היה רטוב, וטוב שהיה

גישות וחניות: מבול אימים, קרית שמונה ריקה, גם הכבישים מהדרום. זה הרגיש כמו יום כיפור עם אוכל. אחרי הכל, נשאל שוב - איזה משוגע יש לו אינטרס לבוא פה בקור הזה?

קופות: חייל/נוער 40, מבוגר 80

כמה המשחק היה צריך לעלות: 90 דקות של שחייה וגרביים סחוטות מבלי לראות רשת זזה? 10 שקלים. גג.

קהל קרית שמונה: רק 700 לא נכנעו לארובות השמיים והגיעו לתמוך באלופת המדינה שלהם. כ-20 התחפשו לאולטראס וקיללו כל נגיעה של איתן טיבי. הרוב היו שקטים, שקטים מדי. ציון: 5.

קהל מכבי תל אביב: מבול בגרונדמן, כיפת ברזל מול בני יהודה, טייפון מול בית"ר ואתמול. המצב בטבלה נוח, אבל על האוהדים הצהובים עוברת שנה קשה. ובינתיים, הם שווים כל נקודה שהחבר'ה על הדשא מביאים להם. 500 אמיצים הרימו עוגן, שחו חצי מדינה ותמכו בכל דקה בבריכה. גם בסוף, אחרי עוד משחק פושר, כמעט כל ה-500 נשארו בטריבונה ופרגנו לכל השחקנים. שווה אזכור: כמה עשרות אוהדים קיללו את ערן זהבי. המחנאות החדשה? ציון: 8.

הרגע של המשחק: דקה 36. יואב זיו משמאל, לדור מיכה מימין, לגל אלברמן באמצע. שישה מטרים ואינסטינקטים מדהימים של דני עמוס הפרידו בין הקשר הצהוב לבין 0:1. אחת מהצלות העונה עד כה. הצלה ששווה נקודה. הצלה ששווה צפייה חוזרת.

המספר הנוסף: 2. מאז שהביסה את קרית שמונה, השתתפה מכבי תל אביב בחמישה משחקים מרכזיים בימי שני. התוצאות: 2 תיקו (בית"ר, קרית שמונה) ו-3 הפסדים (באר שבע, דרבי, מכבי חיפה). ובסך הכל – 2 נקודות מ-15. משחקים חשובים ומכבי, כבר אמרנו?

אחרי המבול.

כי בזמן המבול, לא היה כלום.

***

יתנקז או לא יתנקז, זו השאלה. התשובה היא לא ממש. ואם הדשא לא ממש התנקז, האיצטדיון בקרית שמונה ממש לא. זה נראה כמו אגם, אוהדי מכבי תל אביב יכולים היו לבוא עם ברווזים צהובים של אמבטיה; איש ערוץ 1, ליאן וילדאו, שסיקר באולימפיאדה את לי קורזיץ והשייט, היה סחוט כאילו לא ראה ים מימיו; שני שופטי הרחבה, דניאל בר נתן וגיא ברגר, קפאו וניסו להעסיק את עצמם עם תרגילי יוגה ומרוצי שליחים – רק לא לחטוף היפותרמיה מהבדידות. רטוב, רטוב היה אתמול בקרית שמונה. וקר. שש מעלות וצפונה.

הגשם, שירד כשלושה ימים בלי להפסיק, יצר ביצות במקומות אסטרטגיים. שיר צדק הכיר כל בלטה וכל שלולית, והודה בסיום: "היה אפשר לוותר על עמדת המגן הימני". במחצית הראשונה גורי, בשנייה גבאי, היו ממש לא שמישים בחלק ההגנתי של עמק החולה. באמת שלא היה אפשר לדרוך שם בלי מציל. השופט לירן ליאני בטח פנטז על הבחורים האלה עם המגבים, מהכדורסל, שיבואו מדי פעם, בפסקי הזמן, ויתנו איזה ויש.

ליאני הרי אישר את קיום המשחק. והוא צדק כשאישר אותו – היה צריך לשחק. אבל כנראה שהתנאים המסובכים, ועוד יותר – הדיבורים על האם יהיה או לא יהיה משחק – עשו את שלהם. בסיום, במסדרון שליד חדרי ההלבשה, האשים איזי שירצקי שה"אולי" עלה לו בכסף. שהעובדה שקיום המשחק הוטל בספק, לדבריו, השאירה אוהדים רבים בבתים. "אבל הייתי מוכן להפסיד עוד כסף בשביל שננצח", אמר. אם רק שחקני שתי הקבוצות היו חושבים כמוהו.

כי אתמול בצפון הרחוק, התיקו לא בא בגלל המבול. הוא בא כי כולם רצו בו.

