ב-2002 זכתה לוס אנג'לס איינג'לס, אז היה שמה פשוט יותר - אנהיים איינג'לס, בוורלד סירייס. זו הייתה אליפות די מקרית, כנהוג בעולם הספורט האמריקאי, של קבוצה שפשוט התחברה ברגעים הנכונים וניצלה את הרולטה של שיטת הפלייאוף. עד כמה שאין לזלזל באף אלופה, בוודאי לא באחת כזו שנאלצה לקיים כמעט 180 משחקים בדרך אל התואר, איש לא חשב שהאיינג'לס ישחזרו את ההישג הזה בשנים הקרובות. לא הייתה להם את המסורת, לא הייתה להם שיטתיות. היה להם מאמן טוב, מייק סושה, ושחקנים מובילים כמו ולאדימיר גררו, האינפילדרים דארן ארסטד, דיוויד אקשטיין ואדם קנדי והקלוזר הצעיר והמבטיח, הפתעת פלייאוף 2002, פרנסיסקו רודריגז.
והיה להם עוד מישהו: הבעלים החדש, ארטי מורנו.
מורנו נולד בטוסון, אריזונה, למשפחה ממוצא היספאני. על אף היותו יליד ארצות הברית, השורשים העמוקים של משפחתו חדרו לתוך עסקיו. דווקא אחרי האליפות של 2002 הציעה חברת וולט דיסני את האיינג'לס למכירה ומורנו קפץ על המציאה, כששילם 180 מיליון דולר בלבד על הקבוצה. הקו שלו היה ברור: הוא רצה לנגוס בשוק העצום, חלקו הגדול לטיני, במטרו של לוס אנג'לס. למרות מחאות האוהדים הוא שינה את שם הקבוצה מאנהיים איינג'לס ללוס אנג'לס איינג'לס, תוך קריצה ברורה לקבוצה הוותיקה והבכירה של העיר: דודג'רס, אתם כבר לא לבד במשחק.
אבל עולם הבייסבול האמריקאי לא חג סביב לוס אנג'לס, בטח ובטח לא סביב מורנו. חובבי המשחק מוקסמים דווקא מהמזרח, שם קבוצות שוק גדול כמו ניו יורק יאנקיז ומטס, בוסטון רד סוקס ופילדלפיה פיליז מקפידות דרך קבע לשפוך את הכסף הגדול. במרחב הזה למורנו לא היה סיכוי והוא למד על בשרו כיצד שחקנים משתמשים בו ובאיינג'לס כדי לנהל מו"מ. ב-2004 רנדי ג'ונסון פלירטט עם אנהיים רק כדי להפנות לה את גבו ולחתום בתום העונה בניו יורק יאנקיז. ב-2007 הועלה שמו של אלכס רודריגז כמועמד לקבוצה, אבל הוא השתמש בהצעה שלהם, לכאורה, כדי ללחוץ על היאנקיז וקיבל חוזה לעשר שנים בברונקס. ב-2008 העבירו המלאכים בטרייד את מארק טשיירה מאטלנטה, והוא אפילו לא חשב ברצינות להישאר שם והלך בסיום העונה... נכון, לאותם יאנקיז. כשב-2010 החליטו האיינג'לס ללכת ברצינות על קרל קרופורד, הוא נחת בבוסטון עוד לפני שהספיקו למצמץ. בינתיים, טורונטו עשתה על מורנו סיבוב ודחפה לו שארית בדמות ורנון וולס במחיר מופקע.
האיינג'לס הבינו שהם לא יכולים להיות יותר נאיביים והגיע הזמן לפתוח את הארנק, לא רק בכאילו. הניהול הכושל של הדודג'רס באותו זמן האיץ את התהליך, מורנו זיהה הזדמנות לעקוף בסיבוב. בקיץ שעבר הוא סופסוף עשה את הפריצה הגדולה והוציא את המזומנים כשנתן חוזה לעשר שנים לגדול השחקנים על הפלנטה, אלברט פוחולס. התענוג הזה עלה לו 254 מיליון דולר. ביום חמישי הוא היכה שנית עם חוזה של 125 מיליון דולר לחמש שנים לג'וש המילטון, השם הכי חם בשוק ההעברות במייג'ורס השנה.
379 מיליון דולר על שני שחקנים בתוך שני חורפים. אין ספק, בעל הבית רציני והרבה פחות נחמד. הוכחה לחוסר הנחמדות הזו סופקה על ידי טוריי האנטר, האאוטפילדר שעבר לדטרויט לאחר שחוזהו באיינג'לס לא הוארך וצייץ בטוויטר בעקבות החתמת המילטון: "לי אמרו שאין כסף בקבוצה. כנראה שארטי מצא קצת מתחת למזרון. ביזנס הוא ביזנס, אבל אל תשקר".
