לפעמים אומרים ש"ההנהלה לוחצת". לפעמים הקרדיט ניתן למחלקת הסקאוט. היו פעמים שהמאמן התעקש, ולפעמים משבחים את עוזריו על ה"עין החדה". בסופו של דבר, לא מעט זרים נחתו במכבי תל אביב, כשלא מעט גורמים שונים דוחפים, מציעים, ממליצים, לפעמים גם דורשים. אז איך בדיוק הגיעו שחקני הרכש החדשים לסגל הצהוב? מי בדיוק במועדון אחראי על כל החתמה? ובקיצור: מי נתן את ההוראה? וואלה! ספורט על הדינמיקה שמאחורי הקלעים של מהומת הגיוס.
ריקי היקמן
ריקי היקמן מסמל את הלך הרוח החדש בהנהלה: למצוא שחקנים רגע לפני הפריצה, ובעלות יחסית נמוכה. בשיחות פנימיות הוסכם כי צריך לשמור על תקציב שפוי ואי אפשר להיגרר אחרי המחירים הלא שפויים באירופה. היקמן, ששכרו כ-350 אלף דולר בלבד, היה פרי טבעי של דוקטרינת האיתור הזו, המתמקדת בחיפוש בשלב מוקדם בעונה.
במכבי זכרו היטב את ההשפעה המקצועית על הקבוצה בעקבות עזיבתו של ג'ורדן פארמר, ובהנהלת מכבי סברו כי עמדת הפוינט גארד היא נקודת תורפה, ושצריך לאתר שחקן בעמדה זו בשלב מוקדם. הסקאוטרים יאיר שבח ואבי אבן סימנו את היקמן שנחשב לכוכב עולה בליגה באיטליה עוד לפני שנתיים, כששיחק בליגה הלאומית.
אבן יצא לצפות בשחקן בפעולה בפזארו וצפה בו במשחק מול דורון פרקינס, ששיחק אז בקאנטו. הסקאוטרים הסבירו להנהלת מכבי: "זהו שחקן עם אופי מצוין, צנוע, יכול לשחק ליד יוגב אוחיון, ועלותו לא תהיה גבוהה. סכומים שמכבי יכולה לשלם". הפרופיל קרץ לקבוצה, ששמרה על קשר עם היקמן במשך שנה שלמה.
ההנהלה אישרה את גיוס השחקן, וההרמוניה פרחה משום שגם המאמן בלאט וגיא גודס התרשמו מהיקמן. בלאט אהב את ההתנהלות השקטה שלו, את זריזות המשחק, ובעצם, זיהה ברכש החדש את כל החבילה שהוא אוהב. "הוא בא מרקע צנוע עם דרישות צנועות, ואנחנו יכולים לעשות ממנו משהו טוב", אישר המאמן את ההחתמה.
תהליך הגיוס החל בעונה שעברה. להיקמן הוגשה הצעה כספית נמוכה למדי, ובמקביל, בלאט הפעיל על היקמן לחץ טלפוני להעדיף את הצעת מכבי הנמוכה ולוותר על ההצעות הגבוהות מקבוצות כמו סיינה, מילאנו וקבוצות מרוסיה. הלחץ עבד, היקמן חתם. היקמן עצמו הרגיש שאינו מתחרט על הבחירה והסביר למקורביו טרם חתם כי "בשנה הזאת הוא יכול לגדול ולהתפתח, וזו אחת הסיבות שאלך במכבי".
האחראים הראשיים להחתמה הסקאוטרים יאיר שבח ואבי אבן
גיורגי שרמדיני
אחת ההחתמות הראשונות של מכבי. דיוויד בלאט עקב לפני אחר השחקן, ומפגש של מכבי תל אביב מול קאנטו שכנע את המאמן סופית לגבי צירופו. "הוא גבוה עם פוטנציאל, שחקן טוב. ועם השוק המצומצם של גבוהים כדאי לסגור איתו", אמר המאמן להנהלה. יש לציין כי כשהחלו המגעים להחתמתו, בלאט לא ידע שלא יהיה לו את הנדריקס, אך ידע כבר שסופו כנראה לא יישאר. אולם איך שדברים התגלגלו יצר בעמדות שחקנים הפנים בעייתיות. בהנהלה גם נשמעו קולות שונים: שמעון מזרחי גיבה את בלאט, בעוד פדרמן ורקנאטי לא התלהבו משרמדיני ולא חשבו כי הוא מספיק מסיבי, אבל בסוף הלכו עליו.
