למעלה מ-30 שחקנים ישראלים בהיסטוריה שיחקו בליגה הבלגית. רק חמישה מהם המשיכו משם לליגה אירופית אחרת. אלי אוחנה עזב לעונה בבראגה ושב לבית"ר, שלום תקווה המשיך לעונה בלאנס וחזר לעוד שתי קדנציות בבלגיה, ואילו דודו ביטון ותמיר כחלון עזבו לפולין. השחקן היחיד שהקריירה שלו באמת התרוממה אחרי בלגיה הוא רוני רוזנטל שהמשיך לשנים נפלאות באנגליה. מנגד, שחקנים כמו: סלים טועמה, גילי ורמוט, ברק יצחקי עומר גולן, יואב זיו, אבי סטרול, איתן טיבי ולירוי צעירי, שחלקם יצאו בקול תרועה, שבו משם ישירות לישראל.
רמי גרשון הוא השישי שיעשה את המעבר. ההעברה הצפויה שלו לסלטיק, במדיה הוא אמור לחתום ביום שני, היא אחת המשמעותיות והחשובות עבור שחקן ישראלי. יחד עם זאת, יש הרגשה שהעסקה לא קיבלה את הכבוד הראוי לה בתקשורת הישראלית. לגרשון קל מדי להתייחס בסקפטיות וגם הפעם הגבות הורמו מהר מדי. הרי בישראל כמו בישראל, סלטיק? קטן עלינו. גם ככה הכל קומבינה של דודו דהאן.
גרשון אף פעם לא קיבל כאן מספיק קרדיט כנראה בשל הדרך המיוחדת שבחר לקריירה שלו. הוא שיחק בראשון לציון בליגה השלישית ובגיל 21 קפץ כמה מדרגות והחליט שאת ההתפתחות כשחקן הוא עושה בבלגיה. עונה אחת במילואי סטנדרד ליאז', שנה וחצי כמושאל בקורטרייק בהן הפך לאחד הבלמים היציבים בבלגיה ועוד שנה פחות מוצלחת בסגל הרחב מדי של סטנדרד. בין לבין, לואיס פרננדז שם עליו את העין והזמין אותו לנבחרת, אבל התגובה הייתה: "מי זה רמי גרשון?"
המציאות שונה לחלוטין. לגרשון יש את כל התכונות כדי להפוך לבלם העתיד של הכדורגל הישראלי. הוא גבוה, חסון, אתלט, יש לו משחק ראש מצוין, מיקום טוב ובעיקר ניסיון ברמות הגבוהות והוא רק בן 24 כשכל הקריירה לפניו. בבלגיה הוא נאבק מדי שבוע בחלוצים פיזיים בגובה 1.90 מטר. עכשיו הוא היה השחקן הישראלי היחיד שישחק בשמינית גמר ליגת האלופות. ואם הוא יעשה את העבודה כמו שצריך, הדרך לליגות הבכירות קצרה בהרבה מסלטיק מאשר מסטנדרד ליאז'.
מדובר במהלך נהדר עבור גרשון מכל הבחינות. הוא סבל העונה מחוסר מזל, החמיץ כחודשיים בגלל קרע חלקי במיניסקוס ועוד כחודשיים לאחר ששבר את הלסת באימון החזרה שלו. "בסיטואציה שנוצרה כעת", טוענים בבלגיה. "אין לו מה לחפש בסטנדרד כי סיכוייו לשחק נמוכים". אז הוא עובר למועדון גדול יותר, עם חשיפה גדולה יותר ולמרבה הפלא, עם הרבה פחות תחרות.
על פי דיווחים בסקוטלנד, ניל לנון רצה את גרשון כגיבוי לזמן היעדרו של אפה אמברוז שיצא לאליפות אפריקה. אמברוז היה פה שנתיים, עשה דברים יפים באשדוד, אבל לא זכה למעמד של אחד הזרים המבטיחים בליגה. ספק אם היו כאלה שהאמינו שחודשיים אחרי המעבר המפתיע לסקוטלנד, הוא ישתק את חלוצי ברצלונה בקאמפ נואו. גם גרשון מקווה לגורל דומה. מלבד אמברוז, מצבת הבלמים של סלטיק כוללת את אדם מתיוס בן ה-20, קלווין ווילסון, בלם אנגלי שהעביר את כל שנותיו בליגת המשנה באנגליה, והנורבגי הצעיר תומאס רוגנה, שכמעט ולא משחק.
גם אלי גוטמן מאושר מהמעבר של גרשון. אולי בגלל זה הוא שפע מחמאות לשחקן בראיון בסקוטלנד: "רמי חייל טוב שיעשה כל מה שהמאמן יבקש. אין לי ספק שיש לו את היכולות להצליח בסלטיק גם אם הוא יקבל את ההזדמנות לשחק נגד יובנטוס בליגת האלופות. הוא מקצוען עם אופי טוב ומנטאליות נכונה לשחק ברמות הגבוהות וראיתי את זה בבירור במדי הנבחרת... אני מצפה שהוא יתאקלם במהרה על המגרש ויהיה פופולארי בחדר ההלבשה".
גוטמן אלתר במשחקים האחרונים בשל מצוקת הבלמים, אבל אם גרשון ישחק בקביעות, כמו גם טל בן חיים בק.פ.ר, מרכז ההגנה יקבל חיזוק משמעותי לקראת המשך הקמפיין. יש עמדות שבהן אפשר למצוא בליגה פתרון לעמדה בה יש שגריר שלא משחק. עמדת הבלם היא לא אחת מהן. המציאות היא שאנחנו לא מייצרים בלמים כמו פעם, אז כשיש אחד עם פוטנציאל, לא בושה לפרגן ולעמוד מאחוריו.
***
הסיפור של דודו ביטון העונה די דומה לזה של גרשון. בקיץ, אחרי עונה פנטסטית במדי ויסלה קרקוב, הוא העדיף את ההצעה של סטנדרד ליאז' על פני סלטיק, אבל לא הצליח להתרומם בתוך התחרות העצומה בסגל. סטנדרד מחזיקה 30 שחקני סגל, רובם שחקני נבחרות. יש לה שישה חלוצים כשברוב העונה, רק אחד עולה בהרכב. ביטון שיחק בחצי עונה רק פעם אחת בהרכב ובהיעדר מומנטום התקשה להציג את יכולתו. הוא לא לבד. גם מרווין אוגונג'ימי, שנחשב עד לא מזמן לאחד מכוכבי העתיד של בלגיה והגיע עד מאיורקה, אפילו לא מתלבש ונשאר מחוץ למחנה האימונים.
ביטון עשה את הצעד הנכון מבחינתו והגיע לסיכום עם ראשי המועדון כי עדיף עבור שני הצדדים לצאת לחצי שנת השאלה. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא היעד. בסביבתו של החלוץ טוענים כי הוא לא מעוניין לשוב לישראל וגם מעדיף שלא לשחק בקבוצת תחתית, אלא בקבוצה עם כלים התקפיים שתאפשר לו להביא את יכולותיו לידי ביטוי, כמו שקרה בקרקוב בעונה שעברה.
הדילמה במקרה שלו היא לא פשוטה. ביטון צריך לשחק בקביעות, צריך לחזור לעשות מה שהוא יודע מצוין - לכבוש שערים - ולהישאר ברדאר של מחזיקת כרטיסו לקראת העונה הבאה. במובן מסוים ובמבט לאחור, יכול להיות שביטון טעה בבחירת הקבוצה בקיץ וזו פריבילגיה שהוא לא יכול להרשות לעצמו בינואר. הבחירה שלו צריכה להיות מדויקת, ללכת למקום שרוצה אותו ומאמין בו.
ולביטון יש קבלות. 16 שערים בכל המסגרות במדי ויסלה כולל הופעות יוצאות מן הכלל בשלב הבתים של הליגה האירופית אשתקד הוכיחו שהמקום של ביטון באירופה ולכן השיקול שלו להמשיך מעבר לים מובן. חזרה לישראל אמנם באופנה, אבל לא נכונה עבור כל שחקן. אפשר להבין את קינן, ורמוט וזהבי, שיצאו מהליגה ככוכבים גדולים ואיבדו במהרה את המעמד והמקום בנבחרת. עבורם, חזרה לישראל שווה מקום מובטח בהרכב וחזרה מהירה לנבחרת. ביטון לא יצא במעמד כזה. הוא בנה את השם שלו בעונה שעברה ולכן חזרה מעט מוקדמת עבורו ובעניין שלו תשהה את ההתקדמות ההדרגתית. יותר נכון מבחינתו יהיה למצוא קבוצת מרכז טבלה טובה בבלגיה. שישה עד שמונה שערים שם עד סוף העונה יהיו שווים עבורו יותר מ-15 בליגת העל.
קטנות
הזיית היום: סרחיו בוסקטס? לריאל מדריד? תמורת 80 מיליון יורו? תעשו לנו טובה.
גניבת היום: להפועל חיפה יש חלוצים טובים, אבל חסר לה שחקן עם יכולות מסירה שינהל את המשחק ויהיה מסוגל לספק מספרים מהקישור. לירן כהן, שמגיע בכושר לא רע מפולין, נראה כמו צעד נכון במלחמת ההישרדות.
לא חבל על הכסף? איבן פרישיץ' הוא שחקן נהדר שלא קיבל מספיק בדורטמונד ויהווה ורכש מצוין לוולפסבורג, אבל 7.5 מיליון יורו זה טיפה מוגזם לשחקן שפתח העונה בחמישה משחקי ליגה.
מלפפון רקוב: פרנק למפארד יעזוב בינואר, פרנק למפארד, מועמד ללאציו, לאינטר, לווסטהאם ועכשיו פרנק למפארד יקבל חוזה חדש בצ'לסי. לקורא רומן אברמוביץ', השחקן רוצה, האוהדים לוחצים, החברים לחדר ההלבשה תומכים, תשאיר את למפארד ושחרר אותנו מהסאגה.
הנפילה הגדולה: רוביניו, שחקן עבר בן 29, בדרך להישאר במילאן עד תום העונה לאחר שעסקת העברתו לסנטוס על סף פיצוץ. כך שורפים עוד עונה.
הצעת ייעול: בשבועות האחרונים נראה שלטוטו תמוז פשוט נמאס לשחק בהפועל תל אביב. טוב יעשו האדומים אם ידביקו לו תג מחיר שפוי וישלחו אותו לדרכו אל מעבר לים.