המדבר הבא

הוא נראה בלתי עציר, הקהל היה המום והתאהב במהרה. אבל בבת אחת, הכל נגמר והחיים שבו למסלולם. 11 שערים בעשרת המשחקים הראשונים שלו בקבוצה אחרי המעבר בינואר, זכייה בתואר שער העונה ואז היעלמות מוחלטת. מה קרה לפאפיס סיסה, המרענן הרשמי של ניוקאסל בעונה שעברה, שסחב את הקבוצה על גבו כל הדרך אל המקום החמישי וכבש שער בלתי נשכח מול צ'לסי? אחרי 13 שערים ב-14 המשחקים הראשונים שלו במדי המגפאייז ב-2011/12, סיסה עומד כרגע על ארבעה שערים ב-20 משחקים העונה. בקיץ, ניוקאסל סירבה לאפשר לו ולחברו דמבה בה לשחק עם נבחרת סנגל באולימפיאדה ואולי היא משלמת על כך במזומן. לקראת המפגש מול האלופה מנצ'סטר סיטי (ש', 14:45, ספורט 1 ו-HD) וכשניוקאסל שקועה עמוק בתחתית, מצאנו עוד 10 שחקנים שממש כמו סיסה, עמדו לכבוש משום מקום את עולם הכדורגל ונעלמו איפשהו בדרך. לפני שנצא לדרך, חשוב לציין לגבי סיסה שהפריצה בניוקאסל הגיעה אחרי עונה מרשימה מאוד בפרייבורג הגרמנית, כך שמדובר בשחקן שנבנה נכון, הגיע לשיאו ונתקע.

אי שם, בין רומאריו ובבטו לדה חרייזה, אריק איינשטיין שר על סקילאצ'י, אחד הכוכבים הגדולים של תחילת העשור האחרון במילניום. אחרי שבע עונות במדי מסינה, איתה עלה מהליגה הרביעית לשנייה, סקילאצ'י נחת בדלה אלפי והתחיל להפציץ. את עונת הבכורה שלו במדי הגברת הזקנה הוא סיים עם 15 כיבושים ב-30 מחזורים, כשהוא מוביל את יובה למקום הרביעי בליגה ומסיים אחרי מרקו ואן באסטן, רוברטו באג'ו ואחד דייגו מראדונה (שלקח אליפות עם נאפולי), במירוץ למלכות השערים. הזימון לנבחרת היה טבעי והופעתו הראשונה במדי האזורי הייתה משחק הפתיחה של מארחת הטורניר, מול אוסטריה. שתי דקות אחרי שעלה למגרש, הוא גם כבש את שער הניצחון. החגיגה של טוטו נמשכה עם שערים מול צ'כוסלובקיה ואורוגוואי, שער ניצחון על אירלנד ברבע הגמר, שער מול ארגנטינה בחצי ושער ניצחון מול אנגליה בקרב על הארד. סקילאצ'י, גיבור האומה האיטלקית, סיים כמלך שערי הטורניר עם שישה וזכה בתואר השחקן המצטיין של המונדיאל הביתי שלו. החלום נגדע במהרה ובשנתיים הבאות ביובנטוס הוא הוסיף רק עוד 11 שערים, לפני שעבר לאינטר וסיים את הקריירה בליגה היפנית. בנבחרת הוא הוסיף רק עוד שער אחד.

המלחמה הבריחה את קודרו ממולדתו בוסניה והוא נחת בחבל הבאסקים, אצל סוסיאדד. אחרי תקופת התאקלמות קצרה, קודרו החל להפציץ וכבש 48 שערי ליגה תוך שתי עונות, לפני שברצלונה הגדולה של יוהאן קרויף, שהחלה לדעוך אחרי הדרים טים של תחילת העשור, החליטה להשקיע בו 700 מיליון פזטות (המון במונחים של אז). הפתיחה עוד הייתה מבטיחה, עם צמד מול מרידה במשחק הבית הראשון ושיתוף פעולה מוצלח עם ג'ורדי קרויף, כאשר השניים כובשים ב-0:3 על סראגוסה, אבל ההמשך התגלה כרע מאוד עבור קודרו, שנכנס לבצורת עמוקה, נפצע והלך לאיבוד. צמד שערים ב-0:3 על ריאל מדריד היוו את שירת הברבור עבורו והוא נפרד מהקאמפ נואו כבר אחרי עונה אחת, אותה סיימו הקטאלנים במקום השלישי. קודרו עבר לטנריפה ועזר לה לעבור את מכבי תל אביב בדרך לחצי גמר גביע אופ"א ב-1997/98, אבל בעונה שלאחר מכן הוא כלל לא כבש והמועדון נשר לליגה השנייה. התחנה הבאה הייתה אלאבס, לה סייעה להעפיל לגביע אופ"א, אבל הוא נפרד מהמועדון, שהגיע בעונה שלאחר מכן לגמר המפעל והחליט לסיים את הקריירה בקרית שלום. כמה ימים עם שלמה שרף ועוד כמה עם ניר לוין הספיקו לקודרו והוא פרש מכדורגל אחרי תשעה משחקים ושער ניצחון באצטדיון הי"א במדי מכבי תל אביב.

אולי המקרה הכי דומה לסיסה. גם יבואה כיכב בליגה הגרמנית וסיים פעמיים כמלך השערים במדי פרנקפורט הצנועה. אחרי המעבר באמצע העונה לאלנד רואד, הוא סיפק כמה רגעי קסם, כולל שלוש פעמים שלושער ובעיקר הוולה המדהים מול ליברפול ושער העונה, אחרי מבצע סולו יוצא דופן, נגד ווימבלדון. אלא שהתהילה חלפה מהר מאוד וכבר בתחילת עונתו השלישית בלידס, יבואה ברח בחזרה לגרמניה, הפעם להמבורג. היכולת כנראה לא עלתה איתו אל המטוס והוא סיפק ארבע עונות רוויות פציעות ואכזבה, לפני שחתם בקטאר לעונת פרישה. ברחבי פרנקפורט ויורקשייר, הוא עדיין דמות קאלט ענקית.

לא פעם אחת, אלא פעמיים, החלוץ הברזילאי הזה היה נראה כמו הדבר הגדול הבא. פעמיים זה נגמר בהתרסקות מהירה וכואבת. תחילה במדי הזברות הקטנות, אליהן הגיע מפלמנגו. לאמורוסו לקח זמן לפרוץ, אבל בעונתו השלישית באיטליה הוא הוביל את אודינזה למקום השביעי הנהדר וסיים כמלך שערי הסרייה A, עם 22 שערים ב-33 מחזורים, שער אחד יותר מגבריאל באטיסטוטה. פארמה השקיעה סכום דמיוני בזמנו, 27 מיליון יורו והנחיתה אותו בטארדיני, אבל אחרי 11 שערים בשנתיים איומות ובניסיון לצמצם נזקים, אמורוסו עבר לדורטמונד, תמורת 25 מיליון יורו. במדי השווארצה-גלבן הוא שוב פרח, סיים כמלך השערים ועזר לקבוצה לזכות באליפות סופר דרמטית ולהגיע לגמר גביע אופ"א, תוך שהוא הופך לחלומם של שחקני פוטבול מנג'ר רבים. גם הפעם התהילה לא נשארה לזמן רב ואמורוסו עזב את הקבוצה הגרמנית בדרך לשיטוט ארוך ומיותר (כולל ארבעה משחקים ושער במילאן), עד שפרש לפני כשנה וחצי.

לאורך ההיסטוריה כולה, רק אנגלי אחד זכה בתואר נעל הזהב של אירופה. לא גארי ליניקר, לא מייקל אואן, אפילו לא ווין רוני. קווין פיליפס. החלוץ שהצטרף לחתולים השחורים לאחר שירדו לליגה השנייה ומאותו רגע לא הפסיק לכבוש. ב-1999 סנדרלנד שבה לפרמיירליג ולמרות שרבים מהפרשנים סימנו אותה כיורדת ודאית, היא עשתה את כל הדרך אל המקום השביעי, הרבה בזכות פיליפס, שכבש מספר בלתי נתפס של 30 שערי ליגה, שבעה יותר מאלן שירר שסיים שני. לא ברור מה גרם לפיליפס להישאר בסנדרלנד אחרי הזכייה בתואר האישי היוקרתי, אבל לכושר שלו הוא כבר לא חזר ואחרי שלוש עונות בינוניות מאוד וירידה אל ליגת המשנה, הוא החל לטייל בקבוצות אנגליות שונות ומשונות. פיליפס בן ה-39 משחק כיום בבלקפול מהצ'מפיונשיפ ואף כבש במדיה 19 שערים בשנה וחצי (מתוך 271 שערים בקריירה כולה), אבל מהחלוץ שיועד להוביל את נבחרת אנגליה לא נשאר כיום יותר מרק זיכרון.

אחרי שתי אליפויות רצופות במדי ז'ילינה הסלובקית ורגע לפני שהקבוצה שלו השליכה את מכבי תל אביב ממוקדמות ליגת האלופות, מינטל עבר לגרמניה והחל לקרוע רשתות. בעונה הראשונה, 18 שערים שלו עזרו לנירנברג לעלות לליגה הראשונה ובעונה הבאה, 24 שערים סידרו לו את תואר מלך השערים לפני רוי מקאי של באיירן מינכן והצילו את נירנברג מירידה. מינטל הפך לגיבור המועדון ובקיץ 2005, ליברפול, ויאריאל ומי לא רדפו אחריו. הוא החליט להישאר בנירנברג, אבל התחרט על כך במהרה. מינטל שבר את רגלו פעמיים ובשתי העונות הבאות שיחק 22 פעמים בלבד. גם לאחר שהתאושש, הוא לא חזר להיות הכוכב שהיה, אבל לפחות זכה לבשל לאלמוג כהן את שערו השני של הקשר הישראלי בבונדסליגה, בפברואר 2011 מול פרנקפורט. העונה, בגיל 35, הוא מככב במדי נירנברג ב' מהליגה הרביעית.

הנה בוחן פתע: השחקנים האחרונים שזכו בפיצ'יצ'י, תואר מלך השערים של הליגה הספרדית הם ליאונל מסי (פעמיים), כריסטיאנו רונאלדו ודייגו פורלאן. מי זכה לפניהם? ובכן, היה זה גואיסה כמובן. אחרי שנים בליגות הנמוכות, החלוץ הספרדי פרץ אל התודעה רק בגיל 27, עם עונה חלומית במדי מאיורקה, שהסתיימה במקום שביעי בליגה, 29 שערים ב-42 משחקים ולראשונה, מקום בנבחרת ספרד, שם כבש צמד שערים ביורו 2008 (שער ניצחון מול יוון, שתי דקות לסיום והשער השני בחצי הגמר מול רוסיה), בדרך לזכייה הגדולה של הלה רוחה. פנרבחצ'ה שמה עליו 14 מיליון יורו, אבל ההתרסקות הייתה די רצינית ולמרות שהוא כבש פה ושם, תוך שנתיים הוא כבר שב לספרד והעונה משחק כמושאל בג'והור, מתחתית הליגה המאלזית.

אוהדי באיירן מינכן עדיין מתעוררים שטופי זיעה ונזכרים ברביעי לאפריל 2009. הקבוצה שלהם כבר הייתה בבור עמוק מול הזאבים, ששמטו בכל אותה עונה חלומית רק שתי נקודות באצטדיונם הביתי. 13 דקות לסיום, הכדור נחת אצל החלוץ הברזילאי, שאחרי שנים ארוכות במולדתו, סופסוף הואיל לעבור לאירופה, תחילה ללה מאן הצרפתית ואז לוולפסבורג של פליקס מגאת'. גראפיטה עבר בין שני מגנים, השכיב את מיכאל רנסינג שוער הבווארים ובזמן שכל ההגנה הולכת לכיוון אחד, שלח עקב לצד השני. שער השנה בליגה הגרמנית (מקום שלישי בעולם) והחותמת הרשמית לאליפות היחידה בתולדות המועדון. את העונה הגדולה ההיא סיים גראפיטה עם 35 שערים ב-31 משחקים ולצד חברו לחוד אדין דזקו, השניים זרו אימה. את העונה הבאה הוא פתח עם שלושער במשחקו הראשון בליגת האלופות, לרשת צסק"א מוסקבה וזהו בערך. וולפסבורג חזרה לגודל טבעי וכך גם גראפיטה, שאחרי שנתיים כושלות בקבוצה עבר לליגה של איחוד האמירויות.

אולי המקרה המוזר ביותר מכולם. השדים האדומים זכו באליפות באותה עונה עם ארבע נקודות יותר מליברפול והם לא היו עושים זאת בלי החלוץ האיטלקי, שהגיח מהאלמוניות ושב לזרועותיה באותה מהירות. יונייטד הגיעה למחזור ה-30 אחרי 4:1 משפיל בבית מול ליברפול ו-2:0 בקרייבן קוטג' של פולהאם. ההתפרקות הייתה בעיצומה, כשאסטון וילה עלתה ל-1:2 באולד טראפורד. כריסטיאנו רונאלדו השווה, עשר דקות לסיום ואז, עמוק בתוספת הזמן, מאקדה המחליף הסתובב ברחבה ושלח כדור גדול לרשת, כדי לסדר ליונייטד עוד ניצחון דרמטי וטיפוסי. האוהדים באדום לא ממש ידעו מי זה הילד הזה, שעוד לא חגג 18. חלפו שישה ימים ומאקדה נכנס מהספסל במשחק חוץ מסנדרלנד. 45 שניות על המגרש הספיקו לו כדי לכבוש שער ניצחון. מה קרה מאז אותו רגע באצטדיון האור? שני שערים נוספים ביונייטד, השאלה כושלת לסמפדוריה, חזר למנצ'סטר, השאלה כושלת לק.פ.ר והיעלמות (אולי) סופית, למרות שהוא רק בן 21. 'קאנטונה החדש' שרו לו פעם.

הפינה הישראלית. שלושה חודשים בדיוק ועשרה מחזורים מרגע הופעת הבכורה שלו בליגה הלאומית (אז הראשונה), היו לעופרי תשעה שערים. המאזן הפנטסטי הזה כלל שלושער במשחקו השני בלבד במדי פתח תקוה, מול ראשון לציון, עוד שלושער נגד בני יהודה ושער ניצחון בדרבי. הניצנים נראו עוד לפני העונה, עם שלושה שערים בשני משחקים בגביע הטוטו. אף אחד לא ממש הבין איך עוצרים את החלוץ הקטן והזריז, שמצא את הרשת עם שתי הרגליים, כמו גם עם הראש בעזרת מיקום מצוין. לצערו של עופרי, תקופת הזוהר נגמרה מהר מאוד ועד לסיום אות עונה הוא כבש רק עוד שלושה שערי ליגה ושער בגביע. מהר מאוד מעמדו בקבוצה ממלאבס נשחק והוא הושאל כעבור שנה לבני יהודה ולאחר מכן נעלם בליגות הנמוכות. פתח תקוה סיימה את עונת 1996/97 במקום השני, תשע נקודות פחות מהאלופה בית"ר ירושלים.