האחראי הראשי להחתמה דיוויד בלאט
מורן רוט
רוט היה בקשר עם מכבי, ובמיוחד עם דיוויד פדרמן, עוד בשנה שעברה. אולם בלאט לא התלהב מההחתמה של הטאלנט העברי והעדיף על פניו את יותם הלפרין ויוגב אוחיון, שכזכור הצטרף אז למכבי. רוט היה במשא ומתן ישיר עם דיוויד פדרמן. פדרמן היה מודע לדד ליין המלחיץ של רוט: השחקן היה אמור להודיע לחולון אם הוא מממש את סעיף היציאה שלו מהקבוצה יום לפני הצטרפותו למכבי.
מסיבה זו היה המשא ומתן מהיר, ולמעשה נסגר בלילה אחד, בשיחות טלפון בודדות וישירות בין דיוויד פדרמן למורן רוט. באותה תקופה, יש להזכיר, חתם אוחיון רשמית ברוסיה והודיע נחרצות שהוא עוזב את מכבי. את הלפרין תקפו בעיות מיסוי. כתוצאה, מכבי נשארה ללא רכז ישראלי. כך נעשתה הפנייה למורן רוט. בלאט היה עסוק עם נבחרת רוסיה באולימפיאדה, וכך החתימו אותו לאייש את עמדת הרכז. תוך קצת פחות מיממה סוכמו כל הפרטים. רוט לא דרש סמוכים מופרכים והביע רצון עז לשחק במכבי, והגישה הזו החליקה את העט על נייר ההסכם.
אבל כאן החל הצד הפחות נעים. בלאט, ששהה ברוסיה באותה עת, עודכן רק לאחר ההחתמה ורתח. הוא שלח מסרים להנהלת המועדון, והבהיר כי אינו מרוצה מההחלטה. וכך, באופן חריג, הודעת ההחתמה מטעם תל אביב לא לוותה, כמקובל, בציטוט מהמאמן לגבי איכויותיו של הרכב החדש והציפיות ממנו. בלאט אמר להנהלה כי רוט אינו האופציה הראשונה שלו ולא השחקן שעליו בנה או שמתארים לדרישותיה של מכבי. במקביל, המאמן לחץ על יוגב אוחיון לחזור.
האחראי הראשי להחתמה דיוויד פדרמן
ניק קיינר-מדלי
סומן למעשה על ידי המאמן דיוויד בלאט וגיא גודס כבר לפני כמה שנים ואף שקלו את מועמדותו בעבר. "הוא ניחן ביכולת קליעה טובה, יש לו התלהבות ואגרסיביות בהגנה. אלו דברים שאנו מחפשים", הסביר דיוויד בלאט. במקביל אנשי הסקאוטינג נשלחו על ידי ההנהלה לאשר את הרכש המיועד של בלאט, הם טסו לספרד במהלך העונה שעברה לצפות בו בליגה הספרדית, והתלהבו. גם ההופעה המצוינת שהציג בגמר היורוקאפ של העונה שעברה קידמה את ההחלטה. "הוא שחקן עם פוטנציאל, יש לו אופי טוב", אישרו בסקאוטינג. לאור עזיבתו של דיוויד בלו ולמרות מחירו היקר יחסית, היה קונסנזוס לגבי החתמתו, גם מצד ההנהלה, גם מצד בלאט.
האחראי הראשי להחתמה דיוויד בלאט
דייויד לוגן
החתמה מובהקת של דיוויד בלאט. המאמן סימן אותו עוד לפני שנתיים, כאשר שיחק במדי קאחה לבורל. ההנהלה לא רצתה את לוגן והעדיפה את ג'מונט גורדון, אבל בסוף יישרה קו עם בלאט. "אני אוהב את האתלטיות והניסיון שלו", ניסה המאמן להדוף את חששה של ההנהלה מפני חוסר היציבות של לוגן והשנתיים שבהן חלה נסיגה ביכולתו. אולם יש לציין כי למרות שבלאט רצה לצרף את לוגן - בלאט לא ראה אותו כשחקן המרכזי בעמדת הגארד.
במקביל ללוגן, עלתה האופציה להחתים את אטוואן מור, שהיום מככב באורלנדו מג'יק. פדרמן, גודס ואבן ראו אותו בליגת הקיץ בווגאס והתלהבו מאוד. אבל הוא בחור צעיר (בן 23), בלי ניסיון אירופי. בלאט העדיף את לוגן גם בגלל הניסיון האירופי שלו. אמנם לוגן היה יקר יותר הוא הגיע ב-500 אלף דולר, בעוד מור היה מוכן לבוא ב-400 אלף. אך כאמור, מור חתם לבסוף במג'יק על חוזה מינימום. היום הוא אחד השחקנים הטובים בקבוצה, עם 11 נקודות כמעט בממוצע. לא מן הנמנע שבמכבי מצטערים על ההחלטה הזו.
