מאיפה באתם לנו?
מה יותר מפתיע למצוא בדירוג המערב בואכה סוף דצמבר ושנת 2012 את הקליפרס במקום הראשון ובלי הפסד החודש, או את הבלייזרס בתמונת הפלייאוף, עם מאזן זהה למינסוטה שמדורגת שמינית, ומעל קבוצות כמו הלייקרס, יוטה ודאלאס? צעירי הבלייזרס נהנו מחודש נוח יחסית, עם הרבה ימי מנוחה ויריבות כמו שארלוט, קליבלנד, טורונטו, וניו אורלינס. עם זאת, הם ניצחו בין היתר את דנבר (ללא למרכוס אולדריג') ואת סן אנטוניו בדרך למאזן מעודד של 4:9. למרות הספסל החלש בליגה, למרות אחוזי קליעה גרועים מצד שחקני הקו האחורי בדצמבר (דמיאן לילארד 40.8% מהשדה, ניקולה באטום 38.7%, ווסלי מתיוס 37%), פורטלנד ניצחה החודש בזכות הגנה שמורכבת מסוללת שומרים ניידים, ארוכים, ואתלטים.
כמובן שיעילות גבוהה של הגבוהים, אולדריג' (51.7% מהשדה, 2.6 ריבאונדים בהתקפה, 1.6 איבודים בלבד) וג'יי ג'יי היקסון (58.9% מהשדה, 3.9 ריבאונדים בהתקפה, 1.8 פאולים בלבד), שיפור מבטיח מצד לילארד בעמודת האסיסטים (6.9) וצמצום באיבודים (2.6), ותפוקת האול-אראונד המרשימה של ניקולה באטום (שיא קריירה באסיסטים - 5.9 למשחק) ממש לא הזיקה, כמו גם הצטיינות מהעונשין (81.6%, מקום רביעי בליגה החודש) וצמצום בריבאונד התקפה מצד יריבות (10.9 החודש, בשליש המוביל של הליגה), שתרמו לכך שפורטלנד רלוונטית נכון לעכשיו.
הבלייזרס יפתחו את שנת 2013 במסע של ארבעה משחקי חוץ, כולל אצל הניקס וממפיס. הם ימשיכו את חודש ינואר בהתמודדויות מול מיאמי, אוקלהומה סיטי ופעמיים מול הקליפרס (שגם נערכים לחודש קשה מקודמו הנוח והמושלם). כנראה שבעוד חודש מעכשיו המאזן החיובי (14:15) ירד, בדומה למיקום במערב. אבל מבחינת אוהדי הקבוצה, זה היה חודש דצמבר המבטיח ביותר מאז 2007, כאשר גרג אודן החמיץ את עונת הרוקי שלו כסימן לבאות, אך עדיין היה נראה כי הבייבי בלייזרס בדרך הנכונה להיות קבוצת העתיד, עם רצף של 13 ניצחונות בהנהגת ברנדון רוי ואולדריג'. עכשיו רוי ואודן שייכים לעבר, אולדריג' מככב בהווה, ועם לילארד (22) ובאטום (24) שחתומים לטווח הארוך, נראה כי יש על מי לבנות לעתיד.
מכם ציפינו ליותר
לאחר חודש פתיחה בינוני, בוסטון התרסקה בדצמבר עם מאזן 9:5 וניצחון חוץ בודד, מול ברוקלין שנקלעה לצרות גדולות יותר. מיד אחריו הגיעו שלוש תבוסות בחוץ מול הקליפרס, הווריורס, והקינגס. עכשיו ברור שלא מדובר רק בדשדוש בבינוניות - הסלטיקס במשבר. אין הגנה כמו פעם, במיוחד עם ירידת קווין גארנט לספסל, אבל גם ברגעים שהוא על הפרקט. הקליעה מחוץ של ריי אלן חסרה ג'ייסון טרי הסטריקי קלע ב-35.4% החודש, רונדו ב-28.6% על 1.8 זריקות בממוצע, ובוסטון כולה מדורגת בשליש האחרון של הליגה מבחינת כמות ואחוזי קליעה משלוש בדצמבר. ג'ייסון קולינס שפותח בחמישייה אינו פקטור בהתקפה, כך שיריבות מצופפות את הצבע מול חדירות של רונדו וגם מול קייג'י בפוסט אפ; ואילו ברנדון באס ירד לשפל של 38.3% מהשדה כמחליף. ג'ף גרין לא מקבל מספיק דקות בשביל להיות שחקן שישי אפקטיבי ולהצדיק את החוזה היקר שלו, כנ"ל הרוקי ג'ארד סאלינג'ר שהוריד 5.9 ריבאונדים ב- 17.5 דקות החודש, וראוי לקבל צ'אנס לצד גארנט בחמישייה.