לאיינג'לס יש כעת את הרכב השחקנים הכי מפחיד ב-MLB, מעל לכל צל של ספק. עם הכישרון הענק מייק טראוט, שנתן עונת רוקי סנסציונית כחובט המוביל, ועם פוחולס והמילטון במרכז הליינאפ, כשהם מגובים בעוד מספר שחקנים סולידיים וברוטציית מגישים שמובלת על ידי ג'רד וויבר וסי ג'יי וילסון, אף אחד לא יהמר עליהם שיישארו מאחור, כשהשמועות האחרונות מדברות על טרייד שינחית אצלם גם את המגיש זוכה הסיי יאנג אר איי דיקי מניו יורק מטס. אבל בבייסבול, כמו בבייסבול, שום דבר לא מובטח והאיינג'לס יודעים זאת על בשרם. מפוחולס, טראוט וההרכב המפואר אשתקד לא יצא להם כלום ו-89 ניצחונות הספיקו רק למקום שלישי ב-AL מערב.
אגב, אוקלנד הקדימה ברגע האחרון את טקסס. הריינג'רס עלו לבסוף לפלייאוף של משחק אחד (בו הודחו על ידי בולטימור), אבל אז היה להם את מה שהיום יש לאיינג'לס: את המילטון.
השאלה היא איזה המילטון יקבלו האיינג'לס זה של עונת ה-MVP מ-2010 או השחקן שנכנס לסלאמפ רציני בעונה שעברה וסיים עם 28.5 אחוזי חבטה "בלבד". עם זאת, זה לא יהיה כאב ראש בעייתי במיוחד מכיוון שהמספרים מדברים בעד עצמם גם בעונה בינונית יחסית המילטון רשם 160 חבטות, הכניס הביתה 128 רצים ורשם שיא קריירה של 43 הומרים. צריך לזכור, פוחולס התחיל רע את הקדנציה שלו בלוס אנג'לס, אבל כשהוא התעורר כבר אי אפשר היה לעצור אותו. אם רק אחד מהם יהיה חם, וסביר שלפחות אחד מהם יהיה חם במרבית שלבי העונה, זה יהיה מספיק מפחיד עבור היריבות.
וכעת, לצד השני של העיר. מי שבכל זאת לא ימשיך באיינג'לס הוא המגיש זאק גריינקי, שהגיע במהלך העונה שעברה בטרייד ממילווקי. גריינקי, בעל יכולות מוכחות ומנטאליות בעייתית, לא עזב את לוס אנג'לס, הוא פשוט הגיע לשק המזומנים של קבוצת מג'יק ג'ונסון בדודג'רס, שתשלם לו 147 מיליון דולר בשש השנים הקרובות. האמריקאים אוהבים למצוא שיאים בכל דבר, אז פשוט תדעו שזהו הסכום הגבוה ביותר אי פעם שמשולם למגיש ימני. גם כשלא מתחשבים בנתון הזה, הסכום גבוה. באמת גבוה.
אבל זה לא מפתיע כשמדובר במג'יק, שעמד במרץ בראש הקבוצה שרכשה את הדודג'רס ובאוגוסט כבר ביצע מהלך שחורג מכל גבול היגיון, כשלקח את שלושת הכוכבים המאכזבים של בוסטון רד סוקס ג'וש בקט, אדריאן גונזאלס וקרל קרופורד תחת חסותו במגה-טרייד. הדודג'רס, קבוצה ותיקה שירדה מנכסיה בכל כך הרבה אספקטים, חזרו לעשות רעש בליגה. אחרי עסקת גריינקי, אגב, הם הוסיפו דובדבן בזכות החתמת המגיש הקוריאני היון ג'ין ריו.
ההחתמה של גריינקי רק חיזקה את הרחשים סביב הקבוצה. לוס אנג'לס צפויה לשלם העונה 235 מיליון דולר, הרבה מעל תקרת השכר של הליגה, ותעבור את ה-250 מיליון ב-2013. האינטרסים של מג'יק ויתר הבעלים ברורים: הם קורצים לשוק הטלוויזיה הגדול ומקווים לחוזי ענק שיכסו את ההשקעה.
בינתיים, שתי הקבוצות מכניסות יד עמוקה לכיס. המאבק על השליטה במטרו העצום מיצב אותן בחורף האחרון במרכז העניינים ב-MLB, עם סופת כספים שהותירה את הגוש המזרחי הרחק מאחור. דבר אחד בטוח: יחד עם השרירים שדונלד סטרלינג והקליפרס החלו לעשות, נרשמו תזוזות בעוצמות גבוהות מצד ארטי מורנו, מג'יק ג'ונסון ושתי קבוצות הבייסבול בעיר המלאכים, תזוזות שעשויות לשנות את מאזן הכוחות לא רק בעיר אלא בכל החוף המערבי לפחות. כל זה, בלי שהזכרנו את האליפות של גלאקסי ועוד קבוצת כדורסל מקצוענית אחת, שכרגע לא נראית כל כך טוב אבל אולי עוד תשתפר בעתיד.
ג'וש המילטון עבר ללוס אנג'לס איינג'לס
וזאק גריינקי חתם בדודג'רס