פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פיל ג'קסון של הכדורגל

        שחצן, בוטה ומוטיבטור ענק. סיפורו של ברוס ארנה, שחיבר את קבוצת הכוכבים של לוס אנג'לס גלאקסי והפך אותה לאלופת ה-MLS. במוצ"ש (23:30, ESPN) הוא ינסה לעשות זאת בפעם השנייה ברציפות. בקהאם? הוא בכלל שחקן משנה בסיפור הזה

        חצי שעה לפני כל משחק כדורסל של אוניברסיטת וירג'יניה, אי שם בשנות ה-80, ברוס ארנה היה מתייצב במשרד שלו, יושב ושותק. כשהמשחק היה יוצא לדרך, הוא היה מתפנה לעיסוקיו, רק כדי לחזור למשרד עם השריקה למחצית. גם אז היה מגיע, מתיישב ושותק. הוא לא עשה כלום באותן דקות. לא צפה בווידאו, לא חשב על מערכים, לא דיבר בטלפון. הוא רק הצמיד את האוזניים לפתחי האוורור.

        משם בקעו נאומי מוטיבציה של דין סמית', משפטים קורעים של ג'ים ולוואנו ורטינות קטנוניות של לפטי דריסל. מאמן אגדי אחר מאמן אגדי תדרך את שחקניו, וברוס ארנה שמע את הכל.

        ככה זה כשהמשרד שלך ממוקם ליד חדר ההלבשה של האורחים.

        ברוס ארנה מאמן לוס אנג'לס גלאקסי (AP)
        לא הפסיק לשמוע ולהפנים נאומי מוטיבציה. ברוס ארנה (צילום: AP)

        "כדורסל מכללות היה הדבר שהכי השפיע על יכולות האימון שלי", אמר מאמן הכדורגל של לוס אנג'לס גלאקסי, בכתבה ב"ספורטס אילוסטרייטד". "במשך זמן רב שמעתי את כל מאמני העלית האלו מחנכים דורות של אתלטים. מאמני כדורגל אחרים היו עושים השתלמויות באירופה, אבל אני לא חושב שזה אפילו חצי יעיל לעומת מה שאני עשיתי".

        הרבה מגדירים זאת כך: ארנה, לפני היותו מאמן, הוא מאמן אמריקאי. הכדורגל שולי. "אם ברוס היה מתחיל בפוטבול, הוא היה מגיע ל-NFL", החמיא מנהל הכדורגל של DC יונייטד לשעבר, קווין פיין, "ואם היה הולך להוקי, הוא היה מגיע ל-NHL". לפי הרקורד, הוא צודק. חמישה תארי מכללות, הרקורד הכי טוב בהיסטוריה של נבחרת ארצות הברית, שלושה גביעי MLS, שלוש פעמים מאמן השנה ומושב בהיכל התהילה.

        בשבת הוא יוביל את לוס אנג'לס גלאקסי שלו לגמר שני ברציפות, שוב מול יוסטון דינמו, אחרי שבעונה שעברה זה נגמר עם אליפות מרגשת. הגלאקסי מוכרים בכל העולם. דייויד בקהאם, לנדון דונובן, רובי קין, ז'וניניו. אבל הגלאקסי זה בכלל אדם אחר. מקצוען, שחצן, מנטור, גס רוח, ווינר, ציני. איך כתב אנדרו לוולן ב"גרנטלנד", "תאהבו אותו או תשנאו אותו, ההישגים של ארנה מוכיחים עובדה אחת: כשזה מגיע לבניית קבוצות מנצחות, אין אמריקאי יותר טוב ממנו".

        ברוס ארנה לוס אנג'לס גלאקסי חוגג אליפות (GettyImages , Victor Decolongon)
        גם לקחת קבוצת כוכבים לאליפות זו חוכמה. ארנה חוגג תואר עם שחקניו (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        ***

        ברוס ארנה (61) גדל בלונג איילנד, ניו יורק. אבא וינסנט היה קצב ואמא אדלין היתה נהגת אוטובוס של בתי ספר. אומרים שהקשיחות של ברוס באה מאדלין, שחלתה בסרטן השד ועברה כריתה כשהבן היה בן 13. כשהיא מתה, ב-1990, גילו במשפחה שהיא השאירה עיזבונות של 30 אלף דולר. "נדהמנו", אמר ברוס, "איך אישה כזו, מעבודה כזו, הצליחה לחסוך כל כך הרבה? היא הייתה אישה מדהימה".

        בתיכון הוא רצה לשחק פוטבול. אמריקן פוטבול. אבל הוא היה קטן מדי אז הוא הלך להיות מגן בכדורגל, ובמקביל שיחק לקרוס. כששוער קבוצת התיכון הרביץ לשחקן יריב והורחק, ארנה נכנס לשער. לאחר הקולג' הוא ניסה לקרוס באופן מקצועי, אך הליגה התפרקה. הוא ניסה כדורגל, אך נחתך מהר מאוד. ההופעה היחידה שלו בנבחרת ארה"ב בכדורגל היתה ב-1973. השוער הראשון, בוב ריגבי, ספג שני שערים מהירים במשחק ההוא, מגידי דמתי וויקי פרץ, והוחלף במחצית על ידי ארנה. ב-45 הדקות ששיחק מול נבחרת ישראל, אז בבאר שבע, הוא שמר על שער נקי.

        ב-1978 הגיע לווירג'יניה, ובמקביל לתפקיד עוזר מאמן הלקרוס של האוניברסיטה, קיבל את משרת המאמן הראשי של קבוצת הכדורגל. הוא נשאר שם 18 שנה. ב-1996, העונה התחרותית הראשונה של הליגה החדשה באמריקה, מייג'ור ליג סוקר, הוא מונה למאמן DC יונייטד. למרות שהשקיע את מחצית זמנו בנבחרת האולימפית של ארצות הברית, ארנה הוביל את הקבוצה מבירת המדינה לאליפות היסטורית. הוא שחזר את ההישג גם בעונה הבאה.

        המונדיאל בצרפת ב-1998 היה איום ונורא לנבחרת הפסים והכוכבים. שלושה הפסדים בשלב הבתים, כולל לאיראן. קברניטי הנבחרת הבינו מהר מאוד שיש רק מאמן אחד שיכול להיות על הקווים, וארנה מונה במהרה. זה היה בינגו. המאמן עם הכי הרבה ניצחונות בהיסטוריה של הנבחרת הוביל את החבר'ה למונדיאל קסום ביפן ובדרום קוריאה. רק ראסיה של מיכאל באלאק קטעה את הסיפור ההוליוודי ברבע הגמר של 2002 – ההישג הכי טוב של האמריקאים מאז 1930. על הדרך ארנה גם קטף שני גביעי זהב של הקונקאקאף והביא את הנבחרת לדירוג שיא – מקום רביעי בעולם. אבל אחרי מונדיאל לא מוצלח ב-2006, ההתאחדות האמריקאית לא חידשה את הקשר. ארנה עבר לתפוח הגדול, רק כדי להיפרד מהרד בולס אחרי שנתיים בינוניות.

        הגענו למנה העיקרית.

        "ב-2008 היינו אומללים", העיד כוכב לוס אנג'לס גלאקסי, לנדון דונובן, והוא עוד עדין. הקבוצה לא עלתה לפלייאוף מאז 2005, ההגנה היתה הכי גרועה בליגה, הכוכב הנוצץ דייויד בקהאם והקפטן דונובן לא החליפו מילה והמנג'ר אלכסי לאלאס היה בכסאח עם המאמן רוד חוליט. חברת AEG, שבבעלותה המועדון מקליפורניה, חתכה בבשר החי. הנשיא טים לייווק העיף את לאלאס, גרם לחוליט להתפטר, ואחרי פגישה אחת שם את שני התפקידים ואת העתיד בידיים של ברוס הגדול מכולם. "אין לאמריקה משהו יותר טוב להציע מאשר ארנה", אמר, "הוא מופת למשחק, מופת לליגה ומופת לספורט".

        המהלך השתלם. המאמן ניקה את חדר ההלבשה – רק בקהאם, דונובן והמגן שון פרנקלין נשארו בסגל. "הוא בנאי", אמר עליו דייב סראשן, יד ימינו של ארנה בשלושים השנים האחרונות. "הוא איש של פרויקטים. זה מה שהוא עושה כבר 35 שנה". גם הקשר האנגלי התאהב מיד: "הניהול של ברוס הוא מצוין. הוא פשוט טוב עם שחקנים. הוא קשוח כשצריך, ותומך כשצריך". "התכונה הכי טובה של ארנה היא הקשר שהוא יוצר עם השחקנים שלו", אומר לוואלה! ספורט קווין בקסטר מ"לוס אנג'לס טיימס". "הוא יודע להמריץ אותם. בגלל זה הוא כל כך מצליח – הוא לקח קבוצה מלאה באגו ובשחקנים משלימים, וידע להגיע אל כולם".

        כבר בעונה הראשונה של ארנה בקליפורניה, כמות הספיגות הצטמצמה בחצי – מ-62 ל-31. ב-2009 הגיע לגמר, רק כדי להפסיד בפנדלים. ב-2010 הגיע לגמר המערב אחרי שסיים את העונה הסדירה במקום הראשון. ב-2011 הוא לקח אליפות. ב-2012? לא ייאמן שהוא שוב בגמר.

        לא ייאמן, כי בסוף מאי היו לקבוצה שלו 11 נקודות מ-13 משחקים. הפסד מביש אחר הפסד מביש, מקום אחרון במערב, שרשרת פציעות. "נראה שחלק מהשחקנים שלנו עוד היו בהנגאובר מהאליפות עד יוני", אמר. והוא כעס מאוד, אל תטעו. "ברוס הוא סופר תחרותי", מסביר דונובן. "כשעונה התחילה כמו שהתחילה, אף אחד לא רתח יותר ממנו". ואז, כמו מתנה, באה לו פגרת הנבחרות. יורו באירופה, ידידות בשאר העולם. בפגרה ומיד אחריה, הוא לקח שחקן-שחקן לפגישות אישיות. את הקפטן הוא לקח לארוחת צהריים ארוכה, ושפך. "רק אז הבנתי את המצב", סיפר דונובן. "הוא הבהיר לי עד כמה אנחנו חייבים להשתנות. לקחנו את זה ללב".

        כאחד ששמע יותר מדי שיחות מוטיבציה דרך פתחי אוורור, סמכו על ארנה שהוא ידע מה להגיד. המסר חלחל, וחזק. "לא הכל פה אפרסקים, אבל אנחנו חוזרים לעצמנו", אמר בתחילת השינוי. מ-63 הנקודות האחרונות של העונה, הגלאקסי קטפו 43, תוך שהם מציגים את הכדורגל הכי שוטף בליגה. "הרבה גורמים היו לקאמבק", כתב זאק לי ריג ב"יאהו!", "אבל הכי הרבה משקל היה לטוויסט שעשה ארנה ביוני. זה מה שהופך אותו למאמן הכי טוב ב-MLS. ב-1 בדצמבר יוסטון תעמוד נגד קבוצה ששוב מזכירה את האופי של ארנה. שתלטנית, בריונית ויעילה באופן אכזרי".

        לוס אנג'לס השתחלה לפלייאוף מהמקום הרביעי במערב. המשמעות: שלב נוקאאוט מול ונקובר. הגלאקסי הראו אופי כשהפכו פיגור מוקדם לניצחון. בחצי גמר המערב, מול סן חוזה, התסריט היה זהה. הפסד במשחק הראשון, קאמבק מרשים בגומלין. בגמר האזורי, מול סיאטל, הם כבר לא חיכו למשחק השני ועם בליץ של 0:3 בראשון קנו כרטיס לגמר שני ברציפות.

        מהפכים, באמצע העונה ובאמצע המשחק, זו המומחיות של הפסיכולוג הכי טוב בענף. "כל מאמן יודע איך להריץ מהלך ואיך לנהל אימון", טוען ארנה, "זה הדבר הכי קל שיש. הדבר הכי חשוב זה להכיר את השחקנים ולתת להם להכיר אותך. ליצור מערכת יחסים אמינה ועובדת". פיין, שעבד איתו בגלאקסי, מגדיר עוד תחום מומחיות: "יש לו עין לשחקנים, הוא משפר אותם. באירופה, אם המגן הימני שלך לא טוב, אתה זורק אותו וקונה חדש. פה אין את זה. לרוב, אם שחקן לא טוב אתה צריך לעודד אותו, לפתח אותו. ואת זה ברוס עושה טוב יותר מכולם".

        לנדון דונובן, לוס אנג'לס גלאקסי, מנוחם על ידי דייויד בקהאם (רויטרס)
        בהתחלה החיבור הזה פשוט נראה בלתי אפשרי. דונובן ובקהאם (צילום: רויטרס)

        ***

        אם מחפשים דבר גדול יותר מארון התארים של ארנה, זה הפה שלו.

        "קואץ', מה אתה חושב על שני המשחקים האחרונים שלכם מול סן חוזה?", נשאל ארנה לפני משחק חשוב נוסף מול הארת'קווייקס. המאמן לא חשב יותר מדי, וירה: "אני לא מודאג מהמשחקים האלו בשלב הזה של חיי. אני מתקדם הלאה, זה בעבר שלי. נולד לי נכד, אנחנו בעיצומה של מערכת בחירות לנשיאות, ארצות הברית הפסידה בריידר קאפ בגולף, היאנקיס לא נראים טוב. אז אני באמת לא שם זין על הפעם האחרונה ששיחקנו מול סן חוזה".

        בקסטר מהטיימס מסכים: "הסרקזם שלו זו התכונה האהובה עליי". גם קיילה נאפ, שמסקרת את הקבוצה לפוקס, מאשרת. "אל התקשורת הוא תמיד בוטה מאוד", אמרה נאפ לוואלה! ספורט. "אם תשאל אותו שאלה שלא במקום הוא יתנפל עליך מיד. הציטוט לפני סן חוזה הוא טיפוסי. יש לו פנינים כאלה כל הזמן". לא סתם אמר עליו מאמן קולג' בכיר: "יחסי האנוש שלו לוקים בחסר. הוא שחצן וחושב רק על עצמו, ולא מתנהג בכבוד בניצחונות ובהפסדים". שחקן העבר ריצי' וויליאמס, שלקח איתו אליפות בוושינגטון, העיד: "אתה לא רוצה להיכנס לוויכוח איתו".

        אבל הקהל עמוק בכיס שלו. "האוהדים מתים עליו", מספרת נאפ. "יש להם אמונה בלתי נגמרת בו. גם כשהוא עושה החתמות הזויות או חילופים מוזרים, הם תמיד אומרים 'בברוס נשים מבטחנו'".

        סי סי סבאת'יה, פיצ'ר ניו יורק יאנקיז (רויטרס)
        "נולד לי נכד, אנחנו בעיצומה של מערכת בחירות לנשיאות, ארצות הברית הפסידה בריידר קאפ בגולף, היאנקיס לא נראים טוב. אז אני באמת לא שם זין על הפעם האחרונה ששיחקנו מול סן חוזה" (צילום: AP)

        ***

        אז אם ארנה כל כך טוב כמו שכולם מספרים וכמו שהרזומה צועק, מדוע הוא לא חוצה את האוקיאנוס ומגיע ליבשת הכי יוקרתית בכדורגל? נאפ מעריכה: "הוא בטוח היה מצליח באירופה, השאלה אם הוא בכלל רוצה". בקסטר שופך קצת אור: "ארנה היה מעוניין להגיע לאנגליה אבל הוא לא באמת חשב שיהיה לו סיכוי לקבל ג'וב שם. דיברתי עם שחקנים מהפרמיירליג והם אמרו שלדעתם בחיים לא יעסיקו שם מאמן אמריקאי. באנגליה מחשיבים את המאמנים האמריקאים כנחותים".

        נסיים במסר לאותם מקבלי החלטות: בעוד שב-20 שנות פרמיירליג לא זכה אף מאמן מקומי, בשבת תהיה למאמן ה"נחות" מאמריקה הזדמנות לקטוף אליפות רביעית. ותחשבו על זה.

        לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

        orenjos@walla.co.il

        מהו הרגע הכי גדול של דייויד בקהאם ב-MLS?

        שבת, 23:30: יוסטון דינמו VS לוס אנג'לס גלאקסי. צפו לגולים