עד לשינוי גורף בתפקוד הקבוצה, אוהדי הסלטיקס מייחלים לשובו של אייברי בראדלי מפציעת הכתף בפלייאוף האחרון. הוא אמור לחזור מול ממפיס מחר, אבל ייקח לו זמן להסיר את החלודה בהתקפה. מבחינה הגנתית לפחות, הציפייה היא שבראדלי יספק מענה לשמירה מול רכזים שמצטיינים בחדירה, מה שרונדו האוברייטד (4.2 איבודים בדצמבר) אינו מסוגל לו, כפי שהדגים שלשום אייזיאה תומאס מסקרמנטו (27 נקודות, 10 מ-15 מהשדה). בינתיים, כושר התקפי מצוין מצד פירס וגארנט מתבזבז מערב לערב, והאחרון כבר הצהיר כי יבחר בעיתוי הפרישה שלו על בסיס שנתי, מקיץ לקיץ. כמו שבוסטון נראית כרגע, אל תתפלאו אם הפרישה הזאת תגיע מוקדם מהצפוי, ואיתה בנייה מחדש עם טרייד פוטנציאלי על פירס. אבל עד שנתחיל לפרק את הקבוצה על הנייר, העיניים יופנו לעבר קואץ' ריברס האם דוק מסוגל להבריא את קשישי בוסטון פעם נוספת? לשנת 2013 הפתרונות.
תתחיל לעבוד
לפני חודש הגריזליס הופיעו בקטגוריה שפותחת את המדור, עכשיו הם שולחים נציג לקטגוריה השלילית עקב מאזן 7:7 בינוני בדצמבר. יש לממפיס מספר נקודות תורפה בולטות ספסל סביר ולא יותר, מחסור בקלעי שלוש אבל אי אפשר להתעלם מכך שרודי גיי מהווה נקודת תורפה ויתרון יחדיו. מצד אחד הוא שחקן כנף מהדרג הראשון בליגה, סקורר מוכשר ואתלטי עם יכולת נחוצה לייצר לעצמו מצבי קליעה, במיוחד בקלאץ'. בשבת האחרונה הוא הוביל את הקאמבק של הגריזליס מול הנאגטס והשמירה של אנדרה איגודאלה, עם שמונה נקודות בחמש הדקות האחרונות ששברו שיוויון 68:68, העניקו לממפיס ניצחון ראשון מול דנבר העונה, לאחר שני הפסדים מוקדמים יותר.
ועם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שגיי הוא מה שנקרא ווליום סקורר, כלומר שנקודותיו (16.6 החודש) מגיעות כתוצאה מנפח גבוה של זריקות (16.3), לרוב מבלי להיקלע באחוזים גבוהים (39.4%). מעבר להוצאת חבריו לקבוצה משטף המשחק, מדובר בהחטאות מרובות שלא תמיד מתורגמות להזדמנויות נוספות ע"י יכולת הריבאונד בהתקפה של זאק ראנדולף ומארק גאסול. חוסר יעילותו של גיי בלט במיוחד החודש, עם הרבה משחקים של יותר זריקות משלוש (3.3, דיוק של 23.2%) מאשר זריקות עונשין (3.7) ומספרי איבודים ואסיסטים שווים. בשביל שממפיס תחזור לדבר חזק במערב (כרגע מקום רביעי), גיי חייב לשפר את בחירת הזריקות שלו, ובעיקר להגיע יותר פעמים לקו. כבר היו לו חודשים של 6 גיחות בממוצע למשחק בעבר, ושיא קריירה של 5 זריקות עונשין בממוצע לעונה אותה עונה שאחריה הוחתם לחוזה מקסימום, מתוכו נותרו לו עוד 53.6 מיליון בשלוש השנים הקרובות. הגיע הזמן להוציא קבלות אמיתיות.
תנו לו בכפיים
חודש חלומי עבר גם על הלוחמים במפרץ, עם מאזן 4:12 כולל שבעה ניצחונות חוץ, ביניהם במיאמי ובאטלנטה. הודות לחודש פתיחת עונה מוצלח, גולדן סטייט אוחזת במאזן כללי של 10:21 ומדורגת במקום החמישי במערב.
