ביום שני האחרון השלים ליאונל מסי את ההיסטוריה הפרטית שלו וזכה בפעם הרביעית ברציפות בתואר כדור הזהב, המוענק לשחקן הטוב ביותר בעולם. הארגנטינאי המדהים של ברצלונה, שכבש 91 שערים בשנת 2012, עשה עוד צעד בדרך להכרזתו כשחקן הגדול בהיסטוריה, אבל מסתבר שגם הוא יכול ליפול לפעמים.
לאחר הזכייה, סיפק מסי נאום על הבמה לעיני כל בכירי עולם הכדורגל. לצערו, הוא שכח להזכיר בנאום את מאמנו בברצלונה טיטו וילאנובה, את חברו לקבוצה אריק אבידל, שנאבק בשנים האחרונות במחלת הסרטן ואת יריבו הגדול כריסטיאנו רונאלדו, ששוב סיים שני במירוץ אל התואר.
"אני מצטער על הנאום שלי אחרי הזכייה", הודה ה'פרעוש' בראיון ל'פראנס פוטבול, "לא אמרתי את כל מה שרציתי להגיד. לא הכנתי שום דבר כתוב מראש, אבל גם לא רציתי לשכוח אף אחד, במיוחד את טיטו ואבידל. הייתי צריך גם לברך את כריסטיאנו. אבל כל פעם שההתרגשות עולה קורה לי אותו דבר ואני מאבד את חוט המחשבה".
לגבי העתיד הוא אמר: "אני מקווה לזכות עוד כמה פעמים בכדור הזה, אבל זו לא אובססיה. טוב, לפחות לא כרגע. אני רוצה ליהנות מהווה. אתחיל לחשוב על כדור הזהב הבא בעוד כמה חודשים".
כשנשאל על כל ארבע הזכיות הוא השיב: "הזכייה הראשונה בפריז הייתה מיוחדת, כי כל המשפחה שלי הייתה איתי. לזכייה השנייה בכלל לא ציפיתי, זה היה שוק רציני! בשלישית השתוותי לפלאטיני וקרויף ולכן זו הייתה גאווה גדולה. עם הזכייה הזאת, עברתי אותם. כל תואר הוא חשוב, אבל כל אחד מהם שונה".
"כבר אמרתי הרבה פעמים ששום דבר לא משתווה לתואר קבוצתי. התארים האישיים לא מספקים לך את אותה כמות אדרנלין. אני שמח שזכיתי, אבל לנצח בגמר, להניף גביע ולחלוק אותו אם הקבוצה זה משהו שלא ניתן להשוות לתואר אישי. אין דבר יותר חזק מזה, זה הדבר הכי יפה שאפשר לחוות כשחקן".
בהמשך גילה הארגנטינאי: "כשאני עוצם עיניים וחושב על הקריירה שלי, הזיכרון הראשון הוא תמיד מהניצחון על מנצ'סטר יונייטד, בגמר ליגת האלופות ברומא. אני נזכר בשער שלי בנגיחה ובשמחה שלאחר שריקת הסיום. השיאים הם נחמדים, אבל אני לא חולם עליהם הרבה".