עוד עונה סדירה עברה חלפה לה בלי ששמנו לב, כרגיל אפשר לומר. רגע לפני שפלייאוף 2012-13 יוצא לדרך ביום שבת הקרוב, כותבי וואלה! פוטבול ממשיכים את המסורת של העונה שעברה ומתפנים לסכם בחמש נקודות את העונה שלהם. בכל יום, החל מהיום (שלישי) ועד שבת, תעלה כתבה אחת וכמו תמיד, כולכם מוזמנים לשתף בטוקבקים את הבחירות שלכם. אז מהו רגע העונה שלנו?
הטאצ'דאון המנצח של הסיהוקס על הפאקרס ב'מאנדיי נייט' (יוסי כהן)
כולם חיכו לרגע בו השופטים המחליפים יכריעו משחק ויעוררו מהומת אלוהים בליגה. אחרי שבועיים ראשונים בהם דילגו המחליפים בין הטיפות, הגיע השבוע השלישי ואיתו ה'מאנדיי נייט' המטורף בסיאטל. מסירה של ראסל ווילסון ל-24 יארדים בשנייה האחרונה של המשחק, התגלגלה בין שני שחקני הגנה של הפאקרס, כאשר אחד מהם, אם די ג'נינגס, תופס את הכדור בסופו של דבר. התופס של הסיהוקס, גולדן טייט, העיף מהדרך את המגן השני סאם שילדס, זינק על ג'נינגס כמו אמסטף רצחני וחטף ממנו את הכדור. שניהם התגלגלו על הקרקע והשאר היסטוריה. שופט אחד מסמן טאצ'דאון, שופט אחר מסמן חטיפה.
עשר דקות ו-200 הילוכים חוזרים אחר כך, הסיהוקס קיבלו באופן רשמי את הניצחון והשופטים המחליפים חזרו לעבודות המקוריות שלהם. למרות הקליימקס הנהדר, הרגע הזה מאבד קצת מהעוקץ שלו וזאת משום ששתי הקבוצות יהיו בפלייאוף. עכשיו רק נותר לקוות שהן לא יתמודדו שוב בפלייאוף, כי אחרת נצטרך לראות את המהלך הזה עוד 5,000 פעם ולשמוע את הפרשנים ב-ESPN טוחנים אותו שוב ושוב בשבוע שיוביל למשחק.
המעבר של טיבו לג'טס (אמיר ציפורי)
למעשה, הרגע הזה קרה עוד לפני שהעונה בכלל יצאה לדרך. כמה מחבריי הטובים ביותר הם אוהדי הג'טס ומעבר לצחוק הפרוע והבלתי נשלט שעורר בי המהלך עצמו, היה לי ברור שזו רק אות הפתיחה לעונה רצופה ברגעים קומיים רבים. מיותר לציין שלא התאכזבתי...
מסירת הטאצ'דאון של קולין קפרניק למייקל קראבטרי (יובל קליין)
18 שניות אחרי שטום בריידי הוביל את הפטריוטס למחיקת פיגור 28 נקודות, תוך שהוא זורק ל-327 יארדים ב-26 הדקות האחרונות, מצא קפרניק את קראבטרי ל-38 יארד וטאצ'דאון. זו הייתה יותר ממסירת טאצ'דאון רגילה לזכות סן פרנסיסקו, זה היה כמו וידוי הריגה או גול בדרבי, שמשתק אותך למשך דקה או שתיים עד שאתה מעכל את מה שקרה על המגרש. המשחק בין הניינרס לפטריוטס היה משחק השנה ללא ספק והציג תשעה טאצ'דאונים, שישה איבודי כדור וקאמבק אחד ענק, שלא הספיק והוכיח לנו למה ג'ים הארבו החליט ללכת עם קולין קפרניק במקום אלכס סמית'. מאמן הניינרס צריך רוצח, מישהו עם ביצים, כדי להגיע לאן שהוא לא הגיע בשנה שעברה - לסופרבול.
פייטון חוזר (עידן ויניצקי)
לא אכחיש, אני אוהד של ניו אינגלנד ושבעתי לא מעט מרורים מפייטון מאנינג לאורך השנים. אבל תמיד רציתי להאמין שאני לא מהאוהדים האלה, ששונאים. כשנראה היה שהקריירה של מספר 18 האגדי נמצאת לקראת סיומה, כאב לי וקיוותי לראות אותו מבליח פה ושם במדי דנבר, לפחות ברגעים בהם קיילב הייני לא יהיה על המגרש. כבר במשחק הראשון, מול פיטסבורג, כל החששות התבדו. פייטון פתח מנומנם וכשהוא נפל אל הדשא בפעם הראשונה, ממש כמו ג'ון אלווי, גם אני עצרתי את הנשימה לרגע, אבל הוא קם וברבע השני הוביל דרייב של 80 יארד שהסתיים בטאצ'דאון ולבסוף, גם ניצח את הסטילרס הקשוחים. אחרי התאקלמות קלה, שוב אי אפשר היה לעצור את פייטון, שהפך את הברונקוס לאחת הקבוצות המפחידות בליגה וזכה ב-AFC. עכשיו רק תעשה את מה שאתה יודע הכי טוב ותפסיד בפלייאוף, אוקיי?
הבאט-פאמבל (תומר ספירשטיין)
לכל קבוצה ולכל עונה יש את הרגעים שלה. בשנה שעברה אפשר היה אולי להכתיר את הסלטה של ג'רום סימפסון לתוך האנדזון בתור הרגע של העונה, אבל השנה? אפשר בהחלט לסמן את החלטת השיפוט ההזויה לתת לסיאטל את הטאצ'דאון על גרין ביי כרגע מכונן בעונה הזו, שהתחילה בשביתת השופטים והסתיימה בכך שסיאטל בפלייאוף לצד עוד קבוצות מפתיעות אחרות, אבל הרגע שמבחינתי הוא ה-רגע של העונה, הוא ללא ספק ה-BUTT FUMBLE המפורסם של מארק סאנצ'ז. אי אפשר לתאר את זה במילים, אלא רק לראות את הרגע הזה שוב ושוב, להיקרע מצחוק (מצטער, אוהדי ג'טס), ולהיזכר למה אנחנו אוהבים פוטבול כל כך.
חמש אנקדוטות קצרות (דודי כפרי)
כל עונה מורכבת מרצף של רגעים, וקשה למצוא אחד שמתאר את העונה יותר מכל, אז בחרתי בחמישה רגעים קצרים:
* פול טאגליבו, הקומישינר הקודם, מכריע ששחקני ניו אורלינס לא יושעו ממשחקים, ומסיים עונה מאוד עגומה לרוג'ר גודל, בה הוא חטף מכל הכיוונים.
* סיאטל מנצחת במאנדיי נייט את גרין ביי בעזרת טעות שיפוט איומה, שעוזרת לסיים את הסאגה המיותרת של השופטים המחליפים.
* הבאט-פאמבל. יש רגעים בודדים שבאמת הכל מתחבר.
* הסיום של טנסי - דטרויט. כי שילוב כזה של מהלכים גדולים, מהלכים מטופשים, טעויות שיפוט ודרמה מטורפת יכולים להיות רק ב-NFL
* פייטון מאנינג מופל לדשא, קם וממשיך לעונת קאמבק, שאף אחד לא האמין שהוא מסוגל לעשות.
