נקודת חנצ'ינסקי

תומר חנצ'ינסקי יודע היטב שהוא יצטרך להילחם על מקומו בין הקורות במכבי תל אביב. זה לא אמור להרתיע אותו, כי הרי המצב לא חדש עבורו. גם לשתי קבוצותיו הקודמות, TPS הפינית ואורברו השבדית, הגיע הקנדי כשוער שני. בשני המקרים, הוא סיים את העונה כשוער הראשון, גם אם הנסיבות ב-2011 וב-2012 היו שונות במהותן.

חנצ'ינסקי אוהב אתגרים וחוויות חדשות. הוא היה אחד הראשונים להצטרף למועדון MLS מקצועני שהוקם בטורונטו ב-2007, הישר אחרי שסיים את הלימודים בקולג', גם אם לא זכה לשחק בליגה הבכירה אפילו דקה. הוא התנסה בליגת קט-רגל בארצות הברית – משחק מהיר במיוחד שסייע לו לשפר את התגובות על קו השער. הוא אפילו הרחיק עד מולדובה, לשם הוזמן כדי לשחק בקבוצה הזניחה בשם ניסטרו אוטאצ'י, אם כי ההרפתקה הזו הסתיימה מהר מאוד, כשהוא לא התאקלם בסביבה מוכת העוני. לאורך כל הדרך, שמר תומר על אופטימיות והתמיד בדרכו. בראיון לרדיו הקנדי שנערך לפני כשנה, הוא טען: "שוערים לא מגיעים לשיאם לפני גיל 30, ולכן עתידי עדיין לפניי", ולא פסל אפשרות לקבל זימון לנבחרתו הלאומית.

האמונה בכוחותיו מתבטאת גם בסגנונו הקולני על המגרש. חנצ'ינסקי אוהב לחלק הוראות לשחקי העורף, לא מהסס לצרוח עליהם כשצריך, ולוקח על עצמו מנהיגות. כך עשה כאשר קיבל הזדמנות בליגה הפינית, גם אם בהתחלה סיכוייו לא נראו מזהירים. הוא לא יכול היה לוותר על ההצעה לנסות את מזלו בליגה אמיתית באירופה. על אף שהכדורגל בליגה הפינית מעולם לא התאפיין ברמה גבוהה במיוחד, שוערים טובים לא מעטים יצאו ממנה. חנצ'ינסקי הוקסם במיוחד מעברו של יוסי יאסקליינן, אחד המודלים שלו לחיקוי, בקבוצת VPS. הוא הגיע למבחנים של שבועיים, בסיומם החליט הצוות המקצועי להחתימו.

מדובר במועדון צנוע מאוד גם במונחים פיניים – די לציין ששתי האליפויות הבודדות שלו הושגו בשנות ה-40'. האיצטדיון הביתי בעיר ואסה מכיל פחות מ-5,000 צופים, אבל בהשוואה לליגה השלישית בארצות הברית ממנה הגיע חנצ'ינסקי זה עדיין היה קידום משמעותי. השוער המועדף בתחילת העונה היה יאנה הנריקסון הוותיק, שצבר נסיון רב במשך השנים, אבל התוצאות של הקבוצה היו מאכזבות ביותר. כאשר נפצע הנריקסון במחזור השישי, תפס חנצ'ינסקי את מקומו, והביא באופן כמעט מיידי למפנה.

הוא התחבר ליציעים, הפגין יכולת גבוהה, ו-VPS סיימה את העונה עם אחד ממאזני ההגנה הטובים, והרחק ממאבקי ההישרדות, למרות שהיתה היחידה בליגה שכבשה פחות משער למשחק. השוער הקנדי נבחר לשחקן המצטיין של הקבוצה הן במשאל העיתונאים והן על ידי האוהדים. ניקלאס ניברג, המסקר את הקבוצה בעיתון המקומי "ואסבלאדט" מספר: "חנצ'ינסקי התחיל על הספסל, אבל המשיך להשקיע באימונים והפגין נחישות. אחרי שקיבל הזדמנות, להנריקסון לא היה סיכוי לחזור לשער. תומר פשוט היה הרבה יותר טוב ממנו". הסרטון שלמטה, שחנצ'ינסקי עצמו העלה ליוטיוב, מגלה מדוע.

כושרו של חנצ'ינסקי לא נעלם מעיניו של סיקסטן בוסטרום, מאמנה הפיני של אורברו השבדית, והוא ניצל את קשריו במולדתו כדי להחתים את השוער הקנדי. מבחינת תומר, היה זה קידום מקצועי משמעותי, מאחר והליגה השבדית חזקה הרבה יותר מהפינית. בנוסף, בניגוד ל-VPS, אורברו היא קבוצה בעלת מסורת שסיימה את רוב העונות בעשור הקודם בחלק העליון של הטבלה. אלא שהפעם העסק היה מורכב הרבה יותר. שלושה הכוכבים הבכירים עזבו את המועדון לפני תחילת עונת 2012, הרכש היה כושל, והפציעות לשחקני מפתח נוספים כלל לא עזרו. אורברו נקלעה למאבקי תחתית, לא הצליחה להתאושש, וירדה מהמקום הלפני האחרון.

גם מבחינת חנצ'ינסקי העסק לא התחיל חלק. הוא שוב שובץ כשוער משנה, לטובת יונאס סאנדקוויסט. השבדי ביצע שגיאות רבות, והמאמן החל לעשות רוטציה בין שני השוערים, ללא הצלחה מיוחדת. פלה בלום, שחקן עבר שהפך לפרשן טלוויזיה מוערך, מספר: "אורברו שיחקה באופן מזעזע בתחילת העונה, וכל השחקנים ספגו ביקורת קשה, כולל שני השוערים. אני יודע שתומר הרגיש רע מאוד בתקופה הזו, אבל המשיך לעבוד קשה כדי לזכות באפודה הראשונה". העיתונאי יונאס בראנמיר מהעיתון המקומי "נריקס אלהאנדה" טוען: "פרשנים רבים סבורים שלו חנצ'ינסקי היה משחק במשך כל העונה, אורברו לא היתה יורדת. אולי זה מוגזם, אבל הוא בוודאי היה טוב יותר מסאנדקוויסט".

הסטטיסטיקה בסיום העונה בהחלט מדברת לזכותו של חנצ'ינסקי. שיעור ההצלות שלו ב-14 המשחקים שקיים עמד על 77 אחוזים, השישי בטיבו בשבדיה. את הכותרות הגדולות ביותר הוא עשה מחזור לפני סיום העונה, כאשר אורברו, שכבר איבדה סיכוי מתמטי להישאר, התארחה אצל מאלמו שנלחמה על האליפות. הקבוצה שגידלה את זלאטן איברהימוביץ' הגיעה אחרי רצף ארבעה ניצחונות רצופים, ולאיש לא היה ספק שתלקט שלוש נקודות. חנצ'ינסקי סיפק הצגה פנטסטית ועצר פנדל בתיקו 1:1 שהרס למאלמו את העונה. החגיגה לא איחרה לבוא – אחרי שריקת הסיום רץ תומר לעבר יציע האולטראס של היריבה והקניט אותם. ג'ילואן חמד, הכוכב הצעיר של מאלמו, כינה את חנצ'ינסקי "אידיוט" בעקבות התקרית, והשוער נאלץ להתנצל את התנהגותו.

יוהאן אורניוס, עורך המגזין הפופולרי "אופסייד", קובע: "יש לחנצ'ינסקי מזג חם". מצד שני, על אופיו מחוץ למגרש אין לאיש טענות כלפיו, ובראנמיר טוען: "תומר משרה אוירה טובה, הוא מחייך כל הזמן וידידותי כלפי כולם". ניברג מסכים: "הוא שחקן קבוצתי, עובד למען חבריו ואף פעם לא מוותר. תומר שואף להשתפר כל הזמן, וגם מצליח בכך".

באשר ליכולתו המקצועית, קובע אורניוס חד משמעית: "מדובר בשוער עם אינסטינקטים מצוינים, אבל הוא לא יציב. יש לו משחקים טובים מאוד ומשחקים חלשים מאוד". ממה נובעים המשחקים החלשים? הפרשנים שצפו בעשרות משחקיו בפינלנד ובשבדיה תמימי דעים לגבי יתרונותיו וחסרונותיו של חנצ'ינסקי.

בלום מצהיר: "חנצ'ינסקי הוא שוער סביר כל עוד הוא נשאר בין הקורות. הוא אמיץ ומגיב היטב לבעיטות. ביציאה לכדורי גובה הוא שוגה לפחות פעם אחת בכל משחק, ולעתים גם יותר. הבעיה הגדולה שלו נעוצה בהבנת המשחק שמתנהל מחוץ לרחבה. הוא לא תמיד יודע מתי לצאת מהשער ומתי להישאר. אף פעם לא הרגשתי בטוח בהחלטותיו, ובכל רגע נתון משהו רע עלול לקרות".

בלום גם מבקר את משחק הרגל של חנצ'ינסקי וטוען שדרוש שיפור משמעותי מאוד בתחום. מנגד, בראיון לרדיו הקנדי אמר השוער בעצמו כי התנסותו במשחקי קט-רגל שיפרה מאוד את משחק הרגל שלו, והוא רואה בכך נקודת חוזק. היעדר ההתאמה בין יכולת אובייקטיבית ולתפיסתו הסובייקטיבית של חנצ'ינסקי עלולה להיות לו לרועץ. הנה לכם דוגמא מצוינת שגרמה להפסד מול אלפסבורג שזכתה באליפות – שער אדיר של סטפן אישיזאקי, בנגיעה אחת מהאוויר ממחצית המגרש שלו, שחייב היה לככב ברשימת הרגעים הגדולים של 2012 בעולם כולו. מאידך, הנכונות להתחיל מתפרצות מהירות בבעיטות ובזריקות ארוכות בהחלט עשויה גם לסייע במקרים רבים.

לדברי בראנמיר, "לתומר תגובות טובות על קו השער, אבל הוא מרבה לצאת מחוץ לרחבה שלא לצורך, ולכן סופג שערים מטופשים". גם ניברג, שהתאכזב לראות את חנצ'ינסקי עוזב את VPS לפני שנה, אומר: "הוא מסוגל לספק הצלות ברמה העולמית הגבוהה ביותר, גם כאשר בועטים לעברו מטווח אפס. מצד שני, יש לו בעיה בקריאת משחק. הוא לא תמיד יודע מתי כדאי לצאת לכדורי גובה, מפספס כדורים, מפקיר את הרשת, ומאפשר ליריבה להבקיע שערים קלים".

ניברג מספק אבחנה פסיכולוגית מעניינת לגבי הצלחתו של חנצ'ינסקי בקבוצותיו: "ככל שהעונה ב-VPS התקדמה, ותומר הבין שהוא השוער הראשון ללא עוררין, והוא ביצע פחות טעויות. הבטחון העצמי חשוב לו מאוד, ואני מניח שזו גם היתה הסיבה לירידה בכושרו באורברו. אם הוא משתדל להוכיח את עצמו יותר מדי, הוא שוגה יותר מדי. פתיחה טובה ואמון מצד המאמן חשובים לו מאוד. יש לו פוטנציאל, אבל הוא זקוק לגיבוי".

בשורה התחתונה, מצטיירת תמונה מורכבת. חנצ'ינסקי הוא שוער שלא נבהל מתחרות, משקיע את כולו באימונים, נחוש להצליח ומאמין שהוא נמצא בדרכו למעלה. יכולתו על קו השער הבליטה אותו הן בפינלנד והן בשבדיה, אבל טעויות תכופות ביציאות גרמו לו לספוג שערים רבים מדי. אופיו הידידותי עזר לו להתאקלם חברתית בקרב שחקנים ואוהדים, אך הוא הופך להיות נעים הרבה פחות על כר הדשא, לטוב ולרע. חנצ'ינסקי זקוק לביטחון עצמי ותמיכה, וביקורת עלולה לפגוע בכושרו. שקט תעשייתי חשוב להצלחתו. האם הדבר אפשרי בקבוצה כמו מכבי תל אביב? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.