המאבק האמיתי של הבונדסליגה: על מחאת האוהדים בגרמניה

    הפוליטיקאים והמשטרה לחצו, והנהלת הבונדסליגה קיבלה תקנות מחמירות לגבי הקהל. זה היה השלב שבו ניתן האות למרד האוהדים הגדול בגרמניה, מאבק שנועד להציל את הליגה הכי צבעונית ושפויה שנותרה ביבשת

    • הליגה הגרמנית
    רועי פרייס
    אוהדי שאלקה בפעולה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

    כל מי שצפה במשחק בין פורטונה דיסלדורף להמבורג, במסגרת המחזור ה-13 בבונדסליגה, ודאי נדהם. אצטדיון אספריט, שהיה כהרגלו מפוצץ ב-55 אלף צופים, היה שקט לחלוטין. עד כדי כך שקט, שאפשר היה לשמוע את הצעקות של השחקנים והמאמנים משל היה זה משחק בליגה לנוער או משחק ידידות. אלא שהשקט לא נשמר עד לסיום, אלא רק שהשעון הראה 12 דקות ועוד 12 שניות (12:12). או אז, הדליקו אוהדי המבורג עשרות אבוקות ביציעים שלהם והחלה שירה מחרישת אוזניים בכל היציעים.

    האבוקות של אוהדי הקבוצה הצפונית גרמו נזק רב לאחר שהאש התלקחה בחלק משלטי העידוד, אבל המסר היה חד וברור: הבונדסליגה הראשונה והשנייה במחאה. כבר בשבוע שלפני כן הודיעו ארגוני האוהדים בגרמניה, ובראשם "pro fans", על מחאה בכל המגרשים, במסגרתה האוהדים ישמרו על שקט מוחלט עד הדקה ה-12:12, שמסמלת את הפגישה שעתידה הייתה להיערך בהנהלת הבונדסליגה בפרנקפורט בתאריך הזה ובה נקבעו חוקים חדשים ונוקשים יותר כלפי האוהדים בליגה, שכונו "חווית האצטדיונים הבטוחים" (sicherheitskonzept). חוקים שנועדו לשפר את רמת הבטיחות במגרשים, אבל בינתיים גורמים בעיקר למחאה רבתי בשתי הליגות העליונות ולשיתוף פעולה יוצא דופן וחריג בין ארגוני אוהדים של קבוצות שונות.

    עוד בוואלה! NEWS

    ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

    אודי ברקן ואושר אילדמן
    לכתבה המלאה
    ההפגנות מחוץ למשרדי הנהלת הבונדסליגה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

    הפגישה בפרנקפורט הייתה למעשה גם הצבעה של 36 המועדונים משתי הליגות הבכירות בגרמניה על 16 תקנות חדשות, שנועדו להגביר את הבטיחות במגרשים. לכל תקנה הצביעו בנפרד, כששני שלישים מהידיים הספיקו על מנת להעביר כל אחד מהחוקים (בפועל, האחוזים היו גבוהים בהרבה).

    בין הסעיפים שהוכנסו לחוקת הבונדסליגה, אפשר למצוא כמה מוכרים וברורים כמו:

    * בידוק קפדני בכל חלקי הגוף של האוהדים ובעיקר של אוהדי החוץ.

    * איסור הכנסת אמצעים פירוטכניים למגרשים - דבר שהרגיז מאוד את ארגוני האוהדים.

    * צמצום כמות הכרטיסים שמוקצים לאוהדי חוץ ב-10 אחוזים לפחות - בעיקר במשחקים רגישים.

    יחד עם זאת, נכנסו כמה סעיפים שלרוב הקבוצות היה קשה לבלוע:

    * הקצאת חדר וידאו באצטדיון, ממנו תוכל המשטרה לפקח על כל היציעים בזמן אמת.

    * אפשרות לביטול יציעי העמידה בעתיד - כמו היציע הדרומי המפורסם של דורטמונד, לדוגמה.

    אוהדי באיירן מינכן מוחים (צילום: רויטרס)

    למה עכשיו?

    רוב הסעיפים, אם לא כולם, וההחמרה הכוללת עם הקהל בגרמניה, הם תולדה של כמה סיבות. המרכזית שבהן היא רצון המשטרה לצמצם כוחות במגרשים והקצאתם למשימות אחרות, כמו שאמר לאחרונה יו"ר ארגון השוטרים הגרמני ריינר ונדט: "אם כל שוטר שלישי בגרמניה יהיה במגרשי הכדורגל, נהיה בבעיה. המשטרה נחוצה הרבה יותר במקומות אחרים. החוקים החדשים הם הכרח".

    הסיבה השנייה היא הבחירות המחוזיות בגרמניה שנמצאות בפתח, וגורמות לפוליטיקאים ובעיקר לשרי פנים של מחוזות במדינה "לדחוף" את עצמם לכלי התקשורת על ידי ניצול הפלטפורמה הגדולה והפופולארית שהיא הכדורגל. שר הפנים של מחוז סקסוניה התחתונה, אובה שונמן, הסביר לאחרונה: "החוקים החדשים חשובים מאוד, כיוון שאם הם לא יהיו ניאלץ לשלוח הרבה יותר שוטרים למגרשים. המשמעות היא שנצטרך להשתמש בכספי הציבור באופן משמעותי מאוד כדי לאבטח את המגרשים".

    הסיבה השלישית היא תחושת חוסר הביטחון שהחלה לצוף בתקשורת בגדול בחודשים האחרונים, כשכמובן קטטת הענק לפני דרבי הרוהר בין דורטמונד לשאלקה הוסיפה שמן רב למדורה. גם 300 אוהדי דינמו דרזדן (מי אם לא הם?), שנעצרו לפני משחק הגביע של קבוצתם מול האנובר וגרמו למועדון להיות מושעה מהמפעל בעונה הבאה, לא עזרו במיוחד. המשטרה פרסמה בשבועות האחרונים נתונים, לפיהם בעונת 2011/12 נעצרו במגרשים 7,298 אוהדים, התבצעו 8,143 מקרי פשיעה ונפצעו 1,142 אוהדים בשתי הליגות הבכירות. נתונים שמעט הוכנסו לפרופורציות לאחר מכן יחד עם נתונים שהצביעו על 1.9 מיליון צופים באותה עונת משחקים.

    אוהדי דורטמונד מוחים לפני משחק הליגה האחרון מול וולפסבורג (צילום: רויטרס)

    את האוהדים זה לא מעניין

    אם מישהו חשב שהאוהדים בגרמניה יעברו לסדר היום אחרי שפורסם דבר הפגישה, הוא התבדה מהר מאוד כפי שכבר צוין למעלה. האוהדים בשתי הליגות הראשונות לא הביעו את מחאתם בדממה עד הדקה ה-12:12 בכל משחק, אלא פעלו בעוד דרכים רבות ויפעלו גם בעתיד, בעיקר בשל העובדה שאף אחד לא התחשב בהם או שאל אותם לפני גיבוש החוקים החדשים. אחד הגפרורים שהציתו את המדורה התרחש לפני המשחק בין באיירן מינכן לפרנקפורט במחזור ה-11, כשאוהדי הקבוצה האורחת הופשטו ממש בכניסה לאליאנץ ארינה במסגרת מה שהוגדר כ"בדיקות בטחוניות". אמנם דובר באיירן מינכן מרקוס הרביק מסר שמדובר רק ב-30 או 40 מתוך 6,655 אוהדים שעברו בדיקות כאלו ובסך הכל נתבקשו לפשוט את הז'קט ולא יותר, אבל התגובה של האוהדים הגיעה מיד כשרבים מהם לא נכנסו בכלל למגרש.

    ארגוני האוהדים בגרמניה זעמו והתקשורת כולה רתחה, כשעורכי דינם של אותם אוהדים תקפו את ההתאחדות בחריפות ושיגרו אליהם ואל באיירן מינכן מכתב בו טענו: "הבדיקות האינטנסיביות שנערכו בקרב אוהדי פרנקפורט היו לא חוקיות. בין היתר הן פגעו בחופש של אדם על גופו ובחופש התנועה". ארגוני האוהדים עצמם יצאו בקריאה, בה נאמר: "אנחנו מגנים בצורה החריפה ביותר את הבדיקות הללו, מחשיבים אותן בלתי ראויות ובלתי הוגנות".

