מי מפחד משאראס? שתי הפנים של ברצלונה בכדורסל

בתקציר: ההפסד היחיד העונה עד כה של ברצלונה ביורוליג, בבית לצסק"א

ב-23 בנובמבר ציינו בספרד 15 שנים בדיוק להופעת הבכורה של חואן קרלוס נבארו בברצלונה. רצה הגורל, וערב קודם לכן אירחה בארסה את ריטאס וילנה במסגרת היורוליג, והקדישה לסמל הגדול שלה טקס פומפוזי מהסוג שמעטים, אם בכלל, זכו לו בהיסטוריה של הכדורסל האירופי בעודם כדורסלנים פעילים. טקסים המציינים מספרים כמעט-עגולים שכאלה התרגלנו לראות אולי בארצות הברית, החובבת המושבעת של סטטיסטיקה על שלל סוגיה: ילדיהם של 15 בעלי מניות במועדון אשר נולדו ב-23 בנובמבר 1997 הוזמנו במיוחד למשחק והוענקו להם כרטיסי VIP שכלל תצלום עם הכוכב. במשך כל הערב נזרקו לעבר היציעים גופיות ומזכרות החתומות על ידי נבארו וכמובן, איך לא, הופק והוקרן סרטון וידאו מיוחד עם מיטב ביצועיו לאורך השנים. במשחק עצמו, אגב, 'לה בומבה' לא אכזב. הוא סגר את הערב המיוחד עם 24 נקודות שלא הותירו לאורחים החביבים מליטא כל סיכוי, והבטיחו ניצחון 66:90 משכנע. יש יותר מתוק מזה?

אלא שקצת פחות מחודש חלף לו, ויושבי ה'פלאו בלאוגרנה' קיבלו שיעור נוסף, כואב הרבה יותר, בנוגע לחשיבותו ההיסטורית, כמו גם העכשווית של נבארו למועדון. אוברדוירו הקטנה הייתה זו שהגיעה לבירת קטאלוניה, נבארו נעדר מהמשחק בעקבות פציעה, והבדיחה, אין ספק, הייתה על חשבון האוהדים. בארסה התקשתה להשיג נקודות וסיימה את המשחק כולו עם 54, שמונה פחות מהיריבה הקטנטנה מגליסיה. בארסה רשמה הפסד שישי בליגה הספרדית, ועל הדרך, בהיעדרו של הכוכב הגדול, גם סיימה משחק עם מספר הנקודות הנמוך ביותר בכל הזמנים בליגה הספרדית. מצא את ההבדלים.

התלות המוחלטת כמעט בנבארו מהווה ללא ספק את אחת החולשות המרכזיות של ברצלונה בשנים האחרונות, אך מה שמטריד את מנוחתה עוד יותר היא העונה המוזרה שהיא חווה עד כה. הרי ההבדלים בין ברצלונה המשתתפת ביורוליג לבין זו של הליגה הספרדית תהומיים ומדאיגים. מדובר בסוג של תופעה: ביורוליג, ברצלונה יכולה להתגאות בהפסד בודד בשלב הבתים כולו, וגם הוא לאחר שכבר הבטיחה את המקום הראשון בבית. תשעת הניצחונות שלה כוללים ניצחון חוץ ענק על צסק"א במוסקבה ועוד מספר תבוסות משכנעות במשחקי חוץ לא קלים מול בשיקטאש, באמברג או פרטיזן בלגרד.

בליגה הספרדית, לעומת זאת, מצבה של ברצלונה (האלופה בשנתיים האחרונות, יש לציין), לא היה גרוע כל כך מזה שנים. עם שבעה הפסדים, האחרון שבהם השבוע מול מלאגה, ברצלונה מדורגת במקום השמיני בלבד, נאבקת על מקומה בקופה דל ריי החשוב כל כך עבורה ומקווה להעפיל לפלייאוף בתום העונה הסדירה. על מנת לסבר את האוזן: הפעם האחרונה בה ברצלונה לא התברגה לפחות באחד מחמשת המקומות הראשונים בתום העונה הסדירה בליגה, הייתה אי שם בשנת 1992. "זו התקופה הגרועה ביותר של ברצלונה בעידן צ'אבי פסקוואל", זעקו כותרות העיתונים בספרד לאחר ההפסד למלאגה בתחילת השבוע.

