וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בית חרושת לכדורגל

אחרי שהשתלט על אודינזה וגרנאדה, ג'אמפאולו פוצו רכש גם את ווטפורד ומעביר שחקנים בין הקבוצות ללא הרף. מה חושבים האוהדים והפרשנים והאם המצב בריא לכדורגל?

ב-15 לדצמבר האחרון, סיימה הקבוצה של ג'אמפאולו פוצו בתיקו 0:0 ביתי ב'לה ליגה' הספרדית מול ריאל סוסיאדד. כמה שעות קודם לכן, הקבוצה של ג'אמפאולו פוצו שחטה 1:1 בחוץ מבארנלי, במסגרת הצ'מפיונשיפ, ליגת המשנה באנגליה. בין שני המשחקים הללו, הקבוצה של ג'אמפאולו פוצו הצליחה לכבוש בדקה ה-89 ולסיים ב-1:1 ביתי מול פאלרמו, בסרייה A האיטלקית. מבולבלים? גם אנחנו. וגם אוהדי אודינזה, גרנאדה ו-ווטפורד, הנמצאות כולן תחת חסותו של איש העסקים האיטלקי. ברוכים הבאים לבית החרושת לכדורגל על שם ג'אמפאולו פוצו.

ביולי 1986, חודשים ספורים בלבד לאחר סקנדל הימורים שהוביל להשלכתה של אודינזה לליגה השנייה, פוצו, אז בן 45, שם את כספו והשתלט עליה. הוא הצליח לגרום להתאחדות האיטלקית להשאיר את הקבוצה בליגה הבכירה, אבל בתמורה הסכים לעונש של הפחתת תשע נקודות, ממנו הזברות הקטנות לא הצליחו להתאושש וסיימו אחרונים את העונה. בעשור הבא אודינזה התנדנדה בין שתי הליגות, בעוד פוצו בונה את הבסיס מחדש ובדרך גם מסתבך בשלל שערוריות, ביניהן חשד לקניית משחק מול לאציו.

ג'יאמפאולו פוצו בעלים ווטפורד אודינזה גרנאדה. Dino Panato, GettyImages
איש אחד, שלוש קבוצות. ג'יאמפאולו פוצו/GettyImages, Dino Panato

אודינזה השתרשה בסרייה A באופן סופי ב-1996 ומאז ועד היום היא ידעה שלל הצלחות, כגון השתתפות בליגת האלופות, התברגות כמעט קבועה בצמרת ובעיקר, פס ייצור לכוכבים. בעשור וחצי האחרונים, גילה ומכר המועדון בין היתר את אוליבר בירהוף, מרסיו אמורוסו, וינצ'נזו יאקווינטה, סולי מונטארי, פאביו קוואליירלה, אלכסיס סאנצ'ס ולאחרונה, קוג'ו אסמואה ומארויסיו איסלה, שהצטרפו לאלופה יובנטוס העונה. השם הגדול הבא הוא כמובן אנטוניו די נטאלה הנהדר ובשלב מסוים, הבין פוצו שאין לו מספיק מקום. חוות הכוכבים שלו הייתה קטנה מדי, אז הוא פשוט הלך וקנה לעצמו אחת נוספת, בספרד.

בקיץ 2009 השלים פוצו את קנייתה של גראנדה, אז עוד קבוצה מהליגה השלישית. בקיץ הבא הוא התכונן לליגה השנייה ובקיץ שאחריו, לראשונה. אלא שהעלייה המטאורית של גרנאדה, שגם הצליחה לשרוד בליגה הבכירה בניגוד לכל הציפיות, לוותה ברכבת אינסופית של שחקנים, שהגיעו מאודינזה לתקופת השתפשפות במועדון. בעונה שעברה שיחקו שישה מושאלים בקבוצה הספרדית, העונה נותרו חמישה ועל פי התוכנית, הם אמורים לזכות לדקות על מנת לחזור לקבוצה הבכירה, להרשים ולהימכר.