    אוהדי הקבוצות החלו להגיע אל המשחקים עם שלטי מחאה רבים ומגוונים, בנוסף לשתיקה עד ה-12:12, ועשו ככל שביכולתם על מנת לשדר להנהלות המועדונים שלהם שלא יכנעו. "ההנהלה היא זונה, שמזויינת על ידי המשטרה וההתאחדות הגרמנית", נכתב בשלט שנתלה על ידי אחד מארגוני האוהדים של באיירן מינכן במשחק הבית שלאחר התקרית עם פרנקפורט (0:5 על האנובר). באותו המחזור, ה-13, גם אוהדי שאלקה כמובן הצטרפו בגדול למחאה והדליקו 20 אבוקות על מנת לאותת שאותם ממש לא מעניינים החוקים החדשים. אגב, באותו המשחק רוב הקהל בפלטינס ארינה גינה את אותם אוהדים וזעק לעברם: "אתם חארות, כמו בורוסיה דורטמונד", "אנחנו שאלקה, אתם לא" ועוד.

    במחזור האחרון, אוהדי הקבוצות לא הסתפקו יותר בשלטי מחאה, שירים ואבוקות. ברבים מהאצטדיונים התקיימו תהלוכות מחאה לפני המשחקים, כשהתהלוכות הבולטות ביותר היו באוגסבורג, שם שיתפו פעולה אוהדי הקבוצה המקומית פעולה עם אוהדי באיירן מינכן, על אף האיבה הרבה בין שני המחנות, וכמובן מחוץ לזיגנל איידונה של דורטמונד, שם אלפי אנשים נטלו חלק במחאה. האוהדים נשאו שלטים בהם נכתב כי הם מרגישים בטוחים מספיק ולא זקוקים להתאחדות או להנהלת הליגה כדי להרגיש טוב יותר ואבוקות כמובן הודלקו לרוב.

    גם לאחר שהחוקים עברו, המשיכו בארגוני האוהדים לגנות אותם והודיעו כי יוסיפו להתנגד. "התוצאה היא לא נחמדה", אמר פיליפ מרקהארט מהארגון pro fans, "אני מאמין ויודע שיהיו בקרוב מחאות חדשות. כבר דנו בנושא והמשכנו לדון בו מחוץ לדיון של הנהלת הליגה (כ-600 אוהדים מכל גרמניה הגיעו לישיבה והמתינו בחוץ בקור של שש מעלות מתחת לאפס - ר.פ). יהיו חרמות נוספים בקרוב מאוד. אולי אפילו נחרים יום משחקים שלם, בו כל המגרשים יהיו ריקים לחלוטין". גם נשיא אוניון ברלין מליגת המשנה, דירק צינגלר, הודיע כי הוא מתנגד להחלטות ואמר: "אוניון ברלין לא עומדת מאחורי ההחלטות, ולא תתכופף תחת הלחץ של הפוליטיקאים". גם נשיא האנובר מרטין קינד הסביר כי ההצבעה הייתה תוצאה של לחץ פוליטי".

    אפילו יו"ר באיירן מינכן קרל היינץ רומניגה נשמע זועם על התערבות הפוליטיקאים ואמר: "הכדורגל מבוסס ותמיד התבסס על פתרון הבעיות בבית, בתוך המשפחה. אני מאמין שכך יהיה גם הפעם. מה שהפוליטיקאים מנסים לגרום, הוא ממש לא לטעמנו. מה שהם רוצים זה את ביטול יציעי העמידה, בדיקות אישיות וקפדניות וכרטיסים אישיים. מה שהפוליטיקאים דנים בו הוא מאוד נוקשה ובמיוחד לאוהדי כדורגל, אבל גם בשביל המועדונים זה ממש לא טוב". מי שניסה להרגיע מעט את הרוחות היא יו"ר דורטמונד האנס יואכים וצקה, שאמר: "אין מפסידים ומנצחים. רובנו צריכים לדעת לעשות את הפשרות שלנו. רק אלו שבאמת אוהבים אלימות ואבוקות לא יהיו מאושרים מההחלטות שהתקבלו".

