לאולי הנס יש אגו. אפילו אחד די גדול. ויש לו, לנשיא הנערץ של באיירן מינכן, גם בייבי די חדש: מחלקת הכדורסל של המועדון. בגרמניה כבר יודעים היטב מה קורה כאשר ידי הזהב של הנס מעורבות בדבר מה. הרי כדורגלן העבר צבר את עיקר המוניטין דווקא מחוץ לכר הדשא, ונודע כאשף ניהולי, כאיש שעומד מאחורי הפיכתה של באיירן מינכן, בכדורגל כמובן, מקבוצה השקועה בחובות לאחד ממועדוני הספורט הרווחיים והעשירים בעולם כולו. אך לפרפקציוניזם של הנס שני פנים. כמו למשל אלה שנחשפו עם ההחלטה המפתיעה והשנויה במחלוקת לפטר את דירק באוורמן, מאמן קבוצת הכדורסל, שישה ימים בלבד לפתיחת העונה הנוכחית. לפיטורים המרעישים הללו עוד נחזור, אך ראשית, השורה התחתונה: בבאיירן מינכן משדרים לחץ.
הפרויקט שהושק חגיגית ב-2010 ומטרתו המוגדרת הייתה (ועודנה) להפוך את באיירן לשם דבר גם בכדורסל נכנס לעונתו השלישית, ועד כה, צריך לומר, לא ממריא כמצופה. נכון, עוד מוקדם מדי בכדי לחרוץ את דינו, וישנם אספקטים רבים שראוי לבחון בטרם מגיעים למסקנה חד משמעית, אך במבחן החשוב ביותר מבחן התוצאה כמובן באיירן לא רק לא מצליחה, אלא אפילו נכשלת. אמנם אשתקד הייתה עונת החזרה של באיירן לבונדסליגה, אך בהתחשב בתקציבה (הגבוה ביותר בגרמניה) וברף הציפיות, הדחה כבר ברבע גמר הפלייאוף בהחלט לא הייתה משביעת רצון. אפילו את הווילד-קארד שהוענק לה להשתתפות ביורוקאפ באיירן בזבזה וסיימה את דרכה כבר לאחר שלב הבתים.
גם העונה הנוכחית לא הביאה את הבשורה לאולי הנס וחבריו, למרות הגידול בתקציב והחתמתם של זרים בעלי שם, בדיוק כמו יותם הלפרין, שהגיע בעקבות סוגיות המס הבלתי-פתירות שמנעו בשנית את חזרתו למכבי תל אביב. לאחר שרשרת הפסדים מביכים, גם יאניס כריסטפולוס היווני, שהחליף את באוורמן על הקווים, שילם את המחיר ופוטר לטובת שם גדול סבטיסלב פשיץ' שנקרא בדחיפות מנבחרת גרמניה על מנת להציל את העונה. בעיצומה של עוד עונה פתלתלה בה הם חווים חבלי לידה על בשרם פעם נוספת, עולה התהייה מה תהיינה ההשלכות של כישלון נוסף בסיומה? לאן מועדות פניו של אחד הניסויים המסקרנים ביותר אי פעם בכדורסל האירופי? והיכן נכנס לתמונה יותם הלפרין?
פיטוריו של באוורמן המאמן הגרמני המוערך ביותר במדינה זעזעו את כל הנוגעים בדבר. אולי הנס הסביר כי מה שעמד מאחוריו הצעד המפתיע היה הטיפול המשמעתי הלוקה, לדידו, שנקט באוורמן בנוגע לשלושת הזרים צ'בון טרוטמן, טייריס רייס וג'ארד הומן שיצאו לבלות בברלין ללא היתר. באותו לילה הומן אף נעצר בעקבות קטטה בה היה מעורב במועדון בו בילו, אך באוורמן החליט להבליג ולא להעניש אף אחד מהשלושה.
"השחקנים לא מתאמצים ואינם ממושמעים מספיק. צריך לשים לזה סוף. עכשיו הכיף האמיתי מתחיל. במשך שנתיים לא התערבתי בנעשה בקבוצה, אבל הבנתי שהייתי חייב לעשות את זה", אמר הנס לאחר עזיבתו של באוורמן. אלא שבהמשך נפתחה תיבת פנדורה ששופכת אור על מאבקי הכוח שהתנהלו בין כותלי המועדון. אגב, המאמן אף עמל בימים אלו על הגשת תביעה משפטית נגד המועדון.
"התירוץ הרשמי היה בעיות משמעת, אבל האמת היא שזו פשוט הייתה התנגשות בין שני אנשים עם אגו נפוח כמו הנס ובאוורמן", מספר העיתונאי יוהאנס אירמר, המכסה את באיירן. "כל עוד הכול התקדם כמצופה, היחסים ביניהם היו תקינים. אבל כשהמצב הורע, כל אחד מהם ניסה למשוך לכיוון אחר. ומכיוון ששניהם שונאים שמתערבים להם ושמערערים את הסמכות שלהם, זה יצא מכלל שליטה והתפוצץ".