"יש הרבה צדדים שליליים לסיפור הזה, כמו הסתמכות על שחקנים שלא באמת קשורים למועדון", אמר וויליאם אבס, עיתונאי המסקר את הליגה הספרדית עבור 'פוטבול ראדאר', "השינויים בקבוצה ענקיים ובלתי נגמרים ובסוף כל עונה, אודינזה היא זו שמחליטה מה לעשות עם כל שחקן". יחד עם זאת, אבס מצביע על מקרים חיוביים, כמו זה של המגן השמאלי הברזילאי גיז'רמה סיקוורה, שהגיע כמושאל ולאחר שהפך לשחקן חופשי בתום העונה, חתם לארבע שנים נוספות והפך לאחד הכוכבים הגדולים של הקבוצה (כולל צמד בקאמפ נואו מול ברצלונה בעונה שעברה).

גילרמה סיקיירה שחקן גרנאדה. Denis Doyle, GettyImages
סיפור הצלחה של השיטה. סיקוורה/GettyImages, Denis Doyle

אם כך, לא הכל שחור בתהליך הזה, אולם בעוד שבאיטליה וספרד, סוגי שלטון הזויים בקבוצות כדורגל עוברים בשקט יחסי, הרי שברגע שפוצו החליט לגעת בקודש הקודשים, הכדורגל האנגלי, לא מעט אנשים נעמדו על הרגליים האחוריות. במהלך פגרת הקיץ האחרונה, רכש פוצו את ווטפורד מידיו של לורנס באסיני פושט הרגל ולמעשה הציל את המועדון הוותיק מאסון כלכלי. כאמור, את האוהדים והפרשנים בממלכה זה לא ממש הרשים.

המושאלים, מיותר לציין, החלו לזרום מאיטליה לכיוון מרכז לונדון ואל העונה הנוכחית התייצבו הצרעות עם מספר מדהים של עשרה מושאלים מאודינזה ושניים נוספים מגרנאדה. "הוא הרס את מחלקת הנוער המפוארת, אחת הטובות באנגליה ובאירופה כולה, שהצמיחה שחקנים כמו אשלי יאנג וג'ון בארנס", נטען ב'אינגלנד פוטבול בלוג', "האוהדים כאן אוהבים לראות את הכישרונות המקומיים שלהם ועכשיו קבוצה הפכה למעבדת הניסויים של אודינזה וגרנאדה".

העיתונאי המוערך של הדיילי מייל, מרטין סמואל, היה חריף עוד יותר: "ווטפורד היא הדוגמא לכל מה שרע בכדורגל המודרני. מהר מאוד נגיע למצב בו הורים לא ירצו להביא את ילדיהם למחלקת הנוער, כי הם ידעו שאין להם בקבוצה הבוגרת. פשוט מאוד, אסור לתת למצב כזה לקרות. אסור לאשר סיטואציה כזו. אף מועדון לא יכול להיות רשאי לשחק עם 11 מושאלים בהרכב. אף מועדון לא יכול להחזיק עשרה שחקנים, כמעט קבוצה שלמה, ששייכים לתורם נכבד מאוד. ווטפורד הפכה לבית הספר לכדורגל של אודינזה ואיבדה את הזהות שלה בתהליך הזה".

אשלי יאנג שחקן ווטפורד ב-2005. Clive Brunskill, GettyImages
האקדמיה המפוארת נעלמה. אשלי יאנג ב-2005/GettyImages, Clive Brunskill

גם האוהדים ביציעי ויקראג' רואד לא ממש קיבלו בזרועות פתוחות את המשפחה האיטלקית והאשימו את פוצו בשימוש זול בשחקנים צעירים, בניצול הקבוצה שלהם, שאיבדה את נשמתה ובעיקר, באגרסיביות יתרה, לאחר שפיטר את המנג'ר המוערך שלהם וכוכב הקבוצה בעבר שון דייץ' והנחית במקומו את חברו הטוב ואגדת הכדורגל ג'אנפרנקו זולה. פתיחת העונה בישרה רעות והקבוצה ניצחה רק פעמיים בשבעה משחקים ונקלעה לתחתית, מה שהתסיס את היציעים עוד יותר. לג'ינו פוצו, בנו של ג'יאמפאולו, שאחראי על הניהול השוטף של הקבוצה, זה לא ממש הזיז: "האוהדים צריכים להירגע וליהנות מהתהליך. אי אפשר להבטיח שתמיד ננצח, אבל אנחנו מבינים מה עובד ומה לא. מהו הפרויקט הזה שכולם מדברים עליו? זו נוסחא פשוטה לעבודה דרך מערך סקאוטינג".

