ארצות הברית לברון ג'יימס
בארצות הברית אין פרס רשמי אחד לספורטאי שהוכרז כטוב ביותר, אבל מה שבטוח זה שלברון ג'יימס נבחר על ידי הכי הרבה גופים, כשהבולטים שבהם הינם סוכנות הידיעות איי.פי וה"ספורטס אילוסטרייטד". עם כל הכבוד למייקל פלפס, שהפך בלונדון 2012 לספורטאי האולימפי הטוב בכל הזמנים, כנראה שרוב האמריקאים התרגשו יותר מלראות את מי שנחשב לכדורסלן הטוב בעולם כיום, זוכה סוף סוף בתואר בליגה הטובה בעולם, אחרי כל כך הרבה שנים של ניסיונות. אגב, גם לברון ג'יימס סיים את השנה הזאת עם מדליית זהב אולימפית.
שוויץ - רוג'ר פדרר
אחרי ארבע שנים שבהם השוויצרים הכתירו רוכבי אופניים וספורטאי חורף לתואר איש השנה שלהם, רוג'ר פדרר נבחר שוב, וזה קרה בפעם החמישית בקריירה שלו. מה ששכנע מן הסתם את השוויצרים היה התואר שהשיג פדרר בווימבלדון, שהיה תואר הגרנד סלאם מספר 17 בקריירה המפוארת של הטניסאי הטוב בכל הזמנים. חוץ מזה, פדרר זכה במדליית הכסף על אותו דשא בווימבלדון במסגרת המשחקים האולימפיים, וב-2012 הוא הצליח לחזור שוב, אמנם לזמן קצר, אל המקום הראשון בדירוג העולמי משהו שבשלבים מסויימים כבר לא נראה בר השגה.
ארגנטינה - סרחיו מרטינס
האנשים שהחליטו על זהות הזוכה בפרס "אולימפיה" לספורטאי הטוב בארגנטינה לא כיוונו להעניק אותו בפעם השנייה ברציפות לליאונל מסי, למרות שיא הכיבושים שלו בברצלונה, שהושג לקראת סוף השנה האזרחית. הפעם, הארגנטינאים בחרו במתאגרף מקצוען בשם סרחיו מרטינס, שנחשב כיום לטוב בעולם במשקל בינוני. מרטינס, שעבר ממשקל קל יותר, השיג ב-2012 שתי חגורות אליפות עולם. כיום הוא מחזיק במאזן של 50 ניצחונות לעומת שני הפסדים, כשההפסד האחרון שלו בזירה המקצוענית היה בשנת 2009. אגב, מסי סיים רק שלישי בדירוג של הארגנטינאים, שבחרו אחרי מרטינס את לוחם הטאקוונדו סבסטיאן קריסמניץ'.
בלגיה - טום בונן
רוכב האופניים הטוב ביותר בבלגיה כיום, נבחר בפעם השלישית בקריירה שלו לתואר איש השנה בספורט במדינה. בונן הוא לא רוכב שיכול לזכות במירוץ כמו הטור דה פראנס, אבל מדובר באחד מהספרינטרים הטובים בעולם, מה שהופך אותו לאחד הרוכבים הטובים בעולם בתחרויות של יום אחד. בבלגיה, מדינה שבה הרכיבה על אופניים היא ספורט פופולארי במיוחד, יודעים להעריך את זה מה גם שב-2012, בנוסף לשיאים בלגים רבים אותם שבר, הוא גם הוביל את הנבחרת הלאומית לתואר במירוץ הקבוצתי נגד השעון באליפות העולם.
ברזיל - שיילה קסטרו
הברזילאים פרגנו השנה במיוחד לספורטאים האולימפיים שלהם בענפים האישיים, כיאה למדינה שתארח את המשחקים ב-2016, אבל הם גם לא שכחו מהו הספורט הקבוצתי מספר 1 אצלם אחרי הכדורגל, ומדובר בכדורעף נשים. בקיץ 2012, שיילה קסטרו שהיא השחקנית היעילה ביותר בנבחרת הברזילאית כמעט בכל טורניר, הובילה את הנבחרת הלאומית לזכייה שניה ברציפות במדליית הזהב האולימפית. בנוסף, היא גם הייתה המגישה הטובה ביותר בטורניר האולימפי בלונדון, וגם השחקנית היעילה ביותר בטורניר גמר אליפות העולם למועדונים, יחד עם קבוצתה הברזילאית סוליס אוסאסקו.
