה, כמובן, רייקארד כבר נכשל בהתנסותו היחידה בכדורגל האירופי מאז עזב את ברצלונה – הוא נחל כישלון מהדהד עם גלאטסראיי, אותה העדיף בקיץ 2009 על פני צ'לסי.

באופן משעשע במיוחד, ההישג הגדול ביותר של ההולנדי באיסטנבול הגיע על חשבון טן קאטה, שאימן אז את פנאתינייקוס. גלאטסראיי הגיעה לאתונה במסגרת שלב הבתים של הליגה האירופית וניצחה 1:3 בתצוגת כדורגל נהדרת, במפגש טעון במיוחד. היה זה בתחילת הקדנציה של רייקארד שפיזר אופטימיות וחיוכים ויצא לדרך עם חמישה נצחונות ליגה רצופים שהניבו 17 שערים. אלא שהמעידה הראשונה החלה לגלגל כדור שלג, ורייקארד, כהרגלו, לא הצליח לעצור אותו. גלאטסראיי סיימה את העונה במקום השלישי המאכזב, 11 נקודות אחרי האלופה המפתיע בורסאספור.

ההולנדי שמר על משרתו, והאוהדים סלחו לו. גלאטסראי עברה תקופה כלכלית איומה, תוך שהיא השלימה את בניית האיצטדיון החדש, והמאמן לא נתפס כאחראי לכשלונות. כל זה השתנה בפתיחת עונת 2010/11, כאשר הטורקים הודחו באופן ביזארי במוקדמות הליגה האירופית בידי קרפאטי האוקראינית, והפסידו בשני מחזורי הפתיחה בליגה. "רייקארד הוא אדם נחמד, אבל הוא לא מסוגל להתגבר על מכשולים", טוען העיתונאי הטורקי ארהון גיישי. שני הפסדים נוספים בתחילת אוקטובר שברו את גב הגמל, החוזה בוטל בהסכמה הדדית, ורייקארד שב לשוק המאמנים. לא תופתעו לדעת שהיה לו ביקוש רב.

לא רק צ'לסי חשקה במאמן שהקסים את העולם בברצלונה. בעיתוי מושלם מבחינתו, ליברפול החליפה בעלות וחיפשה את המנג'ר הנכון במקומו של רוי הודג'סון שכשל. רייקארד נתפס כאופציה האידיאלית באנפילד, וסוכנויות ההימורים הציבו אותו כמועמד המוביל למשרה. בשלב מסוים דווקא סוכנו של ההולנדי פירסם הודעות לפיהן לא הוגשה הצעה ממשית, וקני דלגליש החליף בסופו של דבר את הודג'סון.

כאן החל קרנבל שלם סביב רייקארד. צ'לסי ניגנה על הכינור הראשי, אולם זה רק חלק קטן מהסיפור. בתחילת 2011 כרת רייקארד ברית עם מועמד לנשיאות ספורטינג ליסבון, דיאש פריירה, והיה אמור להתמנות למאמנה במקרה של ניצחון בקלפי. זה לא עלה יפה כי פריירה הגיע רק למקום השלישי. אחד המועמדים לנשיאות בילבאו רכב גם הוא על הסוס של רייקארד, אולם הפסיד, ומרסלו ביילסה מונה בחבל הבאסקים. אסטון וילה גיששה, אבל העדיפה לבסוף את אלכס מקליש בצעד שהתברר כקטסטרופלי. טוונטה, אשר נפרדה בצער ממישל פרודום הבלגי שנטש לטובת הכסף של אל-שבאב הסעודית, ניהלה איתו משא ומתן, אך הימרה לבסוף על קו אדריאנסה הוותיק. במקום זאת, השיג רייקארד עסקה טובה יותר בהשוואה לפרודום. בקיץ 2011 הוא חתם לשנתיים וחצי בנבחרת סעודיה.

הבחירה הזו הבהירה מעבר לכל ספק שרייקארד לא מחפש אתגר מקצועי של ממש. הוא מעדיף להרוויח שכר מופלא ולא לעשות הרבה. עם 13 מיליון יורו פטורים ממס קשה להתווכח. ההולנדי הגיע לתוך מציאות קשה אפילו יותר מזו של גלאטסראיי – אחרי ארבעה מונדיאלים רצופים, לא העפילו הסעודים לדרום אפריקה 2010, והושפלו עם שלושה הפסדים בשלב הבתים באליפות אסיה בתחילת 2011. במהלך הטורניר הזה פוטרו שני מאמנים בזה אחר זה, והשלישי הלך הביתה שבוע לאחר שמונה בסיומו. בלגן גדול יותר קשה להעלות על הדעת, והסעודים שמחו להחתים איש מקצוע בעל שם עולמי כדי להרגיע את הרוחות. רייקארד פיזר חיוכים והצהיר כי המטרה היא להעפיל לברזיל.

טורניר מוקדמות המונדיאל יצא באסיה לדרך כבר בספטמבר 2011, והתוצאות הראשונות של רייקארד היו מזעזעות. סעודיה צברה נקודה בשלושה המשחקים הראשונים, לא מצאה את הרשת בשלושה מחמישה המשחקים הראשונים, והגיעה בפברואר למלבורן כשהיא זקוקה לניצחון במחזור הסיום כדי להעפיל לשלב הבא. האוסטרלים, שכבר הבטיחו את עלייתם, עלו בהרכב משני, וסעודיה אפילו עלתה ליתרון, אבל זה לא החזיק מעמד. הארי קיואל, שהסתדר לא רע עם רייקארד בגלאטסראי, ואף הוזכר בתקשורת האוסטרלית כמתווך בניסיון להחתים את ההולנדי לנבחרת, היה בין הכובשים בדרך ל-2:4.

הזעם בממלכה הסעודית היה עצום, אבל רייקארד שרד ועזר לארגן משחק ידידות עם ספרד, בו הובסו הסעודים 5:0. "ההשקעה בנבחרות הנוער הופסקה כאן מזמן, וייקח זמן לשקם זאת. התוצאות לא יגיעו מיד, סעודיה צריכה לקחת דוגמה מיפן בפיתוח תשתית בכל הגילאים", אמר רייקארד. הוא התלונן על מספר הזרים הגדול בליגה המקומית, והאשים אותם בכך שלא עומדים לרשותו חלוצים מנוסים ברמה גבוהה.

באירופה המשיכו להתעניין בו, וכאשר מעמדו של מסימיליאנו אלגרי התערער במילאן, הוזכר רייקארד כאופציה ממשית. אלא שמעסיקיו הסעודים לא רצו בו יותר, והשאירו אותו בתפקיד רק בגלל אי רצונם לשלם פיצויים בגובה 4 מיליון יורו שהוכנסו בחוזהו. כאשר נבחרתו של רייקארד נכשלה החודש בגביע המפרץ וניצחה רק את תימן החלשה, הסכינים יצאו החוצה. פרשנים דרשו ממנו להניח את המפתחות, להתפטר ולוותר על הכסף. רייקארד לא נשאר חייב: "התקשורת הסעודית מבקרת את כולם ולא נותנת לשחקנים מנוח. העיתונאים כאן גרועים יותר מאשר בספרד. אתם צריכים לעודד ולתמוך בנו". אז הסעודים הבינו שזה אבוד, והנסיך הסכים לשלם את החוב לרייקארד מכיסו על מנת להעזיבו. יש משהו אירוני גם בכך שמחליפו, חואן ראמון לופס קארו, הוא יוצא ריאל מדריד.

העיתונאי הסעודי פייסל עבדול עזיז אמר לוואלה! ספורט: "זה נכון שהנזק נעשה עוד לפני שרייקארד הגיע, וספק אם יש מאמן שיצליח בתנאים כאלה. אבל רייקארד אפילו לא ניסה. למען השם, הוא אפילו העדיף לגור בבחריין, וביקר בסעודיה לעתים רחוקות. לנבחרת לא הייתה זהות, שום תוכנית לא הוצגה, והמאמן לא גילה כל עניין בתפקיד. הוא הגיע אלינו אך ורק בשביל לקבל את הכסף".

כעת, בגיל 50, עתידו של רייקארד מעורפל. על סמך ביצועיו בגלאטסראיי ובסעודיה, עם מחשבה על תקופתו האחרונה בברצלונה, ותזכורת כי הוא היה המאמן הראשון אי פעם שירד ליגה עם ספרטה רוטרדאם, ברור לחלוטין שההולנדי אינו מתאים לקבוצות במשבר, ללא עוזר חזק כמו טן קאטה. במידה והוא מעוניין באתגר אמיתי, הוא יכול להמתין להצעה מקבוצה בריאה שזקוקה למאמן קליל שמשדר אופטימיות. ניסיון העבר מלמד שהצעות לא יחסרו לו. מצד שני, למה הוא צריך את זה? קל יותר למצוא ג'וב מכניס, כמו התפקיד האחרון שלו, ולצחוק כל הדרך אל הבנק בלי להתאמץ. ההיסטוריה הרי בכל מקרה תזכור אותו בעיקר בזכות החגיגות עם רונאלדיניו באמצע העשור הקודם.

כדורגל עולמי בוואלה! ספורט