"לוגסי הוא יותר איש של מסירות", הסביר בנינוחות אוסקר גרסיה את ההחלטה להכניס קשר אחורי במצב של 0:0 בדקה ה-76, ולהכניס חלוץ רק בדקה ה-85. "רציתי שננסה למסור קדימה, בעיקר לאלירן עטר, שעשה תנועה טובה במהלך המשחק, ולגאל מרגוליס המהיר. אחרי זה, כמה דקות לסיום, כבר הכנסתי את קולאוטי כי תנאי המגרש הגרועים היו יכולים לגרום לטעות שהוא היה יכול לנצל". זו היתה פעם ראשונה, נדירה, שאוסקר מספק הסבר מקצועי סבלני לאחר משחק ולא מתחבא מאחורי קלישאות קטאלניות. לאורך כל העונה נראה שהוא איש של קישור חזק ופחות של חלוצים מסיימים. הרי גם רוברט ארנשו נכנס רק לשש דקות בקונצרט מול הפועל חיפה. נראה, אולי עם ראדה פריצה הסיפור יהיה שונה. אולי.

גם איתן טיבי לא דמע בגלל התיקו. "תוצאה טובה", אמר וייחס את המצב לרמת היריבה ולמזג האוויר. וכמו במכבי, גם אף אחד בקרית שמונה לא התאכזב מה-0:0. "אני לא חושב על המקום הראשון", אמר ברק בכר כשנשאל על פספוס הזדמנות להידבק לקולגה, "אני חושב על פלייאוף עליון, ואז נראה". ושיר צדק סיכם בכנות: "0:0 זו תוצאה טובה לבלמים".

אז אם כולם רוצים תיקו, כנראה שיהיה תיקו. ושאף אחד לא ישקר לכם - שתי הקבוצות שיחקו על תיקו. הצפונים בהחלט ניסו, ומכבי היתה אפילו יותר מסוכנת ויכולה היתה לגמור את המשחק לפחות בארבעה מצבים שונים. על אלברמן כבר קראתם, קרלוס גרסיה נגח למשקוף ואלירן עטר היה צריך לרשום את ה-15 שלו אבל פעם אחת לא היה תכליתי מספיק ובשנייה לא היה מדויק מספיק.

אז מכבי רצתה, אבל הרצון לא היה מטורף ומשוגע כמו הרצון שהיה בגרונדמן, למשל. ניצחון היה בונוס, התיקו היה מהותי. גם אצל קרית שמונה. החבר'ה ניסו, אבל לא התאבדו על צמצום הפער לחמש נקודות. סלליך הראה שהכדור נדבק לו לרגל אבל שכח להראות שהוא גם יכול לצאת לו מהרגל, ואבוחצירא כנראה חשב יותר מדי על איך לגרום לאנגלידיס לקנא מאשר על איך להפתיע את ברק לוי הטרי.

ה-0:0 הזה היה טוב ל-14 קבוצות, ועקב כך רע לכל אוהדי הכדורגל. ואולי במדינה שמכריעה עונות כדורגל בפלייאוף, וכבר הכריעה עונות על קיזוז, הגיע הזמן לצעד קצת יותר אמיץ – די עם התיקו, בטח שעם 0:0. תוצאה שטובה לכולם זו תוצאה לא ספורטיבית. גם 90 דקות שבהן לא קורה שום דבר משמעותי חוץ מגשם.

קרית שמונה, למרות משחק שישי העונה בלי כיבוש ולמרות 0:0 ביתי שני ברציפות, רשמית בעניינים. גילי לנדאו כבר נשכח, ומעמדו של בכר חזק כמו הקול שלו. ההרכב עומד טוב, ואם הקבוצה לא תתפרק בינואר ואפילו תוסיף חלוץ, הכל יכול לקרות. בפלייאוף יהיה קשה לקחת נקודות בצפון הרחוק, והשאלה היחידה היא האם הקבוצה תגיע לשם. כרגע הקריה במקום הרביעי, והלו"ז הקרוב מאיר פנים – הפועל חיפה, הפועל באר שבע, מ.ס. אשדוד, הפועל עכו והפועל רמת גן. לאלופים יש המון סיבות לאופטימיות. הנה עוד אחת: דרקו טאסבסקי. איך הם שוב עשו את זה?

***

בהפועל תל אביב ובמכבי חיפה, לא בטוח באיזה סדר, ראו את היריבה לאליפות מאבדת נקודות בעוד משחק חשוב. אחרי 17 מחזורים אפשר כבר להקשיב למספרים, הם לא טועים. ברק בכר צדק - הליגה השנה תוכרע בפלייאוף העליון ולא מול הקטנות – וזו נורת אזהרה בוהקת עבור ג'ורדי קרויף.

אתמול, בחדר ה-VIP, בין פיתה לקבב, ההולנדי הישיר מבט לתקציר, מלמל אחרי כל החמצה. כעבור כמה שניות הגיע אנגלידיס, סינן משהו וזז כמה מטרים הצדה. קרויף הבין את המסר והגיע לשיחה צפופה. יכול להיות שהם דיברו על ענייני אקלים, יכול להיות שהחליפו מתכונים או שנקרעו מחליפת האיומים של ליאונל מסי. אבל כשזה נוגע לתוכנית ההתחמשות המסקרנת של מכבי תל אביב בינואר, מה לא היית נותן כדי להיות זבוב מסכן על הפיתה.

לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

מייל: orenjos@walla.co.il

אוסקר גרסיה: "הגיע לנו לנצח"

לכל הטורים במדור

עירוני קרית שמונה בוואלה! ספורט

מכבי תל אביב בוואלה! ספורט