צרפת - טדי רינר
זו לא הפעם הראשונה וגם לא השנייה שבה הצרפתים בוחרים בג'ודוקא לספורטאי השנה שלהם. מה שכן, טדי רינר אחראי לשיאים מרשימים משלו, והמרשימים שבהם הושגו ב-2012. אל חמשת התארים שבהם הוא זכה באליפויות העולם במשקל של 100 ק"ג ומעלה, הוא הוסיף בקיץ האחרון את התואר היחיד שהיה חסר לו מדליית זהב אולימפית. הניצחון של רינר בקרב הגמר היה אחד המרגשים בטורניר הג'ודו האולימפי, וזכורות במיוחד התמונות של הסדרנים באולם, שביקשו ממנו להפסיק את החגיגות שלא נפסקו בגלל אי העמידה בזמנים.
גרמניה - מגדלנה נויינר
הגרמנים ידעו לתת השנה את הכבוד לאחת הספורטאיות האולימפיות הטובות שלהם בכל הזמנים ולביאתלטית הטובה בעולם אי פעם. נויינר פרשה אחרי 3 זכיות בסבב גביע העולם היוקרתי, ואינספור מדליות באליפויות העולם השונות. היא הייתה בת 25 בלבד ויכלה להשיג עוד הרבה, אבל ככל הנראה היא כבר הרגישה שהשיגה הכל, וענה בסופה של השנה שהיא מעוניינת באורח חיים נורמלי. הגרמנים לקחו קשה את הפרישה של הספורטאית הכל כך נערצת, אבל לא פספסו מאז שום הזדמנות כדי לכבד אותה באירועים גדולים שונים, כך שבחירתה לתואר ספורטאית השנה הייתה מתבקשת ולגמרי לא מפתיעה.
לטביה מריס שטרומברגס
בקיץ 2008 הפך רוכב האופניים הלטבי הזה לראשון בהיסטוריה שזכה במדליית זהב אולימפית באופני בי.אם.אקס. אם באותם משחקים אולימפיים חשבו שמדובר בחבורת להטוטנים שתתחלף ארבע שנים לאחר מכן, בקיץ 2012 חזר אותו מריס שטומברגס אל זירת גבעות החול בלונדון והוכיח שוב שמדובר בספורט תחרותי לכל דבר, ושהוא הרוכב הטקטי, הטוב והמהיר בעולם. הלטבי שהשאיר אבק לכל המתחרים שלו שמר על התואר האולימפי שלו, והפך לגיבור הספורט האולימפי מספר 1 בארצו וגם לאחד הגיבורים של משחקי לונדון 2012.
הולנד - ראנומי קרומווידג'וג'ו
השחיינית ההולנדית ממוצא סורינמי-אינדונזי נחשבה עד היום בעיקר לספרינטרית כשרונית, שבבייג'ינג 2008 זכתה במדליית זהב אולימפית יחד עם חברותיה לנבחרת השליחים. בקיץ 2012 היא הצליחה לעשות את המעבר המושלם ולהפוך לאחת השחייניות הבכירות בעולם כיום, אחרי שזכתה בדאבל במשחי הספרינט ל-50 ו-100 חתירה. קרומווידג'וג'ו הצליחה למעשה לשחזר את הישגה של אינגה דה ברוין הגדולה ממשחקי סידני, והיא סיימה את המשחקים עם שני שיאים אולימפיים. דווקא במשחה השליחות, שבזכותו היא התפרסמה, היא נאלצה להסתפק יחד עם חברותיה במדליית הכסף.
סלובניה - אורסקה זולניר
אנחנו נזכור את הג'ודאית הסלובנית מספר 1 כמי שניצחה במשחקים האלה את אליס שלזינגר. העם הסלובני יזכור אותה כמובן אחרת, כמי שעשתה היסטוריה והפכה לספורטאית הראשונה במדינה שזכתה במדליית זהב אולימפית. זולניר, אחת הג'ודאית הוותיקות שהתחרו בקטגוריית המשקל של עד 63 ק"ג, הגיעה עם הרבה ניסיון ללונדון וגם עם מדליית ארד מאתונה 2004. עם זאת, היא לא הוזכרה כפייבוריטית מאחר והיא עברה שנה שכללה הרבה הפסדים בתחרויות בעולם, וגילה היחסית מתקדם (31) רמז על פרישה מתקרבת. בסופו של דבר, זולניר הוכיחה שבמקרים מסויימים הניסיון יכול להספיק גם למדליית זהב אולימפית, והפכה לגיבורה לאומית.