פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הכוכבים החדשים: מונטה אליס ופול ג'ורג' פורחים

        מונטה אליס ופול ג'ורג' הופכים לשחקנים מובילים, קווין גארנט ואלטון ברנד רואים את הסוף. מדור המניות החמות והקרות

        מניות חמות

        מונטה אליס (מילווקי באקס)

        יש שחקנים שאף פעם לא ברור איך להשתמש בהם אבל הם טובים מכדי לוותר על הנסיון לבנות סביבם משהו. מונטה אליס הוא דוגמא מצוינת לכך - קומבו גארד שטוב מכדי להיות שחקן שישי אבל לא מספיק טוב בשביל להיות פרנצ'ייז פלייר אמיתי. צריך להודות שהויתור עליו עשה לגולדן סטייט רק טוב, אפילו כשהשחקן שהגיע במקומו בכלל לא משחק. זה אפשר לסטף קרי וקליי תומפסון להתפתח כצמד הגארדים המוביל של הקבוצה לשנים הבאות והגיבוי של ג'ארט ג'ק הרבה יותר הגיוני מהנוכחות של מונטה בינהם.

        גם את הסיטואציה במילווקי ניתן היה לתאר באופן דומה, מאחר וככל שהעונה מתקדמת אליס מספח לעצמו יותר נתחים מהמשחק על חשבון ברנדון ג'נינגס. אבל במילווקי זה עובד, מאחר ומדובר באחת מהפתעות העונה, בקבוצה שמדורגת כרגע מעל ברוקלין, בוסטון ופילדלפיה. הבאקס ניצחו 8 מה-13 האחרונים, כולל 19 הפרש על מיאמי, למרות שהפורוורדים הפותחים בתקופה הזאת הם מרקיז דניאלס ולוק רשאד מ'בה א מוטה. הם טובים יותר כאשר מונטה הוא השחקן הדומיננטי בקבוצה. בדצמבר הוא קלע 20.4 נקודות למשחק והוסיף 6.3 אסיסטים ו-1.9 חטיפות, בשבועיים האחרונים הוא כבר נכנס לזון מוחלט שמעט נרגע בהפסד לסן אנטוניו. אולי הוא מצא לעצמו בית.

        מונטה אליס שחקן מילווקי באקס (AP , Mark Duncan)
        בזון מוחלט. אליס (צילום: AP)

        פול ג'ורג' (אינדיאנה פייסרס)

        אינדיאנה מתעוררת. 9 נצחונות ב-11 האחרונים העלו את הקבוצה של פרנק ווגל מעל לשיקגו בדרך לראשות הבית הגרוע בליגה. הסיבה, במילה אחת - הגנה. שחקני הפייסרס שומרים את היריבות על האחוזים הנמוכים בליגה בפער משמעותי (41.3 מהשדה, 31.2 מהשלוש) ושולטים בריבאונד ההגנה. בזמן שרוי היברט שיפר את הנוכחות ההגנתית בצבע והגארדים עושים עבודה טובה, אין ספק שכוכב הגנת הפייסרס הוא פול ג'ורג'.

        לכן, כדי להבין את הערך של ג'ורג' עדיף להתחיל במבט על היריבים שלו - רודי גיי קלע השבוע 3 מ-17 מהשדה נגדו, דוראנט הסתפק ב-9 מ-24, גלינארי ב-2 מ-10. רשימה חלקית. אבל גם בהתקפה החצי חיפושית נמצא במגמת עלייה עקבית ומרשימה. הוא פתח את דצמבר עם משחק של 0 נקודות, מאז הוא רשם 15 משחקים רצוף בדאבל פיגרס ואת ממוצעי הכל מכל הבאים- 20.7 נקודות ב-47.2 אחוזים מהשדה, 2.3 שלשות ב-41 אחוזים, 85.5 אחוזי עונשין, 8.2 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 1.8 חטיפות וגג אחד. הוא עדיין נראה כמו מספר 2 האולטימטיבי, כמו פיפן שמחפש ג'ורדן, אבל אחרי החודש הזה אפשר לראות אותו מתפתח לשחקן המוביל של קבוצה ראויה.

        שחקן אינדיאנה פייסרס פול ג'ורג' מול שחקן ניו אורלינס אוסטין ריברס (AP)
        עדיין נראה כמו מספר 2 האולטימטיבי. ג'ורג' (צילום: AP)

        ניקולה ווצ'ביץ' (אורלנדו מג'יק)

        השחקן הלוהט של השנייה הנוכחית בזכות ההצגה הגדולה מול מיאמי ששיאה ב-29 ריבאונדים (הסנטר של מיאמי, כירס בוש, סיים את המשחק עם 4 ריבאונדים, כל מיאמי עם 33). אבל זו לא הבלחה רגעית. השוויצרי/מונטנגרי שבכלל שיחק בארה"ב בתיכון ובקולג' נראה בחודש השני של העונה השנייה שלו כמו סנטר עתידי מעניין במיוחד. בדצמבר הוא הפך למכונת דאבל-דאבל וסיים את החודש עם 12.1 נקודות ב-53.5 אחוזים מהשדה, 12.8 ריבאונדים ו-1.2 חסימות. מזכיר חודש של טייסון צ'נדלר בשיאו. את 2013 הוא פתח עם 20 נקודות ו-12 ריבאונדים מול שיקגו.

        אורלנדו אמנם הפסידה את שבעת המשחקים האחרונים שלה ומתקשה למצוא פתרונות לפציעה של ביג בייבי, אבל היא יכולה להיות יותר ויותר מרוצה מהשחקנים שהגיעו בטרייד של דוויט הווארד. פרט לווצ'ביץ', גם ארון אפללו סיים חודש של 19.3 נקודות באחוזים יפים, 3.8 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים. אחרי שעבר את שלב ההתאקלמות, אפללו נראה הרבה יותר נינוח בתפקיד הסקורר המוביל של הקבוצה.

        שחקן מיאמי היט, לברון ג'יימס, מול שחקן אורלנדו מג'יק, ניקולה ווצ'ביץ' (AP)
        השחקן הלוהט של השנייה הנוכחית. ווצ'ביץ' (צילום: AP)

        מניות קרות

        קווין גארנט (בוסטון סלטיקס)

        החולשה של בוסטון זכתה להתייחסות בסיכום החודש, לכן כאן אתמקד בגורם הכי חשוב בתוכה. למדנו בשנים האחרונות שאף פעם אסור להספיד את הסלטיקס, שתמיד יש בהם כוחות נוספים שלא ידענו עליהם, אבל אי אפשר להימלט מהשאלה אם הפעם זה באמת הסוף. כי מספיק ששחקן אחד מבין שחקני המפתח נמצא בדעיכה כדי שכל מבנה הקלפים יתמוטט. במקרה כזה לא יעזור גם אם רונדו יעלה שלושה הילוכים בפוסט סיזן ואם הספסל יתברר כיעיל במיוחד.

        אם וכאשר בוסטון תהיה בפלייאוף, גארנט יהיה כבר בן 37. זו העונה ה-18 של השחקן שמעורר הכי הרבה אנטגוניזם בקרב שחקני ה-NBA. העונה שעברה הייתה סוג של נס - הוא הועבר לעמדת הסנטר ופתאום נראה צעיר בכמה שנים, חי על אדים שהיו אמורים להספיק ליום אחד ובסוף הספיקו למשחק השביעי של גמר המזרח. יכול להיות שהעונה הזאת שאבה את שאר הכוחות שנשארו לו? השנה, בינתיים, הוא רק הולך ונחלש. בעשרת המשחקים האחרונים, שהסלטיקס הפסידו שמונה מהם, הוא קלע 11.9 נקודות ב-44.9 אחוזים מהשדה, ביקר 18 פעמים במצטבר בקו העונשין והוריד 6.8 ריבאונדים. ההגנה עדיין טובה אבל פחות דומיננטית. אולי הוא רק שומר כוחות, אולי יש לו עוד פלייאוף גדול בקנה, נשאר רק לקוות שגם אם לא, לפחות נשארו לו מספיק כוחות כדי לגמור את זה יפה.