מי שהוביל את הווריירס ונתן את החודש הטוב ביותר בקריירה הקצרה שלו הוא סטפן קרי, שבינתיים קרסוליו השבירים עומדים בעומס. עם ממוצע של למעלה מ-39 דקות למשחק בדצמבר, הוא העמיד שורה סטטיסטית של 21.5 נקודות (44.2% מהשדה), 3.4 שלשות (48.2%), 3.3 גיחות לעונשין (90.4%), 7.1 אסיסטים על 2.9 איבודים, 1.6 חטיפות, ואפילו 4.8 ריבאונדים (בגובה 1.91 מ' ובמשקל 84 קילו, מדובר באחד השחקנים הנמוכים והצנומים על הפרקט ברגע נתון). בין אם בתור הרכז הפותח או כסקנד גארד לצד ג'ארט ג'ק המחליף, קרי מספק סחורה התקפית מובחרת ועושה את שלו גם בהגנה, שעליה הוא מקבל שבחים ממאמנו הקשוח מארק ג'קסון. בתג מחיר של 44 מיליון לארבע שנים הסכום הטרי שקרי חתם עליו עם הווריורס מדובר במציאה של ממש. נותר רק לקוות שמגני הקרסוליים שלו יצליחו להגן על ההשקעה.
פינת הקומישינר
אז מה עוד קרה לנו החודש? בזמן שהקליפרס סיימו את דצמבר עם אפס בטור ההפסדים, שארלוט כמעט עשתה את אותו הדבר רק בטור הניצחונות (באופן מעניין, המפגש ביניהן הסתיים בשש הפרש בלבד - רק יוטה הצליחה להפסיד לקליפרס בהפרש נמוך יותר החודש). הרצף של הבובקטס התחיל עוד בשבוע האחרון של נובמבר עם שלושה הפסדים נוספים והסתיים הלילה על 18, עם הניצחון המפתיע על שיקגו (אגב, זוכרים שהבובקטס פתחו את העונה עם 5:7?). בליגה שמתגמלת קבוצות במאזנים גרועים ע"י שיפור הסיכויים בדראפט, התרסקותה של שארלוט היא לא בהכרח דבר רע לעתיד הקבוצה, אבל הפיכתה לבשר תותחים מזה עונה שנייה ברציפות, פוגעת בתחרותיות ובשיוויון הכוחות שדייויד סטרן ניסה ליצור לאורך שנות כהונתו המרובות. וזה נראה רע גם לאוהדים, בין אם אוהדי הקבוצה או אוהדי הליגה באופן כללי.
זה נראה רע כשבודקים את דירוג הקבוצות מבחינת נוכחות קהל באולם, ומגלים שגם העונה הבובקטס מדורגים בשליש האחרון של הליגה, כפי שקרה בכל עונה מאז צורפו ל-NBA (2004/05), כולל עונתם המוצלחת ביותר תחת לארי בראון, שהסתיימה בהעפלה ראשונה ויחידה לפלייאוף (2009/10). ואז נזכרים שנוכחות קהל שארלוט הורנטס לא היתה שונה בהרבה, למרות שהעמידו קבוצות תחרותיות לאורך השנים. זאת מאחר וצפון קרוליינה היא מדינה של כדורסל מכללות מעל הכל, וצריך יותר מבעלים כמו מייקל ג'ורדן בשביל למשוך את הקהל הזה.
ההורנטס, כידוע, הועברו לניו אורלינס, שגם כן נקלעה לקשיים כלכליים ולירידה בנוכחות הקהל. ועכשיו מדווח כי האחים מאלוף הודיעו לרוכשים פוטנציאליים שתג המחיר של סקרמנטו יתחיל ב- 500 מיליון דולר, הערכה בלתי ריאליסטית לכאורה, עד שלוקחים בחשבון את האפשרות של הבעלים החדשים להעביר את המועדון לעיר אחרת. ואז נזכרים במהלך של מכירת סיאטל סופרסוניקס לקליי בנט, והעברתם לאוקלהומה סיטי. מה הפואנטה? שסטרן הרחיב והרחיב את הליגה מסוף שנות השמונים עד לאמצע העשור הקודם, וגם אם מסכימים שיש מספיק שחקנים מוכשרים בשביל 30 קבוצות, וזה מספר עגול ונחמד, אי אפשר להתעלם מכך שאותה קרוסלת קבוצות היתה יכולה להימנע בחלקה, אם סטרן לא היה מתעקש על שווקים מסוימים, בלתי רווחיים וללא בסיס אוהדים מבטיח, כגון שארלוט וניו אורלינס. מהורנטס ועד הורנטס (לפחות יש סיכוי שג'ורדן יצליח להחזיר את השם לשארלוט), הליגה כבר איבדה את העוקץ מנוכחותן של קבוצות שכאלה.