בחזונו, רוצה הנס ליצור העתק מדויק של קבוצת הכדורגל, מה שבסופו דבר מתגלה לא פעם כחרב פיפיות. בראותו את המקומיים דוגמת תומאס מולר, בסטיאן שווינשטייגר או טוני קרוס מהווים עמודי תווך בהצלחה של קבוצת הכדורגל, הוא קנה את הכדורסלנים הגרמניים הטובים ביותר שבנמצא והטיל את יהבו עליהם. על הבדל אחד בין לא הצליח הנס לעמוד איכות הכדורגלן המקומי עולה לאין שיעור על זו של מקבילו מהכדורסל, ענף בו לשחקנים הזרים, במיוחד בגרמניה, ישנה משמעות גבוהה הרבה יותר.
"אין ספק שבשתי העונות האחרונות הייתה לבאיירן בעיה בבחירת השחקנים הזרים", מסביר מולי קצורין, מאמן פרנקפורט זו העונה השנייה ברציפות. "עם הכסף שיש להם, הם יכולים להביא שחקנים הרבה יותר איכותיים. אבל הכול שאלה של סדר עדיפויות. המחשבה לבנות את הקבוצה סביב גרעין של שחקנים מקומיים היא נכונה, כי כך מייצרים הזדהות של הקהל עם הקבוצה וזה דבר חשוב מאוד בטווח הארוך לקבוצה שנמצאת בחיתוליה. מצד שני, בטווח הקצר, הזרים הם אלו שעושים את ההבדל ועשויים להיות קריטיים יותר בהשגת תארים".
קצורין, המעורה היטב במצב של באיירן, המשיך ואמר: "אני לא יודע אם מדובר במדיניות או לא, אבל מה שבטוח זה שכולם שם לומדים תוך כדי תנועה. חייבים לזכור שהאנשים מאחורי הפרויקט הזה הם אנשי כדורגל שפתאום מדברים על כדורסל. גם ככה לוקח המון זמן לבנות משהו כזה. הרי אין תחליף למסורת ולניסיון של מועדון, ואי אפשר לקפוץ פתאום מאחד עד עשר. כשלוקחים בחשבון שמדובר באנשי כדורגל, על אחת כמה וכמה".
אמרת בגרמניה מועדון כדורסל בבנייה, אמרת סבטיסלב פשיץ'. המאמן הסרבי המעוטר, בעל אזרחות גרמנית, ייזכר כאיש ששם את הכדורסל הגרמני על המפה עם הזכייה הסנסציונית באליפות אירופה בשנת 1993, אך לא פחות מכך בזכות העבודה המדהימה שעשה באלבה ברלין כמה שנים לאחר מכן. פשיץ' קיבל את אלבה לידיו כפרויקט שאפתני ובוסרי בדיוק כמו באיירן בגלגולה הנוכחי והצעיד אותה לזכייה בגביע קוראץ' ולרצף אליפויות מקומיות שצרבו אותה בתודעה, בדרך להפוך לקבוצת הכדורסל הגרמנית המפורסמת והמצליחה ביותר.
בין אלבה דאז לבאיירן כיום עוברים, כאמור, לא מעט קווים משיקים. מצד שני, ישנם גם הבדלים מהותיים, כפי שמדגיש יוהאנס אירמר. "קודם כל, יש הבדל גדול בין האנשים שעמדו בראשה של אלבה בזמנו לבין אלה שבבאיירן. אלבה סמכה את ידיה על פשיץ' ונתנה לו מרחב וחופש פעולה כפי שלא יהיה לו בבאיירן. אז, הם הלכו אחריו, אבל בבאיירן, כמו שמוכיח המקרה של באוורמן, ההנהלה מתווה קווים מאוד ברורים ונוקשים.
יש להם, ולאולי הנס בראשם, מחשבה מסוימת כיצד דברים צריכים להתנהל, ולא בטוח שזה תמיד ילך יד ביד עם הרצונות של פשיץ'. אגב, גם פשיץ' מגיע בסיטואציה שונה. אחרי הכול, ההצלחות הגדולות שלו התרחשו בעשור הקודם". גם הנס מתייחס לפשיץ', אחרי הכול, בבחינת 'כבדהו וחדשהו', כפי שניתן ללמוד מהחוזה שניתן לו עד תום העונה הנוכחית בלבד. אם יצליח לייצב מחדש את השורות בבאיירן, משוכנעים בגרמניה, יחתום על חוזה נוסף שיבטיח את הישארותו לכמה וכמה שנים.
