הדרבי של איסטנבול בין אפס אנדולו לפנרבחצ'ה אולקר שלשום (שני) היה המשחק הגדול של העונה עד כה בטורקיה. שתי הקבוצות הבכירות בליגה, שהתחמשו הקיץ בשלל כוכבים נוצצים, נפגשו והצפי היה למשחק צמוד. אלא שבפועל הקבוצה של ג'ורדן פארמר וסשה וויאציץ' לא ספרה את היריבה בראשות המאמן סימונה פיאנג'יאני, שלטה לאורך כל המשחק, וברבע האחרון ברחה בדרך לניצחון משכנע 76:94.
התקשורת הטורקית לא חוסכת ביקורת מהקבוצות הגדולות שלה. במאמר שכתב שחקן העבר איברהים קוטולאי במדור הספורט ב"הוריאט" נכתב על פנר/אולקר: "מדובר בקבוצה שאחרי חצי שנה לא מצאה את השיטה שלה. היא עלתה די במזל לסיבוב השני ביורוליג, וחייבת לבצע שינוי". מי שספג את רוב הביקורת היה הכוכב הגדול בו מקאלב: "הוא לא יכל להסתדר עם פארמר, ודווקא בדקות שהוא לא שיחק, פנר הייתה טובה יותר".
מאז שנחת האמריקאי עם האזרחות המקדונית באיסטנבול התקשורת הטורקית לא מניחה לו. "כשיש לך תג מחיר כזה גבוה (2 מיליון דולר על פי הערכות, א.ש) אתה חשוף לביקורת, אין מה לעשות", אומר העיתונאי הטורקי עומאר סרילאן, "כל משחק לא טוב של מקאלב הופך לסיפור גדול, ואם מוסיפים לזה הפסד של הקבוצה אז הוא האשם העיקרי. אין ספק שהוא לא עומד בציפיות עד עכשיו, אבל זה לא רק הוא, רק שממנו יש את הדרישות הגבוהות ביותר".
הקיץ האחרון היה קשה מאוד עבור מקאלב, שסיים שנה שנייה מתוך שלוש בחוזה שלו בסיינה, אך המצב הכלכלי הקשה של הקבוצה האיטלקית לא אפשר לקבוצה לעמוד בחוזה וביקשו ממנו לעזוב, "בו לא רצה כל כך ללכת", מגלה העיתונאי האיטלקי לוקאס ברצ'וליני, "הוא מאוד אהב את סיינה והקהל פה התחבר אליו. במועדון עשו מאמצים עילאיים כדי להשאיר אותו, העדיפו לוותר על לא מעט שחקנים אחרים כדי להשאיר אותו, אבל בסוף לא הייתה להם ברירה".
מה שהיה אמור להקל על מקאלב היה החיבור הנהדר עם סימונה פיאנג'יאני, שהביא אותו לסיינה וחבר אליו גם בטורקיה. "מדובר בחלק שאנחנו צריכים כדי לחבר את הקבוצה הזאת ולהפוך אותה באמת לגדולה", אמר המאמן האיטלקי אחרי שצרף כבר את רומיין סאטו, דייויד אנדרסן ומייק באטיסט, "יש לי חיבור מיוחד עם בו, הוא הוביל אותי לפני שנתיים לפיינל פור של היורוליג, ואני מקווה שהוא יידע לעשות דברים גדולים גם בפנרבחצ'ה/אולקר".
מה שתרם לעליית רף הציפיות מהקבוצה מאיסטנבול וממקאלב עצמו היה משחק קדם העונה מול בוסטון סלטיקס, אותו ניצחו 91:97 כשהרכז הקטן תורם 21 נקודות ו-5 אסיסטים, "בו מקאלב הוא השחקן הכי טוב באירופה", אמר עליו שחקן העבר והפרשן בהווה בריאן סקלבריני ששיחק בעונה שעברה באיטליה, "יש לו את כל החבילה, חדירה, ראיית משחק, וקליעה לא רעה מבחוץ". אחרי מחמאות כאלו, הכל היה מוכן כדי שמקאלב יסחוב קבוצה שלישית אחרי פרטיזן בלגרד וסיינה לפיינל פור של היורוליג.
המציאות של פנר ומקאלב הייתה שונה מאוד מאותו ניצחון על הסלטיקס. למרות שנראו לא רע במשחקי פתיחת העונה ביורוליג נפצע השחקן במחזור השני בניצחון על לובליאנה, ובשבוע לאחר מכן, במשחק הגדול מול ריאל מדריד, רשם משחק די חלש וקבוצתו הפסידה לראשונה, "מאז אותה הפציעה במשחק מול לובליאנה, למקאלב הייתה ירידה די גדולה לתקופה מסוימת", מציין סרילאן, "לא עשו לבו הנחות, תקפו אותו כשהוא לא הסתדר עם ריאל. אמרו שאיך יכול להיות שמול הקבוצה שהפסידה לחימקי, הוא נראה אנמי".
שבועיים לאחר מכן יצאה פנר לקאנטו והובסה 82:58. מקאלב שותף ל-15 דקות בלבד, קלע 3 נקודות וירד במצב רוח רע מאוד מהפרקט, "אפשר להבין אותו", אמר פיאנג'יאני לאחר אותו המשחק, "גם אני לא מרוצה ממה שהיה, אבל צריך להבין שיש ימים כאלה לשחקנים וצריכים לדעת לקבל את זה". מקאלב עצמו סרב להתייחס באותו משחק ליכולתו ודיבר בעיקר על היכולת הקבוצתית.