לרגע אחד, בארסה נראית בלתי ניתנת לעצירה, וכהרף עין היא הופכת את עורה ונראית פגיעה וחלשה מתמיד. ענקית וכושלת בעת ובעונה אחת. "אנחנו לא רגילים למצב הזה. קשה לנו להתרגל אליו", הודה מאמן בארסה צ'אבי פסקוואל בכלי התקשורת בספרד השבוע. "יש לנו תנודות חדות מדי ביכולת ואנחנו מאוד לא מרוצים מזה. אנחנו לא יציבים גם תוך כדי משחקים. טוב שמסתיימת הפגרה ביורוליג ונוכל לחזור למסלול מול פנרבחצ'ה-אולקר", אמר פסקוואל, ספק בציניות ספק ברצינות.

קשה לשים את האצבע על הסיבה לתנודות הללו, בדיוק באותה מידה שקשה לאמוד כעת את עוצמתה, או חולשתה האמיתית של בארסה. לתקשורת הספרדית ברור שלשינויים שחלו בסגל של ברצלונה יש חלק בעניין. הקטלאנים עברו לא מעט שינויים ביחס לעונה שעברה. כמעט כל הקו הקדמי הוחלף למעשה. בוניפס נ'דונג, פראן ואסקס וקוסטה פרוביץ', שגובהם ויכולת החסימה שלהם הם שהפכו את ברצלונה לאחת מקבוצות ההגנה הטובות ביורוליג לדורותיו, הועזבו בהחלטה מודעת ואמיצה. במקומם, הוחתמו אנטה טומיץ' הקרואטי שהגיע מריאל מדריד, ניית'ן ג'אווי האוסטרלי מקאזאן ומרקו טודורוביץ' הצעיר מבדאלונה. שלושה שחקנים מוכשרים, אך אף אחד מהם לא נודע בזכות יכולותיו ההגנתיות, מה שהצריך היערכות מחודשת, אולי אפילו שינוי סגנון. אלא שלכל המהלכים שביצעה ברצלונה במהלך הקיץ מטרה ברורה אחת ברמת המקרו: להצעיר את הקבוצה ולבנות שושלת חדשה. למעט שרונאס יאסיקביצ'יוס,שחזר לקטאלוניה אהובת נפשו כמקרה יוצא דופן לאחר שנים ב'גלות', כל ההחתמות החדשות שביצעה ברצלונה הייתה של שחקנים מתחת לגיל 26.

למעשה, את מירב המאמצים בשוק ההעברות ברצלונה ריכזה בכלל על מנת להחתים ילד בן 19- אלכס אברינס ממלאגה, שנחשב לדבר הגדול הבא בכדורסל הספרדי, וכן ינוקא בן 17 – מריו חזוניה הקרואטי, גם הוא כישרון ענק. המשמעות ברורה – בברצלונה כבר מצליחים להכיר בעובדה שחואן קרלוס נבארו נמצא בשלהי הקריירה וכי עליהם להכין את היום שאחרי. גם הארכת חוזהו של ארזם לורבק הסלובני, בסכום דמיוני של סכום הנאמד בסביבות 3 מיליון יורו לעונה, נותנת משנה תוקף לטענה כי בארסה מתכוננת לעתיד, כאמור, ללא נבארו. הרי מדובר בשכר הגבוה ביותר שניתן לשחקן ברצלונה בכדורסל אי פעם, ובסכום גבוה מזה שמשלשל לכיסו נבארו, המנהיג הבלתי מעורער, המלך. אלא שדווקא המהלכים להצערת הסגל רק הרחיבו עוד יותר את התלות בשחקנים המנוסים והמוכחים.