בינתיים, זה בדיוק מה שקורה. פשיץ', שנאלץ לעזוב את תפקידו כמאמן נבחרת גרמניה עבור המשרה, מצא במינכן סביבה מוכרת. בנו, מרקו, משמש כמנהל הספורטיבי של הקבוצה ואחראי במידה רבה על החתמתו בקבוצה ואילו חתנו הוא יאן יאגלה, המוכר משנותיו הרבות כשחקן נבחרת גרמניה. אמנם חלפו שלושה משחקים בלבד מאז מונה למאמן, אך המגמה ברורה. מאז ההפסד לאלבה בבכורה כמאמן, הקבוצה ניצחה פעמיים ברציפות ונראית משוחררת והתקפית הרבה יותר, כשהיא קולעת 20 נקודות יותר בממוצע. כל הסימנים מעודדים.
מי שנדחק הצידה על רקע כל ההתפתחויות הללו הוא יותם הלפרין. עד כה, חווה הגארד הישראלי עונה איך לומר לא מהמשובחות שידע בקריירה. לאחר עונה טובה בספרטק סנט פטרסבורג אשתקד, יכולתו העונה נראית דווקא כהמשך ישיר ליכולת החלשה שהציג במוקדמות אליפות אירופה ששוחקו במהלך הקיץ. למרות שקיבל את סרט הקפטן בנבחרת, הלפרין לא נטל את המושכות והוביל. כך גם במינכן, שם טרם מצא את מקומו. הממוצעים שלו עומדים כעת על 6.3 נקודות, 3.1 אסיסטים ו-2.3 ריבאונדים ב-22 דקות משחק. בהחלט לא מספיק.
"עד עכשיו, הלפרין הוא השחקן הכי מאכזב בסגל של באיירן, ויש לו כמה כאלה להתחרות איתם", אומר העיתונאי, יוהאנס אירמר בציניות. "הוא נראה חסר ביטחון לחלוטין. הוא יותר מדי קבוצתי. פעמים רבות יש לו זריקות חופשיות אבל הוא מעדיף למסור. אם הוא כבר זורק, הוא לרוב מחטיא. גם בהגנה הוא נראה איטי וכבד. אני מקווה שפשיץ' יכול לשנות את זה, אבל בינתיים אין סימנים לכך. יותר מזה, כמעט כל השחקנים העלו את הרמה שלהם מאז שהוא הגיע, אבל דווקא הלפרין לא. הוא משחק את אותה כמות של דקות, אבל אפילו ירד בתפוקה".
מאמן נבחרת ישראל, אריק שיבק, יצא לבקר את הלפרין במינכן בשבוע שעבר וראה אותו בפעולה. "אנשים לא מבינים ולא מספיק מעריכים את זה, אבל כבר לקמפיין המוקדמות עם הנבחרת יותם הגיע פצוע", הוא יוצא להגנתו. "בפתיחת העונה בגרמניה הוא עדיין סחב את הפציעה הזאת וזה הקשה עליו להיכנס לעניינים, אבל בתקופה האחרונה הוא הולך ומשתפר. ממה שראיתי, ומשיחות שהיו לי עם פשיץ', כולם מאוד אוהבים אותו ואת הנוכחות שלו. פשיץ' מאוד מחזיק ממנו ואני מאמין שנראה ממנו יכולת הרבה יותר טובה בהמשך".
קצורין מספק זווית נוספת: "עד שפשיץ' הגיע, היו לבאיירן המון בעיות משמעת. הזרים עשו מה שהם רוצים על ומחוץ למגרש. הם היו אגרסיביים במובן הרע של המילה. בכלל, לקבוצה היו המון בעיות. חוסד סדר במשחק, שחקנים שלוקחים על עצמם יותר מדי. יותם לא בנוי לדברים הללו. יותם הוא יותמי. הוא ילד טוב שלא מצליח לבוא לידי ביטוי בסיטואציה כזאת. אולי סגנון המשחק המהיר של פשיץ' יעשה אותו טוב יותר, הסגנון הזה מתאים לו".
הלפרין מתופקד לרוב בעמדת הסקנד גארד, כששותפו לקו האחורי, טייריס רייס, מרבה להחזיק בכדור ולמעשה משמש כסקורר הבולט של הבווארים. אלא שגם הוא משוכנע כי תחת פשיץ' הכאוס הקבוצתי ישכך ויכולותיו יתחדדו: "ברור שלא שיחקתי את הכדורסל הטוב ביותר שלי מפתיחת העונה, אבל אני בכיוון הנכון", אמר בראיון האחרון בגרמניה. "פשיץ' דורש ממני לקלוע יותר נקודות בהתקפה ולהיות קשוח יותר. עכשיו אני חייב להתחיל לחשוב קצת על עצמי", הוא מודה. ובצוות המקצועי של באיירן? לפחות לפי שעה, הם בטוחים כי עוד יזכו לראות אותו במיטבו, ואפילו מוצאים השוואה מקורית איך לא מקבוצת הכדורגל: "הלפרין הוא כמו חאבי מרטינס. הוא צריך עוד זמן, אבל בסוף נהנה ממנו מאוד".