לאחר שהקבוצה התייצבה והצטרפה לחבורת הצמרת (מדורגת שישית לאחר 26 מחזורים), גם זולה התפנה להרגיע את האווירה: "אני מבין את הספקנים, אבל יש הרבה מועדונים באנגליה שמנוהלים על ידי זרים, שרוצים לעשות את הדברים בדרך שלהם לאחר שהם השקיעו כסף. צריך לשמור על ראש פתוח. האקדמיה עדיין נהדרת ועושה עבודה מצוינת ואנחנו נהיה בסדר". לאחרונה ביקש המאמן מפוצו אור ירוק להחתים אצלו חמישה מהמושאלים, שנהנים מהצלחה במדי הצרעות.

ג'יאנפרנקו זולה שחקני ווטפורד. Charlie Crowhurst, GettyImages
מרגיע את האוהדים. זולה והשחקנים/GettyImages, Charlie Crowhurst

אל המחזור ה-16 העונה הגיעה ווטפורד עם 20 נקודות בלבד במאזנה. היא נאלצה להצפין כל הדרך לאלנד רואד, למפגש מול לידס החזקה ואוהדיה המפחידים. מאתייה וידרה הצ'כי (מושאל מאודינזה), כבש את הראשון של ווטפורד בדקה ה-28 ולמחצית ירדו האורחים עם יתרון קטן ועם שחקן אחד יותר, לאחר שג'ייסון פירס הורחק. ב-29 הדקות האחרונות, הם התפוצצו. אלמן אבדי השוויצרי (מושאל מאודינזה) עשה 0:2 בדקה ה-61 ומארק ייטס הצפון אירי כבש את השלישי, רבע שעה לסיום. לידס צימקה, אבל וידרה שוב כבש ובתוספת הזמן, שון מארי וטרוי דיני, שצמחו במועדון, חתמו 1:6 ענק. שלושה שערים של המושאלים, שלושה של המקומיים – שילוב מושלם. בדיעבד, המשחק הזה שינה את כל התמונה והתחושה לגבי הניסוי הזה, השתיק הרבה מאוד מהביקורות ואולי עוד ישפיע על כל עולם ניהול הכדורגל, כי אם הדברים יצליחו למשפחת פוצו ושלוש הקבוצות שלהם יתברגו בליגות הבכירות, רבים עוד יילכו בדרכם.

ווטפורד המשיכה לדהור ועוד באותו חודש חוררה גם את הרשת של שפילד וונסדיי ובארנסלי עם שתי רביעיות, מה שהוביל את מאמן בארנסלי דאז קית' היל (שפוטר השבוע), להצהיר: "זו הקבוצה הכי טובה בליגה, הם משחקים כמו קבוצה שיכולה וצריכה לעלות לפרמיירליג. ג'אנפרנקו זולה עושה את הדברים בצורה נכונה".

הויכוח הניטש על המצב הקיים עשוי לקבל תפנית דרמטית בעוד מספר חודשים, אם ווטפורד תעפיל אף היא לפרמיירליג ותצטרף לחברותיה אודינזה וגרנאדה בשלוש הליגות הגדולות של אירופה. במקרה כזה, הדיבורים על בלעדיות של שחקני בית וזהות עשויים להפוך ללחישות, בזמן שמול נשיא הכבוד והבעלים לשעבר אלטון ג'ון יתרוצצו מיטב שחקני הכדורגל בעולם. ואולי לא. אולי ווטפורד תתגלה כמעוז הרומנטיקה האחרון, קבוצה שתעדיף לוותר על הצלחה מסוימת לטובת התחושות שבלב. בינתיים, שלוש קבוצות מחוברות, ינסו להדהים בגביע את מנצ'סטר סיטי.

הזמר אלטון ג'ון במשחק של ווטפורד. Christopher Lee, GettyImages
העיקר שהחיוך לא יירד. אלטון ג'ון/GettyImages, Christopher Lee

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully