מרבית השגרירים נמצאים בפרק זמן זה של השנה בהכנות לחלק השני של העונה ומספר לא קטן של שחקנים עסוק במעבר/חזרה אפשריים בחודש ינואר. פגרת החורף מאפשרת למדור "המראות ונחיתות" לספק הצצה למצבם העגום משהו של הישראלים באנגליה. בעוד יוסי בניון שב לצ'לסי ויחפש לעצמו קבוצה אחרת, מעמדו של איתי שכטר דעך בזמן מחזורי חג המולד והשנה החדשה ואילו טל בן חיים אמנם חזר במפתיע לפרמיירליג, אבל מוקדם עוד לקבל אינדיקציה אמיתית לגבי עתידו. מה עובר על הישראלים במולדת הכדורגל?
נוחת: איתי שכטר (סוונסי)
מחזורי חג המולד והשנה החדשה הם חגיגה מסורתית באנגליה. חגיגה לאוהדים, לתיירים, למועדונים וגם לשחקני הסגל. כשמשחקים שלושה מחזורי ליגה וסיבוב גביע בשמונה-תשעה ימים, המאמנים נוטים באופן טבעי לבצע רוטציה ולחלק את הכוחות. זו ההזדמנות של שחקני הספסל להוכיח את יכולתם ולגרום כאב ראש חיובי למאמן בשאיפה לשנות את מעמדם ברוטציה. זו בדיוק הייתה המטרה של איתי שכטר בסוונסי. אלא שהתוצאה בהחלט לא הייתה לשביעות רצונו.
שכטר שיחק 10 דקות כמחליף ב-0:0 ברדינג במחזור הבוקסינג דיי ולאחר מכן ישב על הספסל ב-1:2 על פולהאם בחוץ וב-2:2 הדרמטי בבית מול אסטון וילה בראשון בינואר. אם הישראלי ציפה לקבל דקות במשחק הגביע מול ארסנל, בו ביצע מיכאל לאודרופ מספר שינויים בהרכב, הוא שוב התבדה ונותר 90 דקות על הספסל. לאודרופ דווקא ביצע רוטציה ובכל אחד מארבעת המשחקים פתח עם רביעייה קדמית שונה והעניק אפילו ללוק מור הופעה נדיר ב-11, אבל שכטר לא פילס את דרכו להרכב ולא שותף כמחליף ונכון לראשית 2013, מעמדו המקצועי של החלוץ בסוונסי נראה עגום למדי.
עד לאחרונה נראה שכטר דווקא נראה כמי שעולה על הגל. בראשית נובמבר הוא נכנס לרוטציה ורשם שש הופעות, מתוכן שלוש בהרכב, אלא שלאודרופ לא קיבל מהישראלי מה שציפה והמצב שוב השתנה. יש לכך כמה סיבות: הספרדי פאבלו הרננדס שב להרכב לאחר חודש היעדרות בגלל פציעה וגם חזרתו מהכפור של דני גרהאם. החלוץ האנגלי שנרכש תמורת 3.5 מיליון ליש"ט בקיץ שעבר כבר היה עם רגל וחצי מחוץ למועדון, אך שיחה עם לאודרופ החזירה אותו לעניינים. לאודרופ דחה את רצונות העזיבה של השחקן והבהיר לו כי הוא מעוניין שיישאר. בעקבות הדברים, גרהאם פתח בשלושת המשחקים האחרונים של הסוונס והחזיר עם שלושה שערים כולל שערי השוויון הדרמטיים מול וילה וארסנל.
קצת מספרים. בכל שנת 2012 כבש איתי שכטר שער אחד - במשחק ההפסד של נבחרת ישראל 2:1 לצ'כיה בחודש מאי. בכל שנת 2012 איתי שכטר פתח בשישה משחקי ליגה בלבד והשער האחרון שלו במשחק רשמי של קבוצתו היה במשחק גביע של קייזרסלאוטרן נגד הרטה ברלין בדצמבר 2011 (3:1), שער הליגה האחרון בניצחון של לאוטרן 0:1 על פרייבורג באוקטובר. אגב, גם ב-2011 המצב לא היה מזהיר. שכטר, שהחמיץ אמנם חצי עונה בגלל פציעה, כבש בשנה הקלנדרית הזו ארבעה שערי ליגה במדי הפועל תל אביב וקייזרסלאוטרן.
כלומר, כבר שנתיים שהשחקן שהוגדר ובצדק כאחת התקוות של הכדורגל הישראלי לא מתרומם ולא מוצא את מקומו. מצד אחד, אפשר להחמיא לשכטר שלא הרים ידיים ולא בחר באופציה הקלה אלא הלך לליגה קשה במטרה להיאבק על מקום בהרכב. מצד שני, שחקן כדורגל חייב דקות משחק. אם שכטר לא ישחק, הוא לא יהיה בנבחרת ויהיה לו קשה מאוד למצוא קבוצה חדשה כשתקופת ההשאלה בסוונסי תסתיים בתום העונה.
עתידו של החלוץ בקבוצה הוולשית לא ברור. בסביבתו טוענים כי הוא ימשיך להילחם ועל מקומו בתקווה לקבל דקות בהמשך, כאשר העובדה שהקבוצה לא מסובכת בתחתית עשויה לאפשר זאת בשלבים מאוחרים יותר. זאת למרות שלאודרופ ממשיך לפנטז על הבאת חלוץ נוסף לסגל כשאפילו שמו של דויד וייה עלה על הפרק. כך או כך, שכטר לחשוב טוב טוב על הקריירה שלו שזקוקה לניעור רציני ויפה שעת אחת קודם.
ממריא: טל בן חיים (ק.פ.ר)
רק ביום שישי בצהריים חתם בן חיים רשמית על חוזה עד תום העונה בק.פ.ר ו-24 שעות מאוחר יותר, הארי רדנאפ הפתיע והרכיב אותו כמגן שמאלי במשחק הגביע הביתי מול ווסט ברומיץ'. הבכורה הייתה בהחלט סבירה. בן חיים שיחק 90 דקות ולמרות שהיה לו חלק מסוים בשער שספגה הקבוצה, הוא הצליח לבשל בכדור ארוך (הפעם מעמדת המגן הימני) את שער השוויון לקירון דייר בתוספת הזמן ששלח את השתיים למשחק חוזר.
רדנאפ היה מרוצה באופן יחסי: "שיחקתי איתו כמגן שמאלי למרות שהוא ימני ברגל וידעתי שזה לא הצד הנכון עבורו. לא היו לי מגנים שמאליים - אחד פצוע ואחד לא יכול לשחק בגביע - לכן הייתה לי בעיה. זה השאיר אותנו מאוד לא מאוזנים כי אדל טעראבט נכנס למרכז ובן חיים נשאר לשמור על כל האגף לבדו".
מוקדם לומר כיצד ישפיעו 90 הדקות על המשך העונה של בן חיים. בסגל של רדנאפ יש בלמים מנוסים כמו אנטון פרידננד ונדום אונואה וגם מגנים בדמות ז'וזה בוסינגווה ופאביו. בנוסף, המנג'ר הוותיק הצהיר השבוע כי יחפש בכל העולם שחקני חיזוק לקבוצתו בינואר על מנת להשאיר את הקבוצה הלונדונית, שרחוקה כעת חמש נקודות מחוף מבטחים, בליגה. בן חיים בוודאי שלא הובא לק.פ.ר כמושיע או על תקן שחקן הרכב. רדנאפ ירצה להשתמש בניסיון שלו והעובדה שהוא שיחק באנגליה בכל אחת מעמדות ההגנה הופכת אותו לסותם החורים האולטימטיבי.
יחד עם זאת, יש משהו מאוד מעודד בחזרה של בן חיים לפרמיירליג לראשונה מאז ינואר 2011. יש הרגשה שמשהו בגישה של הבלם השתנה. כשבן חיים היה בפורטסמות, אוהדיה הפכו אותו לסמל להתמוטטות הכלכלית של המועדון, כינו אותו "שכיר חרב" וזעמו על היחס המשפיל לטענתם לקהל, השכר המופקע שקיבל והמו"מ העיקש שניהל מול המפרקים שכמעט גרם לחיסולו של המועדון. בן חיים הפך בקיץ לשחקן חופשי והיו לו לא מעט הצעות, אבל הוא רצה לחזור למרכז הבמה והקריב לא מעט בשביל זה.
כדי לשחק בפרמיירליג, בן חיים לא רק ירד משמעותית בשכר, אלא גם הסכים לחודש וחצי מבחנים תחת עיניו הבוחנות של רדנאפ, לא עניין של מה בכך עבור שחקן עם עבר בצ'לסי ומנצ'סטר סיטי. המאמן אהב את מה שראה באימונים ולא רק מבחינת היכולת: "הוא מקצוען גדול עם הרבה ניסיון ואני בטוח שהוא יהיה תוספת חיונית לסגל. הגישה שלו מהשורה הראשונה... הוא רק רוצה לשחק ולא נמצא כאן בגלל כסף או משהו דומה. הוא רק רוצה לעלות ולתת את הטוב ביותר שלו עבור המועדון".
המחמאות מרדנאפ מזכירות את בן חיים הישן והטוב, זה שפעם, ממש לא מזמן, היה סמל למופת ומקצוענות. הבלם שכנגד כל הסיכויים פילס את דרכו דרך אימוני כושר מפרכים לעמדת הבלם הפותח בבולטון. בן חיים ביצע הקרבה גדולה והוא נמצא רק בשלבים ראשוניים של מלחמה על שמו. בק.פ.ר, בן חיים יצטרך להיאבק על כל דקה וכל הזדמנות כדי לעזור לקבוצה ולמנוע מעצמו ירידת ליגה רביעית ברציפות. האם מדובר בקאמבק ותחיית הקריירה של הבלם הישראלי הבכיר באנגליה או שמא שירת הברבור? תשובה ראשונה ביום שני נגד טוטנהאם.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: שער אחד (ברק יצחקי) ושני בישולים (רועי בקל ומשה אוחיון). מרבית השחקנים נמצאים בפגרה.
מוכנים לפורטוגל: דודו אוואט, תומר חמד וטל בן חיים הם שחקני סגל הנבחרת היחידים שהשלימו 90 דקות. עדן בן בסט שיחק 120 דקות במדי ברסט בגביע הצרפתי.
מתאוששים: הופעה ראשונה לבן חיים בקבוצה מאז 31 במרץ. יש יותר התאוששות מזה?
צל"ש השבוע: רוני לוי ורן בן שמעון חזרו מהפגרה והשיגו ניצחונות מרשימים. ברק יצחקי ממשיך לאותת למאמן הלאומי.
ביזאר השבוע: לירן כהן ופיראס מוגרבי כבר בישראל. ערן זהבי בדרך. שלומי ארבייטמן, דודו ביטון וידין זריס מבוקשים. נהירה בכיוון אחד.
שימו לב ש: ויסלה קרקוב אישרה למאור מליקסון לחפש לעצמו קבוצה, אך במועדון הפולני טוענים כי כרגע לא התקבלה עבורו הצעה רשמית משום מקום.