האחראי הראשי להחתמה דיוויד בלאט
סילבן לנדסברג
החתמתו של לנדסברג, שהגיע ממכבי חיפה, עוררה הסכמה גורפת. כולם במכבי הבינו שדור הישראלים הולך ומתבגר, ורצו להתחיל משמרת צעירה יותר. לנדסברג, דור ההמשך המיועד, חתם לשלוש שנים עם שכר של כ-200 אלף דולר לעונה. למעשה, השחקן סומן על ידי דיוויד פדרמן והוגדר על ידי בלאט כ"עירוי רעננות" כבר לפני שנתיים. גם ההנהלה וגם בלאט הסכימו: "יש לו פוטנציאל, הוא צעיר ונלהב, הוא יחזק את מכבי בליגה. הוא כמו שחקן זר עם אזרחות ישראלית". עזיבתו של בלו המתאזרח דרבנה עוד יותר את כולם לצרפו לסיפון הצהוב.
אפרופו מתאזרחים, יש לציין שהיו לא מעט חילוקי דעות ברקע לגבי צירופו של אלכס טיוס. בלאט נלחם על טיוס מול ההנהלה. גם טיוס מצדו הביע נכונות להצטרף, אולם חרף להיטותם של המאמנים, ההנהלה הציעה לו 130 אלף דולר, כשנאמר לו כי יהיה עליו לשלם על הדירה בעצמו. פרס הניחומים של טיוס היה שמן: הוא קיבל חוזה של 350 אלף דולר בקאנטו, עם שדרוג ל-400 אלף דולר בעונה הבאה.
האחראי הראשי להחתמה ההנהלה ודיוויד בלאט
מלקולם תומאס
על הנייר מלקולם תומאס התאים כמו כפפה לטעם של בלאט, אבל הוא חתם במכבי רק אחרי מסכת של תהפוכות ומאבקים. הצרימה בין בלאט וההנהלה עשויה להסביר את הקרב העז שניטש על הצטרפותו. תחילה יש להבין את מה שהוביל להצטרפותו: בלאט לא התלהב מהחתמתו של פופס מנסה בונסו, הסנטר שקדם לתומאס החתמה שדני פדרמן הוביל. ואולם, לאחר אולימפיאדת לונדון 2012, התרצה המאמן ואישר את ההצטרפות. ברגע שהתברר שמנסה בונסו פצוע בברכו - החל לחץ על שחרורו של הסנטר. בשיחות מאחורי הקלעים עם ההנהלה הוא שכנע אותה להעזיב את הבריטי, וכך נפתח מחדש המבצע לאיתור סנטר.
כאן התגלעו שוב המחלוקות הישנות: בלאט היה מעוניין בגבוה אתלטי, ואילו דני פדרמן וחברי הנהלה נוספים אמרו בשיחות ש"צריך סנטר מסיבי ושתהיה לנו בעיה להתמודד באירופה ללא סנטר כזה". המחלוקת התגלגלה לפתחו של קרייג סמית', הסנטר של ירושלים. יומיים לפני שחתם בירושלים, סמית' הוצע למכבי תל אביב. דני פדרמן התלהב מהאפשרות להחתימו - אך המאמן בלאט שלל אותה על הסף. בלאט הסביר כי סמית כבד ואיטי ולא מתאים לשיטת המשחק. ואז הוצע לקבוצה מלקולם תומאס המתאים מכולם לסגנון האתלטי שאהוב על בלאט.
בלאט הסביר בשיחות שתומאס יכול לספק הגנה חזקה, יכולת חסימה ותרומה בריבאונד, וכמו כן שהוא ניחן בזריזות ובמהירות. אך המאמן לא הצליח להדביק בהתלהבותו את ההנהלה. התוצאה הייתה שפדרמן ניסה, ממש על הדקה ה-90, לבצע טרייד עם ירושלים: סמית' למכבי תל אביב תמורת שון ג'יימס ו-200 אלף דולר. הפרטים סוכמו, אלם בלאט זעם על העדכון בדיעבד, ושוב התנגד והטיל וטו. הסיכום עם ירושלים לא מומש בעקבות זאת. רק אז, בעקבות הנחרצו?ת של בלאט, הוחתם מלקולם תומאס.
האחראי הראשי להחתמה דייויד בלאט
