בתקציר: ההפסד של מילאנו בשבוע שעבר לז'אלגיריס
התסריט היה ידוע מראש. בדיוק כפי שקרה בעונה שעברה. או בזו שקדמה לה. או זו לפני כן. מאז ג'ורג'יו ארמני, אדריאנו גליאני ואושיות אחרות, במילאנו החליטו באמצע העשור הקודם להחיות את הקבוצה מבירת האופנה ולהעניק לאנשי העיר עדנה מחודשת, אכזבה רודפת אכזבה. מתחילה שנה, ועימה גם קללותיה. ענקים כמו דינו מנגין, בוב מקאדו, או מייק ד'אנטוני ששיחקו בקבוצה בעבר הפכו כבר מזמן לנוסטלגיה עמומה ורחוקה. גם תושבי מילאנו מלכתחילה לא הביעו התלהבות רבה לנוכח החזון המבטיח. מעט חובבי כדורסל מושבעים, או כאלו ששמרו חסד נעורים לתקופה המופלאה ההיא בשנות ה-80, תקופת הזוהר של המועדון, פקדו וממשיכים לפקוד את האולם במשחקי הבית של הקבוצה. סיינה, שבנפול שתי הקבוצות הבולונזיות הגדולות השתלטה לחלוטין על הליגה האיטלקית, המשיכה לגרוף את האליפויות ללא קשיים מיוחדים, בזמן שמילאנו לא הצליחה להתקרב. ההישגים במפעלים האירופאים, מיותר לציין, היו עלובים.
את כל זה היה אמור סרג'יו סקאריולו לשנות. הציפיות מהמאמן האיטלקי הרקיעו שחקים עם חתימתו בקבוצה לקראת עונת 2011-2012. הרי זמן רב לא עמד על הקווים של הקבוצה השאפתנית מאמן מהשורה הראשונה באירופה (או לפחות כך הוא נחשב בעיני רבים). אחד שמשלב ניסיון רב יחד עם קבלות והישגים שהושגו בשנים האחרונות. מילאנו הייתה כה נואשת לפיגורה בעמדת המאמן, עד כדי כך שהשיבה למועדון את המאמן האגדי דן פטרסון, שהיה חלק מתור הזהב שלה בשנות ה-80, הפעם בגיל 74 וכמעט 25 שנים לאחר שפרש מאימון.
אלא שגם תקופת הכהונה של סקאריולו עשויה להסתיים בקרוב מאוד, ו-ודאי שלא תאריך ימים כפי שתכננו כשרק הוחתם. מילאנו וסקאריולו שקועים עד צוואר בצרות בליגה האיטלקית, כשהשמועות על פיטורים הולכים וקרבים של המאמן האיטלקי צצות חדשות לבקרים. הערב (שישי) מילאנו עשויה בסבירות גבוהה למדי לסיים גם את עונת היורוליג שלה, כבר בשלב הבתים. למעשה, כל מה שצריך לקרות על מנת שזה יקרה הוא ניצחון של קאחה לבוראל על צדביטה בקרואטית. היכן, נשאלת השאלה, סקאריולו שגה? ומה בכלל מידת האחריות שלו למה שעשוי להסתיים בכישלון מהדהד זו העונה השנייה ברציפות?
סקאריולו, בן 51, נולד וגדל בברשיה. כבר מגיל צעיר מאוד היה נחשב למוח כדורסל מבריק. כשחקן, לעומת זאת, היה הרבה פחות מוצלח מה שזירז אותו להתמקד בתשוקה המרכזית והראשונה שלו, האימון כמובן. עוד בטרם מלאו לו 20 קיבל את משרתו הראשונה, ושימש כמאמן במחלקת הנוער של הקבוצה הקטנטנה מעיר נעוריו. אט אט שמו של המאמן הצעיר והכישרוני יצאה למרחוק, ובשנת 1989,עת היה בן 29 בלבד, מונה למאמן פזארו, אותה הוביל מיד לאליפות בלתי נשכחת ולגמר גביע קוראץ'. באותן שנים נצצו בשמי הכדורסל האיטלקי שני מאמנים צעירים במיוחד לצד סקאריולו, אטורה מסינה, המבוגר ממנו בשנתיים, החל גם כן לפרוח ולצבור מעמד.
אלא שלאחר ארבע עונות פחות מוצלחות בפורטיטודו בולוניה, עזב את איטליה כדי לאמן בספרד, שתהפוך לימים לבית של ממש עבורו. 11 שנים רצופות הוא נשאר שם, והותיר חותם עמוק עם עונות מצוינות בקאחה לבוראל, ריאל מדריד (אליפות ספרד) ובעיקר במלאגה, שהגיעה להישגים הטובים בהיסטוריה (הקצרה יחסית) שלה תחתיו (אליפות ראשונה בכל הזמנים, זכייה בגביע המלך והעפלה לפיינל פור היורוליג). ההערכה הגדולה שרוחשים לו בספרד התבטאה היטב במינויו למאמן הנבחרת הספרדית ב-2008, לאחר שנים ארוכות בהן רק מאמנים מקומיים איישו את התפקיד. תחת שרביטו, השושלת המופלאה של ספרד נמשכה עם שתי זכיות רצופות בטורנירי יורובאסקט, וכמובן, עם מדליית כסף באולימפיאדת לונדון האחרונה.
על כן, חזרתו לאיטליה לאחר כמעט 14 שנים הפיחה תקוות חדשות. לא זו בלבד שאיטליה שיוועה לאוטוריטות או לאנשי כדורסל בכירים שכמותו, על מנת ולנסות ולהעלות מחדש את קרנו של הכדורסל האיטלקי הדועך. גם באופן ספציפי יותר, חזרתו הרומנטית למחוז לומברדיה העשיר (בו גדל), הפעם כמאמן מוערך ביבשת כולה, גרמה לסקאריולו להצטייר כמושיע. אלא שהציפיות התבדו כמעט כלעומת שבאו.
"במילאנו כל כך שמחו שהוא הגיע, עד ששכחו לו את כל הכישלונות מהעונות קודם לכן, והיו לא מעט כאלה", טוען עיתונאי איטלקי המבקש להישאר בעילום שם. "הרי מאז שעזב את מלאגה ב-2008 הוא נכשל בכל קבוצה. בחימקי מוסקבה הביאו אותו בהמון כסף, נתנו לו יד חופשית לבחור שחקנים, אך הוא לא הצליח להביא אותם להישגים משמעותיים. יותר מזה, גם סגנון המשחק שרואים מהקבוצות שלו בשנים האחרונות מאכזב מאוד. עם נבחרת ספרד הוא היה שותף להישגים גדולים, אך מי לא היה מצליח עם סגל כמו שעמד לרשותו, בעצם? הוא לקח נבחרת עם כישרון בלתי נדלה וגרם לה לשחק כדורסל חסר השראה, כמעט פרימיטיבי. במילאנו לא הרבה השתנה. גם כאן היה לו אשתקד חומר שחקנים נהדר שפשוט לא נוצל כראוי. בליגה האיטלקית הם עוד היו סבירים, אבל ביורוליג הם כמעט והודחו בשלב הבתים. רק ניצחון במחזור האחרון על פרטיזן העניק להם מקום בטופ 16. נראה שהעונה המזל כבר לא יהיה לצידם".
העונה כבר אין לסקאריולו תירוצים. או לפחות כך ראוי שיהיה. בהתבסס על הסגל המוכשר של העונה שעברה, מילאנו עיבתה, הרחיבה את הסגל והוסיפה לו עוד שחקנים מוכחים ויעילים בקיץ, כמו צמד האקסים של מכבי תל אביב, קית' לנגפורד וריצ'רד הנדריקס, או הקלע הוותיק והנהדר ג'אנלוקה באזילה. התמוטטותה הכלכלית של סיינה הייתה אמורה, על הנייר, להעמיד את מילאנו כפייבוריטית ברורה לזכייה באליפות בליגה האיטלקית ולעזור לה שוב להיות הקבוצה מספר אחת בארץ המגף. אלא שלאחר 11 מחזורים בליגה האיטלקית, הקבוצה עמוסת הכוכבים ניצבת במקום השמיני בלבד, מקווה להעפיל לפלייאוף. ביורוליג, בין אם תעפיל לטופ 16 ובין אם לאו, הלוזריות שהפגינה במחזורים האחרונים ראויה לציון. למעשה, הטופ 16 כבר היה בידיים של מילאנו, אלא שהיא הצליחה להפסיד את שני משחקיה האחרונים לקאחה לבוראל וז'לגיריס בשניות הסיום, עם החטאות עם הבאזר.
"הכישלון של סקאריולו נובע בראש ובראשונה מהעובדה שבאיזשהו מקום, הוא זנח את הדרך שלו", מנתח העיתונאי הספרדי ג'ון דה לה פרסה, שראה את האיטלקי מצליח לאורך שנים בספרד. "אם אני בוחן את ההבדלים בין הקבוצות בהן הצליח בספרד לבין הקדנציות בחימקי ובמילאנו, ההבדל הגדול הוא במנהיגות. ברוח. לאורך השנים, תמיד היו לו שחקנים עם כושר מנהיגות יוצא דופן, כאלו שעזרו לו להטמיע את האנרגיות והקשיחות ההגנתית שהוא דורש. חורחה גרבאחוסה, למשל, היה הלב הגדול במלאגה, ולצידו שיחקו שחקנים שמזוהים עם המועדון ונתנו הכול עבורו, כמו ברני רודריגס או קרלוס קבסאס. בנבחרת ספרד, כמובן, המחויבות הייתה עצומה. במילאנו, ועוד לפני כן בחימקי לא היה לו את זה. העונה הקבוצה נשענת כמעט לחלוטין על ידי קית' לנגפורד ומאליק היירסטון. שניהם שחקנים נהדרים, אך הם בפירוש לא מנהיגים. גם עומאר קוק לא מנהיג באופיו, ובטח לא יאניס בורוסיס. אלו לא פייטרים כמו השחקנים שעמדו לרשותו בעבר".
ויש מי שחושב שהאשמה העיקרית היא הנהלת מילאנו. "לסקאריולו יש חלק גדול במצב, זה ברור. אך קשה לצפות ממנו ליותר מדי בזמן שלמועדון עצמו, באופן כללי, אין דרך", אומר פיירו גווריני מ"טוטוספורט" האיטלקי. "אין מתווה כלשהו שמקדם את הקבוצה לעבר המטרות שלה. ההתנהלות היא לא של קבוצת צמרת באירופה. הנשיא, ליביו פרולי, בכלל מגיע מתחום האופנה ואין לו שום מושג בכדורסל. הג'נרל מנג'ר חסר ניסיון. בסופו של דבר, מאמן צריך להתעסק בלאמן ולבקש שחקנים מסוימים, אבל אנשים אחרים הם אלו שקובעים. כל עוד במילאנו לא ישנו את דפוס החשיבה שלהם כהנהלה, כלום לא ישתנה".
רק לפני כמה ימים ג'נרל מנג'ר מילאנו, פלביו פורטלופי, הודיע באופן חגיגי לתקשורת כי אין שום כוונה לפטר את סקאריולו, למרות השמועות הרבות, ועל אף העובדה שהפסד רודף הפסד. אלא שהדחה מוקדמת בשלב הבתים כבר הערב בהחלט עשויה להפוך את ההחלטה. אם אכן יתממש התרחיש בו סקאריולו יעזוב, הוא יישאר מחוסר עבודה, לאחר שהצהיר רשמית בשבוע שעבר גם על עזיבתו את נבחרת ספרד, לאחר ארבע שנים. כך או אחרת, בספרד כבר יודעים מה עשוי להיות יעד אפשרי עבורו. "חוסאן קרחטה, נשיא קאחה לבוראל, חבר קרוב שלו ומעריץ אותו כמאמן וכדמות", חותם דל לה פרסה. "אם סקאריולו היה פנוי, הוא ללא ספק היה מציע לו את המשרה אחרי הפיטורים של דושקו איבנוביץ'. עכשיו ז'אן טבק מאמן, אבל מי יודע?".