וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זה לא השופטים, זה השחקנים

האם באמת השופטים דופקים את הפועל תל אביב, ולמה משחקי הכריסמס ב-NBA שודרו בערוץ בתשלום. אורן יוסיפוביץ חונך בלוג חדש, כולל דירוג שבועי

one

הכל חוץ מתבריזי

בואו נזיז קודם איזו אבן מהדרך.

בהפועל תל אביב צריכים לקום מחר בבוקר, לשטוף פנים, להרים טלפון לאיגוד השופטים ולהתחנן שאיתן תבריזי ישפוט אותם כמה שיותר. 63 אחוזי הצלחה יש לאדומים כשמשחק שלהם מנוהל על ידי תבריזי. אחוז גבוה משל אלון יפת. ואסף קינן. ושי שטרית. ואלי חכמון. וחיים יעקב. למעשה, מבין השופטים הפעילים ששפטו את האדומים ביותר מ-10 משחקים, רק מנשה משיח, לירן וקסברגר ולירן ליאני טובים יותר לאדומים מאשר תבריזי. ובהפרש זניח.

אז אחרי שהבנו שתבריזי ממש לא נזק להפועל תל אביב, בואו נבין מה כן. האדומים, יותר מכל, הם קבוצה לא ממושמעת. ולא מדובר פה על סגירה אלכסונית או פרגון בהתקפה. מדובר פה על הסוג הבסיסי ביותר של משמעת - לא לעשות שטויות. והעונה, אין קבוצה שעושה יותר שטויות מהפועל תל אביב.

זאב חיימוביץ' שחקן הפועל תל אביב (שמאל), אלון יפת, אריק דג'מבה דג'מבה, יגאל אנטבי, נעאל חוטבא. מגד גוזני
פנדליסט. זאביק חיימוביץ'/מגד גוזני

חוסר משמעת זה פנדלים. בליגת העל, הפועל מוליכה בתחום זה עם שישה פנדלים לחובתה. כולם, אגב, מוצדקים. כמעט כולם מפגרים.

מחזור 7. מכבי חיפה. עבירה סתמית של זאביק חיימוביץ' על אלון תורג'מן. פנדל.

מחזור 8. מכבי נתניה. נגיעת יד של חיימוביץ' ברחבה. פנדל.

מחזור 9. דרבי. חיימוביץ', כן כן, שוב נוגע ביד. פנדל.

מחזור 15. הפועל רמת גן. הפעם נאאל חוטבא מציל גול עם היד. פנדל.

מחזור 16. הפועל חיפה. עבירה מטומטמת של פטקוביץ' ונגיעת יד של באדיר. שני פנדלים.

שישה פנדלים. ארבע נגיעות יד ברחבה ב-15 משחקים. לשם ההמחשה, הנה המצב של היריבות לצמרת. מכבי תל אביב – 2 פנדלים לחובתה. קרית שמונה – 2. בני יהודה – 1. בית"ר ירושלים – 0.

חוסר משמעת זה כרטיסים אדומים. גם בקטגוריה זו האדומים מוליכים את ליגת העל בגאון עם ארבע הרחקות. התחזות ברחבה של אלרואי כהן (אדום מפוקפק), תנועת השתקה של טוטו תמוז, נגיעת יד של חוטבא וכסאח מיותר של גורדנה. רק להפועל רמת גן ולבני סכנין – קבוצות תחתית - מאזן זהה. למכבי תל אביב נשלפו רק שני אדומים. למכבי חיפה ולבית"ר – 1. לבני יהודה – 0.

שימו לב לבני יהודה (דרור קשטן) ולבית"ר ירושלים (אלי כהן) בקטגוריות הללו. כנראה שהוותק עושה את שלו.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא
טוטו תמוז שחקן הפועל תל אביב נוגח לרשת הפועל חיפה. אדריאן הרבשטיין
עוד שער יתרון שאבד סתם. טוטו תמוז עושה 0:1 בקרית אליעזר/אדריאן הרבשטיין

חוסר משמעת זה ספיגת שערים לפני המחצית. רפיון מנטאלי. נתניה (45), אשדוד (45), הפועל רמת גן (42) וויקטוריה פלזן (45) הן רק דוגמה. מכבי תל אביב ספגה רק שער אחד בדקות הללו – מול הפועל חיפה – וגם זה כשהיא כבר היתה ביתרון 0:2. הצהובים, אם כבר הזכרנו, דווקא כבשו שלושה שערים בדקות האלו. מול קרית שמונה (44), מול עכו (44) ומול רמת השרון (45).

חוסר משמעת זה איבוד יתרון. שלוש פעמים בליגה כבר איבדה הפועל תל אביב משחק שהיה בידיים שלה. מול בית"ר ירושלים (יתרון הפך להפסד), מול הפועל רמת גן (פעמיים הובילה ופעמיים ספגה) ומול הפועל חיפה (יתרון 0:2 נמחק). המקרה האחרון בכלל צועק – הפועל לא איבדה יתרון כפול מאז 2004/2005 (2:2 מול מכבי פתח תקוה).

חוסר משמעת זה שאננות מול קבוצות התחתית. כאילו סידרנו את זה, אבל לא נגענו: מקום 11 (רמת גן). מקום 12 (הפועל עכו). מקום 13 (מכבי נתניה). מקום 14 (הפועל חיפה). מול ארבע קבוצות התחתית הפועל תל אביב איבדה נקודות. מהצד השני של הסקאלה חייבים לציין את המצוינות של האדומים מול קבוצות הצמרת. את כל ארבע היריבות מהטופ של הליגה הפועל ניצחה: מכבי תל אביב, מ.ס. אשדוד, קרית שמונה ובני יהודה. אבל זה בדיוק ממחיש עוד יותר את הנקודה – שאננות מדהימה במשחקים הפחות צועקים. שם נמדדת המשמעת של קבוצה. כשהטירוף והמוטיבציה לא משחקים תפקיד. האדומים יכולים לפחות להתנחם בזה שהעונה תוכרע בפלייאוף עליון. ובמפגשים אלה, כפי שראינו עד כה העונה, יש להפועל תל אביב יתרון מוחץ על פני יריבותיה.

שחקן הפועל תל אביב, מור שושן, מול שחקן אתלטיקו מדריד, דייגו קוסטה. AP
המספרים אומרים מור שושן/AP

ואם אולי נוצר פה חומר למחשבה עבור יוסי אבוקסיס, הנה עוד קצת. העמדה הכי לא יציבה בקבוצה היא עמדת הבלם שליד וואליד באדיר. לשם כך הובא סאבו פאביצ'ביץ', אבל עד שהוא ייכנס לשחק, אבוקסיס ימשיך לתמרן בעמדת השותף. לא ברור למה. במצב העניינים הנוכחי, יש רק בלם אחד שצריך לשחק ליד וואליד באדיר.

ב-15 משחקי הליגה עד כה, שלושת בלמי הרוטציה שיחקו בדיוק חמישה משחקים כל אחד.

בחמשת המשחקים ששיחק ניקולה פטקוביץ', ספגה הפועל שישה שערים.

בחמשת המשחקים ששיחק זאביק חיימוביץ', ספגה הפועל חמישה שערים.

בחמשת המשחקים ששיחק מור שושן, ספגה הפועל שער אחד.

קייס קלוזד.

כרמלו אנתוני שחקן ניו יורק ניקס. רויטרס
כרמלו אנתוני חודר לערוץ בתשלום/רויטרס

לא מרגיש כמו כריסמס

חג המולד הביא עמו חמישה משחקי ענק ב-NBA, בק טו בק טו בק טו בק טו בק. השניים המרכזיים היו בין הלייקרס לניקס ובין מיאמי לאוקלהומה סיטי. שניהם שודרו בערוץ ספורט חמש פלוס לייב. בתשלום. באותה שעה, בערוצים הפתוחים, היה אפשר לראות מקסימום קדחת.

זה כואב במיוחד כי העונה, אפילו יותר מתמיד, ה-NBA היא נקודת אור עצומה ברצועת הכדורסל האפורה. הליגה הישראלית איבדה דרך והפכה לחסרת זהות לחלוטין (תמצאו אוהד כדורסל מן השורה שמבדיל בין שחקן של נתניה לשחקן של אשדוד); היורוליג איבדה כל ברק בגלל שהאירופים הטובים כבר לא משחקים בה. ה-NBA, לעומתן, התחזקה עוד יותר ברמת העניין.

בגלל זה חבל מאוד שלפחות משחק אחד לא שודר בערוץ פתוח. אין בעיה כלל עם מוטיב הערוצים בתשלום. הנה, בצ'רלטון עשו מזה בונבון, עם ערוצי הספורט המשתלמים ביותר בעולם (תבדקו, תבדקו). אבל לערוץ הספורט יש גם ערוצים נוספים, וצועק מאוד שביום שאין בו שום אירוע ספורטיבי פרט למשחקי ענק בליגה הטובה בעולם, אין מה לראות. אפשר מדי פעם לפנק את הצופים בשידור NBA אחד בערוץ פתוח. דווקא ביום כזה. זה אפילו ישתלם לערוץ הספורט. כל אוהד כדורסל שהיה נחשף לקובי נגד כרמלו או לברון נגד דוראנט, הוא אוהד פוטנציאלי שעשוי לשלם כדי לראות אותם בעתיד.

נחכה לפסח.

הספירה לאחור - הדברים הכי טובים שיצאו מקנדה

אתמול (רביעי) סיכם במכבי תל אביב השוער הקנדי-ישראלי תומר חנצ'ינסקי, שייתן מלחמה על אפודת השוער הראשון בהיעדרו של וינסנט אניימה. הצהובים אולי דואגים – הרי הדיווחים דיברו על שוער שעד לפני כמה שנים עוד שיחק קטרגל. אבל בואו נחשוב חיובי. לכבוד מר חנצ'ינסקי, הנה חמשת הדברים הכי טובים שאי פעם יצאו מקנדה (חוץ מניל יאנג, ג'ים קארי, פאמלה אנדרסון ורובין שרבטסקי).

5 סטיב נאש. תשאלו את קובי בריאנט, דוויט הווארד ופאו גאסול. מתברר שמאז שהרכז הקנדי חזר מפציעה, הלייקרס כבר לא כל כך נוראים. אחרי שנפצע במשחק השני של העונה, נאש חזר מול גולדן סטייט והניקס, ולוס אנג'לס, למרות עוד פנצ'ר הלילה, נראית כסוג של קבוצה. לא שנאש היה צריך את האישור הזה. במשחק של אתלטים עצומים ומסיביים, הפוינט גארד הכי אמיתי מאז סטוקטון קטף שני תארי MVP, שמונה הופעות באולסטאר ועוד יותר מדי תארים אישיים שרק גורמים לו לרצות עוד יותר דבר אחד בלבד. אליפות.

4 ברט היטמן הארט. האיש "ממשפחת ההיאבקות הראשונה" בקלגרי, אלברטה, קנדה. האבא סטו הארט גידל אצלו בגראז' לא מעט חומרים להיכל התהילה, ואין מפורסם יותר מההיטמן. הארט נחשב לאחד המתאבקים הטכניים ביותר בהיאבקות הבידורית, ואין אוהד WWE שלא חלם שיבוא היום והיטמן יניח על אפו את משקפי השמש הסגולים. בשנים האחרונות, לאחר שחווה שבץ, חזר לזירה להופעות אורח. בקנדה הוא תמיד היה ויהיה אליל, כשחוץ מהרסלינג שיחק בסרטים וכתב ספר.

3 דונובן ביילי. מדליסט הזהב ושיאן העולם ב-100 מטר באולימפיאדת אטלנטה. 9.84 שניות של ספיד וכוח זכורות היטב, והפרצוף שלאחר ההבנה זכור עוד יותר. השיא של הקנדי החזיק כשלוש שנים, עד שמוריס גרין קיזז ממנו חמש מאיות באתונה. שנה לאחר אטלנטה, שיאן העולם ב-200 אז, מייקל ג'ונסון, קרא תיגר על ביילי לתחרות האיש המהיר בעולם שתוכרע על ידי ריצת 150 מטר. ביילי היסס, הסכים ולאחר שג'ונסון נפצע באמצע המרוץ, שלשל לכיסו 1.5 מיליון דולר ואת התואר המחייב. חבר בהיכל התהילה הקנדי.

2 ווין גרצקי. The great one. הגדול מכולם. של ההוקי קרח וכנראה של קנדה. עשרות שיאים רשומים על שמו, גם עשרות תארים. הכי הרבה שערים, הכי הרבה אסיסיסטים. ב-1999 נכנס להיכל התהילה. זכה במקום הראשון בתחרות אתלט המאה בקנדה, זכה במקום הראשון בשחקן ההוקי של המאה בספורטס אילוסטרייטד. ברוב הרשימות הללו הוא יהיה במקום הראשון. אבל פה מעריכים יותר אדם שהמציא ענף, מאשר אדם שבסך הכל היה מושלם בו.

1 ג'יימס נייסמית'. העולם, כנראה, נחלק לשניים. לפני 1891 ואחרי. כי אז המורה ג'יימס נייסמית' חיפש מה לעשות עם הילדודס בחודשי החורף הקרים של מסצ'וסטס. מדברים על גלגולים של כדור לדלי פתוח, ולקליעות כדור לטבעת בלי קרש. לאט לאט כל העסק התפתח לדבר מפלצתי כמו בלייק גריפין של היום, והכל תודות לקנדי החביב עם הראש המפותח. נייסמית' נכנס להיכל התהילה ב-1959. יותר מזה, היכל התהילה נקרא על שמו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully