פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "אלישע לוי שיקר וטפטף את זה עלי להנהלת מכבי חיפה"

        הבונוס שריקן חייב לו, השינוי שאלי כהן הכניס בו, הסוד של דריו פרננדס. חיים מגרלשוילי מצא בבית"ר בית חם, אבל הוא לא שוכח מה קרה במכבי חיפה ובוויטסה ארנהיים. ראיון נושך לקראת מכבי תל אביב

        גם כשחיים מגרלשווילי מתבדח על תופעת אבי ריקן, אתה מרגיש משהו חשוב על הקשר שלו להצלחת בית"ר ירושלים בעונה הזו ובסוף העונה שעברה. "הכל בזכותי", הוא אומר בצחוק, "אם לא הייתי בא, ריקן היה ממשיך לשחק מגן שמאלי. הבהרתי לו כבר שבחוזה הבא שלו אני רוצה אחוזים. כבר בשנה שעברה ראיתי שהולך להתפתח כאן שחקן ברמה גבוהה. כמה שהוא צעיר, הוא לוקח על עצמו עוד ולא מפחד לעשות פעולות, וממשחק למשחק יותר בשל. יש לו גולים מדהימים שנכנסים לקלטת לאירופה".

        לא שהיינו צריכים את מגרלשווילי כדי להבין את סוד ההצלחה של ריקן, אבל עמוק בדבריו מסתתר סוד הקשר המוצלח שלו לבית"ר ירושלים וכמה התרומה שלו לפאזל שאלי כהן בנה היא מכרעת. צירופו של מגרלשווילי (30) הוסיף המון לבית"ר, אבל גם הוסיף המון למגרלשווילי, שבמשך שנים חיפש בית חם שיכבד את הכישרון שלו ויעניק לו הזדמנות מלאה להוכיח שהוא מגן ברמות הגבוהות של ליגת העל. "זה הדבר הכי חשוב שיש לקבוצה ולשחקן בכדורגל - שאתה בא למקום טוב ואתה מחייך, אין יותר טוב מזה, ורואים את זה על המגרש. לא רק עליי", הוא אומר. "בבית"ר אני מרגיש בבית".

        שחקני בית"ר ירושלים חוגגים, מימין חיים מגרלשווילי (מגד גוזני)
        מרגיש בבית. מגרלשווילי (מימין) ושחקני בית"ר חוגגים (צילום: מגד גוזני)

        ***

        כל אוהד בית"ר זוכר התמונה הבאה: הפועל רמת גן משווה נגד בית"ר ירושלים ל-2:2, וחיים מגרלשווילי מטיח חפץ בעצבים לרצפה. אז, זו נראתה נקודת שבר. שהנה, בית"ר אפילו לא מסוגל לנצח את המשחק הכי קל העונה. שהנה, הולכים לעוד עונה בתחתית. מגרלשווילי יצא עצבני בסיום המשחק ואמר: "איך הגענו לזה? אנחנו לא עוד קבוצה, אנחנו בית"ר ירושלים, חייבים להיות למעלה".

        היום מגרלשווילי נהנה להיזכר ולנתח אחרת את אותו רגע. "הייתי עצבני בטירוף, אבל הסתכלתי על התמונה הכוללת" הוא אומר. "ידעתי שאנחנו באמת קבוצה טובה עם צוות מקצועי מצויין והדברים צריכים להיות טובים יותר. אי אפשר להתעלם מכל מה שקרה בתחילת השנה, מועדונים אחרים היו מתרסקים מזה. לא נשברתי, ידעתי שאני ממשיך פה, ואני שמח על ההחלטה שלקחתי. אחרי המשחק בנתניה במוצ"ש הסתכלתי על היציע וזה לא נקלט לי. עם כל הנסיון, אתה לא רגיל לכך שאלפים באים איתך ככה למשחק חוץ ומרעידים את האיצטדיון. אני חי מזה ובשבילי זה כל הכדורגל, העוצמות האלה הן חוויה אחת גדולה ומטורפת. לפני בית"ר שיחקתי במכבי פתח תקווה ואלקי לרנקה שאין להן הרבה קהל, בלשון המעטה, וזה מאוד הפריע לי. הטירוף הזה היה חסר לי".

        לאחר שלוש שנים טובות במכבי חיפה בין 2005 ל-2007, יצא המגן להולנד לקבוצת ויטסה ארנהיים, ולאחר שחזר לחצי עונה במכבי תל אביב, נעלם מנוף הצמרת של ליגת העל. האם הוא מרגיש שהגדולות של הכדורגל הישראלי פיספסו אותו לאורך השנים? לא ממש. "אני לא מרגיש ככה. חוץ מהפועל תל אביב, הייתי בכל הגדולות בארץ. שלוש שנים במכבי חיפה, לקחתי שתי אליפויות כשותף מלא, עשינו מסע מטורף באירופה שלא אשכח בחיים. יצאתי להולנד, שרואים כמה קשה לצאת אליה ולהצליח. חזרתי לארץ, עשיתי כמה טעויות ובאיזשהו מקום שילמתי עליהן".

        שחקן מכבי תל אביב חיים מגרלשווילי (ברני ארדוב)
        "הגדולות לא פספסו אותי, חוץ מהפועל תל אביב הייתי בכל שלושת המועדונים הגדולים בארץ". מגרלשווילי חוגג שער במכבי תל אביב (צילום: ברני ארדוב)

        המעבר ממכבי תל אביב למכבי פתח תקוה פגע בך?

        "המעבר למכבי פתח תקוה לא עשה לי טוב, אבל הייתי אחרי חצי שנה בלי כדורגל. רצו אותי קבוצות בתחילת שנה, אבל השתהיתי ורציתי אירופה בכל הכח והסוכנים שלי האמינו שימצאו לי. ברגע שלא הסתדר, נתקעתי כאן בארץ. התאמנתי עם מכבי תל אביב, אבל בינואר כבר לא הייתה ברירה. צריך הרבה מזל בכדורגל. באותה השנה כבר כל הקבוצות הגדולות היו עם מגן שמאלי ואין מה לעשות במצב כזה, ברגע שיש שחקנים עם חוזים לשנתיים או שלוש לא יקחו אותך גם אם אתה יותר טוב. כמו שאמרתי, צריך מזל ולהיות בזמן הנכון ובמקום הנכון. מכבי תל אביב רצו אותי בתחילת השנה, אבל אני חיכיתי לאירופה והם כבר לקחו מגן שמאלי".

        מה קרה במכבי חיפה של אלישע לוי? אמרו שאתה לא מתאמן ברצינות.

        "אין סיכוי בעולם שקרה דבר כזה. זה לא חדש לי הדיבורים האלה. אם מישהו אמר את זה מחיפה, זה מישהו שקשור לאלישע וממשיך עם מה שהוא התחיל. אלישע הוציא את זה עליי. לא הייתה לו שום סיבה אחרת למה אני לא משחק, וזאת הסיבה שהיה קל לו לומר. אף אחד מההנהלה כמו יענקלה ועוזי מור לא היו באימונים ואף אחד מהצוות המקצועי או השחקנים לא ייצאו נגד המאמן ויגידו את האמת. זה הכי כאב לי בעולם. אני פשוט לא הצלחתי להבין למה הוא עשה את זה ומה הסיבות שלו. יש דברים בכדורגל עליהם התחנכתי שצריך להיות אמיתי עם עצמך, להגיד את האמת ולא לשקר ולהמציא דברים".

        אתה ממש פגוע.

        "זה פגע לי בפרנסה, פגע לי בקריירה. ברוך השם, דברים הסתדרו בסוף, אבל אסור לעשות דברים כאלה. לא הייתה לי בעיה שלא שיחקתי, למרות שאני מת לשחק. באתי מהתחלה להתחרות עם טואטחה והאמנתי בעצמי. הפריע לי שהוא שם אחרים בתפקיד שלי ולא קיבלתי הזדמנות, אבל הדבר שהכי הפריע לי שהוא שיקר, ושיענקלה ועוזי מור האמינו לזה. שישבתי עם שחר ועוזי מור בתחילת השנה והם שאלו אותי מה קרה בשנה שעברה וידעתי שהם שואלים אותי למה לא התאמנתי טוב. נקרע לי הלב. זה לא נכון להגיד את זה, אני כל החיים נותן מעצמי מעל ומעבר ואני מרשה לעצמי להחמיא ולומר שאני שחקן שנשאר אחרי אימונים ועובד בבית. אם הוא היה אומר שהוא לא מחזיק ממני ולא אני הבאתי אותו, היה יותר טוב".

        למה לא עשית עם זה כלום?

        "אי אפשר לצאת נגד מאמן. זה גם התחיל בקטן. הוא טפטף את זה להנהלה לאט-לאט - חיים לא מתאמן טוב וכאלה. גיליתי דברים לאט לאט והסטיגמה כבר נוצרה והיה קשה לי לתקן את הרושם הזה. בחצי השנה הזאת במכבי חיפה מבחינת שעות אימון התאמנתי הכי הרבה, גם בימים הפנויים וכאלה שלא שיחקתי. ההוכחה הכי גדולה שלי היא שאחרי 2-3 משחקים בבית"ר ירושלים הייתי בכושר טוב ל-90 דקות, ואם לא הייתי מתאמן טוב בחיפה זה היה פוגע בי. אם הוא היה אומר דבר נכון, לא הייתי מדבר מלה. ברגע שזה לא נכון, זה אוכל אותך. אפשר לשאול את כל המאמנים שלי איך אני מתאמן כדי להבין מה היה שם".

        מאמן הפועל באר שבע אלישע לוי (ברני ארדוב)
        "הדבר שהכי הפריע לי שהוא שיקר, ושיענקלה ועוזי מור האמינו לזה". אלישע לוי (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        למי שלא נמצא במכבי חיפה, נראה שמשהו רקוב בקבוצה הזו מבחינה חברתית. אתה יכול להסכים עם זה, כמי שהיה שם?

        "הבעיה היא שזה מועדון של הצלחות. זה מועדון שרגיל לנצח כל משחק ואם מפסידים משחק אחד, זה מלחמת עולם. אין להפסיד במועדון הזה, בתקופה שלי כל משחק זה היה לנצח. כנראה שכשמפסידים משחק הכל מתהפך. ראיתי את מה שקרה שם השנה ולא הצלחתי להבין למה זה ככה. יש להם סגל שחקנים מצויין. לפעמים דברים לא מסתדרים, כנראה החיבור שם לא עבד. אני לא בחדר ההלבשה שם ולא יודע מה כל שחקן מרגיש וכמה ביטחון יש לו. כמועדון, הם היו צריכים להצליח יותר, זה נראה מכלול של דברים".

        גם בוויטסה, לפני מכבי חיפה, היו לך חיים קשים, ובשני מקרים המאמן החליף אותך בדקות 6 ו-16.

        "אני בדרך כלל שחקן שלוקח ללב. במקרה הזה לא לקחתי כל כך ללב כמו שאני רגיל. אם היית מכיר את הבנאדם ואת האישיות שלו כמאמן, היית מבין במה מדובר. הוא עשה את זה עוד כמה פעמים. היה שם הרבה בלגן עם ההנהלה, רצו לפטר אותו והוא לא ידע איך להתמודד עם כל מה שהיה שם. בפעם הראשונה שהוא עשה את זה, שתקתי. בפעם שנייה, כבר לא. נכנסתי אליו לחדר והבהרתי לו מה אני חושב עליו. לא ניכנס לזה כי זאת שיחה בין מאמן ושחקן, אבל הבהרתי לו שהוא לא יכול להוציא אותי אחרי שש דקות. היה קשה באמת לתקשר איתו".

        היה לך קשה במדינה זרה?

        "כל מה שהיה בהולנד לא היה פשוט. זאת לא מדינה כמו שלנו. כאן מקבלים את הזרים בזרועות פתוחות, מפנקים אותם ועוזרים להם, שם המדינה קרה והאנשים קרים יותר. אתה לא מקבל חמימות. אף פעם לא באו שחקנים והציעו לי לצאת איתם ביחד. פה זה גן עדן לשחקנים זרים. אם הייתי עם אשתי, הייתי נשאר באירופה כל החיים, אבל הייתי שם לבד. זה יישמע מוזר, אבל המאמן מאוד החזיק ממני וברמות גבוהות ולא פעם ולא פעמיים הוא אמר לי שאני צריך להגיע לקבוצות הגדולות בהולנד. הייתי מאוד מופתע מההתנהלות הזאת, אבל הבנתי שהוא רצה שיעיפו אותו כדי לקבל פיצויים ואני נפלתי לו לידיים. בן אדם זר בלי קשרים ובלי תקשורת, הכי קל לעשות לו את זה. המקרה הזה פגע בשם שלי וביכולת שלי להמשיך באירופה והוא המשיך לפגוע בו גם אחרי, כדי שיהיה לו אליבי לכל מה שהוא עשה לי".

        אד דה מוס מאמן ויטסה ארנהיים (אתר רשמי , אר טי 4)
        "הוא רצה לעוף כדי לקבל פיצויים ואני נפלתי לו לידיים". אד דה מוס כשאימן את ויטסה (מתוך צילום הטלוויזיה של RT-4)

        ***

        בוא נחזור לבית"ר. אתה השחקן היחיד בהגנה מעל גיל 25

        "זה לא שגרתי, אבל גם לא פסול. כל הקבוצה הזאת היא צעירה, תוססת ולא מפסיקה לרוץ. אני בן 30 ונחשב פה מבוגר. המאמן מסמן אותי כאחד שצריך להוביל את הקבוצה קדימה, לדבר עם צעירים ולכוון. זה גם כיף לפעמים, אתה נותן לילד מלה טובה ורואה את התגובה שלו. יש לנו חדר הלבשה מצויין, והכל מתחיל קודם כל מאלי שדורש את זה ולא ייתן שזה ייפגע. אני חושב שקבוצה בריאה זאת קבוצה מצליחה. שחקנים תלויים אחד בשני וחייבים להיות חברים, לכבד אחד את השני וזה מה שקורה. בית"ר זה בית, מזמינים אותך לישון אצלם ועוזרים לך, זה כל מה שצריך".

        באלקי לרנקה הכרת את דריו פרנדדס. הוא פורח השנה בבית"ר.

        "דריו חתיכת מקצוען ברמות הכי גבוהות שיש. עזוב יכולת, מה שהוא עושה באימונים ואיך שהוא מתנהג ומתנהל, מעמיד אותי לפעמים בהלם. רק להסתכל עליו וללמוד. מקצוען ברמות הכי גבוהות שיש ולא במקרה בגיל שלנו הוא רץ יותר משחקנים צעירים".

        חלק גדול ממה שעובר עליך זה הגב העיוור מאלי כהן. האיש, ממה שמספרים, מעריץ אותך.

        "אתה צודק, הוא באמת אחד המאמנים שנתנו לי גב הכי גדול שיכול להיות. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב לשחקן, שמאמן אוהב אותו מבחינה מקצועית ומבחינת בן אדם. יש לי חיבור עם אלי וזה לא סוד. אתה רואה בן אדם שנותן לך את כל הביטחון ואומר לך "לך תצליח ותיהנה מכדורגל", ורואים את זה על הכדורגל שלנו. גם אם מישהו עושה טעות, הוא לא יילך עם זה לתקשורת וישמור את זה אצלנו בפנים. יש לו רוגע שהוא מקרין עליך וזה מאוד חשוב לשחקן, הוא נותן לי את כל הכלים בשביל להצליח ואני פשוט לא רוצה לחשוב מה היה קורה עם מאמן אחר היה מגיע לבית"ר בשנה שעברה במקומו".

        גוטמן מגשש בנוגע אליך, אבל העובדה שלא סיימת שירות צבאי מונעת את הצירוף שלך לנבחרת.

        "אם המאמן ירצה אותי, אהיה מוכן לעשות כל דבר שיבקשו ממני כדי לשחק בנבחרת. בדקתי כל מיני אפשרויות להשלים שירות. זה קצת קשה, אבל אני לא ארים ידיים".

        שחקני בית"ר ירושלים חוגגים עם אריאל הרוש ערן לוי (ברני ארדוב)
        "אתה רואה בן אדם כמו אלי כהן, שנותן לך את כל הביטחון ואומר לך 'לך תצליח ותיהנה מכדורגל', ורואים את זה על הכדורגל שלנו (צילום: ברני ארדוב)

        קורנפיין מתחיל להתייאש: "לא יודע מה קורה עם מכירת הקבוצה לטביב"

        שרן ייני מצפה לאצטדיון רמת גן מלא ביום שני