        קווין גארנט שחקן בוסטון סלטיקס (ימין) מול ג'ראלד וואלאס שחקן ברוקלין נטס (רויטרס)
        רק הולך ונחלש. גארנט (צילום: רויטרס)

        פול מילסאפ (יוטה ג'אז)

        יוטה היא הקבוצה המשעממת בליגה כרגע, כל כך משעממת ששני שחקני חמישייה אוחזים בשם הגנרי מ. וויליאמס. הסיבה לשעמום היא שמדובר בקבוצה ללא תכלית. שני השחקנים הטובים של הג'אז - אל ג'פרסון ופול מילסאפ, מסיימים חוזה בסוף השנה ולא ברור עד כמה ביוטה מעוניינים או מסוגלים להשאיר אותם. אז בינתיים מעבירים את הזמן, פה מפסידים ושם מנצחים, ומחכים למה שיגיע קודם - טרייד על אחד מהם או סוף העולם, שלפי הלוח המורמוני אמור להגיע בעונה בה הג'אז יעלו עם חמישה שחורים בחמישייה, מה שקרה בנובמבר.

        מילסאפ פתח את העונה נהדר, אבל כשחקן שמתבסס על אנרגיות קשה לו במיוחד כשהוא נאלץ לזייף התלהבות. בעשרת המשחקים האחרונים, שיוטה הפסידה שבעה מהם, הוא נראה כמו צל של עצמו, חילק דקות עם דרק פייבורס שנראה הרבה יותר רלוונטי לעתיד של הג'אז והסתפק ב-12.1 נקודות ו-5.5 ריבאונדים. הנתון המעיד ביותר על רמת המוטיבציה שלו כרגע הוא שב-10 המשחקים האלה הוא סיפק רק 8 חטיפות ו-6 גגות, כמות מזערית לשחקן שידוע בהאסל שלו. מגיע למילסאפ ומגיע לנו לראות אותו שמח בקבוצה רצינית, מי מרימה את הכפפה?

        פול מילסאפ שחקן יוטה ג'אז מול אנדראה ברניאני שחקן טורונטו (רויטרס)
        מגיע לנו לראות אותו שמח בקבוצה רצינית. מילסאפ (צילום: רויטרס)

        אלטון ברנד (דאלאס מאבריקס)

        בשעה טובה, חלק מהשחקנים שפתחו את העונה פצועים מתחילים לחזור. קווין לאב ורוביו כבר משחקים או מנסים לשחק במינסוטה, אריק גורדון מגלה סימני חיים בניו אורלינס, אייברי בראדלי הופתע לגלות שבונים עליו בתור המושיע של בוסטון וגם דירק נוביצקי מגשש את דרכו חזרה לכושר משחק. הנתון המעניין הוא שנכון לעכשיו החזרות האלה לא ממש תורמות לקבוצות, לא ברמה המקצועית ולא המנטלית. זה נכון במיוחד אצל המאבס, שהיו במשבר כשהגרמני חזר ולא נראים בדרך החוצה ממנו. 10 הפסדים ב-12 האחרונים זה לא משהו שניתן להסביר גם בלוח משחקים קשה במיוחד בתקופה הזאת. לקראת אמצע העונה דאלאס מוצאת את עצמה עמוק בתחתית המערב- מקום 12, מרחק 4 משחקים מהפלייאוף ורק אחד מהמקום ה-14.

        החלק העצוב ביותר הוא שלמרות זאת, לא פשוט למצוא שחקן למשבצת המניה הקרה מדאלאס. מאיו היה בתכנון, אבל בדיוק נתן הצגה במיאמי ובכלל הוא עדיין הסקורר האמין היחיד בקבוצה. אצל שאר שחקני המפתח זה פשוט מה שיש - מי שציפה ליותר מדארן קוליסון וכריס קיימן עשה זאת על אחריותו בלבד. לכן צריך להרחיק עד לאלטון ברנד כדי לסמן אכזבה אמיתית. הוא אמנם הגיע כשחקן אמנסטי, אבל אחרי כמה עונות יפות בפילדלפיה ציפו ממנו להיות הערך המוסף בין שחקני הפנים עד שנוביצקי חוזר. בפועל, הוא מסתפק במשחק טוב פעם בשבועיים ולא רלוונטי בשאר הזמן. הממוצעים שלו הם 6.5 נקודות באחוזים רעים ו-6.2 ריבאונדים. בזמן שלא מעט שחקנים מבוגרים יותר נראים נהדר, עושה רושם שבגיל 33 לא נשאר לברנד מה להציע.

        שחקן דאלאס מאבריקס אלטון בראנד (GettyImages , Ronald Martinez)
        מסתפק במשחק טוב פעמים בשבועיים. ברנד (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        איזור ה-NBA בוואלה! ספורט