    אוהדי דינמו דרזדן עם "ארון הקבורה של הכדורגל הגרמני" (צילום: AP)

    לא מהיום

    כדי להבין את הרקע למחאת האוהדים, חשוב להדגיש את חוק ה-"50+1" בליגה הגרמנית, שקובע כי 50 אחוזים ממניות מועדון יהיו שייכות לאוהדים פלוס מניה אחת נוספת. כך שלמעשה אין לאף גורם זר, כמו אוליגרכים, שייחים וכדומה, אפשרות להשתלט על קבוצות ולעשות בהן כרצונן כמו שנעשה למשל במנצ'סטר סיטי, צ'לסי, פריס סן ז'רמן או מלאגה. באיירן מינכן, לצורך הדוגמה, היא מועדון ש-81 אחוזים מהמניות שלו נמצאות בידי 185 אלף אוהדים, תשעה אחוזים שייכים לחברת הביגוד "אדידס" ותשעה נוספים לחברת הרכב "אאודי". בכך, האוהדים הגרמנים מבטיחים לעצמם שליטה ברוב הנעשה במועדונים ובעיקר בשמירה על מחירי כרטיסים שפויים ונוחים לכל כיס, בניגוד לטירוף שמשתולל בפרמיירליג בשנים האחרונות. בכך, המשחק נשאר של העם ואפשר לפגוש את האוהדים האמיתיים והשורשיים בכל משחק, בניגוד לחלק מהמגרשים באנגליה, בהם נמצאים תיירים ומיליונרים לרוב.

    אולי הסה, פרשן הבונדסליגה של סוקרנט, כתב בטורו האחרון: "לא משנה באיזה צד אתה תומך במאבק הזה, מה שלעולם לא יפסיק להדהים היא הסולידריות בין שקיימת בין מחנות האוהדים, בלי כל קשר לקבוצה שהם אוהדים או רמת המשחק של הקבוצה שלהם. אפילו המארגנים של המחאה לא האמינו שהקמפיין שלהם יגיע בענק לכל אצטדיון ולכל קבוצת אוהדים". בהמשך, העניק הסה מספר דוגמאות של מאבקים מן העבר כמו על קיום משחק ידידות מול אנגליה ב-1994 או מול גופי התקשורת על שעות המשחקים ואף סיפר על מפגש אוהדים, שהגיע אליו כאוהד דורטמונד. הסה כותב: "הדבר הכי מדהים היה כמה משעשעים ותרבותיים היו כולם שם וכמה הם הסתדרו אחד עם השני. עמדנו שם, אוהדי דורטמונד ושאלקה, לא פחות, עם אוהדי בוכום, עד שהגיע אוהד קלן ואמר: "כשאירגנו את הפגישה, חשבנו שניאלץ להפריד בין אוהדי שאלקה ודורטמונד, אבל נראה שזה לא הכרחי".

    המאבק הנוכחי מול המשטרה, הפוליטיקאים והמועדונים שלהם נכשל נכון לעכשיו, אבל תהיו בטוחים שהאוהדים בגרמניה לא יוותרו. שווה יהיה לעקוב אחרי המשך המאבקים במחזור הקרוב והאחרון לפני היציאה לפגרת החורף ובמשחקי הגביע שלאחר מכן, וכמובן שגם לאחר החזרה מפגרת החורף. כשבאיירן מינכן נראית בדרך לאליפות בטוחה, עושה רושם שזה המאבק האמיתי היחיד שיהיה בבונדסליגה העונה.

    מחה נגד התערבות הפוליטיקאים. רומניגה בכניסה מהמפגש במשרדי הנהלת הליגה בפרנקפורט (צילום: AP)

    עוד כמה תמונות

    אוהדי דינמו דרזדן מפגינים (צילום: AP)
    אוהדי דורטמונד (צילום: רויטרס)
    אוהדי שאלקה עם שלט "הלב של הכדורגל הוא האוהדים" (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)
    אוהדי דורטמונד עם שלט "אוהדים במקום לקוחות" (צילום: AP)
    "שומרים על שקט, 12:12" (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully