צפו באימון המסכם של מכבי תל אביב לפני היציאה לאיטליה
אין מה להגיד. בחור נחמד, סילבן לנדסברג. תרמזו לו, תלחצו עליו, ולא תשמעו אותו מתלונן על דיאטת הדקות שנכפתה עליו במכבי תל אביב. היה צריך את התקרית עם גיא פניני וחשש למחלת הנשיקה של דווין סמית', כדי שלנדסברג יזכה סוף סוף להזדמנות.
לנדסברג (22) תמיד היה כוכב בקבוצות שבהן שיחק, לרבות מכבי חיפה, שממנה הוא קפץ בעונה שעברה למכבי ופתאום הוא מוצא עצמו נאבק על דקות מגרש. בגילוי לב מפתיע הוא מספר לוואלה! ספורט על תחושותיו ועל הטלטלות הפנימיות שהוא עבר עד ש"חזר הביתה", כהגדרתו: קשיי ההתאקלמות במכבי, הדרך שצריך לעבור כדי לזכות באמונו של בלאט. "צריך סבלנות", הוא מדגיש. ועם זאת, הוא מעניק הצצה נדירה בכנותה אל הקושי של שחקן שחוזר הביתה לבד.
מה היה הרגע הקשה שלך בקבוצה?
"כששיחקנו מול הפועל אילת ולא שיחקתי בכלל במשחק הזה. לא עליתי אפילו פעם אחת על הפרקט. זה מעולם לא קרה לי בקריירה. זה פגע בי. זה היה משהו שונה עבורי".
הביטחון שלך נפגע?
"זה לא הוריד את הביטחון, זה פשוט פגע מאוד. אני אפילו לא יכול להסביר בדיוק למה כל כך הרגשתי כל כך פגוע. ניסיתי אפילו להסביר את זה אחר כך לאמא שלי, ששוחחתי איתה, למה זה פוגע בי. אמרתי לה בטלפון: 'אמא, לא נגעתי בפרקט אפילו, יכולתי לשבת על הספסל עם הנעליים שלי קשורות'. זה היה קשה. אני משחק כדורסל מגיל חמש ולא זוכר אפילו משחק אחד, אפילו כשהייתי בן עשר ושיחקתי עם בני ה-16, שלא השתתפתי בו. זו לא נקודת משבר, אבל משהו שאזכור כל הקריירה שלי".
***
לאורך כל הקריירה שלך היית הכוכב בקבוצה, במכבי אתה לא הכוכב ולא השחקן הבולט. איך זה להפוך משחקן דומיננטי לשחקן ברוטציה של בלאט?
"יש לנו חבורה של שחקנים טובים וכל אחד מהם יכול להתעלות בערב נתון. כל עוד אני יכול לתרום לקבוצה ולגדול כשחקן, אני מאושר".
עדיין, איך זה משפיע עליך מנטלית? זו לא מכה לאגו?
"מנטלית, ידעתי שאני מגיע לקבוצה הרבה יותר גדולה ולא הולך להיות הכוכב. בכל פעם שאני מקבל את הכדור, אני לא צריך לקלוע, אלא מחפש למסור לחברים. בלאט הוא מאמן שאוהב הגנה ואני מנסה לתרום בהגנה. ממה שראיתי במכבי בשנים האחרונות אין כוכב אחד, כולם תורמים. ידעתי מראש שזו השיטה כאן".
אתה מאוכזב ממצבך?
"לא, אני מבין שזה תהליך. זו השנה הראשונה בקבוצה ואני עדיין צעיר מאוד. ייקח לי זמן למצוא בה את מקומי. אני לא דוחק בדברים אלא נותן להם להסתדר. באופן אישי, אני המבקר הכי קשוח של עצמי, אולי אני דומה בכך לאבא שלי, כשהייתי בתיכון גם אם סיימתי משחקים ב- 40 נקודות הוא עדיין היה מעיר לי אותי על דברים שלא עשיתי ואומר שיכולתי לסיים את המשחק יותר טוב אפילו. כך זה גם כאן, עדיין לא הצגתי במכבי את כל מה שאני רוצה מעצמי".
רוב הקריירה שלך בארה"ב וגם בחיפה, תפקדת בעמדה מספר 2. אתה יכול לעזור שם, צריך עזרה בעמדה הזאת. לוגן לא תמיד יציב אבל במכבי אתה יותר כשלוש.
"יש פעמים שאני משחק 2, אבל רוב הפעמים אני אכן מתפקד כשלוש. אני חושב שבגלל שאני גארד גבוה יחסית".
באיזו עמדה יותר נוח לך?
"בעמדה 2. זה מה ששיחקתי כל חיי והיא העמדה שיותר טבעית לי. אתה מקבל יותר הזדמנויות לעשות החלטות על המגרש, לקבל יותר את הכדור. אני עדיין מנסה למצוא את המשבצת שלי בקבוצה".
גם כשלוש אתה באחת העמדות הקשות ביותר מבחינת תחרות, כי שם יושב חזק דווין סמית', אחד המנהיגים בקבוצה.
"דווין הוא בחור נהדר, למדתי המון ממנו באימון. הוא מקבל קרדיט מוצדק. זה מקשה עליי למצוא דקות כי הוא ראוי לקרדיט. אבל יש משחקים שהוא משחק כארבע או שנינו כשלוש, ואז אנו משחקים ביחד. זה קשה".
אולי פשוט לא קיבלת ממש הזדמנות הוגנת להראות יכולת?
"לשחק במכבי זה הרבה יותר שונה מאשר לשחק במקום אחר, זה משהו שהבנתי. אתה חייב לנצל כל דקה. גם אם אתה מקבל רק שתיים-שלוש דקות, אתה חייב לגרום לדברים לקרות. במשחקים האחרונים אני חושב שניצלתי את הדקות שקיבלתי, הראיתי קצת את היכולת שלי. צריך להרוויח את האמון של בלאט. אני חושב שאני מתחיל להרוויח את זה".
***
הווידוי של לנדסברג חושף את דרך החתחתים המפרכת גם נפשית, ואולי בעיקר נפשית שעובר שחקן בכדי לזכות באמון המאמן בלאט. הראיון עימו מספק הצצה נדירה למכניזם הזה הקרוי "אילוף השחקנים".
איך היחסים שלך עם בלאט?
"הוא תמיד בחור טוב וכנה. אם אתה עושה משהו רע או טוב באימון, הוא תמיד יגיד לך ולא יסתיר. לפעמים הוא רציני ולעתים מתבדח, אבל הוא תמיד מוכן לעבודה".
הנסיבות אולי הראו לבלאט שאתה ראוי לדקות.
"אני מרגיש שאני מרוויח את האמון שלו, הוא נותן לי יותר מרחב מחיה בסוף התקפה. אני מרגיש שאני עושה עבודה טובה יותר בהגנה, שגם עוזרת לי. המון מהאופן שבו בלאט מתייחס אליך מתבסס על איך שאתה נראה בהגנה. אני מגיע לזה באופן איטי".
אז אתה מרגיש טוב יותר בהגנה מפעם?
"אם בחיפה היית צריך לעצור רק את האדם שמולך, במכבי יש הגנה מאוד מסודרת ולוקח זמן להסתגל לזה. אני חושב שהשתפרתי בכך. הדברים ברורים מאוד: אם אתה עושה טעות בהגנה, אתה נזרק החוצה מיד. אתה מתיישב על הספסל וחושב לעצמך: 'אוי, לא הייתי צריך לעשות ככה וככה'".
זה מערער את הביטחון כשחקן, כשמו?צאים על טעות בצורה קפדנית כל כך?
"אותי זה עושה עצבני, אבל גם נותן מוטיבציה. אני יושב על הספסל וחושב: דאם! לא הייתי צריך לתת לזה לקרות. אני אוודא שזה לא יקרה יותר. זו דרך האימון של בלאט הוא מעניש אותך. אבל זה עובד".
זה בדם שלך להיות סקורר. לקלוע. איך ההרגשה לשנות את זה כדי להצליח במכבי? לעזוב משהו שהפך לטבע שני, או ראשון?
"מובן שזה נהיה כמו אינסטינקט לאחר כל כך הרבה שנים. זה קשה אבל משתפר. אני כאן ארבעה חודשים וזה הזמן שלקח לי לעשות את השינוי. ידעתי שהתפקיד שלי במכבי ישתנה, אבל היו ימים שהייתי חוזר הביתה מאימונים שבהם לקחתי אולי ארבע זריקות בהתקפה, ולא מאמין על עצמי. הייתי חוזר הביתה, מתקשר לאמא שלי ואומר לה: 'זה מטורף אמא. אני ממש מתגרד עכשיו. לקחתי רק ארבע זריקות'. אמא שלי אמרה לי בתגובה: 'אני יודעת שזה קשה, אבל הכול יהיה בסדר. דברים יעבדו, אתה ילד קשוח, רק תמשיך לעבוד ולעשות מה שצריך'. ובאמת, כשאתה מתרגל לשיטה זה נהיה יותר קל".
***
עם כל הדיבורים היפים על "תהליך", "הבנה" ו"הסתגלות", דווקא נסיבות חיצוניות ברוטליות משהו כאמור, התקרית עם פניני והחשש למחלה אצל סמית' זרקו ללנדסברג ח?ב?ל הצלה משלולית הדקות הרדודה שבה הוא איים לטבוע. מול אלבה ברלין הוא כבר שיחק 33 דקות, שבהן קלע 13 נקודות (6/7 מהשתיים) וקלט 5 ריבאונדים, כולל כמה מהלכים התקפיים לא רעים.
איך התמודדת עם ההדרה המוחלטת שלך מהמשחק מול אילת? אמרת שנפגעת מאוד. רואים שקשה לך לדבר על זה, שומעים את הטון.
"אכן נפגעתי מאוד, אבל ייקח הרבה יותר מזה לשבור אותי".
אז העונה הזאת אתה עובר טלטלה רגשית לא קטנה.
"הייתי יותר מגדיר את זה שבזיכרונות הקשים אני משתמש כדי לטפח מוטיבציה, לא עלבונות".
ובמשחק מול אלבה הוכחת שאתה יכול לשחק ביורוליג. פקפקת ביכולות שלך?
"מעולם לא היה לי ספק במשחק שלי. תמיד יש לי ביטחון שאם אני עולה על הפרקט, אני יודע מה אני יכול לעשות. הכול עניין של הזדמנויות. אני מרגיש שאני יכול להתמודד ביורוליג ולהיות יעיל ותורם".
חתמת לשלוש שנים במכבי.
"היו לי הצעות מקבוצות יורוליג אחרות, אבל הנחתי את הסוכן לא לבדוק אותן אפילו. הרגשתי שמכבי זו הקבוצה הכי נכונה עבורי. אני מרגיש חלק מישראל. אפשר להגיד אפילו שגדלתי בשנתיים שלי כאן. אני יותר ויותר מבין את התרבות ובמקביל מכבי זה המועדון בו אני רוצה לגדול בו. לחתום במכבי לשלוש שנים היתה ההחלטה הנכונה עבורי. האם זו היתה קפיצה גדולה ממדי מחיפה? לא. אני חושב שזה הכיוון הנכון. זו היתה החלטה נכונה, נכון שלא היה קל בחודשים הראשונים, אבל שום דבר לא קל בחיים. אני לומד מהטעויות שלי. אני לא טיפוס שנכנע- אני לוחם וזה מה שעשיתי עד כה העונה".
מה לגבי ההשוואה לדיוויד בלו שהגיע כמתאזרח והפך לסמל במכבי?
"בלו הוא שחקן מצוין. אני לא יודע אם אוכל להיות סמל כפי שהוא היה פה. ברחבי ההיכל יש לנו מעט תמונות שלו עם כל הגביעים וההישגים שהוא הביא למועדון. אם אני אוכל להיות חלק מה- DNA של מכבי כפי שבלו היה, זו תהיה ברכה".
המטרה שלך היא אירופה או ה-NBA?
"המטרה הראשית שלי היא להגיע לאן. בי.איי, אני מקווה לבצע להשיג את המטרה הזאת. גדלתי כאוהד של הניקס ועל המשחקים האלו".
***
אחד מסממני הקבוצה העונה זו הביקורת על חולשתה. הקונספציה השלטת היא ש"מכבי תל אביב תחטוף את הזבנג מיריבות אמיתיות". בלאט מצידו תקף לא אחת את התקשורת על הזלזול שהיא מפגינה, לטענתו, במכבי ועל חוסר הפרגון.
זה מחלחל לשחקנים, הביקורת מאוהדים ומסביב?
"הקהל דווקא תומך בנו. אני חושב שיש לנו קבוצה טובה מאוד ועד כה עשינו דברים טובים, אנחנו במקום הראשון ביורוליג ובליגה הישראלית. תמיד יהיו מבקרים. עכשיו, בטופ 16, כל מה שנעשה יהיה יותר חשוב. כל דבר קטן שנעשה, אנשים ישימו יותר לב לזה.
"אני ובקבוצה לא קוראים מה קורה. על הטילים גיליתי רק שהגעתי להיכל. אנחנו קבוצה עם מוטיבציה, יש לנו הרבה להוכיח אנחנו רוצים להתמודד עם כל קבוצה ולהיות בטופ , אנחנו לא נותנים ללחץ להשפיע עלינו. היה איזה ריפיון כשהפסדנו שני משחקים ביורוליג, אבל הם היו צמודים. אבל זה לא משנה אם אנחנו מנצחים בנקודה או ב- 40 נקודות - ניצחון זה ניצחון. אני מניח שהיו טובחים אותנו אם היינו מפסידים משחקים צמודים".
מהם הרגעים הכי קשים שעברתם כקבוצה?
"היה קשה לאבד את גיא וכל מה שקרה איתו. לאבד חבר לקבוצה וכל מה שקרה היה קשה לקבוצה- אולי אחד הדברים הכי קשים".
מדוע זה לא הצליח עם שרמדיני וקיינר מדלי?
"אני לא יודע. ניק ושרמדיני שחקנים טובים, אפשר לראות מה שהם השיגו לפני מכבי".
מקצועית , מה היתרון והחיסרון הכי גדול של מכבי?
"ההגנה שלנו זה היתרון הגדול שלנו, והחיסרון הוא הריבאונד. את דארקו אני עדיין לא מכיר, מקווה שיעזור לנו בכך"
איך אתה רואה את מכבי בטופ 16?
"המטרה שלנו מהרגע הראשון היה לסיים ראשונים בבית שלנו, זה שהתקדמנו לטופ 16 לא משנה את המטרה שלנו ואנחנו עדיין רוצים לסיים ראשונים. כולם מזהירים שבטופ 16 יש קבוצות טובות, אבל אנשים שוכחים שגם אנחנו קבוצה חזקה וטובה. אנחנו לא פוחדים מאף אחד. אני חושב שאנחנו קבוצה מצליחה עד כה, אנו מקום ראשון בליגה, וביורוליג. אם לא נצליח להתקדם הלאה מהטופ 16, אני חושב שזו תהיה אכזבה".