"בארסה לקחה הימור ענק בקיץ וכעת מתברר שהיא טעתה. אי אפשר להתכחש לעובדה שהיא הייתה צריכה לעבור שינויים גדולים, אבל כמעט כל השחקנים שהצטרפו לא תורמים לה. אלו לא החתמות שמחזקות אותה", נכתב השבוע ב'אל מונדו דפורטיבו'. "שלושה מהם – אברינס חזוניה וטודורוביץ' – צעירים מדי מכדי לתרום בטווח הקצר. שאר השחקנים החדשים שהצטרפו, למעט אנטה טומיץ', עדיין לא השתלבו. שאראס עדיין לא מצא את מקומו בקבוצה, ולא רק הוא. עם הפציעה שלורבק סוחב בברך ועם מיקל שכבר נמצא מעבר לשיאו, הקבוצה נשענת אך ורק על ההגנה החזקה שלה ועל היכולת של נבארו בהתקפה".

"במובן מסוים, ברצלונה שוב הפסידה בקרב לריאל מדריד. למעשה, היא מפסידה לריאל כבר במשך כמה שנים. לא מבחינת ההישגים המיידים כמובן, אלא מבחינת בניית העתיד. העתיד של ריאל ללא ספק נראה ורוד יותר כרגע", אומר פבלו מלו דה מולינה, עורך אתר הליגה הספרדית. "בזמן שבריאל בונים ומגדלים כבר במשך כמה שנים שחקנים צעירים כמו סרחיו יול או ניקולה מירוטיץ', ברצלונה מפגרת אחריה. עכשיו היא מנסה לכפר על זה, אבל כן, היא בפיגור".

"גם העונה הם היו זהירים מדי לטעמי", ממשיך דה מולינה. "הם מתכננים מהפכה בסגל, אבל פורסים את זה לאורך יותר מדי זמן. פיט מיקל, לדוגמא, נשאר למרות שהוא הרבה אחרי השיא. הוא שחקן נהדר וחשוב לקבוצה גם מחוץ למגרש, אבל אם כבר עושים מהפכה, צריך לעשות אותה בצורה יותר החלטית".

כפי שהוכח לא אחת גם העונה, כשהחלקים מתחברים, אפילו אם לערב אחד, ברצלונה עשויה להיות הקבוצה הטובה באירופה. הרי במוסקבה ברצלונה נראתה כזאת, ובהפרש גדול על פני מי שאמורה, לפחות על הנייר, להיות מתחרה מובילה לתואר. על רקע עונת יורוליג שהולכת ומסתמנת כאחת מהיותר מאוזנות בשנים האחרונות, גם התחברות מאוחרת עשויה להספיק לה. ההגנה הנהדרת מהשנים האחרונות נותרה בעינה למרות השינויים וברצלונה סופגת 62 נקודות בלבד למשחק ביורוליג העונה, הכי מעט בליגה. כך שסימנים חיוביים בהחלט נראים באופק.

"אני משוכנע שהיכולת של ברצלונה העונה תהיה בסופו של דבר הרבה יותר קרובה למה שראינו ממנה ביורוליג ולא למה שראינו בליגה הספרדית", טוען דה מולינה. "הרי ארזם לורבק משחק עם פציעה, וכשהוא יחלים ממנה הוא יהיה הרבה יותר טוב. כשהוא בכושר, מדובר בגבוה הטוב באירופה לדעתי. אנטה טומיץ' נראה נהדר בשבועות האחרונים והוא הופך לאט לאט למה שציפו ממנו. גם שאראס, ואתם כבר מכירים את זה בישראל, יתעלה ככל שהעונה תתקדם. יש לקבוצה הזאת כישרון עצום". כשתתארח בתל אביב ב-14 בפברואר, ברצלונה מקווה כבר לחשוף שוב את הצד המפחיד שלה. ובהחלט יש כזה.

לקראת הטופ 16

יוגב אוחיון דרוך למשחק מול סיינה

בלאט מבהיר: "פלאניניץ' הגיע לטווח הארוך"

תיאו פפאלוקאס ייבחן בצסק"א

עשרת מהלכי הסיבוב ביורוליג: צפו