סאבו פאביצ'ביץ' אף פעם לא מבזבז זמן. ביום בו הודיעה מכבי תל אביב על שחרורו מהקבוצה בראשית יוני, הוא סיכם באומוניה ניקוסיה. מיד אחרי שביקש וקיבל אישור להשתחרר מהקבוצה הקפריסאית, הוא ידע היטב מה יהיה היעד הבא שלו. הטלפון של הבלם המונטנגרי עבד שעות נוספות, ועל הפרק הייתה הצעה בכסף גדול מקבוצה בליגה הראשונה בטורקיה, אבל פאביצ'ביץ' שם הכל בצד וחיכה להתפתחות אחרת. עניין אותו דבר אחד - הרצון לחזור לתל אביב. כשהפועל קראה, הוא התייצב מיד.
בניקוסיה הוא סבל מכל רגע. מהעיר, מהשפה, מסגנון החיים ומהבעיות הכלכליות במועדון. מקצועית, הוא דווקא התאקלם מצוין, תפס מקום בהרכב והפך למנהיג הבלתי מעורער של ההגנה. בקפריסין מספרים שהמאמן שפתח את העונה, נאופיטוס לארקו, רצה אותו בתור סותם חורים שיכול לשחק כבלם או כמגן, אך התרשם מאוד מהאיכויות, מהדינמיות ומהמנהיגות של המונטנגרי במחנה האימונים, והקפיץ אותו ישירות להרכב.
פאביצ'ביץ' היה נהדר בצמד המשחקים מול הכוכב האדום בלגרד במוקדמות הליגה האירופית, ועזר לאומוניה לשמור פעמיים על רשת נקייה. לצערו, הוא החמיץ בדו קרב הפנדלים והקבוצה הודחה בשלב מוקדם מאירופה. במועדון רצו לראות העפלה לשלב הבתים ובנו על ההכנסות, וההדחה יצרה כדור שלג. הבעיות הכלכליות חלחלו למגרש, התוצאות בפתיחת העונה היו רעות, ואומוניה ראתה מהר מאוד את היריבות לצמרת פותחות פער משמעותי.
ב-27 באוקטובר פתח פאביצ'ביץ' בהרכב ושיחק 76 דקות ב-0:2 הביתי על פראלימני. לאחר המשחק ניגש לראשי המועדון, ולהפתעת כולם ביקש להשתחרר. באומוניה היו המומים, אבל בשל המצב הכלכלי הוחלט בתום ישיבה קצרה שלא לעמוד בדרכו. הצדדים הודיעו על פרידה, ובסך הכל היו לשחקן שמונה הופעות במדי אומוניה בכל המסגרות. "היו לו רגעים טובים, אבל קשה להגיד שהוא השאיר רושם מיוחד", טוען העיתונאי אנדראס ונטוריס.
"עזבתי בגלל בעיות אישיות נטו", הסביר פאביצ'ביץ' בראיון בקפריסין. "לאחרונה הראש שלי לא היה נקי והרגשתי רע. אני לא שמח, טוב יותר בשבילי לעזוב. הנשיא וחברי ההנהלה מבינים אותי ואני מעריך את זה. רציתי לעזוב כחבר ולא בטריקת דלת והצלחתי. בוודאות לא אמשיך בקפריסין". המשפט האחרון הוא המפתח. בסביבתו טוענים כי החיים באי פשוט לא היו לרוחו. כשהכסף לא נכנס בזמן, ההחלטה הפכה פשוטה יותר.
דווקא אוהדי אומוניה לקחו קשה את העזיבה: "קשה להבין את הסיפור הזה, למרות שבמשחקים האחרונים ראו שמשהו מפריע לו", נכתב באחד מאתרי האוהדים. "ההתפתחות הזו צריכה להטריד אותנו. סאבו שחקן עם הרבה איכויות והעזיבה לא עוזרת לנו. הוא היה קונצנזוס".
פאביצ'ביץ' שב לביתו שבסרביה, שיחק 90 דקות עם נבחרת מונטנגרו נגד סן מרינו, ולאחר מכן ערך אימונים אישיים. העסקה עם הפועל תל אביב נסגרה בראשית דצמבר והשחקן שב והתאמן עם הקבוצה עד אשר נפתח חלון ההעברות והוא היה רשאי לשחק. מבחינתו נסגר מעגל: "זו אחת הערים הכי נחמדות שהייתי בהן. השחקנים, הליגה, אורח החיים ודרך המחשבה, אני יודע שלא יהיו לי בעיות התאקלמות".
ההחתמה של פאביצ'ביץ' נראתה בתחילה תמוהה לאור גילו (32) ועל אחת כמה וכמה לאור הביקורת על ההגנה המבוגרת והאיטית של האדומים. מצד שני, כשבוחנים אותה לעומק מבינים שהיא מתאימה לקו המחשבה של יוסי אבוקסיס בינואר. בראש ובראשונה, הוא לקח את הבלם כי הוא מכיר את יכולתו מהשנתיים האחרונות במכבי תל אביב. אבוקסיס יודע שהפועל תל אביב צריכה להתחזק, ובימים הללו הוא צופה בעשרות זרים באמצעות ה-DVD, אבל לא ממהר לקחת סיכון. גם ביכולות התקציביות המוגבלות שלו, המאמן רוצה שחקנים עם רקורד ופוסל על הסף שחקנים שמיעטו לשחק מתחילת העונה.
אבוקסיס, כמו גם אריק בנאדו ממכבי חיפה, קוראים היטב את המפה בצמרת ליגת העל. שניהם מבינים שמכבי תל אביב עדיפה, רחבה ומגוונת יותר לעומת יריבותיה, אבל סובלת מעול הפייבוריטית ומחוסר ניסיון מובהק של מרבית שחקניה במאבק על אליפות. למעשה, אם מכבי תל אביב לא תיקח אליפות זה יהיה כישלון, בעוד אם הפועל תל אביב ומכבי חיפה יסיימו ללא התואר, זה יהיה מובן לאור מה שעברו העונה.
לאדומים יש יתרון מסוים על הצהובים בכישרון, אבל בעיקר בניסיון ובשקט במעמדים כאלה. בליגה שתוכרע ככל הנראה במפגשים הכפולים הישירים בפלייאוף העליון המרתק שצפוי, האלופה תהיה מי שתשרוד את מבחן העצבים. זו הסיבה שאבוקסיס נקט בגישה זהירה בינואר. זו הסיבה לפיה הוא מעדיף לא לשחרר את טוטו תמוז ואלרואי כהן (והסיבה שחיפה לא ממהרת לבצע שינויים בסגל ואפילו נלחמת כדי להשאיר את אלון תורג'מן). אבוקסיס רוצה שינויים קוסמטיים ורוצה לבצע אותם בקפידה תוך הנחה שכמה מהלכים נכונים יכולים לשנות את יחסי הכוחות בצמרת.
פאביצ'ביץ' אמנם לא חווה בקריירה מאבקי אליפות, אבל הוא מביא אותו ניסיון בינלאומי עשיר והכי חשוב, הוא שחקן יציב ושקט, שכל כך היה חסר לאדומים. לא היה קל לאבוקסיס להתמודד עם סגל מלא בעיות שלא הוא בנה. מרכז ההגנה הטריד אותו במיוחד. בעוד וואליד באדיר היה הקבוע שלו, המאמן ניסה סביבו את זאב חיימוביץ', מור שושן ואפילו ניקולה פטקוביץ' שהתפקיד המקורי שלו הוא מגן שמאלי. המונטנגרי אמור לסגור לו את הפינה ומכיוון שמדובר בבלם שבאופיו מנהיג, צועק ומכוון, הוא יוכל לאפשר מדי פעם מנוחה לבאדיר הקשיש.
בינתיים, האדומים אוהבים מאוד את מה שהם רואים עד כה מבלם הרכש שלו בחודש אימונים בקבוצה ו-90 דקות בסכנין בשבוע שעבר. שחקנים מספרים על שחקן שמראה רצינות ונקלט מצוין. גם בצוות המקצועי מחמיאים. המילה שחוזרת על עצמה כל הזמן היא "מקצוען". כעת, המונטנגרי וחבריו עומדים למבחן כפול. שני משחקים קריטיים מול בית"ר ירושלים ומכבי חיפה שילמדו לא מעט על החוסן המנטאלי של האדומים ויספקו תשובה לחידת התייצבות ההגנה. ומי יודע? אולי דווקא השחקן הראשון ששוחרר על ידי ג'ורדי קרויף מקרית שלום הוא זה שיגזול מההולנדי את התואר.