"בו הוא שחקן שמאוד רוצה בהצלחת הקבוצה", מספר העיתונאי הסרבי דושאן לטקוביץ' ששומר על קשר עם מקאלב עוד מימיו בפרטיזן בלגרד, "כמובן שהוא רוצה להצליח גם באופן אישי ולקלוע בכל משחק, אבל מהימים שלו תחת דושאן וויושביץ' הוא למד להסתגל לכדורסל קבוצתי, כזה שהוא לא הדבר הכי חשוב אלא מה עשתה הקבוצה. אם אתה רואה את בו מקאלב לא מרוצה זה סימן שהקבוצה שלו לא טובה, לא בהכרח שהוא לא בכושר טוב".
לפני חודש הפסידה קבוצתו של מקאלב לריאל מדריד בחוץ, והסתבכה בקרב העלייה לטופ 16, קרב אותו בסופו של דבר צלחה בקושי. בסיום המשחק דיבר מאמן ריאל, פאבלו לאסו, בשיחה עם התקשורת על הדרך שבה עצרה קבוצתו את מקאלב, "הוא לא שחקן שאי אפשר לעצור, ממש לא", ביקר אז לאסו את האהדה המוגזמת לדבריו לכוכב נבחרת מקדוניה, "ראיתם בקיץ שהוא לא הצליח להרים את מקדוניה שוב לגבהים, למדו אותו, ועכשיו הרבה יותר קשה לו".
לטקוביץ', שכאמור מיודד עם מקאלב, מכיר את הביקורת שמושמעת כלפי השחקן בשנה האחרונה, מאז שנכשל עם סיינה להעפיל בפעם השנייה ברציפות לפיינל פור, "בו לא משחק לבד, הוא משחק בתוך מסגרת קבוצתית. בפרטיזן המשחק היה יותר תלוי בו, אבל אצל פיאנג'יאני יש הרבה שחקנים, והעובדה היא שבו כבר לא הולך עם הראש בקיר. איבודי הכדור שלו ירדו והוא הפך לשחקן יותר קבוצתי, אז כשהקבוצה שלו לא מצליחה, זה מאוד נחמד ופופוליסטי להגיד שעוצרים את מקאלב, אבל אם הוא רוצה, הוא יקלע 30 נקודות, אבל הקבוצה שלו לא תמיד תנצח".
אין ספק שפנרבחצ'ה/אולקר העונה היא אחד הסיפורים היותר מאכזבים של היורוליג, כשהקבוצה מגיעה למשחק מול מכבי תל אביב מחר בעמדה זהה לאלופה הישראלית, במאזן 2:0 בטופ 16, בידיעה שהפסד כמעט מחסל לחלוטין את סיכויי ההעפלה שלה, והרבה מהתיק נופל על מקאלב, אבל גם סרילאן, שלטענתו ביקר את מקאלב במשחקים רעים, לא מפנה אצבע מאשימה לשחקן.
"מלבדו ורומיין סאטו, שני שחקנים שבאמת קשה ולומר שהם לא עושים את המצופה עליהם, כל הקבוצה הזאת לא מתפקדת. מייק באטיסט ודייויד אנדרסן, שני שחקנים מאוד חשובים, לא קולעים, וכשקופצים שלושה שחקנים על מקאלב בסוף משחק, אין שחקן אחר שיקח אחריות. בגדול הכישלון הוא יותר של פיאנג'יאני שהימר על סגל מבוגר מאוד, ההנהלה מאשימה אותו והוא זה שמוזכר כמי שיכול לשאת באחריות בסיום העונה, או אפילו במהלכה".
בפעם האחרונה שבו מקאלב הגיע ליד אליהו, עם פרטיזן בלגרד, הוא יצא עם ניצחון אחד בשני משחקים, ולאחר שאף אחד לא ספר את קבוצתו הוא הוביל אותה לפיינל פור. הפעם הוא מגיע למפגש מול הצהובים במצב דומה, והוא לא מאבד את האופטימיות, "אחרי התבוסה לאנדולו הוא אסף את השחקנים בחדר ההלבשה ואמר להם שיש הפסדים ששוברים אותך, ויש הפסדים שגורמים לך לצאת חזק יותר להמשך, ומה שהם יעשו מכאן ייזכר בסופו של דבר ולא אותו משחק ספציפי", אומר סרילאן ומעיד מעט על האופי השונה שיש למקאלב, אופי שהולל בעבר בימיו בפרטיזן ובנבחרת מקדוניה.
בטורקיה פורסם השבוע כי הסיכוי שמקאלב, שעל פי חוזהו אמור להמשיך גם בעונה הבאה בפנר, אכן יעשה זאת הוא נמוך מאוד. למעשה, הסיכויים שימשיך באירופה לא גבוהים, "בקיץ היה לו הצעה רצינית מאוד מסן אנטוניו להיות המחליף של טוני פארקר", נכתב בהוריאט מפי מקורב לשחקן, "הכסף לא היה גדול, והעובדה שהוא נחשב לכוכב במושגים אירופיים השאיר אותו לעונה נוספת כאן. כשההצלחות מפסיקות להגיע, ומתחילים לפקפק בך, אז אין ספק שזה יעזור לו לעשות את הצעד הבא, בחזרה הביתה".
אבל לפני שהוא עובר ל-NBA, למקאלב יש משימה לסיים כאן, "כל קבוצה שהוא עזב, מהקולג' ועד סיינה, הוא עזב כאחד השחקנים הגדולים ששיחקו במועדון", אומר לטקוביץ', "הוא לא ירצה לעזוב את טורקיה כסיפור של כישלון, וזה אומר שהוא הולך לעשות ככל שביכולתו כדי שהקבוצה שלו תעלה לפחות שלב נוסף, ותצא מהתקופה הרעה שלה". כדי לעשות זאת, הוא יצטרך לנצח ביד אליהו, מקום שכאמור כבר האיר לו פנים בעבר.